Gershon Galil and Eli Shukron, The Inscriptions of Hezekiah King of Judah
I am happy and proud to announce the most important archaeological discovery in Israel of all time; a very important breakthrough in the study of Israel’s history during the biblical period: I managed to decipher five new monumental royal inscriptions of King Hezekiah of Judah, which together include dozens of lines and hundreds of letters. The inscriptions mention the name of Hezekiah, king of Judah, and summarize his main actions in the first seventeen years of his reign, including the water project (the cutting of the Siloam Tunnel and the pool), the ritual reform, the conquest of Philistia, and the accumulation of property. The inscriptions also indicate the exact date on which the water project was completed: 2 Tammuz, year 17 of Hezekiah = 709 BCE. Now it is clear that the higher chronology that precedes the reign of Hezekiah in 726 BCE is to be preferred (as I emphasize in my book on chronology published in 1996). These are the most complete royal inscriptions we have, and they are further evidence that the kings of Israel and Judah wrote royal inscriptions that indicated their name and deeds.
One of the inscriptions was carved into the rock to the right of the entrance to tunnel no. 4 in the round room of the Canaanite pool, next to the Gihon Spring (summary inscription no. 3 below). 48 cm wide and 38 cm long, it is located 140 cm above the floor. The frame of the inscription was discovered in 1909 by Louis-Hugues Vincent. However, he believed that there was no inscription there, but only a frame and a leveled surface prepared for writing an unwritten text. This is what all the other researchers have claimed for the past 113 years. But recently it turned out that there is an extremely impressive inscription there. Though eroded by time, the vast majority of the letters are legible. Below is a verbatim quote of the inscription that includes 11 lines, 64 words, and 243 letters:
1. Hezekiah, the son of Ahaz, king of Judah,
2. made the pool and the conduit.
3. In the seventeenth year, in the second (day), in the fourth (month),
4. of king Hezekiah, the king brought
5. the water into the city by a tunnel, the king led
6. the water into the pool. He smote the Philistines
7. from Ekron to Gaza and placed there the OREB unit of
8. the army of Judah. He braked the images and braked in ˹pieces˺ the Nehu˹sh˺tan
9. and he removed the high ˹places and˺ cut down the Asherah. Hezek˹ia˺h, the king,
10. accumulated in all his treasure houses and in the house of YHWH
11. a lot of silver and gold, perfumes and good ointment.
This ‘summary inscription’ is arranged in literary order, not chronologically, and is divided into five components: title, the water project, the wars against Philistia, the reform and the accumulation of property. It includes scriptures that appear verbatim or with slight changes in the Bible, such as: “Hezekiah son of Ahaz, king of Judah”, “Make the pool and the conduit”, “brought ... the water into the city”, “smote the Philistines ... as far as Gaza”, “braked the images and braked in pieces the … Nehushtan and he removed the high places and cut down the Asherah”, “… in all his treasure houses and in the house of YHWH, silver ... and gold, perfumes and good ointment” (see 2 Kings 18: 1, 4, 8; 20: 13, 20). These are actually the earliest manuscripts of the Bible. They predate the Ketef Hinnom silver amulets by about a hundred years, and the Dead Sea Scrolls by hundreds of years. They also support the claim that scriptures in the book of Kings are based on texts originating from chronicles and royal inscriptions, and that the Bible reflects historical reality and not imagination.
The inscription does not mention the relations with Assyria, the Chaldeans, Egypt, the kingdoms of Transjordan, the activity in Samaria, Hezekiah’s war with the nomads, nor the fact that the conquests in Philistia were lost in 712 BCE — because in royal inscriptions only successes are mentioned. These are summary inscriptions, not full descriptions of the king’s deeds.
In these new inscriptions, there are answers to many issues that scholars have debated for years. The inscriptions are evidence that Hezekiah carried out a comprehensive reform (before 709 BCE), and even that he conquered Philistia, especially Ekron, and stationed soldiers there (in 712 BCE), as I argued before, and as pointed out in the “Azekah inscription.” Moreover, Hezekiah is indeed the king who built the pool and the Siloam Tunnel, and not others. Also, the term “OREB” is mentioned here for the first time, which until now was known only in its Akkadian form: urbi. Now it is clear that it is derived, as Tadmor claims, from the Hebrew term oreb.
