היום היה יום טוב, כתבתי

 

תום בייקין-אוחיון


איך אשיר?

 

אֵיך אַשִיר כְּשֶהַעִיר כַּך סוֹגֵרֶת

דָלְתּוֹתֵיהּ עָל פְּנֵי כֹּל רֵעָי?

כִּי הָיוֹם הַחָלוֹם מִתְפַּרְוֶור לוֹ לֶאַט

כְּמוֹ חוֹמַה שֶאוֹמֵרֵת לִי דָי.

אֵיך אַשִיר כְּשֵנַדִיר זֵה לִשְמוֹחַ,

כְּשְנָפוֹץ זֵה לַחְפּוֹץ בְּלִי סִיפּוּק?

כִּי עָכְשַיו סוֹף הַסְתָיו מְּאוֹתֶת אוֹתוֹתָיו

וְלִיצוֹר זֶה לִשְבּוֹר תָּ'שִיתּוּק.

אֵיך אַשִיר כְּשֵהַבִּירָה נִגְמֵרָת,

וְהַמְחִיר לֹא כּוֹלֶל פִּקָדוֹן?

כְּשֵאַדִיר זֵה לִסְגוֹר אֶת הָחוֹדֶש

וּבְשֶקֶט לָלֵכֶת לִישוֹן.

אֵיך אַשִיר כְּשֶאֳוְויר זֶה נַחְלָת בּוֹדֶדִים

וְהַצֶדֶק הוּא הֵדֶק מוּל עַם?

כְּשֶעוֹד הָלְוַואָה מַשְתִּיקָה אֶת הָבַּנְק,

בְּחוֹתֵמֶת מוּכְתֵּמֶת בְּדַם.

אֵיך אַשִיר כְּשֵלָשִיר זֶה מִשְחָק שֵל הָפְּרַיִימְטַיִים

וְקוֹלִי זֶה קוֹלִי, לֹא יוֹתֶר.

כְּשֶהָיוֹם כֹּל כַּך קָל רָק לִשְתּוֹק וַחַסָל

וּבְחִיוּך מִתְנַצֶל לֵוַותֵּר.

אַך אַשִיר כִּי לַשִיר זֶה לִי דֶלֶק.

ואַשִיר כִּי נִשְבָּר לִי הַגַב.

ואַשִיר כִּי, בֵּנֵינוּ, כּוּסְאֶמֶק,

נִמְאַס לִי לִחְיוֹת כְּמוֹ גָנַב.

נִמְאַס לִי לִשְתוֹת מֶּהָבֶּרֶז.

נִמְאַס לִי לִשְבּוֹר חֶסְכוֹנוֹת.

נִמְאַס לִי לִבְכּוֹת בּכֹל עֵרֶב,

וּבַבּוֹקֵר לַצֶאת לָעַבוֹד.

 


עֵינוֹ שֶל הַבּוֹקֶר

 

בְּרֶגַע זֶה נוֹשֵק הַלַּילָה בְּדִמְדוּמָיו

לִזְקַן הַסַּב הַמְּרָחֵף

בְּטֶרֶם יֵעָלֵם וְיֵיעַלְמוּ גַּם כּוֹכָבָיו

אֶל מוּל עֵינוֹ שֶל בּוֹקֶר הַמְּכַשֵּף

 

אֶל מוּל החֲלִיפָה, הַתִּיק וְהַיַּלְקוּט

בּוֹרְחִים בַּקְבוּק אֲשֶר רוּקָן וּנְשִיקַת זָרִים

אֶל כְּנִיעָה נוֹסֶפֶת לְחַיֵּי עַבְדוּת

נִמְלַט לוֹ רֶגַע חוֹפֶש בֵּין תֱּחִינַת גְּבָרִים

 

וְאַת מְקַלֶּפֶת אֶת גוּפֵך מִן הַמִיטָה

הָחֵל מֵהַבּוֹקֶר הַכֹּל יִהְיֶה אָחֶרֶת

עוֹד לֹא קָפֶה, עוֹד לֹא לָקַחְתִּי לִי שְלִיטָה

וּכְבָר, כְּבָעָבָר, אַת מְאַחֶרֶת

 

סִלְחוּ לִי כִּי כֹּה נְדוֹשָה הִיא בְּכִיָיתִּי

פָּשוּט אוֹתָה הָעַיִן כְּבָר בְּרוֹם רָקִיעַ

וְאֲנִי שוֹכֵב, כּוֹתֵב בְּמִיטַתִי

מְנַסֶּה לִדְחוֹת אֶת זֶה הָרֶגַע

שֶתָּמִיד עוֹקֶף אוֹתִּי.

 

מִשְחָקִים בְּחוֹל

 

לַחְפּוֹר, לַחְפּוֹר, מָהֵר, מָהֵר.

לִשְנֵינוּ יש בִּקְעָה

וְאֶצְבַּע מִזְדָחֶלֶת

וְהִנֵּה מִנְהָרָה בַּקְעָה

וְהִנֵּה גֶּשֶר הַסּוֹגֵר אֶת

הַצְרִיחַ לַגִבְעָה.

 

לִצְחוֹק, לִצְחוֹק, לְהִתְלַכְלֵך.

לִשְנֵינוּ גּוּף אָדָם.

וְיַד הַמִּתְפַּלֶּשֶת,

הִנֵּה יַלְדָּה, הִנֵּה אִשָּה, וְהִנֵּה דַּם.

וְיֶלֶד הַמְחַפֵּש אֶת

הַתּוֹם שֶנֶעֱלַם.

 

 


עטרה ליושנה

 

עָטֶרֶת יוֹשַנָה,

כּוֹתֵּרֶת יְשַנָה,

נוֹתֶרֶת שוֹנַה,

נוֹשֶרֶת יְשֵנַה

גַחֶלֶת בּוֹעֶרֶת רַק דֶרֶך אֳֹבְדַן

בְּשֶקֶט פּוֹעֶמֶת סוּפַה אֵל הָזְמַן

בְּקֶשֶת נוֹצֶצֶת נוּרַה חֶץ מִכָּאן

אֶל עֶבֶר מֶעֵבֶר לְקֵבֶר שָקְרַן

לַּמוּת זֶה לַעָמוֹד בַּמָקוֹם

לַּמוּת זֶה לַעָמוֹד בַּמָקוֹם

לַּמוּת זֶה לַעָבוֹד תַּ'מָקוֹם

לַּמוּת זֶה לַעָמוֹד בַּמָקוֹם

הָעַבַר לֹא נִשְאָר,

לֹא נִשְמַר, הוּא נִגְמַר

וְכֹּל מַה שֵנִזְכַּר

לֹא נוֹתָּר מֶשוּמַר

הוּא מוּפְרָש מֶפוֹרַש מְּתוּרְגַם מֵּגוּמְגָם

כְּמוֹ מִדְרָש מְשוּבָּש שֶל אָדַם שֶנִרְדַם

שֶנִקְרַש וְיָבַש כְּמוֹ קְלָף מָלֶא דַם

מְּשוּמַש וֵנִחְלַש וְנַמֶס אֵל הַיָם

לַּמוּת זֶה לַעָמוֹד בַּמָקוֹם

לַּמוּת זֶה לַעָמוֹד בַּמָקוֹם

לַּמוּת זֶה לַעָבוֹד תַּ'מָקוֹם

לַּמוּת זֶה לַעָמוֹד בַּמָקוֹם.


שְפַתִּי

 

חַכּוֹךְ  בְּשִנֵּיךָ כֹּה וָכֹה

אִם קָשָה עַל קַרְקַפְתְּךָ שְֹפַתִּי

אִם קְרִיאוֹתֶיךָ מִילוֹתָי לוֹקְקוֹת עַל

הַדַּף, אַך אֶת טַעַמָן אֵינָן חָשוֹת.

אִם תִּשּוֹרְנָה שְעַרוֹתֶיךָ עַל עֲלֵי

מַחְבַּרְתִּי וּוְרִידִים לְמִצְחֲךָ יִבְלְטוּ

מֵעַל גַּבּוֹתֵיךָ וְזֵעָה תַּכְתִּים

אוֹתִיּוֹתָי, בְּעוֹד חוֹם רֹאשְךָ נוֹסֵק

 

אָז אַרְשֶה לְךָ לָנוּחַ.

שֵב וּקְרָא, אֱכוֹל תַּפּוּחַ.

דָלוֹק הַדְלֵק סִיגַריַית שֶקֶט

וְתִשְמַע סִפּוּר בָּרוּר.

 

אַך הֲבֵן, אַל תְּנַסֶּה, תְּפוֹש בְרֶוָּוח

מַחְשְבַתְךָ כִּי אֲנִי יָזוֹעַ יָזַעתִּי

בְּעֲבוּר לַחוּת עַל מִצְחֲךָ.

כִּי אֲנִי יַדוֹע יוֹדֵעַ מַה קָשָה הִיא הַשָפָה

מַה חוֹרְקוֹת כָּל תְּנוּעוֹתֶיהַ וְחֲטָאֶיהַ כּוֹאֲבִים,

עַד כָּמָה צוֹרְבוֹת עֵינֵיהַ וְקַבְקָבֶיהַ מְדַדִּים

עַל כֵּן בְּיַד קָשָה קִשְקַשְתִּי לְבַל תַּגִּיר זֵיעָה לַשָּווא.

אַך כְּשֶקָשֶּה לִתְפּוֹש

אֶת הַצִּיּוּר אֲשֶר נִכְתַּב

קַח רָק רֶגָע, קַח חָדְשַיִּים

אַל תִּכְפּוֹף אֶת רֹאש אַפְּךָ

כִּי לְךָ אנִי כָּתַבְתִּי

כּן לְךָ וְרַק לְךָ.


כן, אבל

 

אֲנִי חָיַב לְהִתְקַדֵּם, כֵּן, אֲנִי  חָיַב,

כֵּן, אֲבָל כָּל בֵּן אָדָם  חָיַב לַעֲבֹד הַיּוֹם,

כֵּן, אֲבָל אִם אֲנִי לֹא אֶחְיֶה אָז בַּשְּׁבִיל מָה?

כֵּן, אֲבָל הִגִּיעַ הַיּוֹם חֶשְׁבּוֹן חַשְׁמַל,

כֵּן, אֲבָל הַיּוֹם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁאָסוּר לְפַסְפֵס,

כֵּן, אֲבָל הַמְּקָרֵר כְּבָר לֹא מָלֵא כְּמוֹ פַּעַם,

כֵּן, אֲבָל עוֹד מְעַט הֵם יַפִּילוּ אֶת הַפְּצָצָה,

כֵּן, אֲבָל מָתַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה יָצָאתָ לְחֹפֶשׁ?

כֵּן, אֲבָל הַדֶּלֶק, מָה נַעֲשָׂה עִם הַדֶּלֶק?

כֵּן, אֲבָל מָה רָע בְּבַיִת?

כֵן, אֲבָל בֵּנְאָדַם צָרִיךְ אֲוִיר לִפְעָמִים.

כֵּן, אֲבָל מָתַי הִתְקַשַּׁרְתָּ לְאַבָּא שֶׁלְּךָ?

כֵּן, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהַטִּיל סָפֵק בָּאַהֲבָה שֶׁלִּי.

כֵּן, אֲבָל מָה עִם אִשְׁתְּךָ - מָתַי דִּבַּרְתֶּם בֶּאֱמֶת?

כֵן, אֲבָל יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלָּהֶם לֹא צָרִיךְ מִלִּים.

כֵּן, אֲבָל עוֹד מְעַט מִתְּחִלָּה הָעוֹנָה הַחֲדָשָׁה.

כֵּן, אֲבָל זֶה לֹא מָה שֶׁהָיָה פַּעַם.

כֵּן, אֲבָל לְמִי יֵשׁ זְמַן לְהִתָּקַע בְּעָבָר?

