קוד אתי לרבנות: הקדמה

בעבר הלא-רחוק, הרעיון של "קוד אתי לרבנות" היה נשמע זר ומוזר במקרה הטוב, וכניסיון השתלטות של הציבור על רבניו במקרה הרע. בחלקים מסוימים של הציבור הדתי, ניתן לומר בבטחה שעד היום אלו תהיינה התגובות להצעת קוד אתי לרבנות.

ביחס לרופאים, לעורכי דין, למורים, לפסיכולוגים, ולכל מקצוע אחר שיש בו יחסים אנושיים מורכבים, הדרישה לקוד אתי נעשתה מובנת מאליה. ההבדל בין מקצועות אלה לבין הרבנות היא שבניגוד אליהם, תפיסת רבים היא שלרב יש קוד אתי "פנימי" – הלא הוא התורה הקדושה – ולכן הוא אינו זקוק לקוד אתי "חיצוני", פרי מעשיהם של בני אדם.

כלומר, ובניגוד לרופאים, עורכי דין, ושאר בעלי מקצוע, מקובל לחשוב שעד כמה שרב נצמד לתפקידו המהותי – להיות מייצג נאמן של התורה ושל נותנה – אין לו כל צורך להוראות נורמטיביות נוספות. הרי תפקידו של רב הוא להורות לאנשים דרך יושר, דרך התורה הנקראת "ספר הישר", ותפקידו כולל אפוא קוד אתי מובנה שכל רב בישראל מחויב אליו מעצם תוקף תפקידו.

ואולם, כפי שהראנו במסמך קודם, תפקיד הרב כיום נעשה מורכב מכפי שהיה בימי קדם, ושירותיו חורגות במידה ניכרת ממקומו המסורתי של פסיקת ההלכה במקרים קונקרטיים. עולמם הרוחני של בני קהילה כיום מורכב שבעתיים מזה של ימי קדם, ותפקידו של רב קהילה השתנה בהתאם.

אין כאן המקום לחזור על הדברים שנאמרו בארוכה במסמך הקודם, אלא להמשיך את קו המחשבה הותווה, עד למסקנה שאם בעבר היה מקום לערער על הצורך בקוד אתי לרבנות, הרי שכיום הצורך בו ברור, וזאת מכמה פנים:

  1. הרבנות הציבורית

רבנים במדינת ישראל – רבני עיר, רבני שכונה, רבני מועצות, רבנים צבאיים ועוד – הינם עובדי ציבור לכל דבר ועניין. לא הרי עובד ציבור כהרי אדם פרטי.

על עובד ציבור מוטלת אחריות מוגברת בתחומים רבים, הנובעת מן העובדה שמשכורתו ניתנת לו מתוך הקופה הציבורית, וממעמדו כנאמן הציבור המוזהר פן יעשה שימוש לרעה בכוחו. על עובד ציבור להפעיל את סמכויותיו על-פי אמות מידה שוויוניות, ולהקפיד על שקיפות, חוקיות וכללי מינהל תקין (מתוך "כללי האתיקה לעובדי המדינה", נציבות שירות המדינה (2008)). כך, על עובדי מדינה חלה חובה להימנע ממצבים של ניגוד עניינים, להיזהר זהירות-יתר מקבלת טובות הנאה למיניהן, וכמובן להימנע מפעילות פוליטית או מפלגתית.

לעניין זה, דין רב כדין כל עובד ציבור אחר. הכללים המיוחדים החלים על רבנים מטעם המדינה אינם כללים הנובעים במישרין מתוך הקורפוס ההלכתי. להיפך, כללים אלו הינם כללים אוניברסאליים, המקובלים בכל מדינות העולם (ובפרט בעולם המערבי) כחלק מהותי מהמנהל התקין. ואולם, על הרב להקפיד על הכללים ככל עובד מדינה, ככל עובד המחויב לנהלים שנקבעו על-ידי מעבידו.