Eli Shukron claimed that the frames of some of these inscriptions were known. As mentioned, everyone thought they were empty and were only a preliminary preparation for engraving inscriptions that were never enacted there. But Shukron believed there were texts there, inside the frames. That’s why he contacted me recently and asked me to re-examine the matter. We both conducted tours of the city of David, and even walked together inside the Siloam Tunnel, in the water, and rechecked everything. Sure enough, we discovered additional inscriptions. We took high-quality photos of these “frames;” it soon became clear that there were indeed exciting and surprising texts there. In parallel, we re-examined high-quality photographs of the original Siloam inscription, situated in the Archaeological Museum of Istanbul. There, as well as in the Siloam tunnel, we found other important discoveries.
I checked the Siloam inscription and found that it had additional scriptures, twice as long as what was known until now. It mentions Hezekiah’s name and his main deeds, similar to summary inscription no. 3. It turns out that two more lines are written on the stone found in Istanbul. Moreover, inside the Siloam Tunnel, another five lines survived, below the place where the inscription was carved by robbers and later transported to Istanbul in a clear frame; the bottom line is 70 cm above the tunnel floor, that is, very close to the water. It now becomes clear that the Siloam inscription (summary inscription no. 1 below) included 13 lines and 428 letters, and not (as previously thought) only six lines and about 200 letters. Also, the robbers did not carve the last three letters in line 1, which remained in Jerusalem (“m.’t”), as well as the last letter in line 2 (waw—it should be read “קו/רא” and not “ק/רא”). This is the translation of lines 7-8, found in Istanbul:
7. Hezekiah son of Ahaz, king of Judah, made the pool and the conduct.
8. In the seventeenth year, in the second day of the fourth month.
Below we will quote the text of the lines that remained in Jerusalem, in the Siloam tunnel, below the piece that was cut and looted—a continuation of the text found in Istanbul:
9. of king Hezekiah, he brought ˹the˺ water into the city, ˹the ki˺ng ˹l˺e˹d˺
10. the water into the pool. Hezekiah smote ˹the˺ Philistines
11. from Ekron to Gaza and placed ˹the O˺RE[B] unit [o]f the army of ˹Ju˺dah
12. there. He braked the images and removed the high places, braked in pieces the Nehushtan, and cut down
13. the Asherah. He accumulated in his treasure houses and in the house of YHWH
silver and gold, perfumes and good ointment.
The meaning of the discovery is dramatic: parts of the Siloam inscription are found today in the city of David in Jerusalem, inside the Siloam Tunnel; they have simply remained there since the inscription was composed—2,731 years ago.
Another surprise awaited Eli and me in the Siloam Tunnel, to the left of the place from where the Siloam inscription was removed, and below the replica of the inscription that was installed there, in a clear frame in the rock. Around the replica were distinct, large letters, approximately 5 cm by 5 cm, some even larger. We found another royal inscription. Unfortunately, at the moment it was not possible to remove the replica, which was strengthened with four hooks. These hooks defaced the important inscription below it. At the same time, we took dozens of photographs that allowed an excellent reading of all the letters around the replica: the first and last two lines in full, as well as letters at the beginning and end of the other lines. I hope that the replica will be removed soon, and moved to another place, so that I can complete the research, and include it in our scientific book that will be published in the coming year.
Summary inscription no. 2, next to the Siloam inscription (see my comments above) includes 9 lines and probably 180 letters, as follows:
1. Hezekiah, the son of Ahaz, king of Judah
2. made [the pool and] the conduit.
3. brought [the water by the tunnel] into ˹the˺ city
4. In [the seventeenth] year, [in the second (day),] in the fourth (month)
5. He brak[ed the images and braked in pieces the Ne]hushtan,
6. remov[ed the high places and cut down the] Asherah
7. He accumu[lated in all his treasure houses and in the house of Y]HWH
8. silver and a ˹lot˺ of gold, and light blue (clothes) ˹per˺fumes ˹and˺ good oi˹nt˺ment.