כֵּן, אֲבָל מִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ מֵאַיִן הוּא בָּא...

כֵּן, אֲבָל אֵין לִי מֻשָּׂג לְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ.

כֵּן, אֲבָל הַדֶּרֶךְ - זֶה מָה שֶׁחָשׁוּב,

כֵּן, אֲבָל הַדֶּרֶךְ רְצוּפָה בְּדוּ"חוֹת חֲנִיָּה.

כֵּן, אֲבָל לָלֶכֶת זֶה גַּם סוּג שֶׁל סְפּוֹרְט,

כֵּן, אֲבָל מָה עִם הַנֶּפֶשׁ?

כֵּן, אֲבָל לְמִי יֵשׁ זְמַן לִקְרֹא הַיּוֹם?

כֵּן, אֲבָל הַבֶּטֶן, כוֹאֶבֶת לִי הַבֶּטֶן.

כֵּן, אֲבָל מָה עִם מָזוֹן לִנְשָׁמָה?

כֵּן, אֲבָל הַבֶּטֶן כוֹאֶבֶת לִי...

כֵּן אֲבָל מָה עִם הָאַרְנוֹנָה וְהַוָועַד?

כֵּן, אֲבָל כוֹאֵב לִי...

כֵּן, אֲבָל עוֹד לֹא הוֹרִידוּ אֵת שְכַר הַדִּירָה וְהָאַשְׁרַאי.

כֵּן אֲבָל כוֹאֵב...

כֵּן, אֲבָל לִפְעָמִים צָרִיךְ לָדַעַת לְקַבֵּל אֶת הַלֹּא.

כֵּן, אֲבָל...


זיכרון ישן של קיץ

 

תקשיבי לי אני יודע

ככה זה תמיד

כשהוא מסביר לך איך לשמע

וגם איך להקשיב

את לפעמים רוצה לברוח

סתם אל העתיד

שיחפש הבן זונה

למי פה להכאיב

 

אבל בנינו מי יודע

למה לפעמים

כשאת אומרת "אין לי כוח"

והוא פשוט מסכים

את מרגישה צביטה קטנה

פתאום בתחתונים

כאילו יש לו מה למכור

ויש לו גם קונים

 

זה רק עוד זיכרון ישן של קיץ

ששומר אותך בבית

ככה כבר שנים

זה רק עוד דבר קטן לשכוח

במקום פשוט לברוח

בשקט לשכנים

 

שמעתי פעם על אחת

שפתאום בגיל שישים

אמרה "כוס-אמק אפריקה!"

וטסה בשחקים

באפריקה מצאה בחור

תייר בן חמישים

הם התיישבו בנו בקתה

וחיו כמו כושים

 

זה רק עוד זיכרון ישן של קיץ

ששומר אותך בבית

וזה ככה כבר שנים

זה רק עוד דבר לשכוח

במקום פשוט לברוח

אל-על אל השחקים

 

אז אם פתאום את מרגישה

שאין מה להבין

שלא צריך שינוי גישה

צריך מגע עדין

צריך רק להרגיש אישה

צריך להאמין

בקיצור, מה עוד יש לומר

תדעי אני זמין

 

זה רק עוד זיכרון ישן של קיץ

ששומר אותך בבית

וזה ככה כבר שנים

זה רק עוד דבר לשכוח

במקום פשוט לברוח

אל-על אל השחקים

 


אני האיש

אני האיש, אשר רשעים יעצו לו ללכת,

ובדרך חטאים לא עמדתי, רקדתי.

ובמושב לצים רק התלוצצתי.

שכן בתורת אמת חפצי. ובתורתי אני הוגה גם בלילה.

ואיני כלץ נבול על פלגי אין.

ופירותי באים בעתם ונובלים בעתם.

ולא כל שאעשה יסריח.

איני מן הרשעים ואיני קומץ אשר תדפנו רוח.

אך אם יבוא המשפט - אקום גאה.

כצדיק בעדת חטאים.

לא. איני יודע אם דרכי תוכיחני צדיק או רשע,

אך לא אובד.

אעבוד.

 


אם אתה רוצה

 

אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת

מְסֻדָּר וְגַם פָּרוּעַ,

אָז מָה אַתָּה שָׂרוּעַ

כְּבָר לְמַעֲלֶה מִשָּׁבוּעַ,

בְּתוֹךְ עוֹד עָתִיד יָדוּעַ?

אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת

גַּם כָּבֵד וְגַם עָמֹק,

אָז מָה אַתָּה מִתְפַּלֵּא שֶׁאַתָּה שׁוֹקֵעַ?

הַיּוֹם, כבר כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ,

כַּמָּה קל לְהִשְׁתַּגֵּע.

אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת

גַּם חַפְּשִׂי וְגַם קַלִּיל,

אָז גַּם אַתָּה סָתַם אִישׁ רָגִיל.

הַיּוֹם, זֶה לֹא הַגִּיל

שֶׁמַּכְבִּיד כְּמוֹ טַפִּיל.

אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת

אָז מָה הַשְּׁאֵלָה?

מִי לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת?

מִי יָכֹל שֶׁלֹּא?

אִם אַתָּה רוֹצֶה מַכּוֹת,

תַּמְשִׁיךְ לִרְצוֹת לִהְיוֹת

בְּמָקוֹם לִחְיּוֹת.

 

 


סְרָטִים

 

אָדָם הוֹלֵך לְסֶרֶט

וּמְשַלֵּם עַל הַכַּרְטִיס.

כַּמָּה יַעֲלֶה לוֹ לִחְיוֹת בַּסֶּרֶט?

אֶפְשַר בְּתַשְלוּמִים?

 

אַך לָמָּה לְשַלֵּם עַל חַיֶּיךָ בְּכֶסֶף?

הוּא טָמֵא.

אֶפְשַר לְשַלֵּם בִּתְפִילוֹת?

אֶפְשַר בְּתַשְלוּמִים?

 

אִם הַכַּרְטִיסַן יַרְשֶה לוֹ, הוּא יִהְיֶה

אַסִּיר תּוֹדָה.

הַכַּרְטִיסַן מַרְשֶה לְכוּלָם,

אַך לֹא כוּלָם מוֹצְאִים אֶת הַקּוּפָּה.

יֵש כַּאֵלֶה הַאוֹמְרִים שֶהַקּוּפָּה בִּלְתִּי נִרְאֵית

וְיֵש כַּאֵלֶה הַאוֹמְרִים שֶרוֹאִים אוֹתָה כָּל הַזְמָן.

 


מְצִיאוּת

 

חֲנִיכַי מְדַמְּמוֹת שֶכֶּן,

שִינַי נֶאֱחָזוֹת בְּכוֹחוֹתֵיהֶן הַאַחֲרוֹנִים

בְּכַבְלָה הַדַּק שֶל הַשְּפִיּוּת

וְזֶה מְחוּבַּר לַמַּשָֹּאִית הַדּוֹהֶרֶת בִּירִידָה

וְעַל צַד הַמַּשָֹּאִית שֶלֶט:

"מְצִיאוֹת, הוֹבָלָה לְכָל מָקוֹם, לֹא בְּשַבָּת"

 

גַּם אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְנַדְנֵד

קַל לֹא לַעֲבוֹד בָּחַיִּים

אֲבָל אֲנִי מִתְנַדְנֵד גַּם כָּך

אֲבָל לֹא עַל קַרְקַע יָצִיבָה

כִּי אִם עַל חוּט דַק

חוּט דַּיָּיגִים

מְנַסֶּה לִתְפּוֹש בְּחַכַּתִּי עוּבְדוֹת

שְמֵנוֹת מַסְפִּיק שְהַסָּפֵק

לֹא יֹאכַל אוֹתָן בִּמְקוֹמִי

 

אֲנִי נֶאֱחָז בַּמָּשָֹאִית בְּשִינַיי

לַמְרוֹת שֶאֲנִי נָהָג הַמָּשָאִית

אֲנִי חוּט הַדַּיָּיגִים

וַאֲנִי הֶחַכָּה

אֲנִי הַדָּג וַאֲנִי הַפִּתְיוֹן

וַאֲנִי רַק רוֹצֶה לַחֲזוֹר לִישוֹן

לָתֵת לַתַּת-מוּדַע

לָתֵת מֵידַע

לִמְצוֹא עוּבְדָּה

וְלוּ אַחַת

בּוֹדְדָה


אִלְמָלֵֹא רָע חָמִים

 

אִלְמָלֵֹא רָע חָמִים

שֶנָּשַק לִבְדִידוּתִי

לֹא הָיִיתִי יָכוֹל אָז לַלֶּכֶת בַּגֶּשֶם

בְּלִי מְעִילִי הַשָּחוֹר

 

אִלְמָלֵֹא רָע חָמִים

שֶנָתַן לְעֵינָי מְנוּחָה

הָיָה עָלַי לִכְפּוֹת עֲלֵיהֶן לְהַבִּיט לַשָּמַיִם

בִּמְקוֹם לְהַשְפִּילָן אֶל הָחוֹל,

אֶל הַאֲנִי וְאֶל הַכָּחוֹל.

 

אִלְמָלֵֹא רָע חָמִים

שֶנָּתַן לִי תֵירוּץ לְשָקֵר

לֹֹא הָיִיתי יוֹדֵעַ לַחֲזוֹר בִּי.

הָיִיתִי פָּשוּט מְוָותֵר

הָיִיתִי פָּשוּט מִסְתַּפֵּר

וְקֹובֵר יְגוֹנִי בְּלוֹבֵן הַנֵּר;

כְּאִילוּ יֵש בּוֹ פִּתָּרוֹן

לִי, לֹא לְמִישֶהוּ אָחֵר.

 

 

הקְשִיבִי

 

אֲרוּחַת הָעֶרֶב, שְאֵרִיוֹתֶיהַ עַל הַשּוּלְחַן

שְנֵינוּ סָרִים אֶל הַסַּלּוֹן

יוֹשְבִים, פָּנִים אֶל הַבַּדְחַן

הַקְשִיבִי, הַקְשִיבִי לַשָּעוֹן

בָּחוּץ הַכּוֹכָבִים, שְקֵטִים, טוֹבִים, שְלֵוִוים

וְאָנוּ נָחִים, שוֹתְקִים, אוֹהֲבִים, שָוִּוים.

 

הַתָּכְנִית נִסְתַּיימָה וְאָנוּ שְֹבֵעִים

שְנֵינוּ פּוֹנִים לַמִּקְלַחַת;

אָנוּ מְחַייכִים' וּבְשֶקֶט מִתְפַּשְטִים.

הַקֱשִיבִי, עוֹד שָעָה נִפְתַּחַת.

הַמַּיִם זוֹרְמִים, חָמִים, נוֹשְקִים וּמְלַטְּפִים

לְגוּפֵינוּ הַחַמִּים, הַעֵירוֹמִים, הַקּוֹצְפִים בַּאֵדִים.

 

אַת מוּל הַרְאִי, מִתְאַפֶּרֶת מַהֵר,

הַרוּחַ מִחוּץ לַחַלּוֹן;

אֳנִי מַבִּיט בַּעוֹלָם הַאֲחֵר.

הַקְשִיבִי, הַקְשִיבִי לִשְאוֹן

הֶמְיַית רְכָבִים, עֲמוּדִים, אֲנָשִים אֲחַדִּים שֶרָצִים;

וְאֲנַחְנוּ לוֹבְשִים בְּגָדִים חֲדַשִּים, מִתְיַפִּים, מִתְחַזְקִים.

 

הַכֹּל מוּכָן וְאָנוּ מוּכָנִים;

אֲבָל אַת נוֹשֶמֶת וְאָנִי נוֹשֵם.

בְּחִיּוּך שָקֵט מַבָּטִים מוּחְלָפִים.