בנוסף לכך, אחריותו של רב בישראל גדולה עוד יותר משאר עובדי ציבור, שכן מתוקף תפקידו מייצג הרב את המעמד הרבני – את שכבת האליטה של היהדות המסורתית – ועליו להיצמד לסטנדרטים המוסריים והאתיים כמצופה מעובד ציבור, בהתאם למקובל על החברה.

  1. הרב כבעל מקצוע

מי משרת את מי: האם הרב משרת את הציבור, או שמא הציבור משרת את הרב?

אם בעבר היה מקום לדון בשאלה זו (כפי שאנו מוצאים דיון דומה ביחסים שבין רב לבין לתלמידיו), הרי שכיום הנושא הוכרע ואין בו כל ספק: הרב משרת את הציבור.

למנהיגותו של רב בישראל יש גבולות ברורים, והם נקבעים על-ידי בני קהילתו. המודל של מנהיגותו של רב אינו מודגר (ברוב רובן של קהילות) במונחים של מלכות – "מאן מלכי רבנים" – אלא במונחים של שירות: הרב כמספק שירותי דת.

אין בכך כדי לאיין את המרכיב המנהיגותי של רבנות: כמי שאחראי על שירותי דת, לרב יש תפקיד מנהיגות ברור – כמובן על בסיס וולונטארי של אנשים, בעיקר דתיים, המקבלים על עצמם את מנהיגותו. ועדיין, בהתאם לתפיסה הרווחת של מנהיגות פוליטית, אף מנהיגות של רב אינה נתפסת כיום כמנהיגות מטעם הא-ל, אלא כמנהיגות כמשרה.

בעל משרה מחויב, ככל שהדבר נחוץ ומקובל, בקוד אתי המתאים למלאכתו. משרות רבות מביאות איתן התמודדויות מול שאלות אתיות מורכבות. עורכי דין צריכים להתמודד עם שאלות של יחסי עו"ד-לקוח, היחס בין עו"ד אחד לחברו למקצוע, לשאלות של חייו הפרטיים של עוה"ד וההשפעה על חייו המקצועיים – וכך הלאה. הדבר נכון ביחס לפסיכולוגים, לרופאים, לשופטים, ואפילו לעובדי היי-טק.

בהעדר קוד אתי מנוסח וסטנדרטי, מצב של אי-הוודאות מזיק קשות לכל השותפים לעניין – בעלי המקצוע ומקבלי השירות כאחד. בעלי המקצוע אינם יודעים כיצד עליהם לנהוג בנסיבות מורכבות, ובהינתן דילמות מוסריות כל בעל מקצוע יחליט אחרת, ואף אותו בעל מקצוע עלול להחליט פעם לכאן ופעם לכאן. נוסף לכך, מקבל השירות לא ידע מה לצפות, והיחס בינו לבין בעל המקצוע יסבול מחוסר אמון.

מתוך שיקולים אלו מקובל כבר עשרות שנים ויותר שכל מקצוע שמעלה שאלות אתיות מורכבות יהיה מוסדר על-פי קוד אתי סטנדרטי וגלוי, כדי לפתור את בעיית אי-הוודאות וכדי להנחות את בעלי המקצוע בבטחה דרך דילמות מקצועיות ומוסריות.

אין סיבה ששיקולים אלו לא יתקיימו אף במקצוע הרבנות. אמנם התורה היא אמת-המידה הבסיסית המדריכה כל רב בישראל. אך כידוע, ישנן שאלות מוסריות ואתיות רבות שאינן זוכות ליחס מפורש בתורה, וכל אדם ורב מחליט בהן כנכון בעיניו. שאלות אחרות שנויות במחלוקת בין רבנים שונים, וכמקצוע מוסדר – מקצוע הרבנות, בניגוד למנהיגות יחידנית כפי שהרבנות נתפסה בימי קדם – ברור שאין מקום לחילוקים בפרקטיקה בין רבנים שונים.

מכאן צורך ברור לניסוח קוד אתי, בהיר וסטנדרטי, עבור מקצוע הרבנות בישראל.