9. He smote the Philistines from Ekron to Gaza
This inscription also mentions the term “light blue” (תכלת), that is, luxurious clothes dyed light blue, a term that does not appear in the other inscriptions, but is mentioned in the inscriptions of Sennacherib in the tax list that Hezekiah paid him (in the form: “light blue wool” = sigta-kil-tu).
In a previous press release we mentioned another inscription found in the Ophel (perhaps also from Hezekiah’s time), as well as two additional inscriptions of Hezekiah found in the city of David. These inscriptions, probably attached to buildings and not engraved on a rock (unlike the others), were found deliberately smashed into pieces, most likely by Hezekiah’s opponents after his death. One of them (no. 4 below) was found near the Canaanite pool, not far from inscription no. 3: it includes the words “[Hezekiah],” “[to the] pool,” “in the tu[nnel],” and perhaps also “the massebot.” In the second, no. 5 (found about 130 m southwest of inscription no. 4), the surviving words are: “accumulated,” “sil[ver],” “seventee[nth],” “the fourth and he br[ought],” and perhaps also "[led the]m to the po[ol].” All the words in inscriptions 4-5 also appear in the other inscriptions mentioned above, so all Hezekiah’s inscriptions were designed using similar formulas.
In contrast to inscriptions 4 and 5, which were deliberately smashed, the other inscriptions (1, 2, 6, and 7) were not damaged because they were inside the tunnel or in the Canaanite pool (3), which was probably filled with earth at the end of Hezekiah’s days, and buildings were built on them later, as the archaeological find shows, as well as the biblical text in 2 Chronicles 32:30: “… Hezekiah also stopped the upper spring of the waters of Gihon, and brought them straight down on the west side of the city of David.” Inscriptions 1, 2, 3, 6, and 7 were damaged and eroded due to the water and corrosion, and the lower they were, the more damaged they were. Thus the Siloam inscription, ll. 1-6, were better preserved because they were relatively far from the water.
On our last tour of the Siloam tunnel, we looked for more inscriptions, and sure enough, as soon as Eli and I entered the Siloam tunnel near the spring, after the first left turn on the left, we noticed two more frames side by side, which turned out to be inscriptions (hereinafter nos. 6 and 7). Inscription 6, the large one, includes 11 lines, and inscription 7, the small one, includes 9 lines. These inscriptions are similar in content to the previous ones: about half the text of no. 6 is dedicated to the water project (lines 2-6). On the other hand, in no. 7, the description of the water project is short (lines 2-3) and constitutes only about 23% of the inscription (because it had already been mentioned in detail in inscription no. 6). This is also approximately the extent of the other components in this inscription: the reform (ll. 4-5), the Philistines (ll. 6-7), and the property (ll. 8-9), in which the order of the words is slightly different, and indicates “silver and gold” immediately after the verb “accumulated.”
In sum: 7 inscriptions of King Hezekiah are found in the city of David: two at the end of the Siloam tunnel (no. 1-2), four near the spring, of which two are at the beginning of the Siloam tunnel (nos. 6-7), and two at the Canaanite pool (3) or near it (4). Another inscription (5) was found by Y. Shiloh, halfway between the spring and the pool. These inscriptions probably included over 1600 letters. All these inscriptions will soon be published in Hebrew and English, accompanied by high-quality photographs (RTI) as well as detailed linguistic, historical, and paleographical discussions, in our forthcoming book:
Gershon Galil and Eli Shukron, The Inscriptions of Hezekiah King of Judah,
which was accepted for publication, and will be published in the coming year.
We thank the readers, the publishing house, and all our friends.