הַקְשִיבִי, הַקְשִיבִי לַלֵּב הַפּוֹעֵם.

וְאָנוּ שוֹכְבִים, מִתְאֲחַדִים, אֲבוּדִים,

נוֹשְקִים, בֵּין סְדִינִים, לַכּוֹכָבִים הַחוֹלְפִים

וְעוֹבְרִים מוּאֲרִים כְּמֵתִים, בּוֹעֲרִים.

 

לֹא יָצַאנוּ, נִשְאַרְנוּ בִּפְנִים,

זוּג מֵעוּלָם מִתְנָתֵק.

אֵין עוֹד אֲנַחְנוּ, אַת הִיא אֲנִי;

הַקְשִיבִי לַזְמַן, הוּא שוֹתֵק.

 


כמה זמן

 

כמה זמן, הו כמה זמן

חרבי השלופה לא נשקה לנדן.

כמה דם, הו כמה דם

הקזתי בשביל להרגיש בנאדם.

ומה נותר לי אם איני יכול

לשכב לנוח.

ומה נותר לי אם איני יכול

לזרוק הכול,

לזרוק הכול ולחדול.

די.

כותב שירה במקום

לתת סתירה, במקום

לצעוק שרע, במקום

לשבור שמירה. במקום

לסתום.

 


שיר

 

כלום לא קדו

ש


המציג הינו שחקן

 

מאה אנשים יושבים כולם באותו החדר

אך קירות נמוכים מפרידים איש איש לבדידותו.

הייתי רוצה להגיד שזה מטאפורה לחיים שלנו,

אבל,

למצולמים אין קשר לכתבה.

שלושה מתוך ארבעה רופאי שיניים

ממליצים לי על אותה משחה.

אבל,

שיניים רקובות הן להם פרנסה.

הייתי רוצה לשאול את הרביעי על מה הוא ממליץ,

אבל,

המציג אינו רופא.

הייתי שמח להגיד כאן משהו

על זה שהבנקאי הינו שחקן,

אבל,

המילים האלה מכבידות עלי מהר מדי

וחוצמזה

הכותב אינו פייטן.

 

 

לאן

 

לְֹאָן הָלַך דָעַך הַאוֹר

שֶהִשִּיק מַחְשָבוֹת מִסִּיפּוּן כּוֹכָבִים

שֶנִיוֵוט עַל גַלֵּי הַשְרָאָה חֲרוּזִים

שֶהִדהֵד בְּקוֹלוֹת נְעִיצַת סַכִּינִים?

 

לְָֹאן נִנְשַף, נִשְֹרַף הֶעָנָן

שֶכִּיסָה בִּשְֹמִיכָה עַל בּוּרוּת יְלָדִים

שֶלִיטֵף אֶת הַתּוֹם בִּתְשוּקַת נְדוּדיִם

שֶהָפַך אֶת הַחוֹשֶך לְקֶסֶם מַדְהִים?

 

לְָֹאן נִשְטְפָה יַצִּיבות הַקַּרְקָע

שֶנַתְנָה לַתְּשוּבוֹת לַעֲנוֹת לְעַצְמָן

שֶכַּתְבָה שְאֵלוֹת עַל דַפֵּי אַרגָמָן

שֶשַזְרָה חֲלוֹמוֹת אֶל תּוֹך שִיר קָטָן?

 

הֵיכָן הַדַּפִּים הַצָּפִים עַל אֲגַם

שֶל סְפֵקוֹת, כְּאֵבִים וְשֶל יֶזַע וְדַם?

מַתַּי קוֹל שוֹפָר שָקַע וְנָדַם

וְקוֹל נַוָּודִים לֹא בָּכָה בְּדִידוּתָם?

 

כּוֹסוֹת הַקָפֶה נִמְהַלּוּ בְּתִפְלוּת הַהֶכְרַח

וּבְרֵיחַ בְּשָֹמִים נֶחְבַּא יֶלֶד לֹא מְקוּלַח

הַיַּיִן נִמְזַג לְדַרְבֵּן שִֹיחַ מֵת

וְאוֹר הַשַּלְהֶבֶת הוּחְלַף בִּפְלוּרוֹסֶנְט.

 

אַך יָבוֹא עוֹד הַיּוֹם, לֹא הַיּוֹם אָז מָחָר

שֶיַחֲזִיר לַשִּיכָּרוֹן אֶת מְתִיקוּת הַשֵּיכָר

שֶהַדֶּלֵק יֶחֱדַל לִהְיוֹת אַכְזָבָה

שֶהַדֶּרֶך  תִּפְתַּח בְּמִילַת אַהֲבָה

 

אָז נִרְקוֹד לְקוֹל הַחַיוֹת שֶל הַיַּעַר

וְנַעֲקוֹד אֶת בָּנֵינוּ, הֵם כּוֹרַח וַצַּעַר

וְנִלְמַד אֶת הַסּוֹד שֶמַבְְטִיחַ סְלִיחָה

וְנִשְבּוֹר עַל הַסֶּלַּע הַבְלֵי מַסֵּכָה

בִּבְרָכָה

בְּשִֹמְחָה

בִּבְדִיחָה

בְּשִֹיחָה.

 

 


שְתֵי מִשְאֲלוֹת

 

הַשָֹּטָן הִצִּיעַ לִי שְתֵי מִשְאֲלוֹת.

בִּן רֶגַע מָצַאתִי עַצְמִי בִּשְדֶה פָּרָג

וּסְבִיבִי אַרְבַּע נְעָרוֹת עֵירוּמוֹת

אַף אַחַת מֵהֶן לֹֹא עַבְרָה אֶת גִיל הַאַרְבַּע-עֶשְרֵה.

 

צִיַּירְתִּי עִיגוּל גָדוֹל שֶל דֶּלֶק

סְבִיב הַיְּלָדֹות הַרוֹקְדוֹת

וּבְחִיּוּך שֶל אָב

הִצַּתִּי

וְהִבַּטְתִי

בְּשֶקֶט.

 

עֵינַיי, מְזוּגָגוּת מִקִּנְאָה,

עַקְּבוּ אַחַר הַבָּנוֹת הַרוֹקְדוֹת בְּאֵימָה

עָשָן הָאוֹפּיוּם שֶשַאֲפוּ

הוֹתִיר אוֹתָן בִּמְהֵרָה מְשוּתָקוֹת, מַבִּיטוֹת עַל סוֹפָן הַקָּרֵב

וְחוֹוֹת אוֹתוֹ אַלְפֵי מוֹנִים

טֶרֶם הֵחֵל לַגַּעַת הַכְּאֵב

 

חִייַּכְתִּי

כְּשֶרָאִיתִי אֶת הַשָֹּטָן מֵסִיט מַבַּטוֹ.


הַמְתָּנָה

 

אֶתְכָּנֵס כְּזַחַל בְּגוֹלֶם תַּכְרִיכִים

עַד שֶאֶהְיֶה מוּכָן

לָתֵת לַשֶּמֶש לִזְרוֹת צֶבַע עַל כְּנָפַי הַחֲדָשוֹת

 

כְּשִיכּוֹר מְשוּחְרַר אָעוּף

מֵעַל סְכָרִים שֶל סוּכָּר

מֵעַל דָתות שֶל סַחַר בֱּרָצוֹן לֹא מוּכָּר

 

וְאָעוּף עַד לְאִי בְדִידוּתִי

רַק אֳנִי וְעֵץ דֶּקֶל

וְאֲבַלֶּה אֶת יַמַּי בִּבְרִיחָה מֵהַשֶּקֶל

 

כִּי כָּה קַל הוּא הַשֶּקֶר

חֲסַר הַפָּנִים

מִדְמָעוֹת שֶל בָּצָל שֶמִּתְקָלֵף מִבִּפְנִים

 

וְאִם שָם בָּאִי אֶסְלוֹד מִלֱבַד

אַז מַהֵר אֶת עַצְמִי אַשַכְתֵּב לִי עַל בַּד

נוֹטֵף דַּם מִתּוֹך עֵט שֶמְחוּבַּר לִי לַיַּד

וְאֶכְתוֹב אַהֲבָה אוֹ אִיזוּן שֶנִכְחַד

אַרֹוֵקן בַּקְבוּק יַיִן

וְאֶזְחַל לְתוֹכוֹ

וְאֶזְרוֹק אֶת עַצְמִי אֶל הַיַּם הַכָּחוֹל

כְּדֵי לָתֵת לַגּוֹרַל לְהַדְרִיך הַמִּכְחוֹל

לְהַשְלִיך חוֹתָמִי

בֵּין זָרִים

עַל הַחוֹל

 

אַך אֶשָּאֵר בַּבַּקְבּוּק

עַד שֶאַשְבִּיחַ

נֶחְבָּא מִן הָאוֹר,

לֹא חוֹמֶץ מַסְרִיחַ

וְאֵצֵא מְיוּשָן

עִם נִיחוֹחַ שֶל פִּיחַ

וְאֵצֵא בַּאָבִיב

כְּמוֹ הַסַּם שֶמַּשְכִּיחַ

 

פּוֹרֵס אֶת כְּנָפַי

בְּעוֹדְכֶם פּוֹרְסִים לֶחֶם

פּוֹרֵֹש מֵחַיַי

אֶל חַיָּיו שֶל הַקֶּסֶם

 


קִדְמַה

 

מֵעַל הַשָֹּדֶה מִתְעוֹפֶפֶת צִפּוֹר

צָדָה גַרְגְרִים עַל הַקַּרְקַע

בָּא הֶחַתּוּל הַצּיָּד הַגָּדוֹל

וְצַד הַצִּפּוֹר בּמַכָּה

 

וְעוֹד בַּשָֹּדֶה עֲצֵי זַיִת גְּדוֹלִים

עָבִים, מְפוּתָלִים כְּפִסְלֵי נְחָשִים

אִם תְּחַפֵּש יוֹמָם וָלֵיל

לְעוֹלָם לֹא תִּמְצָא תְּאוֹמִים

 

אֶת הַזַּיִת כַּרְתּוּ

וְאַסְפַלְט שָם שַפְכוּ

הַאֳדָם סוֹלֵל לוֹ כְּבִישִים

וְעַכְשָיו הַרְכָבִים מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ

צָדִים עַל הַכְּבִיש חָתוּלִים

 

אַך אַל דְּאָגָה

הוֹדוֹת לַקִּדְמָה

הִנִּיחוּ בַּכְּבִיש גַּם פַּחִים

אַך הִזָּהֵר בְּזוֹרְקְךָ אֶת גְּוִויַית הֶחָתוּל

יֵש שָם לִפְעַמִּים עֲרָבִים.


בשבילי

 

בְּשְּבִילִי בּוֹ אֵלֶך בִּשְבִילְכֶם

חֲצָאֵי אֲמִתּוֹת חֲצִי מֵתוֹת

זוֹעֲקוֹת לִי מִילִים שַכְּבַר שָלַלְתִּי,

כְּשֶצָלַלְתִּי בְּמַעֲמַקֵי הַסָּפֵק.

כְּשֶבָּרַחְתִּי מֵרָצוֹן לְהִסְתַּפֵּק.

מִשְתָּנֵק שָם בַּמַּעֲמַקִים

עִוֵּר בְּלִי אֲוִיר אוֹ

מוּשָֹג בְּלִי מַשְמָעוּת, אוֹ

דְמוּת שֶל אִיש גָּבוֹהַ שֶמַבִּיט עַל הַשְּלוּלִית

בִּשְבִיל לִרְאוֹת אֶת הַצְּלָלִית

שֶל הַצּוֹלֵל הַשּוֹלֵל,

הַטּוֹבֵעַ מוּל עֵינָיו.

וְאֵלֶה הָעֵינָיִים רַק דוֹמְעוֹת

וְכָך מַעֲמִיקוֹת אֶת הַשְּלוּלִית בִּשְלִילוֹתֶיהַ.