  1. הרב כאדם

הנקודה השלישית הראוי לאזכור ביחס לשאלת ניסוח קוד אתי לרבנות היא תפיסת הרב כבן אדם.

הכוונה בכך היא שגם רב בישראל אינו מלאך, והוא נתון לאותן חולשות אנושיות – כמובן ברמות משתנות, כל רב לפי מה שהוא אדם – שאליהן נתונים שאר בני האדם. דבר זה נלמד הן מן התיאוריה, והן – ובעיקר – מן הניסיון. פרשיות רבות וקשות, בכמה תחומים שונים, הסבו נזק רב למעמדה של הרבנות: אם בתחומי חושן משפט (ממונות), אם באבן העזר (נשים), ואם ביורה דעה (כשרות וכדומה).

אמנם "אין אפוטרופוס לעריות", וניתן לשאול: איך קוד אתי יסייע במקום שהתורה עצמה לא הצליחה להועיל? אך התשובה לכך היא שקוד אתי מתייחס בפירוש לאותן נסיבות שמתוך ניסיון למדנו שהן מועדות לפורענות. בהקשר הזה קוד האתי מקיים את דברי חכמים המצווים אותנו לעשות "משמרת למשמרתי".

הוראות מסוימות מתחייבות מתוך ההלכה עצמה, ואחרות מתחייבות מתוך הניסיון ומתוך אופיו של המקצוע – אך כולן באות לשמר את הרב מנפילה חלילה, ולרומם את קרנה של הרבנות בניקיון כפיים שלמרבית הצער אינה מיוחסת כיום עם מעמד הרבני.

אין ספק שרבנים רבים יגיעו לאותן נסיבות מורכבות (המועדות לפורענות), ויצלחו אותן; גם ביחס לרב מסוים, ייתכן שב-999 מתוך 1000 מקרים אף הוא יצלח את מבחן, או שלא יבחן בכלל שמדובר בניסיון. ואולם, קוד האתי (בהקשר הזה) בא לוודא שגם אותו מקרה בודד, שביכולתו להסב נזק חמור לרב עצמו לרבנות כולה, לא יקרה.

  1. פיקוח על רבנים

בהמשך לנקודה האמורה, קוד אתי גם ישמש כבסיס לפיקוח על רבנים. פיקוח זה מניח כמובן גוף מפקח, ובמקרה של רבנים מטעם המדינה גוף זה הוא כמובן הרבנות הראשית.

בהיעדר קוד אתי סטנדרטי, מעשה הפיקוח הינו קשה ביותר, שכן חסר אמת-מידה אובייקטיבית (חוץ מההלכה הפורמאלית, שכאמור מהווה אמת-מידה חלקית בלבד הן מפאת העדר התייחסות למקרים שונים, הן מפני הדעות השונות בקורפוס ההלכתי, והן מפני שלעתים קרובות אין סנקציות – ובוודאי לא כאלה הניתנות ליישום – הצמודות להוראות ההלכה) שלפיה אפשר לפקח על רבנים, ובמקרה הקיצון להשהות רב ממשרתו.

בנוסף על קביעת הוראות לתפקוד רבנים, קוד אתי ייקבע סנקציות מתאימות להפרה (או הפרה חמורה) של הקוד. סנקציות אלו כמובן ייקבעו בהתאם לחומרת ההפרה, וההליך השיפוטי שעל-ידי וועדה מיוחדת שתוקם יהיה שקוף לציבור – במקביל לוועדות אתיקה של מקצועות שונים – באופן שיפעל רבות כדי להחזיר את אמון הציבור ברבנות בישראל.

קוד האתי אף ייקבע את התנאים הרלוונטיים של "חזרה בתשובה" של רב סורר, באופן שנושאים אלו לא ייקבעו בצורה שרירותית אלא לפי כללים ברורים ובהירים.