חברים יקרים. אני שמח וגאה לבשר לכם כאן על התגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר בישראל בכל הזמנים, המהווה פריצת דרך חשובה ביותר בחקר תולדות ישראל בתקופת המקרא: הצלחתי לפענח 5 כתובות מלכותיות מונומנטליות חדשות של חזקיהו מלך יהודה, הכוללות יחד עשרות שורות, ומאות אותיות. הכתובות מציינות את שמו של חזקיהו מלך יהודה, ומסכמות את פעולותיו העיקריות בשבע עשרה השנים הראשונות למלכותו, ובהן, מפעל המים (חציבת נקבת השילוח והברכה), הרפורמה הפולחנית, כיבוש פלשת וצבירת רכוש רב. הכתובות מציינות גם את התאריך המדויק שבו הושלם מפעל המים: ב' תמוז שנת 17 לחזקיהו היא שנת 709 לפנסה"נ. עתה ברור שיש להעדיף את הכרונולוגיה הגבוהה המקדימה את המלכת חזקיהו לשנת 726 לפנסה"נ (כפי שהדגשתי בספרי על הכרונולוגיה שפורסם בשנת 1996). אלה הכתובות המלכותיות השלמות ביותר המצויות בידינו, והן ראיה נוספת לכך שמלכי ישראל ויהודה כתבו כתובות מלכותיות שציינו את שמם ופעלם.
אחת הכתובות נחקקה בסלע מימין לכניסה לתעלה מספר 4 בחדר העגול המצוי בברכה הכנענית הסמוכה למעיין הגיחון (להלן כתובת מסכמת מס' 3). רוחבה 48 ס"מ, אורכה 38 ס"מ, והיא ממוקמת 140 ס"מ מעל לרצפה. המסגרת של הכתובת אותרה אמנם בשנת 1909 בידי האב וינסאן, אך הוא סבר שאין שם כתובת, אלא רק מסגרת ומשטח מיושר שהוכן לכתיבת טקסט שלא נכתב שם, וכך טענו כל החוקרים האחרים ב-113 שנים האחרונות. אך לאחרונה התברר שיש שם כתובת מרשימה ביותר, שנשחקה אמנם בצוק העיתים, אך רובן המכריע של האותיות קריאות. להלן מובא ציטוט מילולי של הכתובת הכוללת 11 שורות, 64 מילים ו-243 אותיות:
1. חזקיהו בן אחז מלך יהדה
2. עשה את הברכה ואת התעלה.
3. בשנת שבע עשרה בשני ברביעי
4. למלך חזקיהו, הבא המלך
5. את המים העירה, בנקבה הלך המלך
6. את המים לברכה. ויך את הפלשתים
7. מעקרן ועד עזה וישם שם את חיל הארב של
8. צבא יהדה. ושבר את המצבת וכ˺תת˹ הנח˺ש˹תן
9. והסר הבמ˺ת˹ ˺ו˹כרת האשרה. חזק˺י˹הו המלך
10. צבר בכל אצרתיו ובבית יהוה
11. כסף רב וזהב בשמם ושמן טב
כתובת 'מסכמת' זו ערוכה בסדר ספרותי, לא כרונולוגי, ונחלקת לחמישה מרכיבים: כותרת, מפעל המים, המלחמות בפלשת, הרפורמה וצבירת הרכוש. היא כוללת כתובים המופיעים מילולית או בשינויים קלים במקרא, כגון: "חזקיהו בן אחז מלך יהדה", "עשה את הברכה ואת התעלה", "הבא ... את המים העירה", "ויך את הפלשתים ... עד עזה", "ושבר את המצבת וכתת הנחשתן, והסר הבמת וכרת האשרה", "בכל אצרתיו ובבית יהוה, כסף ... וזהב בשמם ושמן טב" (ראו מל"ב יח, א, ד, ח; כ, יג, כ). אלה למעשה כתבי היד הקדומים ביותר של המקרא המצויים בידינו, והם קודמים בכמאה שנה ללוחיות הכסף מכתף הינום, בירושלים, ובמאות שנים למגילות מדבר יהודה. כמו כן, הן מסייעות לטענה שכתובים בספר מלכים מבוססים על טקסטים שמקורם בכרוניקות ובכתובות מלכותיות, ושהמקרא משקף מציאות היסטורית ולא דמיון. ה' נזכר בכתובת רק בצירוף "בית ה'" ולא נכתב שה' בחר בחזקיהו, כמו כן הכתובת לא מציינת את היחסים עם אשור, הכשדים, מצרים ועבר הירדן, אף לא את הפעילות בשומרון, או את מלחמתו בנוודים, וגם לא את העובדה שהכיבושים בפלשת אבדו בשנת 712 לפנסה"נ, מפני שבכתובות מלכותיות מזכירים רק הצלחות, וכן מפאת התמציתיות של "כתובות מסכמות". הכתובת חשובה ביותר להבנת תקופת חזקיהו (לפני מסע סנחריב), ומהווה מכה קשה למכחישי המקרא הטוענים שהמקרא חובר רק בתקופה הפרסית או מאוחר יותר.