 

וּבְעוֹד זֶה טוֹבֵעַ וְזֶה דוֹמֵעַ,

אִיש אֵינוֹ שוֹמֵעַ אוֹ יוֹדֵעַ

שֶהַדֶּרֶך נִמְשֶכֶת גַּם אִם אֵין עוֹבְרִים עַלֵיהַ

גַּם אִם רַק סוֹבְרִים עַלֵיהַ

גַּם אִם לֹא הוֹלְכִים עַלֵיהַ.

וֱזוֹ הַדֶּרֶך לֹא מַמְשִיכָה יָשָר עִם שִרְטּוּטֵיהַ,

מַסְלוּלָהּ הַאֲמִיתִי הוּא אֶל תּוֹך הַשְּלוּלִית

וֹמִשָּם לַשָּמַיִם

וּמִשָּם לְחַלּוֹן אוֹ קוּפְסָא אוֹ מִסְגֶּרֶת,

אוֹ לְמִילִים חָרוּטוֹת בְּמָחְבֶּרֶת,

אוֹ לְאִישָה וְחִיּוּך וְעוֹזֶרֶת

אוֹ, אוֹ, אוֹ,

לְשוּם מָקוֹם.

אִיש אֵינוֹ יוֹדֵעַ.

כֵּי כּוּלָם הוֹלְכִים יָשָר בְּשְבִילָם

כְּאִילוּ הַשְּלוּלִית שַם

הִיא לֹא בִּשְבִילָם.

כְּאִילוּ לֹא שַם נִמְצַא

כֹּל הָעוֹלַם.

 


אסיר תודה

 

בְּמִסְגֶּרֶת לִמּוּדַי נִתְּנָה לִי הַתְּשׁוּבָה

וְעַל כָּךְ אֲנִי אֲסִיר תּוֹדָה

הִסְבִּירוּ לִי שֶׁיֵּשׁ מוּדָע וְתַת-מוּדָע

וְעַל כָּךְ אֲנִי אֲסִיר תּוֹדָה

לִמְּדוּ אוֹתִי שֶׁיֵּשׁ סְבָרָה וְיֵשׁ עֻבְדָּה

וְעַל כָּךְ אֲנִי אֲסִיר תּוֹדָה

וְשֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל בֵּין אֱמֶת לָאַגָּדָה

וְעַל כָּךְ אֲנִי אֲסִיר תּוֹדָה

 

בֵּין סוֹרְגֵי הַתְּשׁוּבוֹת שָׁאַלְתִּי

אֶת קִירוֹת הָכַּרַתִּי

בֵּין כָּל הָעֻבְדּוֹת נִנְעַלְתִי

מֵאֲחוֹרִי בָּרִיחַ שֶׁל שֶׁקֶר אֲמִתִּי

רָצִיתִי רַק לִצְחוֹק

לְחֹד חִידָה

אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי אָסִיר

אֲסִיר תּוֹדָה.

 

 


סוף העולם מאחורינו

 

סוֹף הָעוֹלָם מֵאֲחוֹרֵינוּ

וְאֶת וַאֲנִי עֲדַיִן בְּבּוּנְקֵר,

הַמִּלְחָמָה נִגְמְרָה

וְהַצִּיאָנִיד עֲדַיִן מָתַחַתְּ לְלָשׁוֹן.

מָה יִהְיֶה אִתָּנוּ, אִשְׁתִּי, אֲהוּבָתִי?

הֵרַע מֵאֲחוֹרֵינוּ

וְעִם זֹאת,

הַפַּחַד עֲדַיִן מִלְּפַנִים.

זוֹכֶרֶת שֶׁהַיְנוּ מְחַיְּכִים

כְּמוֹ זוּג עִוְּרִים מְטוּמְטָמִים?

אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לְזֶה.

מִזְּמַן לֹא חָלַמְנוּ בְּהָקִיץ בְּיַחַד.

אֶת זוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתָּ שֶׁיַּגִּיעַ עוֹד חֹרֶף?

הַיְנוּ רַק בְּנִי עֶשְׂרִים.

 

 


אַת

 

אַת זֶה הַכּול מֵהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף

 

אַת זֶה אֵש וְאַהֲבָה

 

לִי אַת, כִּי רַק לֵאוּת

תֵצֵא מִן הַתִּסְבּוֹכֵת בַּה אַת לוֹ

 

אַת, אִם נִמְשוֹך אֶת בִּטְנֵך,

תְּהִי אֵם

 

אַת הַאַחַת, אַת הַיְחִידָה,

אַת הַפִּתְרוֹן לְזוּ הָחִידָה.

 

 


שקט

 

בַּדֶּרֶך לַאוֹקְיָנוֹס הַשָּקֵט חָשַבְתִּי:

אִם אַעֲלֶה עַל זְרָמִים סוֹעֲרִים

וֱאֶשְֹחֶה בְּמַיִם גּוֹעֲשִים,

מְאַמֵּץ כָּל שְרִיר וְכָל גִּיד שְאֵי פַּעַם הִזְנַחְתִּי,

אַגִּיעַ מַהֵר יוֹתֵר לַאוֹקְיָנוֹס השקט

 

אַך אִם אֶעֱלֶה עַל זֶרֶם אִטִּי

וְאָנוּחַ לִי בְרוֹגַע, שָכוּב עַל גַּבִּי,

הַיְדִיעָה כִּי אַגִּיעַ תִּמְצְאֵנִי שָלֵיו

לַמְרוֹת הַוִּיתוּר עַל הַזְמַן הַחוֹלֵף -

אַך אֶדְחֶה הַגִּיעִי לְאוֹקְיָנוֹס שָקֶט

 

אַך אִם מָצַאתִּי נָהָר שָקֵט

לָמָה לִי אוֹקְיָנוֹס?

 


תְּנוּעָה

 

רַכֶּבֶת הָרִים מַגִּיעָה לְסוֹף הַעֲלִיָּיה

מַבָּט מִתְחַלֵף מִשָּמַיִים לְקַרקַע

מַסְרֵק יוֹרֵד עַל שְעַרֵך הָאָרוֹך

נֶעֱצַר בַּקְשָרִים

הַסֶּכֶר נִשְבָּר וְהַמַּיִם שוֹבְרִים אֶת הַיַּעַר

סַכִּין גִילוּחַ יוֹרֶדֶת עַל הַלֶּחִי

דָּם.

דיוֹ נוֹפַל מְעֶט שָבוּר

יֶלֶד קוֹפֵץ בַּנגִ'י נוֹגֵעַ בַּמַּיִם וְחוֹזֵר

כַּף מְלֵאָה בְּחָלָב וּדְגָנִים עוֹלָה אֶל הַשֹּפַתַיִים

עַיִן נֶעֱצֶמֶת מִבִּפְנִים

חוֹשֶך

כּוֹכָבִים

שוֹכְבִים עַל הַגַּב וּמַבִּיטִים לְמַעֲלָה

ג'וּק מַבִּיט עַל תַּרְסִיס, מַרְעִיד רַגְלַיִים, מִשְתַּעֵל.

יֶלֶד מַבִּיט בְּקָנֶה שֶל אֶקְדַּח וּמֵבִין שֶעַכְשָיו רְצִינִי.

יֶלֶד מֵצִיץ מֵחוֹר הַמַּנְעוּל, מְנַסֶּה לְהָבִין מַה זֶה 'מִינִי'.

גֶּבֶר מַבִּיט מֵעֵינִית שֶל כַּוֶּנֶת, שְנַיִים נוֹפְלִים לְאָחוֹר

זוּג אוֹהֲבִים מִתְגַּלְגֵּל עַל הַדֶּשֶא, עוֹד לַילָה שֶשּוּב לֹא יַחֲזוֹר.

 

 


לחיים

 

הֵם לֹא מַפְסִיקִים לְהַגִיד לִי שֶאֳנִי לֹא רֵיאַלִי

כִּי אֳנִי רוֹצֶה מֵהָחַיִים יוֹתֵר מִמַה שֶיֶש לַחָיִים לֶהָצִיעַ.

אֳנִי שוֹאֵל אֵת עָצְמִי, עַל מַה אַתֵם חוֹשְבִים כְּשֵאַתֶם עוֹשִים 'לְחַיִּים'?

וְעוֹנֶה;

"מִי רוֹצָה לִחְיוֹת בָּעוֹלָם שֶׁלָּכֶם בִּכְלָל?"

עִם אָבָק שְׂרֵפָה אֲבָל בְּלִי אַבָק פִּיּוֹת,

עִם הִיטְלֶר אֲבָל בְּלִי דְּרָקוֹנִים,

עִם סַמִים אֲבָל בְּלִי דְּלָתוֹת.

עוֹלָם בּוֹ כָּל הַשְּׁלָדִים צְרִיכִים לָצֵאת מֵהָאָרוֹן,

עוֹלָם בּוֹ שְׁלָּדוֹת מְטַיְּלוֹת בְּקַנְיוֹן בְּתִקְוָה לְקַמְפֵּין

עוֹלָם בּוֹ מַחְשָׁבוֹת מְּכּוּלְכָּלוֹת

גּוֹרְמוֹת לַכָּךְ שֶׁזֶּה נִשְׁמַע הֶגְיוֹנִי לִשְׁאֹל

"לָמָּה בִּכְלָל צָרִיךְ לְהַשְׁקִיעַ בְּסְּפּוֹרְט וּבְחִנּוּךְ"

וּמוֹסִיפוֹת בְּחַד מַשְׁמָעֻיּוֹת שֶׁל יוֹדְעַי דָּבָר

"רְשָׁתוֹת חֶבְרָתִיּוֹת – זֶה הָעוֹלָם הַבָּא"

מִמָּתַי נִהְיֶה לְכֻלָּם בָּרוּר כָּל-כָּךְ

מָה זֶה הָעוֹלָם הַבָּא?

הֵם לֹא מַפְסִיקִים לְהַגִיד לִי שֶאֳנִי לֹא רֵיאַלִי

כִּי אֳנִי שותֶה מֵהָחַיִים יוֹתֵר מִמַה שֶיֶש לַחָיִים לֶהָצִיעַ.

אֳנִי מֵרִים כּוֹסִית לַכִּוּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הֶחָזֶה שֶׁל הֲבָנוֹת שֶׁלָּהֶם

וְעוֹשֶׂה 'לְחָיַיִם'.

 

 


דַפִּים

 

תְּחִילָה הַיִּינוּ אֶחַד בַּעֲלָטָה

שְנַיִים הַיִּינוּ וְלֹא יָדַעֲנוּ כִּי אַחִים אֲנַחְנוּ.

בָּא הַיּוֹם וְרַעַש גָדוֹל הִרְעִיד אֶת עוֹלָמֵנוּ

וּלְהָבִים בּוֹהֲקִים וְרוֹתְחִים רָצוּ זֶה אֲחַר זֶה וּבְקַעוּנִי מֶאֱחַי.

בַּאוֹר שֶנִגְלָה עוֹד רָאִיתִי אֶת פְּנֵי אָחִי מְדַמְּמוֹת

וּבְעֵינָיו פְּלִיאָה מִן הָעוֹלָם וְהַשֶּמֶש

הוא לֹא ראה אוֹתִּי  ולֹא יראֲנִי לעולם.

בְּיָדַיַּים זָרוֹת בּוּתַקְְנוּ עוֹד וְנִזְרַקְנוּ

אֲנִי וַאֲחֵרֵים כַּמּוֹנִי

עַל גַבָּהּ שֶל מְכוֹנִית מַשָֹּא

הַנּוֹף הִתְחָלֵף לְפָנַי כָּל-כָּך מָהֵר

עַד שֶמִּלְּבַד הַשָּמַיִים יָדַעֲתִּי שֶהַכּול בַּר כִּלְיוֹן.