קוד אתי: מלמעלה למטה או למלטה למעלה

כאשר נקבע לראשונה קוד אתי לאנשי צבא בישראל (בתחילת שנות הששים), הוזמנו מומחי צבא בכירים כדי שינסחו את הקוד הראוי והנכון ביותר עבור הצבא. הם עשו את מלאכתם נאמנה, ובחלוף מספר חודשי עבודה הונחו חיל החינוך והדרגות הרלוונטיות בצבא להתחיל את העבודה בצמוד לקוד האתי החדש.

הניסיון להשחיל קוד אתי בצורה זו נחל כישרון מוחץ: אנשי הצבא, מפקדיו וחייליו, לא היו מוכנים לקבל את הוראות הקוד ש"הונחתו עליהם מלמעלה". רק לאחר ניסוח קוד אתי חדש לחלוטין, תוך התייעצות ושיתוף פעולה מלא עם אנשי צבא רבים מכל גווני התפקידים הצבאיים, נחל הקוד הצלחה גורפת, והתקבל ברצון על-ידי אנשי הצבא בשטח.

אם כך ביחס לאנשי צבא, הדברים קל וחומר בנוגע לרבנים. לא ניתן להנחית על רבנים בישראל קוד אתי "מלמעלה למטה". מבחינת הרבנים, כולם תלמידי חכמים ואנשי הלכה מובהקים, הנחתת קוד התנהגות "מלמעלה למטה" ייתפס כהתערבות בלתי-רצויה בתפקידם במקרה הטוב, וכעלבון חמור במקרה הרע. בהקשר הרבני אין ספק שהקוד צריך להיבנות "מלמטה למעלה" – מתוך התייעצות רחבה עם רבנים, לימוד אודות דילמות מצויות מתוך ניסיון פרקטי, והידברות שוטפת על פרטי הקוד.

אנו סבורים שרק בצורה כזו יש סיכוי סביר שהקוד יתקבל ברצון, ושהרבנים ייצמדו להוראותיו. התייעצות מעמיקה ושוטפת זו טרם בוצעה, והכתוב להלן – בפרק זה ובמסמך כולה – מהווה טיוטה ראשונית על-מנת להביאה בפני רבנים, לקבל את תגובתם, ולהמשיך הלכה במלאכה השוטפת עד לגיבוש קוד אתי מוסכם ורצוי.

רשימה חלקית של נושאים בסיסיים שקוד האתי יצטרך לכלול

להלן רשימה קצרה ולא-ממצה של נושאים שקוד אתי יצטרך לכלול. כולם מהווים "ראשי פרקים" בלבד, ומילוי הפרקים בתוכן מהווה משימה מורכבת שמסמך זה בא להתחיל ולא לסיים.

סיכום

פרק זה שרטט את העקרונות שהנחו אותנו בגשתנו למלאכה של כתיבת קוד אתי לרבנים. אין לנו כל ספק שמדובר בפרויקט חשוב; ואין לנו אשליות בכך שמדובר במשימה מורכבת.

בפרקים הבאים נשתדל לפרט יותר את החזון שלנו לקוד אתי לרבנים, להאיר סוגיות בסיסיות מתוך זוויות ראיה תורניות והגותיות, והתחיל את מלאכת הכתיבה על-מנת שזו תושלם על-ידי הגופים הרשמיים המופקדים על כך.

לסיום נזכיר שהרעיון של קוד אתי לרבנים אינו חדש. קודים כאלה קיימים לרב ברחבי העולם, ובעיקר בארצות הברית, שם נכתבו כמה קודים אתיים עבור גופים רבניים שונים המאגדים תחתם רבני קהילה רבים. מתוך התייעצות וחקירה למדנו אודות החשיבות של קודים אלו בהסדרת התפקיד ובהימנעות ממבוכה וממצבים המועדים לפורענות, ואנו במקשים כעת להעתיק את המודל, עם התאמות נחוצות, למציאות הישראלית.

אנו מודעים לכך שקוד אתי לא יפתור ולא יכול לפתור את כל הבעיות של הרבנות הישראלית. יחד עם זאת, אנו תקווה שהוא יביא תועלת חשובה, הן לתפקודם של רבנים בישראל והן למעמדה של הרבנות בעיני העם היושב ציון.