בכתובות החדשות הללו יש מענה לסוגיות רבות שבהן התלבטו החוקרים שנים רבות, והן ראיה לכך שחזקיהו אכן ערך רפורמה פולחנית מקיפה (לפני שנת 709), אף עדות לכך שהוא כבש את פלשת ובייחוד את עקרון והציב בה חיילים, בשנת 712, כפי שטענתי בעבר, וכפי שעולה מ"כתובת עזקה"; וחזקיהו הוא אכן המלך שעשה את הברכה ואת נקבת השילוח, ולא אחרים. כמו כן, נזכר כאן לראשונה המונח "ארב" שהיה מוכר עד עתה רק בצורתו בשפה האכדית: urbi, ועתה ברור שהוא נגזר, כטענת תדמור, מהמונח העברי 'אורב', מלשון מארב.
המסגרות של מקצת הכתובות האלה היו ידועות, אך כאמור כולם חשבו שהן ריקות והן רק הכנה ראשונית לחריטת כתובות שמעולם לא נחקקו שם. אבל אלי שוקרון סבר שיש שם טקסטים, בתוך המסגרות. לכן הוא פנה אלי לאחרונה וביקש ממני לבדוק מחדש את הנושא. כמו כן, ערכנו שנינו סיורים בעיר דוד, אף הלכנו יחד בתוך נקבת השילוח, בתוך המים, ובדקנו הכל מחדש, ואכן גילינו כתובות נוספות. צלמנו צילומים איכותיים של ה"מסגרות" הללו, ועד מהרה התברר, שאכן יש שם טקסטים מרגשים ומפתיעים. במקביל בדקנו מחדש צילומים איכותיים של כתובת השילוח המקורית, המצויה במוזיאון הארכיאולוגי באסטנבול, ומצאנו שם, וגם בתוך נקבת השילוח תגליות מרעישות נוספות.
בדקתי את כתובת השילוח ומצאתי שיש בה כתובים נוספים, ואורכה כפליים ממה שהיה מקובל עד עתה. היא מציינת את שמו ופעולותיו האחרות של חזקיהו, בדומה לכתובת מסכמת מס' 3, שנדונה לעיל. מתברר, שעל האבן המצויה באסטנבול רשומות עוד שתי שורות. זאת ועוד, בתוך נקבת השילוח, שרדו עוד 5 שורות, מתחת למקום שבו נחצבה הכתובת בידי שודדים והועברה לימים לאסטנבול, בתוך מסגרת ברורה, שהקו התחתון שלה מצוי 70 ס"מ מעל תחתית הנקבה, כלומר סמוך מאד למים. מתברר עתה שכתובת השילוח (להלן כתובת מסכמת מס' 1) כללה 13 שורות ו-428 אותיות, ולא כפי שחשבו עד עתה: 6 שורות וכ-200 אותיות בלבד. כמו כן לא חצבו השודדים את 3 האותיות האחרונות בשורה 1 ואף הן נשארו בירושלים ("מ.את"), וכן גם את האות האחרונה בשורה 2 (וא"ו, ויש לקרוא "קו/רא" ולא "ק/רא"). וזה לשון שורות 8-7 המצויות באסטנבול:
7. חזקיהו בן אחז מלך יהדה עשה את הברכה ואת התעלה. 8. בשנת שבע עשרה בים השני בחדש הרביעי.