אֲחַר-כָּך הוּחְזַרְנוּ לָחוֹשֶך.

 

אַחֲרֵי שֶרָאִיתָ אוֹר, כָּל רֶגַע בַּחוֹשֶך הוּא נֶצַח.

 

יוֹם אֶחָד הַשַּעַר נִפְתַּח

וְשוּב יָדַיִּים זָרוֹת זַרְקוּ אוֹתִי וְאֶת הַדּוֹמִים לִי לְחֶדֶר גָדוֹל וְרוֹעֵש.

הָחֶדֶר הָמָה מִמְכוֹנות וּבְנֵי אָדָם

לֹֹא יָדַעֲתִּי אֵיפֹה שָֹמוּנִי.

 יָדַעֲתִּי רַק כְּאֵב.

אֵיבָרַי פּוֹרְקוּ וְנֶאֱסְפוּ מֵחַדַש

 

וְהָיִיתִי שָטוּחַ וְלָבָן

וְהָיִיתִי כְּמוֹ כּוּלָם

וְהָיִיתִי עֲדַיִין אֶחָד.

בְּדִידוּתִי פַּסְקָה כְּשנֶעֱרַמְתִּי עִם דּוֹמִים לִי

כּוּלָם שְטוּחִים וּלְבָנִים.

נֶעֱטַפְנוּ עַל-יְדֵי דוֹדָן רָחוֹק

וּבָחֲשֵכָה הַחַדַּשָּה נִשְלַחְנוּ מִשָּם.

הַרַעַש דָעַך וְהוּחְלַף וְהִשְתָּנַה

הַזְּמַן עָבַר וְחָלַף

וּבְהָנֵץ הָאוֹר הַבָּא שַבְתִּי לִתְחִיָּיה.

 

שוּב הָיִיתִי בַּמִּפְעַל,

מִפְעַל אָחֵר, נָקִי יוֹתֵר.

שוּב בִּתְּקּוּנִי לְהָבִים

וְהִבַּטְתִּי בְּאֶחַיי הָחָדָשִים עוֹזְבִים אוֹתִּי

וְנִשְלַחְתִּי בִּמְסִילָה קְצָרָה

וְהוּלְבַּשְתִּי מַדֵּי אֲסִירִים

פַּסִּים פַּסִּים עֲטַפוּנִי מֵרֹאשִי וְעַד רַגְלָי,

לְֹאוֹרֶך קִדְמַתִּי ואַחוֹרַי

 

וְנֶאֱסַפְתִּי עִם דּוֹמִים לִי

וְנִתְפַּרְנוּ זֶה לָזֶה

וְנִכְרַכְנוּ עַל-יְדֵי קָרוֹב רָחוֹק

וְנִסְגַרְנוּ שוּב בַּחוֹשֶך

דְחוּסִים וַאנֲוּסִים לִשְתוֹק

 

הָאוֹר הַיָּחִיד שֶרָאִיתִי אַחַר-כָּך הָיָה כַּאֲשֶר

מַגָּע דַּק וּפוֹלְשָנִי קִעֲקָע בִי גוֹרָל וּמַּשְמָעוּת

מִי יִיתֵּן וִיעַלְעֵל הַמְּעַלְעֵל בַּשֵּנִית

וְיִשְטוֹף עֵינָיו גַּם בִּי

 


בְּמָקוֹם אָחֵר

 

בֱּמָקוֹם אַחֵר בִּתְוָואי הַזְּמַן

הָיִיתִי פָּה אַחֶרֶת

הָיִיתִי מְוַותֶרֶת

בְּצַעַד מְיוּמַן.

 

וְשוּב כַּך מִשְתַּנֶּה לִי הַמַּבַּט

הָאוֹר כָּבוּי וַאֲנִי עַש

וֱשוּב אַתָּה הוֹפֵך מְרֵעַ לְמִפְלַט

וּמַּבַּטְךָ כְּלַהַב מְלוּטַש.

 

בַּמָּקוֹם הַזֶּה בַּזְמַן הַזֶּה

אֲנִי עַכְשָיו בּוֹחֶרֶת

אֲנִי שוּב מִסְתַּדֶּרֶת

בְּתוֹך הַבַּלַּאגַן.

 

וְשוּב נָפַל עֲלַי פְּסַנְתֵּר

בַּיּוֹם הֲכִי חַלָּש

וְשוּב יוֹתֵר מִדַּי קָפֶה

בְּלַילָה מְיוּאַש.

 

בַּמָּקוֹם הֲכִי שָלֵיו שֶלִי

אֲנִי שוּב מְמַהֶרֶת.

"תָּמִיד הִיא מְאַחֶרֶת",

לוֹחֵש לִי הַשָּטָן.

 

וְשוּב חָזַרתִּי לֶעָבָר

כְּאִילוּ מֵחַדַש

וְשוּב אַתָּה נִרְאֶה לִי זָר

בְּרֶגַע מְטוּפַּש.

 

בְּמָקוֹם אַחֵר בִּתְוָואי הַזְמַן

הָיִיתִי פָּה אַחֶרֶת

הָיִיתִי מְוַותֶרֶת

עַל עוֹד חֲלוֹם יָשָן.

 

 


תורי, תורה

 

מִי יִיתֵן וְיַעֲלֶה הַשַּחַר?

מִי יִיתֵן לִי הַעֲלָאָה בַּשָֹּכָר?

אִם בַּסְטַטִּיסְטִיקָה נֶאֱמַר כִּי

קַיָּים יַחַס צָמוּד בֵּין הַעֲלָאַת שְכַר הַמִּינִימוּם וַעֲלִיַּית אֲחוּזֵי הַאַבְטָלָה

כִּי אָז מַצִּיג הַסְטַטִּיסְטִיקָה שוֹאֵף שֶכּוּלָנוּ נִהְיֶה עֲבָדִים.

אִם הַאֲנִי מוּגְדָר אַך ורַק עַל-יְדִי רְשָמֵיהָ הַשּוֹנִים שֶל הַהַכָּרָה, אָז

בִּימֵי שְלִישִי אֲנִי סְטוּדֶנְט

וּבְעַרְבֵי שֵנִי – חֲלוֹם מִשְנִי שֶל אֵיזֶה שֵד שְֹטָנִי שֶאוֹמֵר לִי

לַחֲשוֹב בְּלִי לְחַשֵּב.

וַאֲנִי רַק נִמְצָא כָּאן כְּדֵי שֶבְּעוֹד שָנָה אֲנִי אוּכָל לִהְיוֹת אוּלָם גָּדוֹל וְנִבְרֶשֶת.

אוֹ סִמְטָא וּמַּפִּית מְקוּשְקֶשֶת.

לֹא מְשַנֶּה. הַכֹּל מִשְתַנֶּה.

וְאִם הַטֵּיעוּן הַזֶּה תָּקֵף, אָז הוּא חָל גַּם עַל עַצְמוֹ וְלָכֵן הוּא קָבוּעַ.

תֵּן לִי שָבוּעַ, וְאָקִים לְךָ בִּנְיָין כָּל-כַּך גָּדוֹל שֶיִהְיוּ לוֹ שְנֵי אֲזוֹרֵי חִיּוּג.

כַּך לַמַּזְכִּירָה יַעֲלֶה יוֹתֵר לְהַטְרִיד אֶת הַבּוֹס שֶלָּהּ,

בִּזְמָן שֶהוּא חוֹלֵם עַל אִשְתּוֹ שְאֵינָה אֶלָא צָמִיד וְתִיק תּוֹאֵם,

וּלִפְעָמִים - דֵּעָה.

שוּב מַשְתִּיקִים אֶת הָאִישָה? וַדַּאי הוּא לֹא שַמַּע עַל הַמַּהְפֵּכָה שֶלָנוּ!

הַמַּהְפֵּכָה שֶלָנוּ? הַמַּהְפֵּכָה שֶל כּוּלָנוּ!

אֵין לִי בַּעְיָה עִם הַמַּהְפֵּכָה,

פָּשוּט נִמְאַס לִי לִשְמוֹעַ עַלֵיהָ.

הִגִּיעַ הַזְמַן לְעוֹד דֵּעָה מְקוֹרִית מִצְִּדְכֵן.

אֲנִי רַשָּע, אֲנִי יוֹדֵעַ, פָּשוּט נִמְאַס לִי לְהִכָּלֵל תָּמִיד בַּצַּד שֶפּוֹגֵעַ.

הָאִם אַף אֶחַד לֹא רוֹאֶה שֶהַפּוֹלִיטִיקַלִי-קוֹרֶקְט הוּא רַק צִבְעָהּ שֶל הַצְּבִיעוּת?

הָאִם אֵין יוֹתֵר מִי שֶאוֹמֵר "יְהוּדִים" וְחוֹשֵב יְהוּדוֹנִים?

אוֹ "אֶתְיוֹפִּים" וְחוֹשֵב כּוּשִים אוֹ קוֹפִים?

הָאֶבוֹלוּצִיָּה אֵינָה גֶּרֶם מַדְרֵגוֹת עוֹלֶה אִתָּנּו בַּפִּסְגָה

אֶלָּא מַעֲרְבּוֹלֶת שֶל חוֹסֶר יְכוֹלֶת לְהִתְמוֹדֵד עִם הַסְבִיבָה.

אֲנַחְנוּ מְעַצְּבִים אֶת הַאֲדָמָה יוֹתֵר גָּרוּעַ מִנְמָלִים –

הֵן אֵינָן צְרִיכוֹת אַלְפֵי דְּרָכִים שוֹנוֹת לְהַעֲבִיר אֶת הַזְּמָן בֵּין אוֹכֶל לְשֵינָה.

אֲנַחְנוּ כָּל-כַּך מְשוּתָקִים, מְנוּתָקִים שֶאֲפִילוּ הַנֶּפֶש שֶלָּנוּ צְרִיכָה מֶרְחַב מִחְיָיה

וְלַרוּחַ הַבִּלְתִּי גַּשְמִית שֶלָּנוּ יֵש חֲשָשוֹת מִפְּנֵי חֲדִירָה לַפְּרָטִיוּת.

הִתְדַרְדְרוּת זוֹ לֹא הֵחֵלָה בַּפַּעַם הַרִאשוֹנָה שֶאָדָם בָּנַה מִגְדָּל,

אֶלָא בַּפַּעַם הַרִאשוֹנָה שֶקּוֹף הֵרִים מַקֵּל.

מֵאָז הִיא לֹא פַּסְקָה, וְאַף הֵאִיצָה, וְכָך הִגַּעֲנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

וְכָך הַזְּמַן הַזֶּה הִגִּיעַ אֶלֵינוּ.

מַגִּיעַ לָנוּ.

הַהִיסְטוֹרְיָה שֶלָּנוּ נִמְצֵאת בַּסְּפָרִים.

חֶלְקַם בַּעֲלֵי יוּמְרוֹת פִּילוֹסוֹפִיוֹת לְהַסְבִּיר לָנוּ מָהוּ עוֹלָמֵנוּ.

עֲלֵינוּ לְהָבִין שֶכָּל הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה צוֹדְקִים,

וְשֶמַּתַּישֶהוּ בְּמֶשֶך הָהִיסְטוֹריוֹסוֹפְיָה הַזֹּאת נִפְרַד הַגּוּף מִן הַנֶּפֶש,

וּמֵאָז זוּ עוֹבֶרֶת תַּהְפּוּכוֹת שוֹנוֹת וּמְשוּנוֹת וְזֶה הַגּוּף מִתְנָוֵון כְּרֶפֶש.

אֲפִילוּ בַּרְקְלִי שָפַך צוֹאֲתּוֹ מֵהַחֲלוֹן

לַרְחוֹב מוּכֶּה הַצַּרַעַת.

מַה זֶה חָשוּב? (אוֹתוֹ הַקּוֹל הַשּוֹלֵט)

מַה חָשוּב בֶּאֱמֶת? הָאֶמֶת?

