Rav Ovadia Yosef z”l | 
פרשת חוקת השבת נקרא על הגזירה הקשה שנגזרה על משה רבינו שלא להיכנס לארץ. בני ישראל מגיעים לקדש, העם צמא למים ומחל לריב עם משה ואהרן.הקדוש ברוך הוא פונה למשה, ואומר לו לדבר אל הסלע לעיני העם והסלע ייתן את מימיו. משה ואהרן אוספים את עם ישראל. משה מרים את מטהו, מכה את הסלע פעמיים,ומים רבים יוצאים. הקדוש ברוך הוא כועס ואומר למשה ואהרן, יען אשר "לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם!" מדוע נענשו משה ואהרן בעונש כזה חמור? לכאורה, בסך הכל במקום לדבר אל הסלע הם היכו אותו. והרי גם להכות סלע באמצע המדבר היבש והשומם, ולהוציא ממנו מים לעיני העם, גם זה לכשעצמו הוא נס גדול וקידוש שם שמים, שהרי כולם נוכחו לדעת כי הקדוש ברוך הוא, הוא המוציא מים מן החלמיש במדבר!? יסוד גדול למדה אותנו התורה בפרשה זו, כי אינו דומה חסרון שלמות המעשה בדברים רוחניים, לחסרון המעשה בדברים גשמיים, דהיינו, אם למשל אדם מבקש מחברו שיבנה לו קיר שלם, והוא בנה לו רק חצי קיר, הרי שלפחות חצי קיר יש בידו, ועליו להודות לחברו על כך, אבל בדברים רוחניים חסרון שלימות המעשה הנדרש מהווה פגם במעשה עצמו גם במה שנעשה, כי בדברים רוחניים נדרש מהאדם לעשות את כל יכולתו שהרי נאמר: "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנוכי מצווה אתכם היום לאהבה את ה' אלקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם", עם ישראל מצווים לקיים את מצוות ה' בשלמות, בכל מכל כל. וכל חיסרון בשלמות המעשה הנדרש מהאדם, הוא פגם מהותי בעשיית המצווה, שהרי כלל נאמר ברוחניות "המינימום הנדרש הוא המקסימום האפשרי", ולכן אצל משה ואהרן, הגם שבהוצאת מים על ידי הכאת הסלע באמצע המדבר ישנו נס גדול, מכל מקום אם היו מדברים אל הסלע כמו שהקדוש ברוך הוא ציוה אותם, והיה יוצא מים מדיבור בלבד, היה הנס גדול יותר וקידוש שם שמים בעולם היה מרובה יותר, הרי שבחסרון שלימות המעשה בנס היה פגם גדול, ולפי דרגתם של משה ואהרן, נענשו אף בעונש חמור. דבר זה מלמד אותנו, עד כמה מוטלת עלינו החובה להיזהר בקיום המצוות בזהירות יתירה, לא רק בכמות אלא גם באיכות... בשימת לב לפני מי אנו עומדים, שהרי למדנו שחיסרון בשלמות המעשה פוגם בעצם קיום המצווה. |
Daf Bite – טעם דף | Our Gemara relates a story that occurred in Bnei Brak, where someone who inherited property from his father sold it and died soon afterwards. Family members then claimed in court that the person who sold the property was underage at the time that it was sold and that the sale should be cancelled. Rabbi Akiva heard the case together with the suggestion that the body be exhumed in order to ascertain whether he had reached maturity before he died. Rabbi Akiva ruled that he could not allow for nivul ha-met – desecration of the dead – in such a case; furthermore, he argued that the physical condition of the body changes after death, so that examining the body would not offer a definitive clarification of the situation. (Daf Yomi from Steinsaltz.org; Bava Batra 154a-b) |
|
A Story - of a flower | "Who are you?" asked the little prince, and added, "You are very pretty to look at." "I am a fox," the fox said. "Come and play with me," proposed the little prince. "I am so unhappy." "I cannot play with you," the fox said. "I am not tamed." "Ah! Please excuse me," said the little prince. But, after some thought, he added: "What does that mean--'tame'?" "You do not live here," said the fox. "What is it that you are looking for?" "I am looking for men," said the little prince. "What does that mean--'tame'?" "Men," said the fox. "They have guns, and they hunt. It is very disturbing. They also raise chickens. These are their only interests. Are you looking for chickens?" "No," said the little prince. "I am looking for friends. What does that mean--'tame'?" "It is an act too often neglected," said the fox. It means to establish ties." "'To establish ties'?" "Just that," said the fox. "To me, you are still nothing more than a little boy who is just like a hundred thousand other little boys. And I have no need of you. And you, on your part, have no need of me. To you, I am nothing more than a fox like a hundred thousand other foxes. But if you tame me, then we shall need each other. To me, you will be unique in all the world. To you, I shall be unique in all the world ..." "I am beginning to understand," said the little prince. "There is a flower ... I think that she has tamed me ..." (Antoine de Saint-Exupéry, The Little Prince) |
Red Heifer, or Brown one? | The Talmud states that the red heifer - para aduma - was a rarity since it had to be completely red. According to Ernest Klein adom comes from dam and means the "the color of blood". But is blood really red? Jacob Milgrom has suggested that the word aduma, translated as ‘red,’ really means ‘brown’ and the rarity consisted in it having to be completely brown without any white or black streaks or spots.  While we are waiting for the right heifer, we may use the word adom in its two meanings in modern Hebrew slang: a) a fan of the teams belonging to the sport association HaPoel, and b) an old-fashioned, albeit still used, term for a leftist. (myjewishlearning.com & balashon.com & tbs) |
|