להלן נביא את נוסח השורות שנשארו בירושלים, בתעלת השילוח, מתחת למקום שנחצב ונשדד, שהן המשך לטקסט שנמצא באסטנבול:
9. למלך חזקיהו. הבא את ˺ה˹מים העירה, ˺ה˹ל˺ך˹ ˺המל˹ך
10. את המים לברכה. חזקיהו הכה ˺את˹ הפלשתים
11. מעקרן עד עזה וישם את חיל ˺הא˹ר[ב ש]ל צבא ˺י˹ה[ד]ה
12. שם. שבר המצבת והסר הבמת כתת הנחשתן וכרת
13. האשרה. צבר באצרתו ובבית יהוה כסף וזהב ושמן טב
הטקסט שנשאר בירושלים נפתח במילים "למלך חזקיהו" (שורה 9), המסיימות את המשפט האחרון בטקסט שנמצא עתה באסטנבול: "בשנת שבע עשרה, בים השני, בחדש הרביעי" (שורה 8):
משמעות התגלית דרמטית ביותר: חלקים מכתובת השילוח מצויים כיום בעיר דוד בירושלים, בתוך נקבת השילוח, מבלי שממשלת תורכיה תשיב לנו אותם – הם פשוט נשארו שם מאז חיבורה של הכתובת לפני 2731 שנה.
הפתעה נוספת ציפתה לאלי ולי בנקבת השילוח משמאל למקום ממנו נעקרה כתובת השילוח, ומתחת לרפליקה של הכתובת שהותקנה שם, בתוך מסגרת ברורה בסלע. סביב לרפליקה בצבצו להן אותיות ברורות גדולות במיוחד, בגודל של כ-5 ס"מ על 5 ס"מ בקירוב, מקצתן אף גדולות יותר. מצאנו כתובת מלכותית נוספת. לצערנו, לא ניתן היה לפי שעה להסיר את הרפליקה, שחוזקה באמצעות 4 ווים והשחיתה את הכתובת החשובה המצויה מתחתיה. יחד עם זאת, צלמנו עשרות צילומים שאפשרו קריאה מעולה של כל האותיות סביב הרפליקה: השורה הראשונה ושתי האחרונות במלואן, וכן אותיות בתחילת ובסוף השורות האחרות. אני מקווה שהרפליקה תוסר בקרוב, ותוזז למקום אחר, כדי שאוכל להשלים את המחקר, ולכלול אותו בספרנו המדעי שיראה אור בשנה הקרובה.
כתובת מסכמת מס' 2, הסמוכה לכתובת השילוח (ראו דברי לעיל) כוללת 9 שורות וכנראה 180 אותיות, כדלהלן:
1. חזקיהו בן אחז מלך יהדה
2. עשה א[ת הברכה ואת] התעלה
3. הבא [את המים בנקבה] ˺ה˹עירה
4. בשנ[ת שבע עשרה בשני] ברבעי
5. שב[ר את המצבת וכתת הנ]חשתן
6. הס[ר את הבמת וכרת ה]אשרה
7. צב[ר בכל אצרתו ובבית י]הוה
8. כסף וזהב ˺רב˹ ותכלת ו˺ב˹שמם ˺ו˹ש˺מ˹ן טב
9. ויך את הפלשתים מעקרן עד עזה
בכתובת זו צויין גם המונח "תכלת", כלומר, בגדים מפוארים צבועים בצבע תכלת, מונח שלא מופיע בכתובות האחרות, אך נזכר בכתובות סנחריב ברשימת המס ששילם לו חזקיהו (בצורה: "צמר תכלת" sig ta-kil-tu, ליד צמר ארגמן).