אוֹ שֶיֶּש יוֹתֵר מִזֶּה – מֵעֵבֶר לַמִּילָה – מֵעֵבֶר לָרָצוֹן וְלַתְּפִילָה?

אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ, אֲנִי יוֹרֶה, אוּלַי פּוֹגֵעַ, אוּלַי נוֹגֵעַ

אֲבָל יוֹדֵעַ שֶזֶּה כָּל מַה שֶנּוֹתָר,

וְכָל הַמּוֹסִיף מְיוּתָר

כָּל הַמּוֹסִיף מְיוּתָר

כָּל הַמּוֹסִיף

מְיוּתָר.

 


סוֹנֶטְרָטַה 001

 

בִּתְשִישוּתִי חֲלוֹם יָשָן דוֹהֶה

כְּשֶסִּיפּוּרִי בָּרֹאש, שָֹטָן חוֹלֵף

אֵלִי הוּא לִי נָכוֹן, אֲבָל שֹוֹרֵף

וְשִיר הוּא שִיגָעוֹן, נָמָל טוֹעֵה

אוֹ סְפִינָה שֶמיַיצֶרֶת רְצִיפִים

אוֹר פְּנִינָה שֶמְצַיֵּיר אֶת הַסּוֹפִים

קוֹל שְכִינָה שֶמְאַיֵּים כְּאֶלִילִים

בֱּעוֹד רְשִימַת הַסְּפָרִים גְּדֵלָה

וְזוֹ שֶל עִיר הַמַּעֲשִֹים קְטֵנַה

אֱסוֹף רְשִימַת רְעָלִים כֵּנָה

וּשְרוֹף אֶת שִירַת הַשְקָרִים שֶלָּה

מָאַסְתִּי בְּלִימוּד לְלֹא תְּפוּקָה

חָדַלְתִּי מִדִּבּוּר בְּתוֹך שְתִיקָה

וְיָצַרְתִּי בְּחִיּוּך שוּרָה סְדוּקָה

 


מַלְכַּת הַחוֹשֶך

 

מַלְכַּת הָחוֹשֶך זִמְנָה אוֹתִי  לְחַדְרָהּ

אוּלָי לוֹמַר שָלוֹם, אוּלָי רַצְתָּה חֶבְרָה.

שַיִש שָחוֹר עַלָיו שִבְרֵי בָּרָק לְבָנִים

רִצֵּף אֶת הַקַּרְקָע, הַקִּירוֹת, הַעֲמוּדִים;

הַאוּלָם הָיָה אֶלִיפְּטִי, הַעֲמוּדִים הָיוּ שִשָּה,

וְשָם עַל כֵּס בָּזֶלֶת יַשְבָה לָה הַקְּשִישָה .

עוֹרָהּ הָיָה חָלָק וּשְֹעַרַה שָחוֹר

וּפָנֵיהַּ אֲפֵלוֹת כְּאִילוּ אֵין בָּה אוֹר

וְעֵינֵיהָ הִבְהִיקוּ כְּשִנֵּי הַצֶּפַע

וּלְבוּשָהּ, כְּאַרְמוֹנָהּ, לָחַש לִי שֶפַע.

שִמְלַתָּהּ הָיְיתָה כְּחוּלָה כְּיַם בְּלַיְלָה בְּלִי יָרֵחַ

וּבְיַדָּהּ שַרְבִיט שֶנְהַב עָטוּר בֵּאִזְמַרגָּד קֵרֵחַ.

וּלְיַדָהּ שָכַב פַּנְתֵּר וְהִתְבּוֹנֵן בִּי בְּשַלְוָה

וּסְבִיבֵנוּ הַצְּלָלִים הַמְשוֹטְטִים בְּלִי תִּקְוַה.

הֵם אַנְשֵי הַצֵּל שְנִכְנְעוּ לַאֲפֵלָה

בְּחִיפּוּשָֹם אַחַר הַאֵש הֵם זָכוּ רַק לִקְלָלָה

וּמִלְמוּלָם, כְּמוֹ תְּפִילַה, בּוֹכֶה אֶל הַאֵלָה.

 

"אֵלֶה נְתִינָי" אַמְרָה מַלְכַּת כָּל הַסוֹפִים

וְקוֹלָהּ הִדְהֶד בֵּין הַכְּתָלִים כְּמַשָּק עֲטַלֵּפִים.

"אֵלֶה הֵם הַאֲנָשִים הַלוֹחַמִים לְמַעֲנִי בְּגָאוֹן

הֵם אֵלֶה שְהֵקִימוּ עֲבוּרִי גַלְעֵד וְאֲפִּרְיוֹן

כְּדֵי שְעוֹד בְּחַיֵּיהֶם אֵתֶן לָהֶם לָחוּש

אֶת כָּל הַרְגָשוֹת מֵהֶם הָאוֹר אוֹמֵר לָבוּש.

אֵלֶה מַלְאֲכָי בְּאַלְפֵי לֵילוֹת הָאֶמֶש

אֵלֶה נוֹשְאֵי כֵּלָי: הַסַּם, הָחֶרֶב הָחֶרְמֵש.

אֵלֶה בּוֹחֲרָי בְּתַעֲמוּלוּת הָאֵמוּנָה

הַלָּנִים בְּצִלִּי הַרְחֵק מִכְּנַף הַשְּכִינָה.

אַך לָמָה זֶה עֵינֵיךָ מְרַצְּדוֹת סָבִיב?

הָאִם אֶחָד מִנְתִּינָי חָשַֹף לָהֶן נִיב?

הָאִם בְּהָבִּיטוֹ בְּךָ לִבְּךָ בַּלָאט הֶחֱסִיר?

מָדוּע מוֹחֲךָ צוֹוֵחַ 'זֶה רָק שִיר! זֶה רָק שִיר!'?"

הִשְפַּלְתִּי אֶת עֵינָי, הִיא קַרְאָה דַרְכִּי הַכּול

אֶת הַפַּחַד מִן הָחָי וּמִן הַשְּכוֹל, מִן הַקּוֹדֶש וְהָחוֹל.

 

מָשָק כָּנָף חָטוּף שָמַעְתִּי וְהִיא רוֹכֶנֶת מְעֲלַי

וּכְנַפֵיהָ, כַּנְפֵי עוֹרֵב זָקֵן גְּדוֹלוֹת, נְשָאוּנִי וְאֵין קַרְקָע מִתַחְתָּי.

שַמוּט נִתְלֵיתִי אֵין-אוֹנִים וְכֹל חוּשַי כְּאֵב טְלַפֵיהָ

וְהִיא לַחֲשָה מִסְפָּר מִלִּים שְאֶת שְפַתָּם אֵינִי יוֹדֵעַ

וְהַצְּלָלִים בִּנְהִימוֹת סָגְרוּ תַּחְתֵּנוּ מַעְגַּל

וְהֶם טִפְּסוּ עַל הַקִירוֹת וְסָגְרוּ עַלַי מֵעַל.

חַשְתִּי בְּאַפִּי אֶת הֶבֶל פִּיהֶם הָחָרִיף

וִידֵיהֶם שְלוּחוֹת אֵלָי בּוֹכוֹת כְּאַלוּמוֹת בָּאָסִיף.

רָצִיתִי לִצְרוֹחַ אַך הִנֵּה אֲנִי אִלֵּם

וּמַבַּטָה הַקָּר אֶת כָּל מַחְשְבוֹתָי חוֹסֵם.

עָשָן שָחוֹר הֵחֵל עוֹלֶה מִן הַצְּלָלִים, לוֹפֵת אוֹתִי, חוֹנֵק.

הִבַּטְתִּי בְּעֵינֵיהָ הַמַּבִּיטוֹת בִּי מִשְתָּנֵק

חַשְתִּי כְּשִיכּוֹר, הַכּוֹל פִּתְאוֹם שוֹכֵחַ

וְהַפַּחַד מִתּוֹכִי כְּעַכְבָּר פִּתְאוֹם בּוֹרֵחַ

וְשָמַעתִּי רַק תִּיפּוּף עָמוּם - לִבִּי, אֲנִי חוֹשֵב

הַקֶּצֶב הַזֶּה, שֶפַּעַם גָרַם לִי לְהִתאָהֵב,

הִבְרִיחַ מְעַלַי אֶת גַלֵּי הַכְּאֵב.

 

"כֵּן", הִיא לַחֲשָה "עַכְשָיו אַתָּה מֵבִין.

הִשְתַּחְרֵר מִכָּל מָה שֶאָמְרוּ לְךָ לְהַאֲמִין,

הִשְתַּחְרֵר מִכָּל הַאַחְרָיוּת הָהוֹלֶמֶת בְּרֹאשְךָ,

הִשְתַּחְרֵר מִן הָאַבִּיר הַשּוֹמֵר עַל רְכוּשְךָ,

הִשְתַּחְרֵר מִן הַמַּצְפּוּן שֶאוֹתְךָ רַק מְבַלְבֵּל,

הִשְתַּחְרֵר מִן הַמּוּסָר שֶאוֹתְךָ תָּמִיד כּוֹבֵל,

בּוֹא תָעוּף אִתִּי וְאַרְאֶה לְךָ דְּבָרִים

מֵהֶם נִכְתְּבוּ הַיָּפִים שֶבַּשִּירִים.

הַרְאֶה לִי סִיפּוּר אֶחָד שֵאֵין בּוֹ מַשֶּהוּ אָפֵל,

נַסֶּה לוֹמַר לִי שֶטַעֲמוֹ אֵינוֹ תָפֵל.

בְּחַר עַכְשָיו לְהִישָאֵר כָּלוּא בְּתוֹך סוֹרָגָיו שֶל הַסָּפֵק,

אוֹ שֶמָּא תְּהָלֵך אִתִּי וְכָל צְרָכֶיךָ תְּסַפֵּק

וְכָל רְצוֹנוֹתָיךָ יִתְגַשְמוּ כְּמִשְאָלוֹת?

אֶתֵּן לְךָ אֶת הַפְּנִינִים שֶלֹא בָּאוֹת עִם הַתְּפִילֹות,

אֶתֵּן לְךָ חֵרוּת מִמִּרְדָף אַחַר תְּשוּבָה,

מִן הָחִיפּוּשֹ אַחַר בּוּבָּה שֶלָהּ תוּכָל לִכְתוֹב כְּתוּבָּה.

 

שָתַקְתִּי שָם בַּאַיִן הַמּוּכָּר לִי עַד כְּאֵב

וְחַשְתִּי אֵיך בְּקוֹלָהּ הָרָך אֲנִי כְּכֶלֶב מִתְאָהֵב.

כָּל שֶרְצוֹנִי זָעַק הָיָה "קַחִינִי אֶל הָאֵש,

תְּנִי לִי חוֹפֶש, תְּנִי לִי חוֹשֶך, תְּנִי לִי לִהיוֹת טִפֵּש"!

הִיא רַק חִיּיכָה, חַשְֹפָה שִנֵּי שֶנְהַב חַדּוֹת.

"בּוֹא אִתִּי" אַמְרָה "בּוֹא אִתִּי, הַרְחֵק מִן הַקּוֹלוֹת".

פָּנַי נַפְלוּ לְפֶתַע. הָחִידוֹת תָּמִיד הָיוּ לִי לְחֶבְרָה

מֵאָז לָרִאשוֹנָה לֶחְיִי חַטְפָה סְטִירָה,

מַדּוּעַ אִפָּרֵד מֵהֵן? וְעִם מַה אִשָּאֵר?

מַה יְהֵא עַלָּי אִם עַלֵיהֵן אַוָּתֵר?

הִבַּטְתִּי בָה, וּבְעֵינֵי חֶמְלָה לָחַשְתִּי לָה, "סְלִיחָה".

חַשְתִּי אָז אֵיך עַל הַקַּרְקָע אוֹתִּי הִיא מַנִּיחָה:

"אַתָּה אוֹהֵב אֶת הַגִּישוּש הַזֶּה בֵּין אֶלֶף הָחִידוֹת,

בּוֹא אִתִּי וְאַגַּלֶּה לְךָ כַּמָּה סוֹדוֹת.

בּוֹא אִתִּי רַק לְטִיּוּל קָצָר

מֵעֵבֶר לַיָּם, לָהָר וְלַמִּדְבָּר.

טִיּוּל אֶחָד, וְאָז תִּבְחָר".

 

וְכָך תַחַת כְּנָפָה לַקְחָה אוֹתִּי  הַרְחֵק

מֵעֵבֶר לַדֵּעוֹת, לַסִּיפּוּרִים וְלַסָּפֵק.

הִיא לַקְחָה אוֹתִּי מֵעַל לָֹאֲדָמָה הָחָרוּכָה,

מֵעֵבֶר לַחֲלוֹם, לַשְּקָרִים וְלַסְּלִיחָה.

הִיא הֶרְאֲתָה לִי אֵיך כּוֹכָב זוֹרֵחַ מוּל הַשֶּמֶש,

ְואֵיך יֶלֶד מְאֹהַב עוֹמד עֵירֹום וּמִּתְבַּיֵּיש.

הִיא הֶרְאֲתָה לִי מַנְגִינוֹת וְגַם הִשְמִיעָה לִי אוֹרוֹת,

ְוהִיא רַקְדָה אִתִּי בַּיַּעַר שֶבָּעַר מֵחֲגִיגוֹת,

הִשְקְתַנִּי סַם שַלְוָה וְסַם אַחְוָה וְסַם חֲלוֹם,

וְגַם מַשְקֶה סוֹדִי מָתוֹק תַּחְתָּיו הַמּוֹחַ שָב לִדּוֹם,

וְהֶרְאֲתָה לִי אֵיך נָשִים גּוֹמְרוֹת כְּשֶאֲנִי שוֹכֵב עִמָּן,

וְאֵיך הַכָּל הוֹפֵך תָּפֵל וּמַר מוּל טִלְטוּלֵי הַזְמָן.

הִיא אִפְשְרָה לִי לְקַבֵּל אֶת הַמִּסְכֵּן זֶה הַשִּיכּוֹר

בְּעוֹד הוּא מְדַדֶּה, נוֹפֵל וְקָם וְכָך סְחוֹר-סְחוֹר.

וְהִיא הִטְעִימָה לִי מְתִיקוּתוֹ שֶל הַכָּבוֹד,

ְוהִיא חִיּיכָה לְזֶה הַסּוֹד בְּעוֹד לָחַשְתִּי לה, "עוֹד... עוֹד...".

 

הִיא הֶרְאֲתָה לִי אֶת חָכְמַת יָוָון וְאֶת יפֵי הַהֲגִיגִים,

וְאֵיך בָּהֶם טַבְחוּ הָרוֹמָאִים בְּעוֹד שְהֵם הוֹגִים,

וְאֵיך זוּ הַאִימְפֶּריָה מֵקִימָה לָה עוֹד בֵּיִת בּוֹשֶת

בְּעוֹד כָּל תּוֹשָבֶיהָ מוּרְעָלִים מִּכְּלֵי נְחוֹשֶת.

הִיא הֶרְאֲתָה לִי יְהוּדִי חָכָם וְטוֹב עַל צְלָב גוֹוֵעַ

וְאֵיך בְּשֵם אוֹתוֹ הַצְּלָב שָֹדֶה שֶל רֶצַח מִשְֹתָרֵעַ,

וְגַם אֵיך בְּנֵי הָאוֹר אֶת בְּנֵי הָחוֹשֶך מְשַפְּדִים

לַמְרוֹת שֶמִּקְדָשַם חָרֵב וּשְנֵיהֶם יְהוּדִים.

וְאֵיך נָבִיא גָדוֹל מֵבִיא לַכּוֹל אֶת יְפִי הַבְּשֹוֹרָה

וְאֵיך, בְּבוּרוּתָם, הָפְכָה זוּ תֵרוּץ לְקֶטֶל וּשְֹרָרָה.

וְאֵיך אָדָם חָכָם מֵבִין שֶהַכּוֹחַ דָר בַּיֶּדַע,

אֲבָל בְּשֵם אוֹתָה חָכְמָה הַכָּל אוֹנְסִים אֶת אִמָּא טֶבַע.

וְאֵיך גָאוֹן נוֹסָף כּוֹתֵב תּוֹרָה עַל הִתְפַּתְחוּת

וּמַּה שֶהוּא מוֹתִיר אַחֲרָיו - אִישוּר לְגִזְעָנוּת.

לָחַשְתִי לָה בְּשֶקֶט, "לֹא הַכָּל שָחוֹר-לָבָן,

אֵלֶה נְקוּדוֹת בַּזְמָן שְאֵינָן קְשוּרוֹת לְכָאן".

 

אָז רָאִיתִי עִיר מוֹדֶרְנִית וְנָשִים בָּה עָגוּנוֹת,

וְנָשִים בְּטוּר שוֹתְקוֹת כְּשֶקוֹרְאִים לָהֶן זוֹנוֹת.

מִי קוֹרֵא, פִּרְחָח אוֹ יֶלֶד? לֹא! קוֹרֵא זֹאת כְּבוֹד הָרָב.

מַה רָצוּ הֵן? אַך וְרַק לְהִתְאָחֵד בִּבְרִית אֲָהָב,

לַעֲמוֹד כַּדַּת וָדִין בְּחוּפַּת הַנִּישוּאִין,

אַך מִשּוּם שֶהֵן מֵרוּסיָה אֶת פְּנֵיהֶן יֵש לְהַלְבִּין.

"עוֹד לֹֹא רָאִיתָ דָבָר", לַחֲשָה הַמַּלְכָּה בְּקוֹלָה הֶאָפֵל,

וּכְהֶרֶף שֶל קְרִיצָה כִּיסָנוּ יַם הַעֲרָפֶל.

שָם שֵדִים הוֹלְכִים בְּשֶקֶט, רַגְלַיהֶם רַגְלֵי צִפּוֹר,

וְכוּלָם פּוֹצְחִים בְּקוֹל וְשָרִים הֵם שִיר מִזְמוֹר:

"מַלְכַּתֵּנוּ הִיא הַלָּילָה, מַלְכוּתֵנוּ הִיא הַשְּכוֹל,

לֹא תִּמְצָאֵנוּ בִּשְעוֹת הַיּוֹם כְּשֶלָרָקִיעַ גוֹן כָּחוֹל,

כִּי תִּמְצָאֵנוּ בְּעוֹלָם לוֹ הֶגְיוֹנְךָ יִקְרָא סִיּוּט,

וּכְשֶעֵינֵיךָ יִפְגְּשוּנוּ קְרוֹא יִקְרָא לִבְּךָ לָמוּת".

לֹֹא חָשַשְתִּי, אֵין זֶה שֶקֶר, לֹא חָשַשְתִּי כֱּלָל וּכְלָל.

לֹֹא בָּאוֹר הַמְּעוּרְפַּל, לֹֹא בַּשִּיר הַמְּקוּלָל.

 

"צַר לִי, יֶלֶד", הִיא לַחֲשָה לִי, וּבִרְכָּי קָרְסוּ בְּפִיק,

"לֹא רָאִיתָ כְּלוּם עֲדַיִּן, לֹֹא לָמַדְתָּ מַסְפִּיק".

אָז רָאִיתִי גִיליוֹטִינָה מוּשְחֶזֶת בְּשֵם הָחוֹפֶש

וְאַרְבָּעָה כּוּשִים נוֹשְֹאִים לָבָן שֶקוֹרֵא לְכָל זֶה נוֹפֶש.

וְרָאִיתִי מַקֵּל גָדוֹל שֶכָּתוּב עַלָּיו חִינוּך,

וְאִיש כּוֹבֵש חֲצִי יַבֶּשֶת רַק בִּגְלַל שֶהוּא נָמוּך.

רָאִיתִי גַּם דְּרָקוֹן, קַשְֹקַשָיו זְהוּבִים מִן הַשְקִיעָה,

וְהוּא עָף וְנֶעֱלָם אֶל מִחוּץ לַתּוֹדָעָה.

וְרָאִיתִי סְפָרִים עוֹלִים בָּאֵש בַּלָּאט,

גִיבּוֹרֵיהֶם צוֹרְחִים בְּעוּד הֵם נִשְכָּחִים לְאט.

וְרָאִיתִי אֲנָשִים, כְּמוֹ סְפָרִים, עוֹלִים בָּאֵש,

וְשוֹטֵר מַכֵּה יֶלֶד שֶיוֹשֵב וּמְחַשֵּש.

"עַכְשָיו אַתָּה יוֹדֵעַ מַה גוֹרָלַן שֶל הַתְּשוּבוּת

וְעַד כַּמָּה מְבוֹרָך הוּא כָּל אִידִיוֹט".

עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי שֶלֹֹא לִבְכּוֹת.

 

כְּשֶשַבְתִּי לְפוֹקְחַן הָיִּינוּ שוּב עָפִים יַחְדָיו,

"הָאִם כָּל זֶה נָכוֹן? הַכָּל לַשָּווא, הַכָּל לַשָּווא?"

"כַּמּוּבָן שֶלֹֹא הַכָּל", לִחְשְשָה לִי הַזְּקֵנָה,

"זוֹ הַדֶּרֶך הַנִּפְרֶשֶֹת לְהוֹלְכֵי הַאֱמוּנָה.

אַך דַּרְכִּי הִיא אֲחֶרֶת, דַּרְכִּי הִיא חוֹפְשִית,

חוֹפְשִית מִכָּל כַּבְלֵי וְכָל הַבְלֵי הַבְּרֵאשִית,

חוֹפְשִית מִן הַמֵּרוּץ אַחַר אוֹר בִּלְתִּי נִרְאֶה,

חוֹפְשִית לְסִיפּוּק כָּל צָרְכֵי הָהֹווֶה.

אִם אֵין לְךָ כְּלוּם מִלְבַד זְמַנְךָ הַקָּצוּב,

חֲבָל עַל כָּל רֶגַע בּוֹ תִּהיֶה עָצוּב,

חֲבָל עַל כָּל טְבִילָה בּתוֹך אֲגַם הַיִּסּוּרִים,

חֲבָל עַל כָּל סֵפֶר שֶיְּלַמֵּד אוֹתְךָ שְקָרִים.

הַנַּח לְכָל אֵלֶה, לֵך בְּדֶרֶך אֵין-אֱמֶת.

 

מַדּוּעַ לְהַשְקִיעַ בִּנְשָמָה בִּלְתִּי נִרְאֵית?

כִּי תְּשוּבוֹת יֵש אֵינְסוֹף וְאֱמֶת אֵין בִּכְלָל.

לְֹאֵיזוֹ תְּשוּבָה תְּצַפֶּה וְתִשְאַל? כַּמָה סְפָרִים יַעֲשוּךָ מוּשְכַּל?

 

"אָכֵן אַת צוֹדֶקֶת" הוֹדֵיתִי. הִיא חִיְיכָה.

"אֵין בִּי תִּקְוָה לִקְלָלָה אוֹ בְּרָכָה,

אֵין בִּי רָצוֹן לִתְּשוּבוֹת אֲחֵרִים,

וֱאֵין בִּי בּיטָחוֹן שֶיֵש אֶמֶת בַּסְפָרִים;

אך עֲדַיִּן אֵין סִבָּה לְהַלֵּך בִּדְרָכַיִיך

כּי לֹא אַרְכִּין אֶת רֹאשִי לְפָנַיִיך;

כִּי לִימַדְת אוֹתִי  אֶת הַבְלֵי הַתְּשוּבוֹת,

וּבָה בָעֵת בִּיקַשְתִּינִי מִכּוֹסֵך לִשְתוֹת.