בהודעה לעיתונות קודמת הזכרנו כתובת נוספת שנמצאה בעופל (אולי גם מימי חזקיהו), וכן גם שתי כתובות נוספות של חזקיהו שנמצאו בעיר דוד, כנראה אסטלות או כתובות שהוצמדו למבנים ולא נחקקו על סלע (בשונה מהאחרות), ונמצאו מנופצות במכוון לרסיסים, כנראה בידי מתנגדי חזקיהו לאחר מותו. אחת מהן (להלן, מס' 4), נמצאה סמוך לברכה הכנענית, לא רחוק מכתובת מס' 3, והיא כוללת את המילים "[ח]זקיה[ו]", "[לב]רכה.בנ[קבה]", ואולי גם "המצבת"; ובשנייה, מס' 5 (שנמצאה בידי שלה כ-130 מ' דר' מע' לכתובת מס' 4) שרדו המילים: "צבר", "הכ[סף]", "בשבע עשר[ה]", "[ה]רבעי.וי[בא]", ואולי גם "[הלכ]ם.לבר[כה]". כל המילים בכתובות 5-4 מופיעות גם בכתובות המסכמות האחרות שנזכרו לעיל, ויש להניח, שאף הן היו "כתובות מסכמות" של חזקיהו שתוכנן היה דומה. בניגוד לכתובות 4 ו-5 שרוסקו במכוון – הכתובות האחרות (1, 2, 6 ו-7) לא נפגעו במכוון מפני שהיו בתוך התעלה או בחדר העגול (3) אשר כוסה כנראה בסוף ימי חזקיהו ונבנו עליו אחר כך מבנים, כפי שעולה מהממצא הארכיאולוגי וגם מהכתוב בדה"ב לב, ל: "הוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי הגיחון העליון ויישרם למטה מערבה לעיר דוד" (וראו גם שם פס' ד). כתובות 1, 2, 3, 6 ו-7 ניזוקו ונשחקו מפאת המים והקורוזיה, וככל שהיו נמוכות יותר הושחתו יותר, למשל, בכתובת השילוח, שו' 6-1, נשתמרו טוב יותר כי היו רחוקות יחסית מהמים, ולכן הן גם נראות טוב יותר.
בסיור האחרון בנקבת השילוח חיפשנו כתובות נוספות, ואכן מיד כשנכנסו, אלי ואני, לנקבת השילוח סמוך למעיין, אחרי העיקול הראשון שמאלה, הם הבחינו מצד שמאל בשתי מסגרות נוספות, סמוכות זו לזו, שהתברר שאף הן כתובות, הדומות בתוכנן לקודמות (להלן 6 ו-7). כתובת 6, הגדולה, כוללת 11 שורות, וכתובת 7, הקטנה, כוללת 9 שורות. בגדולה מוקדש כחצי מהטקסט למפעל המים (שורות 6-2); לעומת זאת, בשניה (מס' 7) תיאור מפעל המים קצר (שורות 3-2) ומהווה רק כ-23% מהכתובת (כי כבר צוין בהרחבה בכתובת 6), וזה בקירוב גם היקף המרכיבים האחרים בכתובת זו: הרפורמה (שו' 5-4), הפלשתים (7-6, כולל ציון הצבת "הארב"), והרכוש (שו' 9-8), בו סדר המילים שונה במקצת, ומציין "כסף וזהב" מיד אחרי הפועל "צבר", בדומה כנראה לכתובת 5, כדלהלן: "צבר כסף וזהב באצרתיו ובבית יהוה בשמם ושמן טב".
לסיכום: יש בידינו עתה 7 כתובות של המלך חזקיהו, שנמצאו בעיר דוד: שתים בסוף תעלת השילוח (מס' 2-1), ארבע ליד המעיין, מהן שתים בתחילת תעלת השילוח (מס' 7-6), ושתים בברכה הכנענית (3) או בסמוך אליה (4). כתובת נוספת (5) נמצאה בידי שלה באמצע הדרך בין המעיין לברכה. כתובות אלה כללו כנראה מעל 1600 אותיות. הדיון הפליאוגרפי, ובייחוד צורתה של האות מי"ם, מלמדים שלפחות שני סופרים (אולי שלושה) חיברו אותן. כל הכתובות של חזקיהו יפורסמו בקרוב בעברית ובאנגלית – בצרוף צילומים איכותיים מאד (RTI) וכן גם דיונים לשוניים, היסטוריים ופליאוגרפיים מפורטים, והשוואה לכתובות אחרות – בספרנו: 'הכתובות של חזקיהו מלך יהודה'
Gershon Galil and Eli Shukron, The Inscriptions of Hezekiah King of Judah
שהתקבל לפרסום בהוצאה מדעית עם שיפוט, ויראה אור בשנה הקרובה.