כִּי הַבְּחִירָה בַּאַפְסוּת הִיא בְּחִירָה בִּדְבַר-מַה,

הִיא בְּחִירָה בְּסִיפּוּק וּבְעוֹלָם שֶל כְּלִימָה.

כִּי הָאֶפֶס הָאֵין גַּם הוּא סִימַן?

אַת אוֹמֶרֶת, "בּוֹא" כְּאִילוּ אֵין זֶה לְאָן.

אֲנִי, בִּמְחִילָה, אֵלֶך לְדַרְכִּי,

גַם אִם תּוֹבִילֵנִי אֶל צַעַר וּבְכִי,

כִּי אֵין לִי דָבָר מִלְבַד זְמַנִּי הַקָּצוּב,

וְאֶצְלֵך אֵין אָדָם שֶיִּקְרָא לִי אָהוּב ,

וְאֲפִילוּ לֹא בַּיִת שֶאֵלָיו אָשוּב.

 

הִיא הֵשִיבָה אוֹתִי  בִּמְעוּף לְחַדְרִי

וְשַבְתִּי לְכִסְאִי, לְעֵטִי, לסִפְרִי.

וּמִבַּעַד לְרַחֲשֵי מוֹחִי הַבּוֹעֵר

שָמַעֲתִּי קוֹלָהּ בְּשֶקֶט אוֹמֵר,

"אַתָּה עוֹד תַּחֲזוֹר לְחֵיק זְרוֹעוֹתַי,

אַתָּה עוֹד תִּינַק מֵחָלָב שַדַּי".

וְיַדַּעֲתִּי שֶיֵש בִּדְבָרֶיַה אֶמֶת:

עוֹד אָשוּב לִזְרוֹעוֹתֵיהַ וְאֶשְכַּב שָם כְּמֵת.

"בְּלֵילוֹת גַעֲגוּעִים עוֹד אָבוֹא לְבֵיתֶך,

אַך אֶהיֶה כְּמוֹ הַיַּם - אָשוּב וְאֵלֶך",

כִּי לֹא אֶסְתַפֵּק בְּסִיפּוּק בְּחַיַּי.

וְגַם אִם אֶזְעַק מֵעִמְקֵי יִיסוּרַי

אֵדַע שֶהָיָה זֶה אֲנִי שְהֵבִיאַם עַלַּי.

גוֹרָלִי הוּא שֶלִי וְשֶלִי טָעוּיוֹתַי".

אֶל יַם הַתַּעֲנוּגוֹת עוֹד אֶחֱזוֹר לִטְבִילָה,

עוֹד אֶבְנֶה לִי עוֹלָם בְּכוֹחָה שֶל מִילָה.

לֹא, אֵינֶנִי חוֹזֵר – אֲנִי בּוֹחֵר בִּשְאֵלָה.


לוּ הַיִּית שִיר

 

לוּ הַיִּית שִיר

הַיִּית מְחוֹרֶזֶת בּאוֹפֶן מוּשְלָם

וּמִּשְקָלֵך הָיָה בָּרוּר, אַךְ מוּרְגָש

כְּלֹֹא קַיָּים. כִּפְנִינִים לְצַוָּארֵך

יִסְתַּדְרוּ לָהֵם חֲרוּזִים לְבָנִים,

וּלְיופְיֵיך יוּעַמְדוּ מֶטַאפוֹרוֹת אֵינְסוֹף

מוּגָנוֹת בְּדִימוּיִּים אוֹחֲזֵי חֶרֶב.

ומֶטַאפוֹרָה אַחַת, כְּלַל עוֹלָמִית וְנִצְחִית

תּוּצַב לְכָל חִיּוּך שֶלָך, וְאֶפּוֹס עַתִּיר מִכְשוֹלִים

לְכָל אַחַת מִשֹּעַרוֹתַיִּיך. זֶה לֹא יִהְיֶה

שִיר שֶקּוֹרְאִים, זֶה יִהְיֶה שִיר שֶחַיִּים,

שֶמַּשְקִיעִים חַיִּים שְלֵמִים לַחֲקוֹר אוֹתוֹ

וְאַף עַל עֶרֶשֹ דְּוַוי לֹֹא חַשִים בִּזְבּוּז

אוֹ הַצְלָחָה מְלֵאָה.

 

לוּ הַיִּית שִיר, הָיוּ עוֹמְדִּים כָּל גְּדוֹלֵי הַמְּשוֹרְרִים

לְהַחֲדִיר אִילוּזְיוֹת אֵלַיִיך, והֶם יַרְעִיפוּ עַלַיִיך

דַּפִּים רַבִּים כְּעַלֵּי הַשַּלֶּכֶת.

 

לוּ הַיִּית שִיר, הַיִּית מְעוֹרֶרֶת רְנֵסַאנְס כֵּן שֶל רוֹמַנְטִיקָה

בַּמֵּאָה הָעֶשְרִים וְאַחַת, וּוְּעַדּוֹת שֶל פֶמִינִיסְטִיּוֹת הָיוּ

קָמוֹת כְּנֶגְדֵּך, וּבָתֵי דִּין וּבָתֵי כְּנֶסֶת הָיוּ אוֹסְרִים עַל קְרִיאתֵך

בְּתוֹאֲנָה שֶכָּל מִי שֶיִּקְרָא בָך יֵדַע יוֹתֵר מִמַּה שֶמֶּמְשָלָה יְכוֹלָה לְהַרְשוֹת

לִנְתִינֵיהַ לַדַּעַת. אַך גַּם אִם הָיוּ מַחֲרִימִים אוֹתָך מֵחַנוּיוֹת

הַסְּפָרִים, נְעָרִים צְעִירִים הָיוּ שוֹזְרִים בַּחַרוּזַיִּיך כָּל קִיר

בְּכָל עִיר, בְּכָל לַילָה, מְנַסִּים לְשַחְזֵר תְּחוּשָה גֶנֶּטִית שֶל רִיקוּד שִבְטִי

סְבִיב גַּל-עֵד.

 

לוּ הַיִּית שִיר, הָיוּ מְחַשְּבִים סְכֵמוֹת סוֹדִיּוֹת בֵּין אוֹתִיוֹתַיִּיך

וּפוֹתְרִים שְאֵלוֹת שְמֵעוֹלָם לֹֹא נִשְאַלּוּ. וּמְּכַשְּפִים הָיוּ

מְצַטְּטִים אֶת חָרוּזַיִּיך וּמַּעֲלִים בָּאוֹב אֶת הָשָטָן; אַך

הוּא יִתְאָהֵבָ בָּך וְיִרְצֶה אוֹתָך לְעַצְמוֹ, וְיְקַעֲקֵעַ בִּלְהָבוֹתָיו

אֶת כָּל הָאָרֶץ בְּמִילוֹת שִירֵך, עַד אֲשֶר מַלְכוּת גַּן עֵדֶן תַּעֲמוֹד נֶגְדּוֹ.

הִיא תִּטְעַן שֶתָּמִיד הַיִּית שֶלָּהּ, שֶאֵינֶך אֶלָּא סִכּוּם

שֶל הָאֶמֶת שֶהוּצְגָּה מֶטַּפוֹרִית בִּשְאַר הַכְּתָבִים הַקְּדוֹשִים,

וְאֵלֶה יִהְיוּ מִשְנִיִּים לָך בְּאָרוֹן הַסְּפָרִים הַבֵּיתִי.

וּמַלְכוּת גַּן עֵדֶן הַיְתָּה לוֹחֶמֶת בַּשְאוֹל לְמַעַן כְּלִיאַתֵך כְּשֶלָּה.

אַך לֹֹא יִהְיֶה נִיתָן לִכְלוֹא אוֹתָך וְאַת תִּפְרְצִי אֶל תּוֹך

לֵב כָּל אֲדָם וְכָל הָאֶנוֹשוּת תַּעֲמוֹד וְתִזְעַק לְסִיּוּם הַמִּלְחָמָה

עַד אֲשֶר לָעֵדֶן וְלַשְּאוֹל לֹא תִּהְיֶה בְּרֵרָה

(בֶּעַתִּיד יִכְתְּבוּ פֵּירוּשִים שוֹנִים, סוֹתְרִים, שֶיְּסַווְגוּ אוֹתָך

לָעֵדֶן, לַשְּאוֹל, לַטֶּבַע וּלְֹאַף-אַחַד).

 

אִילוּ הַיִּית שִיר הַיִּיתִי קוֹטֵף אוֹתָך מִדַּפֵּי הַהַשְרָאָה

וְכוֹתֵב אוֹתָך יָשׂר לַמְגֵרָה,

וְלֹֹא הַיִּיתִּי חָש לְעוֹלָם בְּדִידוּת

אוֹ עַצְבוּת

אוֹ כָּל תְּחוּשָה שֶל חוֹסֶר סִיפּוּק

כִּי אֵדַע

שֶאַת

שֶלִי.

 


היום

 

הַיּוֹם כְּבָר לֹא אוֹמְרִים 'שָׁלוֹם',

זֶה יוֹתֵר מִדַּי אָרֹךְ בַּשְּׁבִיל יָמֵינוּ.

אָז אוֹמְרִים 'הַי', אוֹ 'בַּי', אוֹ 'אֶה?'

וּמַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת.

 

הַיּוֹם כְּבָר לֹא אוֹמְרִים בֹּקֶר טוֹב,

זֶה מַנִּיחַ שִׁפּוּט מוּסָרִי שֶׁהוּא אָסוּר בְּיָמֵינוּ.

אָז אוֹמְרִים 'בֹּקֶר!', אוֹ 'בּוֹא-נָא אַתָּה נִרְאָה גָּמוּר...'

וּמַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת.

 

הַיּוֹם כְּבָר לֹא אוֹמְרִים 'לְהִתְרָאוֹת'

זֶה רוֹמֵז עַל יְדִיעַת הֶעָתִיד שֶׁהִיא נֶעֶלְמָה בִּימִינוֹ.

אָז אוֹמְרִים 'לְהִיתְ...', אוֹ 'יָאלְלָה...', אוֹ 'טוֹב...'

וּמַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת.

 

הַיּוֹם כְּבָר לֹא שׁוֹאֲלִים 'מָה נִשְׁמַע?'

אַף אֶחָד לֹא בֶּאֱמֶת רוֹצָה לִשְׁמֹעַ בְּיָמֵינוּ.

אָז אוֹמְרִים 'מָה-נִישְׁ?', אוֹ 'צְ'מַע זֶה...'

וּמַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת.

 

הַיּוֹם כְּבָר לֹא אוֹמְרִים 'שָׁלוֹם',

זֶה יוֹתֵר מִדַּי נָאִיבִי לְיָמֵינוּ.

יוֹתֵר מִדַּי מְיֻשָּׂן כְּמוֹ שְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים.

אָז אוֹמְרִים 'הֶסְדֵּר קָבַע', אוֹ 'סְטָטוּס קְווֹ', אוֹ

'בּוֹאוּ לֹא נַכְנִיס פּוֹלִיטִיקָה לְדִיּוּן',

אוֹ שֶׁלֹּא אוֹמְרִים כְּלוּם

פָּשׁוּט מַבִּיטִים לְמַטָּה בְּנוֹסְטַלְגְּיָה, אוֹ לְמַעֲלָה בִּשְׁאֵלָה,

אוֹ שֶׁמַּבִּיטִים לְאָחוֹר, לְוַדֵּא שֶׁאַף אֶחָד לֹא שׁוֹמֵעַ,

וְאָז בְּשֶׁקֶט לוֹחֲשִׁים 'עוֹד מְעַט... עוֹד מְעַט...'

וּמַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת.