תמצית תכני הדרכה ב-4 שורות לאתרים וקטעי דרך נבחרים
כתבה: אפרת נקש. אם מצאתם שגיאה – אשמח אם תכתבו אלי ואתקן.
הטבלה שלהלן מכילה תמצית תכני הדרכה ב-4 שורות לכל נקודת הדרכה, כפי שנדרש בחלק ב' של מבחנים בכתב (מבחן אמצע, מבחן פנימי ומבחן הרישוי), החל מהדף הרביעי במחברת מבחן הרישוי.
בטור הימני בטבלה שלהלן, במקום לציין את "לוח הזמנים", ציינתי את מספר הדו"ח ברשימת הסיורים והאתרים שבו מופיעים תכני הדרכה מורחבים ומפורטים.
לוח זמנים: כל מלבן לרוחב הטבלה, הכולל 4 שורות, שייך לנקודת הדרכה אחת, ומוקצות לה 35 דקות. אתרים גדולים כוללים מספר נקודות הדרכה.
אני יצרתי את הטור "נושא", שאינו מופיע במחברת הבחינה, ע"י חלוקת הטור "פעילות" (ניתן לעשות זאת גם במחברת הבחינה).
כאשר תכננתי מסלולים כפי שנדרש בחלק ב' של המבחנים בכתב, מתוך מבחני רישוי מהשנים שעברו, שיניתי מעט את תכני ההדרכה בהתאם לנושא הטיול.
תוכן:
הדרכות דרך בגליל העליון ועמק כנרות
אתרים בגליל התחתון, עמק יזרעאל, בית שאן, חיפה והכרמל
הדרכות דרך בגליל התחתון, עמק יזרעאל, בית שאן, חיפה והכרמל
הדרכות דרך במישור החוף ותל אביב
אתרים בהרי יהודה, שומרון ובקעת הירדן
הדרכות דרך בהרי יהודה, שומרון ובקעת הירדן
אתרים מהתקופה הרומית-ביזנטית, אתרים נוצריים
אתרים מהתקופות הערביות (ערבית קדומה עד עות'מאנית)
אתרים יהודיים במאה ה-19 – הרובע היהודי והיציאה מהחומות
אתרים בצפון הארץ
אתרים ברמת הגולן
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
1 | קלעת נמרוד ואוצ'ר ושרותים עזר: תרשים האתר | מבצר מוסלמי שם המבצר מבנה צר וארוך | א, מבצר שלוחה שנבנה בתקופה האיובית (מאה 13) כדי להגן על הדרך לדמשק מפני הצלבנים. ב, בתקופה הממלוכית שימש מבצר ובית סוהר, ובתקופה העות'מאנית – מבצר של שליט בדואי מקומי. ג, שם קדום: קַלְעַת אֶצוּבֵּייבָּה. קלעת=מבצר. השם נמרוד, גיבור באסלאם, ניתן ע"י הדרוזים לפני כ-150 שנים. ד, מוקף חומה ובה מגדלים. בנקודה הגבוהה ביותר, במזרח, נמצא "מגדל העוז" – מבצר בתוך מבצר. |
5 | בניאס, ברחבת המקדשים, ואוצ'ר ושרותים | פולחן האל פאן מקדש אוגוסטוס קיסריה פיליפי המקדשים | א, פותח כאן אולי ע"י חיילים מצבאו של אלכסנדר מוקדון או בית תלמי (מאה 4 לפנה"ס). פאן הוא אל הרועים. ב, בתקופת הורדוס בניאס החליפה את תל דן כישוב מרכזי באזור, והורדוס בנה בה מקדש לאוגוסטוס. ג, פיליפוס, בנו של הורדוס, חידש את העיר פאניאס בשנת 2 לפנה"ס, וקרא לה "קיסריה פיליפי". ד, נבנו בתקופה הרומית עד לשנת 220 לספירה, כולל ריצוף הרחבה, ונמצאו שרידי טקסים פולחניים. |
2 | מצד עתרת עזר: תרשים האתר | מבצר צלבני כיבוש איובי העתק גאולוגי פרהיסטוריה | א, מהמאה ה-12, שַסְטֶלֶה, שלט על הִצָּרוּת הירדן שאפשרה את חצייתו, מעליה הוקם לימים גשר בנות יעקב. ב, נבנה בניגוד להסכם עם סלאח אדין, שכבש אותו במהלך הבנייה והרס אותו. נמצאו כלי עבודה וחומרי בנייה. ג, המבצר נבנה על קו שבר גאולוגי, שברעידות אדמה חוזרות הסיט את החלק המזרחי מהמערבי. ד, בחפירות ממזרח למצד, ליד הירדן, נמצאו שרידי גולגולת של פיל מהתקופה הפלאוליתית. |
2 | סלע פלאומגנטיזם עזר: מצפן | מגנטיזם פלאו = קדום קיבוע מגנטיות הפוכה | א, הבזלת מכילה מינרלים מגנטיים, וכשהיא מתקררת המינרלים מסתדרים בכיוון השדה המגנטי. ב, במגנטיזם נורמלי הצפון המגנטי ליד הצפון הגאוגרפי; במגנטיזם קדום הצפון המגנטי היה באנטארקטיקה. ג, בטמפרטורות נמוכות הסלע אינו משנה את המגנטיות שלו. ד, לפי דורון מור, המגנטיות של סלע מיוחד זה השתבשה בעקבות פגיעת ברק. |
2 | תצפית מהר בנטל (ליד המסעדה קופי ענן) | מצפון קרוב ממערב מצפון רחוק קרב עמק הבכא | א, מאגר בנטל, מנקז מי גשמים ונחלים מקומיים אשר קודם לכן זרמו לסוריה ולשטחים חקלאיים שממזרח להר. ב, קיבוץ מרום גולן, היה היישוב הישראלי הראשון שהוקם ברמת הגולן לאחר מלחמת 1967. ג, הר החרמון וקו התילים הגעשיים. תצפית על סוריה, קו הגבול והשטח המפורז בין ישראל וסוריה. ד, במלחמת 1973, הסורים התקיפו, נכנסו בגלים ובשלושה טורים. אביגדור קהלני פיקד על קרב בלימה, והדף. |
3 | קצרין, היישוב התלמודי, בבית משוחזר ואוצ'ר ושרותים | ישוב בית רבי אָבוּן חלונות כורזים התקרה | א, היישוב הוקם בתקופת הבית השני, ננטש אחרי המרד הגדול, חזרו אליו במאה ה-2, ישבו עד למאה ה-8. ב, משוחזר, חדרים צרים וארוכים למגורים ואחסון. מעל למזווה נמצאת העלייה, חדר הורים, אליו עלו בסולם. ג, שורת חלונות במחיצה שבין המחסן/מזווה לחדר המגורים, אפשרו זרימת אוויר בין הפתחים ממערב וממזרח. ד, קורות עץ, עליהן הונחו בהצלבה ענפים קטנים, עליהם כיסו במַעֲזֵבָה – שכבת אבנים, בוץ וטיט, אותה עיגלו. |
3 | קצרין, היישוב התלמודי, בבית הכנסת | מבנה חיצוני אולם בסיליקלי מבנה פנימי חורבן וסת"ם | א, אבני גזית מבזלת, מסותתות ומוחלקות, המותאמות זו לזו בדייקנות ללא חומר מלכד. פתח הכניסה מצפון. ב, אולם התווך מופרד משתי הסיטראות בשני טורים מקבילים של עמודים, לכל עמוד עגול בסיס וכותרת. ג, ארון הקודש מדרום, בכיוון ירושלים. הספסלים שמסביב וכן בסיס ארון הקודש בנויים מאבני בזלת. ד, בית הכנסת חרב ברעש אדמה בשנת 746 (או 749). בפינה הדרום-מזרחית יושב סופר סת"ם. |
3 | קצרין, בית הבד ביישוב התלמודי, הפקת שמן | מתקני ריסוק עקלים מתקני סחיטה | א, האבן המרסקת/הפורכת על גבי אגן ריסוק (אבן השכב). את האבן המרסקת סובב בעל חיים שנקשר למוט. ב, את הזיתים המרוסקים הכניסו לתוך סלים ארוגים מחבל, בהם סחטו את השמן מתוך הרסק. ג, קורה ("בד") עם משקולות – ששימשה בתקופת הבית הראשון ועד למאה ה-1 לספירה. ד, בתקופה הרומית-ביזנטית עברו לשיטת הבורג, שהיה בקורה שעל "בתולות בית הבד", וסחט את העקלים. |
3 | גמלא, במצפור הנשרים ואוצ'ר ושרותים | מושבת קינון הנשר תברואן טבע עופות חברתיים | א, של נשרים נמצאת במדף במצוק הסלע ממול למצפור. המצפור מצויד במצלמות לחקר אוכלוסיית הנשרים. ב, מהגדולים והמרשימים שבעופות הדורסים: אורך גופו כ-1.10 מטרים, ואורך מוטת כנפיו כ- 2.70 מטרים. ג, ניזון מפגרים בלבד, מנקה את השטח משרידי בעלי חיים מתים, ובכך מונע התפשטות מחלות. ד, הנשרים מחפשים את מזונם בלהקות, ומקננים במושבות המונות לעתים עשרות פרטים. |
3 | גמלא, בתצפית עזר: תולדות מלחמות היהודים | ישוב מבנה בית בד המרד הגדול | א, מתקופת בית שני, הורדוס הושיב בגמלא יהודים, הממצאים רק יהודאיים. גמלא נחרבה במרד הגדול. ב, במדרון הדרומי בנו בתים מדורגים. החומה יורדת ממגדל השמירה העגול בפסגת הגבעה, דרומה. ג, לידו מקווה, בו יוצר השמן בטהרה עבור בית המקדש. ד, גמלא החלה את המרד ברומאים בשנת 66 לספירה. היהודים בחרו לקפוץ אל מותם ולא למות באכזריות. |
3 | חורבות גמלא, בבית הכנסת עזר: תרשים שיחזור | תקופת בית שני מבנה חדר לימוד מקווה טהרה | א, בית המקדש היה קיים, בית הכנסת שימש להתכנסות, לימוד תורה וטקסים, עוד לא הייתה משמעות לכיוון. ב, הפתח במערב, לא היה מקום קבוע לארון קודש. עמוד פינתי בצורת לב, כותרת דורית, עיטור צלב שווה-זרועות. ג, חדר נוסף קטן צמוד למבנה הגדול עם ספסלים – כנראה חדר לימוד (כמו בית מדרש). ד, בסמוך לפתח הכניסה של בית הכנסת ממערב, כפי שנמצא ליד מרבית בתי הכנסת מתקופת בית שני. |
3 | אום אלקנאטיר, בית הכנסת עזר: תרשים | ישוב יהודי תקופה ביזנטית שיחזור בית הכנסת | א, ב"גולן תחתון", המרכזי-מערבי. אום אלקנאטיר = אם הקשתות, על שם הקשתות בבית המעיין. ב, נבנה במאה 4-5, נהרס בשנת 749, כל שרידיו נמצאו באתר מכיוון שהיה רחוק מהדרך ולא נלקחו אבנים. ג, באמצעים טכנולוגיים: האבנים נסרקו, נמדדו, התקבלה הדמיה תלת ממדית שלהן, והן הותאמו זו לזו. ד, בן שתי קומות, בסיליקלי, פונה לכיוון דרום, הפתח מדרום ומעליו גמלון. ארון הקודש המפואר נבנה מחדש. |
3 | אום אלקנאטיר, ליד המעיין עם הקשתות | שם הכפר שלוש קשתות ייצור פשתן פשתן לבן | א, אום אלקנאטיר = אם הקשתות שאנו רואים. הכפר הדרומי ביותר ב"גולן תחתון", מכאן התחיל תחום סוסיתא. ב, נחשפו. לפני שתי הקשתות המזרחיות יש שקתות, ולפני השלישית – מערכת בריכות. ג, את גבעולי הפשתן השרו במים, הם התפרקו, ומהסיבים הכינו את החוטים, שמהם ארגו אריגים. ד, בקרקעית הבריכה נמצא חומר מלבין לאשפרה. ענף תעשייה עם הכנסה גבוהה באותם ימים, ומכאן העושר. |
4 | שמורת בריכת המשושים, שביל דולמנים ואוצ'ר ושרותים | דולמן מבנה מתי? | א, שולחן אבן ששימש לקבורה, עשוי ממספר אבנים גדולות, לרוב לא מסותתות, הערוכות במבנה "ח". ב, את הנפטר הניחו בשקע במרכז הדולמן, שהיה מוקף במעגל אבנים קטנות לא מסותתות, וכוסה בטוּמוּלוּס. ג, הדולמנים היו נפוצים בארץ ישראל, סוריה ולבנון, החל מהתקופה הנאוליתית (אלפים 9-5 לפנה"ס). ד, הדולמנים ברמת הגולן מתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית (2200-2000 לפנה"ס). |
4 | קיבוץ עין גב | קיבוץ עין גב קיבוץ שיתופי "חומה ומגדל" שיתוף פעולה | א, עלה לקרקע בשנת 1938 כאחד מיישובי "חומה ומגדל", הישוב היהודי היחיד ממזרח לכנרת. ב, שיוון בצריכה ובבעלות – הכל שייך לכולם, וכולם מקבלים זהה. למשל משתפים את חדר האוכל והמכבסה. ג, 57 ישובים שהוקמו בתקופת המרד הערבי, בשנים 1936-1939, החומה והמגדל הוכנו מראש והוקמו ביום. ד, עם הבריטים. היישובים הוקמו כמענה ביטחוני וכדי לקבוע גבולות, בסיוע הגנה בריטית – גַפִירִים (נוטרים). |
4 | חמת גדר ואוצ'ר ושרותים עזר: מפת המובלעות | השם מיקום מרחצאות מובלעת סורית | א, חמת – הנביעות הרבות של מים חמים, מתוקים ומלוחים. גדר – עיר פוליס הלניסטית שהייתה מעליה. ב, נתיב מעבר בין ארץ ישראל המערבית למזרחית ולסוריה, ולכן משנת 1905 עברה בה "רכבת העמק". ג, תנועת הלוחות הטקטוניים גרמה לנביעות של מים חמים, עשירים במינרלים ורדיואקטיביות. ד, בשנת 1949 הוחלט שיהיה אזור מפורז, אולם הסורים תפסו את המקום עד לכיבוש ישראלי בשנת 1967. |
הדרכות דרך בגולן
יש לחבר את הנושאים המוצעים למה שרואים בשטח בקטע הנסיעה, ולשנות את הניסוח בהתאם (הצומח מצידי הכביש שייך ל-, אנחנו חוצים את רכס X מתוך, אנחנו עוברים ליד מטעים וכיו"ב).
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
1 | הר החרמון עזר: מפת ההר, הרכסים והנחלים | 3 חגורות צומח 3 רכסים גאולוגיה צורות נוף | א, חורש ים תיכוני עד גובה 1,300 מטרים, מעליו הספר ההררי – אלונים ואלות, מעל 1,800 מטרים – כר קוצי. ב, כיוונם מדרום-מערב לצפון-מזרח, ממזרח למערב: שלוחת כתף החרמון, שלוחת שיריון, שלוחת שיאון. ג, החרמון בנוי סלע גיר מעידנים גאולוגיים קדומים, הורם מעל סביבתו כתוצאה מבקע ים המלח. ד, הקארסט יוצר טרשים, בולענים, דולינות. הנחלים המנקזים את החרמון הם מקורות הירדן: בניאס, חצבני ודן. |
3 | הגולן, חקלאות עזר: מפת 4 אזורים ברמת הגולן | בצפון הרמה במרכז מזרחי במרכז מערבי בדרום | א, הרי געש עם קרקע מאווררת, חקלאות מטעים וכרמים. בתקופה ההלניסטית ישבו שם היטורים ואח"כ נוצרים. ב, בזלת רכה ופריכה עם פוטנציאל חקלאי, גידלו דגנים, ירקות, וכרמי יין. נמצאו שרידי כנסיות ונוכחות נוצרית. ג, בזלת טרשית, גידלו מעט זיתים ליצור שמן לתצרוכת עצמית, וכן צאן, בקר וסוסים. נמצאו שרידי ישוב יהודי. ד, בזלת כיסוי עם קרקע פוריה לגידולי תבואה. שם היה ישוב יהודי בתקופת הבית השני, ואח"כ הפך נוצרי. |
4 | הגולן, מים עזר: תרשים מעיינות ומאגרים בגולן | מעיינות שוליים מעיינות קילוח מאגרי המים חסכון באנרגיה | א, בוקעים בשוליים המערביים, מעיינות שכבה בקו התפר שבין הבזלת ובין סלעי המשקע הימי שמתחתיה. ב, שופעים מתוך סדקים בבזלת על פני השטח של רמת הגולן, בין שכבות של קילוחי לבה. ג, תופסים את מעיינות הקילוח והנגר העילי באמצעות סכרים, טרם ירידתם לכנרת. ד, כי אין צורך להעלותם חזרה לישובים ברמת הגולן, אולם נגרמת פגיעה קשה באקולוגיה של הנחלים. |
נסיעה בגולן, עזר: תרשים מעיינות ומאגרים בגולן | בית ציידא נחל ג'ילבון הרי געש מאגרי המים | א, מצפון בית ציידא, בה נולדו פטרוס, אנדראס ופיליפוס, תלמידי ישוע. אנו מטפסים לרמת הגולן המכוסה בזלת. ב, בשוליים המערביים בוקעים מעיינות שכבה בקו התפר שבין הבזלת ובין סלעי המשקע הימי שמתחתיה. ג, ממערב הר אביטל ואחריו הר בנטל, הרי געש שמהקילוח שנפלט מהם התכסתה רמת הגולן בבזלת. ד, ממערב מאגר בנטל. המאגר תופס את מעיינות הקילוח והנגר העילי באמצעות סכרים, טרם ירידתם לכנרת. | |
4 | הגולן, דרכים עזר: מפה | ציר מערב-מזרח ציר צפון-דרום ציר המפלים ציר הנפט | א, קשה למעבר, מצוקים במערב, ובמזרח: ערוצים עמוקים של העלאן והרוקאד בדרום, ותילים געשיים בצפון. ב, כבישי אורך נוחים במרכז רמת הגולן. היישובים נמצאים לאורך הדרכים הללו או בפתחות (רפיד וקוניטרה). ג, בקרבתו מתחילים אפיקיהם הרדודים של נחלי הגולן להתעמק לקניונים של ממש, ובהם מפלי מים מרשימים. ד, כביש תפעולי לאורך צינור הנפט, הטפליין, שעבר דרך פתחת רפיד, מזרחה לערב הסעודית וצפונה ללבנון. |
נסיעה בגולן ובגליל, בתי כנסת בגולן ובגליל | ממתי קיים בתקו' בית שני בתקו' ביזנטית בית קהילה | א, בית כנסת? כנראה מתקופת הבית השני, כשבית המקדש היה עדיין קיים, כפי שראינו בגמלא. ב, לא התפללו בציבור. מבנה פשוט ששימש להתכנסות, לקריאה בתורה, לקיום טקסים, ומקווה טהרה ליד. ג, מבנה בסיליקלי: אולם תווך עם סיטראות, ספסלים לאורך הקירות, שתי בימות: לארון קודש ולדרשן. ד, תמיד בתוך יישוב. בתי הכנסת הגולניים קטנים יותר מהגליליים. שתי קומות, בנייה יבשה מאבני גזית. |
אתרים בגליל העליון ועמק כנרות
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
5 | תל דן, הליכה בשמורה ואוצ'ר ושרותים עזר: מפה | מקורות הירדן מעיינות בתל דן "גן עדן" שלט הפלמ"ח | א, בהר החרמון הגירני והקארסטי: החצבני – ¼ מהכמות שבירדן, הבניאס – ¼ מהכמות, והדן – ½ מהכמות. ב, עיינות לשם בתל עצמו – הבולען מנקז את עודף המים בתל, ועיינות דן. מי הדן מתפצלים לבניאס ולחצבני. ג, נמצא בתוך העיר, אחרי טיפוס על החלקלקה, שפע מים, צמחייה עשירה, חלקה חדרה מלבנון, כגון הדולב. ד, דרך כאן הוברחו מעפילים אחרי מלחמת העולם השנייה, יהודי סוריה, עיראק ולבנון. |
5 | תל דן, ליד השער הישראלי עזר: תרשים | תקופה כנענית שבט דן "מלך בית דוד" עד מתי? | א, הברונזה התיכונה II (מאה 18 לפנה"ס), העיר הוקפה בסוללה אדירה עם חלקלקה ושער בפינה דרום-מזרח. ב, בסוף תקופת הברונזה המאוחרת נכנסו שבטי ישראל, שבט דן כבש את לַיִשׁ, שינה שמה לדן, ובנה חומה. ג, כתובת ניצחון של חזאל מלך ארם שמתפאר שהרג מלך ישראל ומלך מבית דוד. מעידה על כך שהיה בית דוד. ד, העיר נכבשה ע"י תגלת פלאסר ה-III (אשור) במאה ה-8 לפנה"ס, והתקיימה עד לתקופה ההלניסטית. |
5 | תל דן, באתר הפולחן עזר: תרשים האתר | מקדש ישראלי מזבח במה חצר קטורה | א, הקים ירבעם בן נבט במאה ה-10 לפנה"ס, תקופת הברזל, עם השפעות מצריות, עגל זהב (ליש). ב, לידו אתר שחיטה של קרבנות, מלא בעצמות חיות כשרות, חדרי מזבחות קטנים ולשכות הכוהנים. ג, בנה ירבעם בן נבט וחודשה בימי אחאב, בנייה של ראשים ופטינים (לסירוגין צד ארוך וצד צר של האבן). ד, מימי אחאב במאה ה-9 לפנה"ס, בנייה בסגנון של ראשים ופטינים (אבנים מסותתות שוליים). |
5 | תל דן, ליד השער הכנעני עזר: תרשים השער | מי ומתי? גל עיור בנוי לבני בוץ השער נסתם | א, בתקופה הכנענית (הברונזה) הקדומה הוקמה כאן לראשונה עיר, שהתקיימה בשנים 2700-2400 לפנה"ס. ב, במאה ה-18 לפנה"ס, תקופת הברונזה התיכונה II, הוקם כאן מתחם גדול, סוללות עפר משני צדי השער. ג, השער שוחזר, בנוי משלוש קשתות בתוך הפתח, עם מגדל משוחזר מעל מימין ומגדל מקורי מעל משמאל. ד, הבנייה מלבני בוץ לא התאימה לכמות הגשם שיורד כאן, 750 מ"מ בשנה. לכן סתמו וכיסו, ופתחו שער נוסף. |
2 | דן, מוזיאון בית אוסישקין ואוצ'ר ושרותים | המוזיאון אגף 1 אגף 2 מצודות אוסישקין | א, מרכז להיסטוריה וטבע של אצבע הגליל, המציג מופע אור קולי על החרמון ועל מקורות הירדן. ב, תצוגה ארכאולוגית ובה שער מתקופת הברונזה (הכנענית) התיכונה II, וקנקני שפת צווארון מתקופת הברזל I. ג, תצוגה על טבע האזור: גאולוגיה, צומח, חי – כולל פוחלצים. ד, 4 יישובי חומה ומגדל שהוקמו בצפון אצבע הגליל, ואוסישקין דרש שכל היישובים ייקראו מצודות אוסישקין. |
6 | מסלול הליכה בשמורת נחל שניר/חצבני ואוצ'ר ושרותים | א, נחל שניר הוא מעבר אסטרטגי בין הר החרמון בצפון-מזרח, לבין ביצות החולה בדרום וחומת הרי נפתלי בדרום-מערב. בכל התקופות עברו כאן דרכים עתיקות שקישרו את דרום סוריה (דמשק) עם חופי לבנון (צידון). ב, נחל שניר זורם כל ימות השנה, ולאורכו "יער גדות" מפותח של עצי דולב וקירות הבנויים מנטף נחלים (טרוורטין). ג, החצבני הוא נחל שיטפוני – הוא מנקז את בקעת הלבנון. הירדן שוטף כאשר יש שטפון בחצבני. | |
6 | כפר גלעדי, מוזיאון השומר ואוצ'ר ושרותים | "בר-גיורא" "השומר" פילוג לתל חי פירוק "השומר" | א, ארגון קטן וחשאי שהוקם בסג'רה בשנת 1907 ע"י העלייה השנייה, ומטרותיו היו שמירה ועבודה עברית. ב, הוקם כארגון חוקי בשנת 1909, בעקבות חוזה שמירה במסחה, ושמרו בעוד מושבות העלייה הראשונה. ג, תחילה התיישבו במרחביה בעמק יזרעאל, שמרו ועסקו בחקלאות. חל פילוג על היעוד: שמירה / חקלאות. ד, ביוני 1920, חודשים לאחר אירועי י"א באדר, החליטו על פירוק הארגון, והעבירו את דגלם ל"הגנה". |
6 | חצר תל-חי ואוצ'ר ושרותים | חצר חקלאית קיבוץ תל חי טרומפלדור י"א באדר 1920 | א, בשנת 1907 הוקמה "חצר חקלאית מטולה" ע"י מתיישבי מטולה שקיבלו אדמות כאן בתַלְחָה, ואח"כ עזבו. ב, בשנת 1918 הפכו צעירים את חצר תַלְחָה לקיבוץ, ושינו את שמו לתל-חי. סבלו מקשיים וביזה ע"י בדואים. ג, קצין מנוסה בצבא הרוסי, עלה לארץ בשנת 1912, הגיע לתל-חי בסוף דצמבר 1919 כדי לעזור, והפך מנהיג. ד, קבוצת ערבים הגיעה לערוך חיפוש אחר צרפתים, התפתחו יריות, טרומפלדור נפצע ומת, וחמישה נוספים. |
6 | כפר גלעדי, פסל האריה השואג | המקום האריה השואג | א, טרומפלדור נקבר בחצר הישנה של כפר גלעדי, וקברו הועבר לאמצע הדרך בין תל חי לכפר גלעדי. ב, פוסל מסלע קונגלומרט, והוא מסתכל לשמים. האריה עומד על שני קברים, באחד 6 נופלים, ובשני 2 נופלים. ג, אולי האריה השואג מסמל כוח, עצמה, סמל של יהודה, מלכות בית דוד, גם ירושלים. ד, אולי האריה הוא שומר ארץ הקודש. האריה מסתכל מזרחה, אולי המסר – עזבנו את המערב. |
7 | אחוזת דוברובין הדרכה מקומית ואוצ'ר ושרותים | חווה בית מגורים דוברובין מלריה | א, בשנת 1890 הגה הברון רוטשילד תכנית מיוחדת לבניית חמישה משקים משוכללים בסמוך ליִסּוּד המעלה. ב, במרכז החווה, מרובע עם חצר פנימית, רפת, ובאר אנטיליה לשאיבת המים מהבאר, ומסביב ניטעו שדות. ג, אנדריי דוברובין ובני משפחתו היו משפחת איכרים סוּבּוֹתְניקית (גֵּרֵי צדק) מרוסיה, שרכשו את החווה. ד, מיקום החווה לצד ביצות החולה גרמו לבני המשפחה לחלות בקדחת המלריה, והם עזבו. החווה עברה לקק"ל. |
7 | שמורת החולה, ייבוש החולה ואוצ'ר ושרותים | ימת החולה ייבוש ביצות בני הע'וארנה נזק אקולוגי | א, ניקזה כ-1,500 קמ"ר, ממורדות הגליל במערב, ועד לגולן במזרח, ומהחרמון ועמק עיון בצפון. ב, עבודות ניקוז במטרה לפתח אדמות חקלאיות חדשות החלו בתקופה העות'מאנית, והתבצעו עד לשנת 1958. ג, מצרים-סודנים שהביא הסולטאן עבד אלחמיד ה-2 במאה ה-19, בעלי חיסון טבעי למלריה, ייבשו את הביצות. ד, בעקבות ייבוש החולה, סחף רב וחומרי הדברה מובלים אל הכנרת ופוגעים באיכות מימיה, הכבול אינו פורה. |
7 | שמורת החולה, החי והצומח | תחנת נדידה הביצה ג'מוסים עֲגֻלָּשׁוֹן שְׁחוֹר-גָּחוֹן | א, בשמורת החולה משחזרים את האגם שיובש. האגם הוא מוקד משיכה חשוב לעופות מים. ב, אזור רדוד בשולי האגם, ובו שפע צמחי גומא הפפירוס וקנה מצוי, משמש מקום מסתור למגוון בעלי חיים. ג, בתחום השמורה רועה עדר של תאואים (ג'מוסים), בחלקה מגודרת רועה עדר קטן של יחמורים. ד, דו-חי חסר זנב שהתגלה למדע בשנות ה-40 של המאה ה-20, נעלם, והתגלה מחדש ב-2011 בשמורה. |
7 | ראש פינה, בגן הברון | גיא אוני ראש פינה סיוע רוטשילד תכנית הבראה | א, בשנת 1878 ירדו אברכים מצפת, קנו אדמות, וישבו ליד תושבי הכפר הערבי ג'עוני. הם עזבו בשנת 1879. ב, בשנת 1882 קנתה את האדמות קבוצה של "חובבי ציון", עלו אנשי מוינשט מרומניה, ושינו שמה לראש פינה. ג, בשנת 1883 המתיישבים הגיעו לפת לחם, פנו לרוטשילד, שפרשׂ את חסותו עליהם בסיוע מנגנון הפקידות. ד, בשנת 1900 העביר הברון רוטשילד את המושבה לחסותה של חברת יִקָ"א, ובשנת 1924 לחסות פִּיקָ"א. |
7 | ראש פינה, ברחוב הנדיב או ליד "הבית האמריקאי" | ערביי ג'עוני בסכסוך על מים בשנת 1948 הצבא הסורי | א, קיבלו את המתיישבים החדשים בסבר פנים יפות, והגנו על המתיישבים. ב, נהרג שייח' שבט בדואי, ובזכות התערבות מוכתר ג'עוני, שילמו אנשי ראש-פינה כופר נפש, וקיימו סולחה. ג, הכפר ג'עוני מנה קרוב ל-4,000 ערבים, והתקיים עד יוני 1948. במושבה ראש פינה היו אז 500 תושבים. ד, כבש את משמר הירדן, והודיע לערביי ג'עוני לצאת מהכפר עד שיכבשו את צפת. הערבים עזבו והפכו פליטים. |
7 | ראש פינה, ליד מלון אלתר שוורץ ואח"כ בית הפקידות | מלון דרכים בית וילקומיץ בית מֵר פעולות מניעה | א, שבנה אלתר שוורץ בקומה השנייה עבור נוסעים יהודים שרצו אוכל כשר ומניין לתפילה, והעדיפו בית יהודי. ב, ממול, בית "המורה" ובית הספר הראשון. שיטת הלימוד בראש פינה נקראה "עברית בעברית". ג, המעבדה בה חקר את המלריה, וגילה שיתוש האנופלס העביר את הטפיל של קדחת הביצות לגוף האדם. ד, התאפשרו כשהתגלה הגורם, כגון, חיסול מקורות יתוש האנופלס, ריסוס יתושים ב-DDT, ושינה תחת כילה. |
7 | משמר הירדן, אתר ההנצחה של המושבה | חווה חקלאית מושבה חסות יק"א נפילה | א, ב-1884 בנה כאן לובובסקי חווה חקלאית פרטית בשם "שושנת הירדן", והחכיר את אדמותיה. ב, ב-1890 נרכשו האדמות ע"י "חיבת ציון", והוקמה מושבה עצמאית בשם משמר הירדן. ג, ב-1898 נטלה חברת יק"א את המושבה תחת חסותה, רכשה עוד אדמות, והוסיפה מתיישבים. ד, ב-1946 הצטרפו אנשי האצ"ל. במלחמת 1948 תקפו הסורים את משמר הירדן, לא הגיע סיוע, והיא נפלה. |
8 | נבי יושע – מצודת כ"ח עזר: תרשים 3 ההתקפות | מצודת טגארט בידי הערבים מצודת כ"ח קבר נבי יושע | א, נבנתה ע"י הבריטים בשנת 1937 כחלק ממערך הגנה על כביש הצפון, שימשה כתחנת משטרה. ב, בשנת 1948 הבריטים העבירו אותה לידי הערבים, שהיו הרוב כאן. היא סיכנה את היישובים היהודים באזור. ג, בשנת 1948 נערכו שלוש התקפות בסיומן המצודה נכבשה, כ"ח לוחמים נהרגו, ומכאן שמה. ד, הסמוך נבנה בסוף המאה ה-18, קדוש למתואלים, כת שיעית. הקפת הקבר היא סגולה לבריאות. |
8 | תל חצור עזר: מפת התל, תנ"ך | אונסק"ו עיר כנענית עיר ישראלית מפעל המים | א, אתר מורשת עולמית: הגדול והחשוב בתילים המקראיים בארץ, עם שרידים משמעותיים מתקופת המקרא. ב, (ברונזה) על כל השטח, בוצרה בסוללות עפר ובחומות, עם ארמונות ומקדשים. נשרפה במאה ה-13 לפנה"ס. ג, מתקופת הברזל שכנה בעיר העליונה בלבד, חרבה יחד עם ממלכת ישראל ע"י אשור במאה ה-8 לפנה"ס. ד, מתקופת אחאב, מאה 9 לפנה"ס, פיר בתל יורד למנהרה המובילה לבריכת מים קטנה, הניזונה ממי תהום. |
10 | כורזים, באזור המגורים ואוצ'ר ושרותים | עיר יהודית בנצרות חלונות כורזים בנייה חורנית | א, מתחילת המאה ה-1 לספירה, שזכתה לשגשוג אחרי מרד בר כוכבא, בסוף המאה ה-2 לספירה. ב, ישוע קילל את כורזים כיוון שתושביה לא קיבלוהו. המקומות שישוע קילל (+בית צידא וכפר נחום) הרוסים כיום. ג, מחיצה בתוך הבית בין חללים/חדרים, דרכם עובר אור ואוויר, ובבסיס החלונות ניתן להניח חפצים. ד, מבזלת, קירוי בלוחות אבן (כי לא היו עצים), מעליהם אטמו עם בוץ עם קש (טיח). |
10 | כורזים, בבית הכנסת עזר: תרשים שיחזור | מטיפוס גלילי מאבן בזלת מדוזה קתדרא דמשה | א, אורכי, בסיליקלי, בחזית בית הכנסת שלושה פתחים הפונים דרומה לכיוון ירושלים. עמד בין המאות 5-7. ב, גמלון שכנראה עמד על גבי הפתח המרכזי. במרכז האולם ניצבו 12 עמודים מעוטרים שתמכו בגג הגבוה. ג, עיטור שהיה מוטבע בקורות העליונות של המבנה, שילוב אמנות פיגורטיבית (נדיר בגלל הדיבר השני). ד, כסא אבן עליו ישב, כנראה, אחד מנכבדי הקהילה. סביב האולם מושבים מדורגים בצורת "ח". |
9 | טבריה, ליד ציון רבי עקיבא והרמח"ל עזר: מפה | הורדוס אנטיפס בנייה רומית הסנהדרין תקופה ביזנטית | א, בנו של המלך הורדוס, בנה עיר לכבוד הקיסר טיבריוס ב-18 לספירה, על גבי בית הקברות של חמת ורקת. ב, קארדו ולאורכו: תאטרון, בית מרחץ עירוני, ארמון הורדוס אנטיפס ואגריפס השני. העיר הייתה מעורבת. ג, לאחר מרד בר כוכבא (מאה 2) העיר טוהרה מטומאת קבריה ע"י הרשב"י, והפכה למקום מושב הסנהדרין. ד, העיר עלתה מערבה, אופייה היה יהודי, מרכזי התורה עברו אליה, נערך בה התלמוד הירושלמי, והניקוד. |
9 | טבריה, במתחם רבי עקיבא והרמח"ל | ציון רבי עקיבא מערת ר' עקיבא הרמח"ל ליד ר' עקיבא | א, מהמאה ה-10 המערה היא ציון של רבי עקיבא, שהיה תנא במאה ה-2 לספירה, אבי התורה שבעל פה. ב, מערת קבורה קלאסית מהמאה ה-2 לספירה. רבי עקיבא הוצא להורג בקיסריה בערב יום הכיפורים. ג, רבי משה חיים לוצאטו עלה לארץ ישראל במאה ה-18, מת בעכו במגפת דבר. אולי נקבר בכפר יסיף. ד, נשמת הרמח"ל נשלחה לארץ כדי להשלים את 40 השנים הראשונות שבהן רבי עקיבא לא לימד תורה. |
9 | חמת טבריה ואוצ'ר ושרותים עזר: תנ"ך | חמת בית מרחץ רומי תקופה ביזנטית החמאם | א, כאן הייתה חמת המקראית, עיר המבצר של שבט נפתלי, התגלו שרידים של העיר מכל תקופותיה. ב, ממנו נותרו שרידי שלוש קשתות אבן. בקע הירדן גרם לאוסף הנביעות, והמים זרמו לכנרת. ג, הסנהדרין עברה לטבריה, וחומת טבריה מהמאה ה-6 לספירה, הקיפה את חמת וכללה אותה בתחומה. ד, במאה ה-18 הקימו העות'מאנים את מבנה החמאם בחמת, וקראו לו ע"ש הסולטאן סולימאן המפואר. |
9 | חמת טבריה, בית הכנסת עזר: תרשים שיחזור | בית הכנסת מבנה מהמאה ה-6 חורבן | א, ארבעה שלבים אחד על גבי השני: מהמאות ה-2, 3, 4 רצפת פסיפס, ו-6. כולם נהרסו ברעידות אדמה. ב, בית הכנסת פונה דרומה לירושלים, והכניסה לבית הכנסת ממזרח. חולק ל-4 מרחבים, ע"י 3 טורי עמודים. ג, בית הכנסת גדול בערך פי שניים מבית הכנסת שעמד לפניו, ונבנה על חורבותיו שפולסו. ד, בית הכנסת נהרס ברעידת האדמה של שנת 749, וחמת ננטשה. |
9 | חמת טבריה, בבית הכנסת, הפסיפס מהמאה ה-4 | הפסיפס בחלק הדרומי במרכז הפסיפס בחלק הצפוני | א, איכות הביצוע גבוהה, יש גם מימד עומק – אור וצל, הדמויות פרופורציונליות, בעלי החיים בתנועה. ב, סמלים דתיים: ארון קודש, עולם בית המקדש, קרבנות, מנורות שבעה קנים, שופר, מחתה ולולב. ג, גלגל מזלות במרכזו הליוס, בפינות 4 נשים לפי עונות השנה. קיר מאוחר (מהרחבה במאה ה-6) חותך אותו. ד, של הפסיפס: שני אריות וביניהם טבלה ובה תשע כתובות הנצחה לתורמים ביוונית. |
9 | טבריה, בדרך לטיילת, ליד שרידי המצודה הצלבנית | עיר צלבנית כיבוש איובי שער המבצר קמרונות | א, נבנתה במאה ה-11 בחלק הצפוני, ונבנתה מצודה, שימוש משני באבנים. ב, טבריה נפלה לידי סלאח אדין בשנת 1187, אחרי נצחונו בקרב קרני חיטין, ונשלטה מאז בידי המוסלמים. ג, הצלבני של טבריה, שימוש משני באבנים, כולל סרקופג בפינת המבנה, שאותו מילאו באבנים. ד, סירות עברו דרך הקמרונות של המצודה הצלבנית, שבמקור שימשו פתח מילוט מהמצודה. |
9 | טבריה, בטיילת | עיר צלבנית ט'אהר אלעומר תקו' עות'מאנית פינוי הערבים | א, נבנתה במאה ה-11 בצפון, נבנה מבצר. טבריה נפלה לידי סלאח אדין בשנת 1187. ב, שליט הגליל בתחילת המאה ה-18, בנה חומות, סראיה, והזמין יהודים להתיישב בה. מאז העיר מעורבת. ג, עד 1911 הייתה טבריה עיר מוקפת חומה, אח"כ היהודים יצאו מהחומות ובנו שכונות יהודיות. ד, במלחמת 1948 פינו הבריטים את הערבים מהעיר לפי בקשתם. |
שיט בין עין גב לטבריה ואוצ'ר ושרותים | הכנרת מקור מים בקע הירדן נדידה | א, היא אגם המים המתוקים הגדול ביותר בארץ ישראל. בעבר הזרימו את המים ששאבו ממנו לחקלאות בנגב. ב, כיום עדיין שואבים מהכנרת מים. כיום הכנרת מספקת רבע מתצרוכת המים של מדינת ישראל. ג, הכנרת התהוותה בגלל שברים, שעם תנועת הלוחות הטקטוניים יוצרים "בורות" שמתמלאים במים. ד, הכנרת נמצאת במסלול הנדידה של העופות דרומה בסתיו וצפונה באביב. | |
12 | חצר כנרת ואוצ'ר ושרותים | העלייה השנייה אדמות לאום חוות הכשרה "חוות העלמות" | א, החלה בראשית המאה ה-20, ובה הגיעו חלוצים שרצו לעסוק בחקלאות והקימו קומונות. ב, המושבה כנרת הוקמה ע"י יק"א ואדמותיה פרטיות. חצר כנרת הוקמה על שטח שקק"ל רכשה מיק"א. ג, חצר כנרת הוקמה בשנת 1908 כחצר הכשרה, ממנה יצאו הקבוצות דגניה, כנרת, ועוד. ד, שהקימה חנה מייזל הכשירה נשים לעבודה חקלאית, ביניהן נמנתה רחל המשוררת. |
12 | דגניה, בחצר הראשונים ואוצ'ר ושרותים | קומונה חדרתית "אם הקבוצות" דגניה דגניה ב' | א, קבוצת פועלים מהעלייה ה-2 שהתארגנה ברוסיה, עלתה לארץ, ועברה הכשרה בחצר כנרת משנת 1909. ב, הוקמה ב-1910 בכפר הערבי אום ג'וני, בדרום הכנרת ממזרח לירדן. קבוצה ראשונה, שיתפו רכוש ורווחים. ג, בשנת 1912 עברו מאום ג'וני לצפון-מערב, לפינה הדרום-מערבית של הכנרת, ליד מוצא הירדן מן הכנרת. ד, הוקמה בשנת 1920 מסיבות אידאולוגיות, כי הוחלט להשאיר את קבוצת דגניה א' קטנה. |
13 | פקיעין, במרכז הכפר עזר: תרשים מבנה הכפר | יצחק בן צבי ארכיטקטורה כפר טבעתי סמל לרב קיום | א, חקר ומצא רציפות של ישוב יהודי בפקיעין, שנקרא תקוע בתקופת הבית השני, ובקע בתקופה העות'מאנית. ב, של כפר הררי – בתי אבן, גגות שטוחים – לייבוש עצים, תבואות, תאנים, וגם כדי לישון בקיץ על הגג. ג, במרכז מעיין, סביבו בתי המגורים, ומסביב טבעת חקלאית. בפקיעין בית כנסת, 2 כנסיות, 2 חילוות, אין מסגד. ד, שכנות טובה בין דרוזים (76%), ערבים מוסלמים, נוצרים (יוונים-אורתודוקסים ויוונים-קתולים) ויהודים. |
13 | פקיעין, ליד בית הכנסת עזר: שטר של 100 ₪ | משפחת כוהנים חורבן ושיפוץ במאה ה-20 פינוי היהודים | א, השתקעה בפקיעין אחרי חורבן הבית השני. בית הכנסת הוקם במקום בית מדרשו של רבי יהושע בן חנניה. ב, במאה ה-19 חרב בית הכנסת ברעידת אדמה, ושופץ. כתובת המנציחה את התרומה חקוקה על המשקוף. ג, במהלך 2 שיפוצים בתרומת יצחק בן צבי התגלו בבית הכנסת 2 לוחות אבן מתקופת בית שני בשימוש משני. ד, בעקבות המרד הערבי. 3 משפחות חזרו, משפחת זינאתי אחראית לשמור על האתרים היהודיים של פקיעין. |
13 | חורפיש, נבי סבלאן להשאיר תרומה | קדוש לדרוזים זיארה סמל זבול וזבולון | א, סבלאן מטיף דת שיצא עם הדרוזים ממצרים במאה ה-11, המוסלמים רדפו אותו עד שהסתתר במערה כאן. ב, הדרוזים עולים לרגל לנבי סבלאן ב-10 בספטמבר. זהו המקום השני בקדושתו לדרוזים אחרי נבי שועייב. ג, סבלאן קשור לאמירת אמת, כאן האמת מתבררת. סבלאן הוא הפטרון של הכפר חורפיש. ד, זבול הוא עברות של סבלאן. לפי המסורת הדרוזית, נבי סבלאן הוא גלגול של זבולון, בנו העשירי של יעקב. |
חורפייש / נבי שועייב / עוספיא, הדת הדרוזית | פלג שיעי הח'ליף הפטימי כללי התנהגות דרוזי כנוי מוסלמי | א, מוצא הדרוזים הוא מפלג האסמעיליה של האסלאם השיעי, ששלט במצרים בשלהי המאות ה-10 וה-11. ב, אלחאכם באמר אללה, היה בעיני מאמיניו התגלות האל עלי אדמות. כשנעלם, המוסלמים התנכלו למאמיניו. ג, מטרת הדרוזים הישרדות והימנעות מעימותים עם העולם המוסלמי, ולכן התיישבו באזורים הרריים ורחוקים. ד, הדרוזים מכנים עצמם "אלמוואחידון" שפרושו "המייחדים את האל" או "בני מערוף" שפרושו "בני החסד". | |
חורפייש / נבי שועייב / עוספיא, הדת הדרוזית | מונותאיסטית שתי קבוצות גלגול נשמות יישובים דרוזים | א, 7 הוראות דתיות הן עיקרי האמונה של הדרוזים, הדת סגורה וסודית. הם נאמנים למדינה בה הם חיים. ב, עוקל – חכמי הדת, ג'והל – "הבורים", החילוניים. הח'ילווה הוא מקום מפגש ותפילה, אחד מבתי הכפר. ג, הדרוזים מאמינים בגלגול נשמות בתוך העדה. בית הקברות הצבאי הדרוזי הראשון בעולם הוקם בעוספיא. ד, למעלה מ-100,000 אזרחים דרוזים בכפרים בכרמל ובגליל, וכ-20,000 ב-4 כפרים ברמת הגולן. | |
10 | נבי שועייב, כולל כניסה לקבר, להשאיר תרומה | שני נביאים נבי שועייב קבר יתרו זיארה | א, בכל תקופה, גלוי ונסתר. תפקיד הנביא הנסתר ללמד את הנביא הגלוי מה צריך ללמד את בני האדם. ב, הוא יתרו, שלפי התורה לימד את משה, על כן יתרו הוא הנביא הנסתר, והוא הנביא המקודש ביותר לדרוזים. ג, סלאח אדין חלם, ובעקבות כך הקים את המצבה מעל קברו של נבי שועייב, במבנה הלבן הגדול שמאחורינו. ד, הדרוזים עולים לרגל לקברו של נבי שועייב ב-24 באפריל. זהו המקום הקדוש ביותר לדרוזים. |
14 | החוויה הצ'רקסית בריחניה הדרכה מקומית ואוצ'ר ושרותים | א, בשנת 1863 הצילו העות'מאנים 128 צ'רקסים מאנייה שנטרפה בים, והושיבו אותם בריחניה. ב, הח'אן הוא מבנה ריבועי, מסביב בנו חדרי משפחות, ובעלי החיים שוכנו בחצר המרכזית. ג, המוזיאון: בחדרים מוצגים פריטים הקשורים למורשת הצ'רקסית, חדר צ'רקסי אותנטי משוחזר. ד, בחצר מוצגים כלים חקלאיים שונים. | |
14 | ריחניה / כפר כמא, הדת הצ'רקסית | אדיגה אגד שבטים לוחמים עזים המסגד הצ'רקסי המסגד הצ'רקסי | א, כך הצ'רקסים קוראים לעצמם, השם "צ'רקס" ניתן כנראה לאדיגאים ע"י המונגולים, כשם גנאי (חוסמי הדרך). ב, שהתפתח באזור הצפון-מערבי של הקווקז, לכל שבט מאפיינים שונים, בארץ 2 שבטים, בכפר כמא ובריחניה. ג, רוב הזמן הצ'רקסים עסקו בהגנה על ארצם, גויסו ע"י העות'מאנים, וכן לשרותי הביטחון הירדניים (עד היום). ד, בריחניה: באמצע הכפר, נראה כמו כנסיה מזרח-אירופאית עם גג רעפים להגנה מפני השלג. אין מינרט. ד, בכפר כמא: בנוי משורות לרוחב של לבנים שחורות (בזלת) ולבנות (גיר), וכולל צריח. הבתים נבנו סביבו. |
13 | בהר מירון או בנסיעה אליו | הר מירון מעט מתיישבים עולם חי עשיר בע"ח שנכחדו | א, גובה 1,204 מ', גבוה כ-450 מ' מסביבתו, ומדרונותיו ירוקים. בממוצע יורדים 1,000 מ"מ גשם בשנה. ב, נרדפים, אין מים, אדמה לא פוריה, מזג אוויר קשה, מקום מבודד. ישראל ב"ק בנה כאן חווה, וגר בה 3 שנים. ג, חזירי בר, שפני סלע, שועלים, זאבים, תנים, סמורים, דלקים, 2 סוגי גיריות, נמיות, עכברים, זוחלים ועופות. ד, במאה ה-19 נכחד הדוב הסורי, הנמר האחרון בגליל נהרג בשנת 1965. |
13 | מירון, בשביל הפסגה | חורש ים תיכוני החורש כאן מגוון גדול כרמים | א, מתפתח כאשר כמויות הגשם אינן גדולות והקיץ יבש. הצומח: עצים, שיחים ובני שיח, עשבוניים ומטפסים. ב, בשיאו מבחינת מגוון המינים (בהשוואה לכרמל והרי יהודה), כיוון שהמקום יותר צפוני, גבוה, וגשום. ג, של צמחים, כי בחורש יותר אור מגיע לקרקע, וכן כי במירון יש טיפוסי סלע שונים ולכן טיפוסי קרקע שונים. ד, בשביל ישנם שרידי גיתות שנבנו סמוך לכרמים שהיו בהר. |
14 | מירון, קבר הרשב"י להשאיר תרומה | הרשב"י מבנה הקבר ההילולה ל"ג בעומר | א, התנגד לרומאים. אבי תורת הסוד, המיסטיקה היהודית ומחבר ספר הזוהר. חי, פעל, נפטר ונקבר במירון. ב, נבנה לראשונה במאה ה-16, והנוכחי נבנה במאה ה-19 על ידי משפחת עבו מצפת שרכשה את המתחם. ג, נחוגה מהמאה ה-11 ליד קברי הלל ושמאי, ומהמאה ה-16 במתחם קבר הרשב"י. ד, המסורות מזהות בתאריך זה את יום מותו של הרשב"י, יום לידתו, וגם את יום יציאתו מן המערה בפקיעין. |
13 | ברעם, בית הכנסת ואוצ'ר ושרותים | טיפוס גלילי סְפּוֹלְיָה סיבה אפשרית1 סיבה אפשרית2 | א, קיר חזית מפואר, פונה דרומה לירושלים, 3 פתחים. בפנים מבנה בסיליקלי, רצפת אבן, עמודים בחתך לב. ב, האבנים מהמאות ה-2-3, נבנה כאן לא לפני המאה ה-5. בחזית בית הכנסת ישנם חלקים שאינם סימטריים. ג, במאה ה-5 אסרו צווים אימפריאליים להקים בתי כנסת חדשים, ולכן העתיקו בתי כנסת. ד, יותר מהיר להעביר מבנה מוכן. כדי לבנות בית כנסת חדש היה לוקח בין 20-80 שנה, יוצר בעיית מוטיבציה. |
14 | גוש חלב, בבית הכנסת (התחתון) עזר: תרשים | בגוש חלב היישוב בית כנסת גלילי העמודים | א, נמצאו שרידים של שני בתי כנסת, כאן ובמעלה הגבעה. שני בתי כנסת מעידים על גודלו ועושרו של היישוב. ב, היה קיים מימי בית שני, דרך התקופה הרומית-ביזנטית, וחרב ברעידת האדמה בשנת 363 לספירה. ג, טיפוסי: בנוי בצורה מרובעת, חזיתו פונה לדרום (כיוון ירושלים), בנוי אבני גזית, במרכזו פתח יחיד. ד, בבית הכנסת מסודרים בצורת "ח", עם עמודי פינה בחתך לב. לפי מספר הכותרות, הייתה קומה שנייה. |
15 | מצודת ביריה, בשטח התצפית תאום | תקופת התלמוד שלוש נקודות בני עקיבא תעסוקה | א, בין המאות 3-6 הייתה ביריה עיירה יהודית, בה נחתם "אורח חיים" ליוסף קארו. ננטשה בסוף המאה ה-16. ב, בשנת 1945 הוקמה ביריה, יחד עם עוד שני ישובים בגליל: חוקוק ורמות נפתלי, בלב האוכלוסייה הערבית. ג, לביריה עלו חניכי "בני עקיבא" (תנועת נוער דתי-לאומי), שנמנו עם הפלוגה הדתית של הפלמ"ח. ד, בבנייה, בנטיעות, וקישרו בין היישוב היהודי בצפת לבין מפקדת הגליל העליון של "ההגנה" באיילת השחר. |
15 | מצודת ביריה, בשטח התצפית, המשך | בפברואר 1946 "ההגנה" בי"א באדר ביריה ג' | א, יצא סיור לילי רגיל עם כלבם. הבריטים שמעו רחש וירו, הכלב נפגע ודימם, שב לביריה, והבריטים בעקבותיו. ב, הבריטים גילו שהישוב אינו חקלאי, גילו שני סליקים עם נשק, מַשְׁדֵּר ומסמכים, ופרקו את הישוב. ג, הבריטים אישרו לנסוע לתל חי, וחברי תנועות נוער ירדו מהאוטובוסים בדרך, והקימו את ביריה ב', שפורק. ד, למחרת, בפעם ה-3, הצליחו להתיישב במקום. היישוב והמפקדה העורפית שבּוֹ ניטשו לאחר קום המדינה. |
15 | צפת, הליכה לבית כנסת האר"י האשכנזי | רחוב בר יוחאי סובלנות סמטת המשיח | א, היה הרחוב הראשי ברובע היהודי, וחלק מהשכונה האשכנזית החסידית בעיר צפת במאה ה-19. ב, של האוכלוסייה החרדית והחילונית בצפת מקורה בכך שעברו ביחד את האירועים הקשים בשנת 1948. ג, במחצית הראשונה של המאה ה-20 ישבה כאן סבתא יוכבד עם שני ספלי תה, כי במסלול של המשיח: מקבר שמעון בר יוחאי במירון, בקו ישר דרך הרובע היהודי בצפת הבנוי על מדרון, משם דרך הארבל וטבריה. |
15 | צפת, ליד בית כנסת האר"י האשכנזי | האר"י יהודי ספרד במאה ה-18 ארון הקודש | א, האשכנזי רבי יצחק לוריא הפיץ את תורת הקבלה, והפך את ספר הזוהר לנגיש. ב, הגיעו לצפת במאה ה-16 כדי להיות ליד הר מירון – מקום קברו של רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר. ג, עלו חסידים אשכנזים, בית הכנסת שימש אותם, ומכאן שמו. הישיבה האשכנזית בשורות כלפי ארון הקודש. ד, מגולף מעץ זית בסגנון בתי הכנסת של מזרח אירופה, עם סמלים וסצנות מהעולם היהודי, אריה עם פני אדם. |
15 | צפת, יהדות וביקור בבית כנסת האר"י האשכנזי | יהדות דת הלכה תפילה כיוון התפילה | א, הדת המונותאיסטית הראשונה, ממנה צמחו הנצרות והאסלאם. ב, מערכת מצוות הכתובות בספרי הקודש, התנ"ך ופרשנויות המקובלות בזרמים שונים (כגון משנה ותלמוד). ג, היהודים מתפללים 3 פעמים ביום, במרכז בית הכנסת נמצאת הבימה, עליה מניחים וקוראים מספר תורה. ד, תמיד לירושלים, אולם בתי הכנסת בנויים בכיוונים שונים – כאן הפתח במערב, לכיוון קברו של הרשב"י. |
15 | צפת, בית כנסת אבוהב עזר: שטר 200 ₪ | ספר תורה תיקון שבועות מאפיינים | א, המיוחס לרבי יצחק אבוהב נמצא בבית הכנסת. רבי יצחק אבוהב טבל במקווה הטהרה 26 פעמים בכל פעם לפני שכתב את שם אלוהים בספר (כמניין יהוה). בית הכנסת ספרדי מהמאה ה-16, הישיבה מסביב לבמה. ב, יהודי צפת נהגו במשך דורות להתכנס בבית הכנסת ולחוג את תיקון ליל שבועות – ליל מתן תורה. ג, בכותל הדרומי שלושה ארונות קודש, הבימה מוגבהת (7 מדרגות), עיטורים וסמלים בכיפת בית הכנסת. |
15 | צפת, המצודה, ליד האנדרטה ללוחמי תש"ח עזר: תרשים | הצלבנים בניית מבצר האיובים הטמפלרים | א, טנקרד כבש את צפת בראשית המאה ה-12, הקים את המצודה, ובאמצע אותה מאה נבנה המבצר המרכזי. ב, צפת הייתה השער הצפוני לארץ ישראל, ולכן בוצרה. ג, בנו מצודה גדולה יותר על בסיס המצודה הצלבנית בראשית המאה ה-13, אך הרסו אותה מחשש מצלבנים. ד, בנו מבצר קונצנטרי עם 3 חומות החל מ-1240 ואילך, ששרידיהן נראים היום, וכן שרידים בתוך בית השער. |
15 | צפת, המצודה, ליד האנדרטה ללוחמי תש"ח, המשך | דונז'ון ובור מים בייברס הממלוכי בייברס | א, המצודה הצלבנית השנייה, שנבנתה במאה ה-13, הייתה הגדולה ביותר במזרח התיכון. ב, כאן עמד הדונז'ון (מגדל העוז) של המצודה, וניתן לראות את בור המים של המגדל. ג, הבטיח לנצורים שאם ייכנעו לא יאונה להם רע, אך בפועל כאשר הצלבנים נכנעו הוא שחט כמעט את כולם. ד, כבש את המצודה בשנת 1266, בנה אותה מחדש (המגדל ובית השער), והפך את צפת לבירת מחוז. |
15 | צפת, בראש המצודה, מלחמת העצמאות | אנדרטת הנצחה המפקד הבריטי פלוגת פלמ"ח היה יום שבת | א, ללוחמי הפלמ"ח בתש"ח. בשנת 1948 היו בצפת כ-1,200 יהודים, ומולם כ-12,000 ערבים. ב, הודיע באפריל 1948 שהוא עומד לעזוב את צפת, והציע למיעוט היהודי להתפנות, אך הם סרבו. ג, עלתה דרך נחל עמוד לשכונה היהודית, וקראה למקומיים למלא שקי חול ולהכין ביצורים לקראת התקפה. ד, ראש הישיבה בצפת, פעיל ציבור בולט בעיר, קרא לכל תושבי צפת לעבוד מחמת "פיקוח נפש דוחה שבת". |
15 | צפת, בראש המצודה, המשך | נקודות לערבים התקפה שנייה גשם שוטף הערבים ברחו | א, הבריטים מסרו לידי הערבים 3 נקודות (בית שלווה, משטרה ומצודה), הפלמ"ח ניסה לכבוש אותן – אך נכשל. ב, בו-זמנית על 3 המטרות, עם הרעשה של דווידקות ומרגמות, ועד הבוקר היו 3 הנקודות בידי הפלמ"ח. ג, ההרעשה בערב וגשם שירד בבוקר, הזכירו לערבים את הירושימה, הופצה שמועה שהופלה פצצת אטום. ד, בשעה 14:00 לא נשאר בעיר אף ערבי, ביניהם מחמוד עבאס (אבו מאזן), יושב ראש הרשות הפלסטינית. |
אטרקציה בעמוקה: חוות בת יער – פארק אתגרי ואוצ'ר ושרותים | א, חוות בת יער מציעה פארק אתגרי הכולל: פארק חבלים – מסלול גשרים אתגרי בין עצי היער; ב, באולינג בטבע – מסלולים וכדורי עץ למשחק באולינג תחרותי; ג, מטווח פיינטבול – ירי למטרה ברובי צבע; ד, לייזר אקסטרים – משחק ירי ברובה לייזר; וטיול רכיבה על סוסים. | ||
16 | חניתה, מוזיאון חומה ומגדל ואוצ'ר ושרותים | "חומה ומגדל" חניתה שני שלבים בית האבן | א, במהלך המרד הערבי הוקמו 57 נקודות בשיתוף פעולה עם הבריטים, כמענה ביטחוני וכדי לקבוע גבולות. ב, הוקמה בשנת 1938 על אדמה שנרכשה ע"י יהודים, באזור שלא הייתה בו התיישבות יהודית. ג, חניתה הוקמה למטה, ורק אחרי חודש, כשהושלמה פריצת הכביש לבית האבן, עלו לנקודת הקבע. ד, בית ערבים מהתקופה העות'מאנית, נקנה עם הקרקע ע"י קק"ל, ובו שרידי כנסייה ביזנטית ורצפת פסיפס. |
16 | ראש הנקרה, במנהרת הרכבת ואוצ'ר ושרותים | קו הרכבת שיתוף פעולה כ"ג יורדי הסירה פיצוץ הגשר | א, מבעד לרכס סולמה של צור נבנה ע"י הבריטים בשנת 1942, חיבר בין מצרים דרך ישראל ועד לתורכיה. ב, בריטניה אוימה בתנועת מלקחיים מצפון ומדרום ע"י הגרמנים, ואז הוקם הפלמ"ח ככוח סדיר בתוך "ההגנה". ג, ב-1941 עברה כאן סירה עם 23 לוחמי פלמ"ח וקצין בריטי, בדרכם לביצוע חבלה בטריפולי, כולם נהרגו. ד, מעל לפתח הנקרה הגדולה ע"י ההגנה במרץ 1948, כדי למנוע מעבר נשק וחיילים לבנוניים דרך המנהרות. |
16 | אתר ראש הנקרה, בנקרות | היווצרות הנקרות | א, תוצאה של תהליך גאולוגי הנמשך מאות ואלפי שנים. הסלע קירטון עם רצועות של צור ומעט טרוורטין. ב, תחילתו בשרשרת זעזועים תת-קרקעיים שפערה סדקים בסלע, אשר נפתחים מערבה. ג, הסדקים התרחבו ממערב בשל עוצמת הגלים המכים בסלע בשעת סערה. ד, הגלים, המסיעים חול וצדפים, יוצרים שחיקה מסיבית של הסלע, חופרים לתוך הסדקים, ומחליקים את הסלע. |
16 | אכזיב, יד לי"ד עזר השיר דחילק מוטקה, חיים חפר | מהפך במדיניות המרי העברי ליל הגשרים הפיצוץ באכזיב | א, בשנת 1939 פורסם הספר הלבן, ובתום מלחמת העולם השנייה הבריטים אכפוהו ושיתוף הפעולה פסק. ב, תנועה של היישוב היהודי שלחמה בבריטים, וכללה את שלוש המחתרות: אצ"ל, לח"י ו-"הגנה". ג, פעולת מרי של הפלמ"ח, שפוצץ גשרים בלילה שבין 16-17 ביוני 1946, כמחאה על סגירת שערי העלייה. ד, בפיצוץ גשר הרכבת נהרגו 14 לוחמים, וכך הבריטים זיהו מי פוצץ. גשר הכביש לכלי רכב לא פוצץ. |
17 | פארק תפן (תאום מדריך מקומי) | גן תעשייה עצמאות כלכלית המוזיאון הפתוח חיבור אוכלוסיות | א, שילוב של מפעלי תעשייה נקייה (מפעלים שאינם מזהמים) ליצוא, אמנות (גן פסלים) וחינוך (בית ספר פתוח). ב, המטרה של מדינת ישראל ושל המפעלים בגן התעשייה. המודל שוכפל בעוד 5 מקומות בארץ, וגם בטורקיה. ג, מכלול של ארבעה מוזיאונים הממוקמים בשטח גן התעשייה מגדל תפן. ד, הגן הוקם באזור שבו נמצאות אוכלוסיות שונות, מיעוטים דתיים/אתניים, במטרה ליצור חיבור ביניהם. |
17 | מבצר יחיעם ואוצ'ר ושרותים | תקו' צלבנית 1 תקו' צלבנית 2 תקו' עות'מאנית קיבוץ יחיעם | א, במאה ה-12, שימשה חווה חקלאית מבוצרת, כפופה למלך במעיליא. בערבית המקום נקרא קלעת גֶ'דִין. ב, במאה ה-13 ג'דין הייתה מבצר של הטבטונים, המסדר הלוחם הגרמני, ונהרסה ע"י ביברס הממלוכי. ג, במאה ה-18, שליט הגליל הבדואי ט'אהר אלעומר הקים מחדש את המצודה, וישב בה עד חיסולו ב-1775. ד, עלה לקרקע בנובמבר 1946, ונקרא על שם יחיעם וייץ, בנו של אחד מחברי הקיבוץ, שנפל בליל הגשרים. |
17 | חניון שיירת יחיעם | שיירת יחיעם שלוש שיירות עד מרץ 1948 מאפריל 1948 | א, שיירת אספקה שיצאה מנהריה לקיבוץ יחיעם במרץ 1948, והותקפה ע"י כנופיות וכפריים ערבים ליד כברי. ב, הותקפו במרץ 1948, כולן הובילו אספקה לישובים מבודדים, גם בנבי דניאל לגוש עציון, ובחולדה לירושלים. ג, מנובמבר 1947 הלחימה הייתה פסיבית – הגנה על שיירות, חשבו שהתרחשו רק מאורעות דמים מקומיות. ד, מלחמת העצמאות עברה להתקפה, גם מחוץ לשטח שנקבע למדינה היהודית ב"מפת החלוקה". |
18 | עין אפק, ליד הטוריס ואוצ'ר ושרותים | מרחב כפרי מגדל טוריס טחנות דוק תפקיד הטוריס | א, הבעיה הבסיסית של הממלכה הצלבנית הייתה מחסור בכוח אדם, וכדי לשלוט הם בנו מבצרים. ב, 2 קומות, משני צידי הקיר העבה בנו באבני גזית, ובאמצע – מילאו בדֶבֶּש, עם קירוי מאבן על קימרון. ג, 5 טחנות קמח, מצפון אגמו את המים שזרמו בעצמה דרך מגלש, סובבו גלגל כפות, שהניע את אבני הריחיים. ד, הטוריס נבנה כמגדל שמירה על טחנות דוק, שהיו מפעל כלכלי אדיר של הטמפלרים. |
18 | עין אפק, ליד הטוריס, המשך | מאפייני בנייה שטח חקלאי טחנת רכורדנא הכרעת אפיפיור | א, צלבניים: סיתות שוליים, משיקולי (תא לחימה עילי מעל שער), חרכי ירי, ותווי סתתים על גבי האבנים. ב, מרכזי וחשוב במערך הכלכלי של הממלכה הצלבנית השנייה, במרחבי העמק גידלו דגנים וקני סוכר. ג, של ההוספיטלרים הייתה ממזרח, וכאשר מי האגם של טחנת דוק הטמפלרית עלו, הם הציפו אותה. ד, במאבק בין ההוספיטלרים לטמפלרים, שיש לסמן בפס את גובה המים המקסימלי בדוק, אז משחררים מים. |
18 | עין אפק, בצומת התעלות, שמורת הטבע | מקורות המים שביל עץ מעל ג'מוסים | א, בשמורה נובעים מעיינות אפק, מקורותיו של נחל הנעמן, הניזונים מאקוויפר הנעמן במערב הגליל התחתון. ב, לביצה, צמחייה אופיינית כמו עצי ערבה, פטל קדוש, קנה מצוי, סמר וסוף מצוי. בתוך המים צפים צמחי מים. ג, מטרת שמורת הטבע עין אפק היא שימור נופי ביצה (בתי גידול לחים), ולכן הוכנס לכאן עדר תאו (ג'מוסים). ד, התאואים ניזונים מכמות רבה של צמחייה, ומסייעים ביצירת שטח אחו נמוך. |
18 | מעיליא, מבצר המלך, בפינה מדרום-מערב | קאסטרום מסים שם המבצר ג'וסלין מקורטני | א, מבצר מרובע גדול שנבנה כדי לחלוש על אזור שכלל 70-80 כפרים, נבנה ע"י המלך באלדווין במאה ה-12. ב, המלך הטיל מסים על תושבי הגליל המערבי, והמצודה הוקמה כדי לחזק את הגביה בכפרים. ג, המבצר היה שייך לבית המלוכה הצלבני, ולכן נקרא מבצר המלך. ד, ישב במבצר בסוף המאה ה-12, בבעלותו היו 80 כפרים בגליל. המבצר נכבש ב-1187 ע"י סלאח אדין. |
18 | מעיליא, מבצר המלך, המשך עזר: תרשים | מבנה החומה מצפון קיר דרומי | א, מקור מים במרכז, סביבו חצר, מסביב אולמות מחולקים, חומה היקפית מסיבית לגובה 2 קומות, ופתח יחיד. ב, עם 4 מגדלי פינה בולטים מהחומה כלפי חוץ, מסביבה חלקלקה ותעלת חפיר שהקיפה מכל העברים. ג, מגדל ובו אבנים עם סיתות שוליים. באמצעו חרך ירי, ומתחת לחלון העליון אבני כרכוב בולטות = משיקולי. ד, המגדל והחומה הדרומית נמצאים בתוך בתי מגורים, ומשמשים כקיר הצפוני של הבתים. |
18 | המונפור, בקצה המערבי | חורבת נחת מבצר טופוגרפי מבנה המונפור הטבטונים | א, אתר חציבה לבניית מבצר המונפור, ובו בור מים. את האבנים הורידו לאתר הבנייה. חלק מהאבנים מהחפיר. ב, על שלוחה בין נחלים עמוקים. דונז'ון במעלה השלוחה מוגן בחפיר, חומה פנימית וחומה חיצונית עם מגדלים. ג, במערב היו 4 קומות, במרכז 3 קומות, ובמזרח – שתיים. למטה אורוות ומחסנים ולמעלה כנסייה ומגורים. ד, בשנת 1199 אישר האפיפיור את הקמת המסדר הצבאי הגרמני על אדמת ארץ הקודש. |
18 | המונפור, בקצה המערבי, המשך | הוקם בעכו מפקדה עצמאית כניעה במבצר | א, המסדר הוקם בעכו, שם נדחק לשטח קטן בפינה הדרום-מזרחית של עכו, נחות מהמסדרים האחרים. ב, במאה ה-13 החליט הרמן פון זלצה, ראש המסדר הטבטוני, להוציא את המפקדה שלו מהעיר עכו. ג, הוא רכש את מבצר המלך וכפרים מסביב, ובנה מבצר שהיה המפקדה הראשית של הגרמנים בארץ ישראל. ד, הטבטונים נכנעו לביברס הממלוכי תמורת חייהם, יצאו עם כל כספם והארכיון הטבטוני בשלמותו. |
18 | חורבת מנות, ליד מתקן הסחיטה עזר: תרשים | מפעל סוכר גידול קנה סוכר שלבים מתקן סחיטה | א, נבנה במאה ה-12, החליף בעלות בין הצלבנים למוסלמים, אך שמר על ייעודו בזכות ניהול המפעל ע"י מקומי. ב, הסוכר הופק מצמחי קנה-סוכר, שנשתלו באזורים עשירים במים – בגדות נחל כזיב שמצפון לנו. ג, את הקנים קצצו, מים באמה מנחל כזיב הניעו מתקן ריסוק, כאן סחטו, אח"כ בישלו והכניסו לקנקנים לייבוש. ד, משטח דריכה, ובו בסיס למכבש בורג, שבו מיצו נוזלים מקנים מרוסקים בתוך עקלים. הנוזלים נקוו בבור איגום. |
16 | עכו, הגן הבהאי, ליד השער, תרומה שרותים | אונסק"ו הבהא-אללה הגנים השער | א, אתר מורשת עולמית: בגלל קדושתו לדת הבהאית, קבר הבהא-אללה, משמעות רוחנית ומסורת עלייה לרגל. ב, מייסד הדת הבהאית, המהדי, חי ונקבר כאן במאה ה-19. על קברו נבנה מקדש, אליו עולים לרגל. ג, מבטאים את עקרונות הבהאים של אחדות ושוויון, באותו מיקרו אקלים חיים מגוון אינסופי של צורות וצבעים. ד, בשער לאחוזת הקבר והמקדש מופיע הסמל הבהאי, המבטא את הרעיון של אחדות האחדויות. |
16 | גן הבהאים בעכו / חיפה, הדת הבהאית | מקדש הקבר הבָּאבּ תנועה משיחית מצוות החובה | א, של הבהא-אללה בעכו הוא המקום הקדוש ביותר לבהאים, ולכיוונו הם פונים בעת תפילה, לפחות פעם ביום. ב, מבשר הדת הבהאית, קבור בחיפה, שם נמצאים המוסדות המנהליים המנהיגים את הקהילה הבהאית כולה. ג, שפרשה מהשיעה המוסלמית המצפה לשובו של "האימאם הנעלם"=המהדי=הבהא-אללה, עליו בישר הבאב. ד, הן של אורח חיים ותפיסת עולם. התפילה היא אישית, חובה, הטקסט ומספר הפעמים ביום לפי בחירה. |
16 | לוחמי הגטאות, ליד שרידי אמות המים לעכו | אמה הלניסטית ג'זאר פחה סולימאן פחה שרידים בשטח | א, תת קרקעית: חצובה בסלע, חפורה בקרקע ומדופנת או צינור. כל האמות הובילו מי מעיינות מאזור קיבוץ כברי. ב, אמה 2: צינורות חרס בהם זרמו מים, נכנסו לעיר בתעלה מוגבהת על קשתות וקיר. נהרסה ע"י נפוליאון. ג, אמה 3: תעלה פתוחה מקורה ע"י לוחות אבן באזורים בהם היא עברה על פני הקרקע, עם סיפון וגיחון. ד, של אמה 3 שנבנתה ב-1815, הזרימה מים לעכו עד למלחמת 1948, אז פוצצה לשם כיבוש עכו. |
16 | תל עכו, תצפית מערבה | עכו הקדומה שער כנעני סוללה תקו' הלניסטית | א, שכנה על התל מהמאות ה-19-18 לפנה"ס, הוזכרה בכתבי המארות המצריים, ועד למאה ה-4 לפנה"ס. ב, בצד המערבי של החומה, פונה לכיוון מערב וכינויו "שער הים", מתקופת הברונזה התיכונה. ג, סוללת ביצורים אדירה נחשפה בעיקר במדרון הצפוני. הפניקים ישבו בתל מהמאה ה-12 לפנה"ס. ד, עכו ירדה מהתל, הפכה לעיר נמל חשובה וכונתה פטולמאיס ע"ש המלך ההלניסטי תלמי השני שמלך במצרים. |
19 | עכו, בעיר העתיקה עזר: מפה | אונסק"ו פניקי צלבני עות'מאני | א, אתר מורשת עולמית: עיר נמל פניקית, שרידי בניינים צלבניים מממלכת ירושלים, ומבנים עות'מאנים. ב, בראשית האלף ה-1 לפנה"ס עכו הפכה לעיר החשובה באזור תחת השפעה פניקית. ג, אולמות האבירים ההוספיטלרים, שרידי הרובע הטמפלרי בים ומנהרה המובילה לנמל. בירת הממלכה ה-2. ד, בתקופה העות'מאנית נבנו 5 ח'אנים, מסגד אלג'זאר באדריכלות עות'מאנית, וחמאם טורקי (ובמרכזו מזרקה). |
19 | עכו, תצפית מגן החפיר בדגש תקופות מוסלמיות | תצפית חומות החומה מדרום אנחנו עומדים | א, היום רואים את העיר מהמאה ה-18 ואילך. עכו ירדה מהתל כיוון שמפלס המים ירד, וקו החוף נסוג מערבה. ב, לעכו היו 5 חומות: טולונית, צלבנית, מונמיזאר הצלבנית (בצפון), חומת ט'אהר אלעומר וחומת אלג'זאר. ג, בנה ט'אהר אלעומר במאה ה-18, על שרידי החומה הטולונית. נפוליאון הרס אותה בקרב עם אחמד אלג'זאר. ד, על החומה שבנה אלג'זאר בראשית המאה ה-19, חומה רחבה. במערב ובדרום נבנתה על חומת ט'אהר. |
19 | עכו, תצפית מגן החפיר בדגש התקופה הצלבנית | מסע הצלב ה-1 קומונת גנואה רבעים נוספים אקרא (Acre) | א, הצלבנים עקפו את עכו לראשונה ב-1099. ב-1102 באלדווין עלה עם כל כוחותיו, ולא הצליח לכבוש את עכו. ב, חתמה הסכם עם באלדווין, וב-1104 נכבשה העיר עכו בסיועה. בתמורה הגנובזים קיבלו רובע בלב העיר עכו. ג, ונציה סייעה בצור וקיבלה רובע, ההוספיטלרים והטמפלרים רכשו מגרשים, פיזה סייעה במצרים וקיבלה רובע. ד, הכנסייה (פונדה) והנמל (קטנה) היו שטחים דומינליים (של המלך), ודרך המלך (Via Regis) חיברה ביניהם. |
19 | עכו, מוזיאון אסירי המחתרת ואוצ'ר ושרותים | מבצר עכו תקו' עות'מאנית במנדט הבריטי עולי הגרדום | א, נבנה במאה ה-18 על ידי ט'אהר אלעומר על יסודות של מבנים צלבניים מהמאה ה-12. ב, שימש בתחילה כבית ממשל (סראיה), ואחר כך היו בו בית כלא, מתחם למגורי חיילים, ומחסן נשק. ג, שימש כבית כלא בו עצרו מעפילים, אסירי מחתרות, ואסירים פליליים יהודים וערבים. כמה לוחמי אצ"ל ברחו. ד, 8 לוחמי מחתרת יהודים עלו כאן לגרדום. כשאפשרו להם לומר מילים אחרונות – כל אחד שר את התקווה. |
19 | עכו, בחצר אולמות האבירים ואוצ'ר ושרותים | מפקדה ראשית שני מפלסים קאסטרום חדר אוכל | א, של ההוספיטלרים במאה ה-13, מסדר אבירים לוחם שתפקידו לתת לצליינים שרותים סיעודיים (בתי חולים). ב, הצלבנים בנו על סלע האם – סלע כורכר, ואלג'זאר כיסה את חורבות האולמות בחול, ובנה מעליהן. ג, במרכז באר, החצר מוקפת מערכת קשתות שנשאו מערכת מדרגות, ומסדרון שהוביל לחדרים בקומה השנייה. ד, גדול, 3 אוֹמנוֹת עגולות, כנראה שימש כאולם מרכזי שבו גם ערכו טקסים וקיבלו החלטות. |
19 | עכו, בנמל | קשר בירה קטנה חאן אלעומדאן | א, בתקופת השלטון הצלבני הקשר של המזרח התיכון כולו עם ארצות המערב התבסס על מסחר דרך הנמל. ב, במסע הצלב ה-3 הוקמה ממלכת ירושלים הצלבנית ה-2, לאורך מישור החוף וחלק מהגליל, ובירתה עכו. ג, אזור הנמל נקרא קטנה (Katena) = שרשרת בלטינית, על שם השרשרת ששימשה לפתיחת הנמל וסגירתו. ד, מעליו מתנוסס מגדל השעון, נבנה על שרידי בית המכס הראשי של הממלכה הצלבנית. |
19 | עכו, בפינת הרובע הטמפלרי (ליד המגדלור) | מפקדה ראשית קאסטרום עולי רגל המעוז האחרון | א, של הטמפלרים, מסדר אבירים לוחם שתפקידו היה ללוות את שיירות עולי הרגל בארץ. עמדה במאה ה-13. ב, היום שקוע בים (המים עלו), 4 אולמות אורך: לאורך קו הסלעים ממערב, מצפון, ברחוב ממזרח, ומדרום. ג, הטמפלרים התחילו את השמירה על עולי הרגל כשיצאו מהנמל באירופה. ד, בפינה זו נפלה הממלכה הצלבנית (השנייה) בארץ ישראל, שכן כאן עמד המבנה המבוצר ביותר בעיר עכו. |
19 | עכו, במנהרה הטמפלרית ואוצ'ר | המנהרה | א, מהמפקדה עד לנמל, הוקמה לקראת סוף המאה ה-12 כנתיב תת-קרקעי אסטרטגי על ידי הטמפלרים. ב, בקצה המערבי של המנהרה הייתה המפקדה של הטמפלרים, ובמזרח הנמל ובו בית המכס הראשי. ג, המנהרה חצובה בחלקה התחתון בסלע הטבעי, ובחלקה העליון בנויה כקמרון חביתי ארוך עשוי אבני גזית. ד, המנהרה עוברת בחלק המערבי מתחת לרובע הטמפלרי, ולאחר הפיצול מתחת לרובע הפיזני. |
19 | עכו, בחאן אלעומדאן | בתקופה צלבנית תקו' עות'מאנית מגדל שעון העמודים | א, במאה ה-12-13 שימש המקום כבית המכס הראשי של הממלכה הצלבנית, חלק מהנמל (הקטנה). ב, בשנת 1784, בתקופת שלטונו של אחמד אלג'זאר נבנה החאן בקומה העליונה, ובתחתונה מרכז מסחרי. ג, מעל לחאן הוקם בשנת 1900 לציון 25 שנים לשלטונו של הסולטאן עבדול חמיד השני. ד, מסלעי גרניט שהובאו מקיסריה ומעתלית, וכן ממבנים שהקימו הצלבנים בעכו. |
19 | עכו, מסגד אלג'זאר, בחצר תרומה | מסגד אלג'זאר החצר בארקדה ייחוד המסגד | א, המסגד הראשי המשמש את הקהילה המוסלמית בעיר (מהגדולים בארץ). ב, המסגד ניצב בלב חצר בצורת טרפז, המוקפת משלושת צדדיה בארקדה הנושאת תקרת קמרון חבית. ג, פתחים המובילים אל חדרים קטנים ששימשו את עובדי המסגד, עולי הרגל, ותלמידי המדרסה המקומית. ד, קווצת שיער, המיוחסת לפי המסורת המקומית לנביא מוחמד, שמורה בתיבה בתוך המסגד. |
19 | מקום מוסלמי דתי: עכו / הר הבית, האסלאם | מוחמד דת הלכה הקוראן החדית' | א, מייסד האסלאם, במסורת המוסלמית – האחרון והחשוב ביותר מבין הנביאים. חי במאות 6-7, היג'רה 622. ב, עם חמשה עמודי יסוד: עדות, 5 תפילות ביום, צדקה, צום הרמדאן, והחג' – עליה לרגל למכה. ג, הספר הקדוש למוסלמים, ירד בחלקים מהשמיים, בצורה של התגלויות אל הנביא מוחמד. ד, אוסף הלכות שנמסרו בעל פה, אמרות שאמר הנביא מוחמד. הסונה היא המסורת, אורח החיים של הנביא. |
19 | עכו, בית כנסת הרמח"ל להשאיר תרומה | הרמח"ל בעכו רד לפני התיבה אין עזרת נשים | א, רבי משה חיים לוצאטו, עלה לארץ ישראל במאה ה-18, בעכו מת במגפת הדבר. אולי נקבר בכפר יסיף. ב, חידש את הקהילה, קיבל רשות להקים בית כנסת, וכתב ספר תורה על גבי עור צבי. בית הכנסת פעיל. ג, אין בבית הכנסת בימה, הרמח"ל נהג לקרוא בתורה מתוך בור ברצפת בית הכנסת, "ממעמקים קראתיך יה". ד, הרמח"ל דגל בקבלה, ואסר כניסת נשים לבית התפילה פן תעסוקנה בדברי חולין. |
19 | עכו, בית הכנסת התוניסאי תרומה | הוקם פסיפסים מפעל הפסיפס חלונות ויטראז' | א, בידי עולים מתוניסיה בשנות ה-50 של המאה ה-20. ב, גבאי בית הכנסת החליט להוסיף למבנה יצירות פסיפס כשם שהיה מקובל בבתי כנסת קדומים בארץ ישראל. ג, בקיבוץ אילון, צבעי האבנים טבעיים, האבנים הובאו ממקומות שונים בארץ ישראל, מרמת הגולן ועד הרי אילת. ד, סיפורי ארץ ישראל העתיקה והחדשה, מסיפורי התנ"ך ועד המאה ה-20, נופי ארץ ישראל, החי והצומח. |
17 | כפר יאסיף, בית הקברות היהודי העתיק | קבורה ערים מעורבות כפר יאסיף יהודי עכו | א, היהודים העדיפו להיקבר במקום שאין ספק שהוא ארץ ישראל. מישור חוף הגליל היה נכרי וריק מיהודים. ב, כדי לעודד התיישבות, ברייתא דתחומין קבעה שיש לקיים מצוות התלויות בארץ רק באזורים בהם הרוב יהודי. ג, בית הקברות שימש לקבורה יהודית. בתקופת הבית השני, בימי הביניים, ובמאה ה-19 גרו בכפר יהודים ונכרים. ד, נקברו כאן מהמאה ה-16 ועד המאה ה-20, וכנראה גם הרמח"ל שחידש את הקהילה בעכו במאה ה-18. |
הדרכות דרך בגליל העליון ועמק כנרות
יש לחבר את הנושאים המוצעים למה שרואים בשטח בקטע הנסיעה, ולשנות את הניסוח בהתאם (אנו חוצים בגשר בנות יעקב – מדוע נקרא כך?, אנחנו חוצים את צומת, אנחנו עוברים ליד היישוב וכיו"ב).
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
נסיעה מכפר גלעדי לאחוזת דוברובין | נחל עיון קרית שמונה ממערב | א, ובו מפל התנור, זרימת המים שחקה את סלע הגיר במשך השנים ויצרה את צורת "הארובה". ב, נקראת על שם שמונת הנופלים בקרב תל חי ב-1920. הוקמה בשנת 1949 כמעברת עולים. ג, כלכלת קריית שמונה מבוססת על תעשייה, מסחר, שירותים ועבודה ביישובים הסמוכים. ד, צוק מנרה, קיר טבעי בגובה 750 מטרים, גבוה יותר ממצוק ההעתקים שממערב לים המלח. | |
4 | העברת מסורות לגליל | הצלבנים צליינים מסורת מוסלמית דוגמאות | א, במאה ה-13 הצלבנים שלטו רק בגליל ובמישור החוף, אז הקימו את בירתם בעכו. ב, לא יכלו להגיע לירושלים, ליהודה ולשומרון, ולכן העתיקו מסורות ממרחב יהודה צפונה. ג, הצלבנים אימצו מסורת מוסלמית המזהה את אזור גשר בנות יעקב עם סיפור יעקב והבשורה על מות בנו יוסף. ד, חאן ג'וּב יוּסוּף – המקום בו זרקו האחים את יוסף לבור; למעבר על הירדן קראו "מעבר יעקב". |
17 | נסיעה בכביש עכו-עמיעד | צומת אחיהוד בקעת בית כרם הגליל רצף אורבני | א, צומת דרכים מרכזי וחשוב, בכביש העובר בגבול בין הגליל העליון לתחתון. ב, הגבול ההיסטורי והגאוגרפי בין הגליל העליון לתחתון. בהמשכו – בקעת חנניה. בבקעת בית כרם כרמי זיתים. ג, הגליל התחתון נמוך בכ-600 מטרים מהגליל העליון. בעבר גידלו עצי שקמים בגליל התחתון, אך לא בעליון. ד, ישובים ערבים ויהודים. היה קו הגנה עורפי לגדר הצפון, ולאורכו נבנו 2 מצודות טגארט (במג'ד אלכרום ובראמה). |
17 | נסיעה בכביש הצפון | כביש הצפון מצודות טגארט נחל נמר התיישבות | א, נסלל בידי הצבא הבריטי במרד הערבי (1936-1939), כדי לחסום פלישה ואספקה מלבנון למורדים ערבים. ב, לאורך הגבול נמתחה גדר תיל (גדר הצפון), לאורכה נבנו 5 מצודות טגארט, ביניהן 16 מצדיות (פילבוקס). ג, בשנת 1965 נצפה בגליל הנמר האחרון, כאשר בדואי נאבק בו. הנמר, שהיה זקן, נהרג והבדואי התאושש. ד, אחרי מרד בר כוכבא היהודים בגליל המזרחי, ומהתקופה הביזנטית והצלבנית הנוצרים בגליל המערבי. |
מבצעים במלחמת 1948 לכיבוש הגליל | יפתח בן עמי דקל חירם | א, 28.4-29.5.1948, הגליל העליון המזרחי: נכבש החלק הערבי של העיר צפת והסתיים עם כיבוש מלכיה. ב, 11-19.5.1948, הגליל המערבי: כיבוש עכו. ג, 9-18.7.1948, הגליל המערבי והתחתון: כיבוש הערים שפרעם, נצרת, והכפרים הערביים שבסביבתן. ד, 28-31.10.1948, לב הגליל והגליל העליון: כיבוש סאסא, מלכיה, עילבון, תרשיחה ומע'אר. | |
נסיעה לעכו | מישור חוף הגליל עמק זבולון רכסי הכורכר | א, הקטע הצפוני של מישור החוף, מרכס ראש הנקרה בצפון ועד לראש הכרמל בדרום, והמערבי של הגליל. ב, החלק הדרומי של מישור חוף הגליל, בין עכו לחיפה, מכונה גם בשם מישור חוף עכו. ג, כתוצאה מתהליכי גידוד נסוג קו החוף מזרחה, ורכס הכורכר המערבי נותר כסדרה של איים קטנים בים. ד, רכס הכורכר המזרחי קבור בעמק זבולון מתחת לשטחי חולות ומילוי אלוביאלי (אדמה שנסחפה מהרי הגליל). | |
19 | נסיעה לעכו | בירת הצלבנים אחמד אלג'זאר מסגד אלג'זאר חאנים | א, בימי הממלכה השנייה, נכבשה ונחרבה ע"י הממלוכים, ונבנתה מחדש במאה ה-18 ע"י ט'אהר אלעומר. ב, הפך את עכו לבירת הגליל, בנה אמות מים לעכו, חיזק את החומות שבנה ט'אהר אלעומר, ובנה את המסגד. ג, שימש בתקופה העות'מאנית כבור מים, שהובאו באמות מעין כברי (אמות ג'זאר פחה נהרסו ע"י נפוליאון). ד, בתקופה העות'מאנית נבנו בעכו חמישה חאנים, ארבעה על קו החוף. החאנים נבנו על גבי מבנים צלבניים. |
16 | נסיעה בין עכו לנהריה | ביצות הנעמן ניקוז הביצות רצועת חולות | א, כיסו את האזור ואת שרידיהן רואים ממערב לכביש. המים נקוו בביצות בגלל רכס הכורכר ממערב להן. ב, במאה ה-20 הועמקו ערוצי הנחלים כדי להגדיל את ספיקתם. עם ייבוש הביצות החלה התיישבות במרחב. ג, רחבה משתרעת במערבו של מישור חוף הגליל, החולות ממקור גירני שמקורו בלייה של סלעי הגליל, ששקעה בביצות הגדולות של נחל נעמן ובהצפות של נחל הקישון (ובכך שונים מחולות הקוורץ של דרום מישור החוף). |
16 | נסיעה לנהריה | מישור חוף הגליל נהריה העיר הוקמה תעשיית המזון | א, בין ראש הנקרה לעכו הוא אזור חקלאי מובהק. בעמקי האבוס והמרזבה בקטע זה מטעי בננות ואבוקדו. ב, במרכז העיר זורם נחל/נהר הגעתון ומכאן שמה. בשטח העיר מספר אתרים ארכאולוגיים, וביניהם תל נהריה. ג, על גבי אדמות שנרכשו באופן פרטי ממשפחות שהתגוררו בבירות, והתיישבו בה עולים מגרמניה בעלייה ה-5. ד, התפתחה בנהריה במקום ענף החקלאות שנכשל, כגון הגלידה והגבינות של שטראוס, והנקניקים של זוגלובק. |
16 | נסיעה בין נהריה לראש הנקרה | חלוקה גאוגרפית ראש הנקרה רכס הסולם | א, את ארץ ישראל ניתן לחלק לאורך ל-3 חלקים: במערב מישור החוף, במרכז שדרת ההר, ובמזרח הבקע. ב, בחלוקת רוחב – החוף הוא חלק מהגליל העליון. ג, נמצאת בקצהו הצפוני של חוף הים התיכון של ישראל, וממערב מצוק תלול היורד לתוך הים. ד, מצוק הנקרות הוא קצהו המערבי של "רכס הסולם", הר ( קמר גאולוגי) התוחם את הגליל המערבי מצפון. |
18 | נסיעה בין נהריה לפקיעין | פרויקט השבה היחמורים איראן איקלום ושחרור | א, בנחל כזיב שמצפון לכביש בוצעה השבה של היחמור – על שם צבע פרוותו האדמדמה, כצבע אדמת חמרה. ב, בעלי חיים המוזכרים בתנ"ך, נכחדו מהארץ בתחילת המאה ה-20 כאשר הטמפלרים הביאו את תרבות הציד. ג, גרעין הרביה של היחמורים בפרויקט ההשבה הובאו מאיראן, בתמורה לציד יעל בעל קרניים גדולות. ד, מכלאות האיקלום בחי-בר כרמל, שם הם חיים ומתרבים. פרטים עוברים איקלום בנחל כזיב, ואז שחרור. |
13 | נסיעה מפקיעין לחורפיש | הפסלים בצומת יישובים חדשים מעלות תרשיחא בכניסה | א, בכפר פקיעין גר האמן מחמוד פדול חרובי, מוסיקאי ופסל, מציג פסלי דמויות (ציפורים) עשויים ברזל, אבן ועץ. ב, ליד פקיעין מוקמים ישובים חדשים: שניים יהודים ואחד נוצרי. ג, מצפון, עיר שנוצרה מאיחוד תרשיחא הערבית עם מעלות היהודית. בעיר התיישבו גם עולים מחבר המדינות. ד, לחורפיש מוצגות עבודות אבן של אמנים מהכפר. |
15 | נסיעה מצפת למצודת ביריה, מבוא לאתר | מצודת ביריה רבי יוסף קארו מלחמת 1948 יער ביריה | א, נבנתה על שרידי יישוב מתקופת המשנה והתלמוד, ששרד בימי הביניים, והפך מוסלמי במאה ה-16. ב, יצא לביריה במאה ה-16 בגלל מגיפה בצפת, וכאן סיים את החלק הראשון של "שולחן ערוך" – "אורח חיים". ג, במלחמת 1948 הכביש כולו היה בשליטת הערבים, כמו גם עין זיתון וביריה, וצפת הייתה במצור. ד, יער נטע האדם ובו בוסתנים – חורשת פיסטוק, מעיינות וברכות שכשוך, בית כנסת עתיק נבורייה, קברי צדיקים. |
15 | נסיעה מצפת לעמוקה | העלייה העלייה לקברי קברים בדרך | א, לקבר קדוש הופיעה לראשונה אצל הנוצרים, כאשר הלנה, אמא של קונסטנטינוס, הקימה את כנסיית הקבר. ב, היהודים אימצו את הרעיון ופיתחו אותו, ובהמשך גם המוסלמים. ג, צדיקים מלווה את העם היהודי מהמאה ה-5 לספירה, ובשנת 610 לספירה הייתה רשימה מפורטת ומפה. ד, פזורים סביב עיר הקבלה, ביניהם ליד עמוקה קברו של יונתן בן עוזיאל, שהביקור בו הוא סגולה לנישואין ולפריון. |
14 | נסיעה מצפון לצפת | מסלע גירני רמות בזלת פלטת בזלת | א, הגליל עבר תקופת קמוט, כמו הר הנגב, יהודה ושומרון, אולם נוסף לכך הוא עבר שבירה אינטנסיבית. ב, בגליל העליון המזרחי, מצפון-מערב להרי צפת, משתרעות 3 רמות בזלת, שגובהן יורד בהדרגה מדרום לצפון. ב, לבה שהתמצקה והתגבשה, הגיעה מרמת הגולן טרם היווצרות הבקע, וכיסתה סלעי משקע גירניים. ג, גם בגליל התחתון המזרחי ישנן 5 רמות בזלת מדורגות, שגובהן יורד בהדרגה מדרום לצפון. |
9 | נסיעה לטבריה | ירידה לבקע תקופת המקרא טבריה רעשי אדמה | א, אנחנו יורדים מרמת הבזלת אל בקע הירדן, שהוא המשכו של השבר הסורי-אפריקאי. ב, בתקופת המקרא טבריה לא הייתה קיימת. לאורך הכנרת היו 5 יישובים של שבט נפתלי. ג, בשנת 18 לספירה, הורדוס אנטיפס, בנו של הורדוס, בנה עיר לכבוד הקיסר טיבריוס, בין חמת ורקת. ד, החריבו את העיר. בשנת 1099 מצאו הצלבנים בטבריה הריסות, והקימו מצודה מצפון להן. |
11 | נסיעה מגינוסר להר האושר | "סירת ישוע" ממזרח לכביש אתר ספיר מיסה המונית | א, סירה שתוארכה כבת 2,000 שנה – תקופת ישוע, מוצגת במוזיאון על שם יגאל אלון, שהיה בן קיבוץ גינוסר. ב, המוביל המלוח, בו מובלים מי מעיינות חמים ומלוחים אל הירדן שמדרום לכנרת, כדי שלא ימליחו את הכנרת. ג, ממזרח תחנת שאיבה, מי המוביל מוזרמים עד לדרום הארץ. כיום 75% מהמים הם ממכונים המתפלים מי ים. ד, האפיפיור יוחנן פאולוס השני ערך בביקורו בשנת 2000, טקס מיסה המוני בהר האושר, כדי לחקות את ישוע. |
אתרים בגליל התחתון, עמק יזרעאל, בית שאן, חיפה והכרמל
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
20 | תל יודפת, על שרידי החומה | ישוב יודפת יוסף בן מתתיהו מצור ונפילה הפלת גורלות | א, בגבעה טבעית, מהתקופה ההלניסטית (פגני) והחשמונאית (יהודי), המעוז האחרון בגליל במרד הגדול. ב, ממשפחת כוהנים בירושלים, מונה למפקד הגליל, ובנה ביצורים מעל לחומת סוגרים (העיר המקראית יטבת). ג, בשנת 67 צרו אספסיאנוס ובנו טיטוס על יודפת, יוסף בן מתתיהו נהג תחבולות רבות, אולם יודפת נפלה. ד, יוסף בן מתתיהו נמלט והסתתר במערה עם עוד אנשים, הם הרגו אחד את השני, והוא נפל בשבי. |
21 | בית שערים, בשרידי היישוב | מחסן תבואות רבי יהודה נשיא במרד גָאלוּס שרידי בית בד | א, יישוב גדול בימי הבית השני, בו אסמו את התבואה שנקצרה בעמק יזרעאל. ב, גדל בבית שערים וחי בה רוב ימיו, ב-17 השנים האחרונות לחייו עבר לגור בציפורי, אך נקבר בבית שערים. ג, במאה ה-4, שבו מרדו היהודים בשלטון הרומי-נוצרי, נערך טבח המוני ובית שערים נמחקה. ד, בקו הגבול של תחום היישוב עם השטחים החקלאיים והנקרופוליס, כיוון שבבית בד יש ריח רע ורעש חזק. |
21 | בית שערים, בנקרופוליס ואוצ'ר ושרותים | אונסק"ו מערות קבורה מגוון אדריכלי רבי יהודה נשיא | א, אתר מורשת עולמית: מערכת של אולמות קבורה יהודים תת-קרקעיים (ר' יהודה הנשיא) מהמאה ה-2. ב, בתקופת המשנה והתלמוד עברו היהודים לקבור בסרקופגים בתוך מערות הקבורה. יש גם גלוסקמאות. ג, מגוון רחב של סגנונות קבורה ועיטורי אמנות, עם כתובות בארבע שפות – עברית, יוונית, ארמית ותדמורית. ד, מת בציפורי, ולפי צוואתו: נקבר בבית שערים, בקבורה פשוטה באדמה, לצד אשתו. |
21 | ציפורי, ליד הדגם בכניסה ואוצ'ר ושרותים | בבית שני יישוב פוליס דיוקיסריה בתקו' ביזנטית בתקופה ערבית | א, יהודי בגבעה, חשמונאים – מרכז אזורי, פומפיוס (63 לפנה"ס) קבע סנהדריה, בימי גביניוס – בירת הגליל. ב, עיר רומית במאה 2, נבנו רחובות צולבים בעיר התחתית, אלמנטים פגניים מסוף המאה ה-4 גם באקרופוליס. ג, העיר גדלה, נבנו כנסיות, עלתה לדרגת בישופות. העיר התחתית חרבה ברעידת אדמה ב-749. ד, עיר על הגבעה. ב-1740 ט'אהר אלעומר הקים מצודה על שרידי מצודה הלניסטית-רומית-ביזנטית-צלבנית. |
21 | ציפורי, בית הכנסת עזר: תמונת שחזור באתר | פונה מערבה חלקי הפסיפס הפסיפס שימור הפסיפס | א, מהמאה ה-6, נבנה אחרי שנבנתה העיר התחתית, לכן הוא צר וארוך, עם סיטרה אחת, כיוונו מזרח-מערב. ב, ממערב: ארון קודש, עולם בית המקדש, קרבנות, מנורה, ביכורים – הגאולה. המסר: מהבטחה לגאולה. ג, במרכז: גלגל מזלות, שמש במרכז, בפינות 4 נשים לפי עונות השנה. ממזרח: עקדת יצחק – ההבטחה. ד, בציפורי נתגלו כ-40 פסיפסים. הפסיפס שכאן פורק, שוחזר במעבדה, והוחזר. הפסיפס באיכות גבוהה. |
21 | ציפורי, העיר הרומית, בבית חג הנילוס | העיר התחתית רצפות פסיפס חג הנילוס נילומטר | א, אליה ירדו בתחילת המאה ה-2 לספירה. אנו במבנה ציבורי מהמאה ה-6 לספירה, הכניסה היא מהקארדו. ב, בכל חדר של המבנה יש רצפת פסיפס, ובכל חדר רצפת הפסיפס שונה, אין אף דגם שחוזר על עצמו. ג, פסיפס סיפור, ביוונית כתוב "אגיפטוס" = מצרים, בנוף חי וצומח שמאפיינים את הנילוס, כמו גומא וסוס יאור. ד, עמוד שמדד את מפלס המים בנילוס, מורה על שיא. גובה המים איפשר לתכנן את החקלאות לצידי הנהר. |
20 | דמיידה, סיור בכפר | ישוב בדואי מבנים בתים ישנים דמיידה | א, של השבט ערב אלדמיידה. יישובים בדואים בצפון מקדימים לשמם "ערב אל", לציין שהם הערבים האמיתיים. ב, דמויי אוהל, המבנה אינו נייד, אך מציין את מסורת האוהל. האוהל משמש לאירוח, ואש בוערת מזמינה אורחים. ג, בין הבתים החדשים, הם מתקופת המנדט הבריטי, אז שמשו לא למגורים אלא לצאן וחציר לבקר. ד, ביישוב גרות 80 משפחות מחמולת דמיידה. לישוב יש אופק התפתחות עתידית ל-300 משפחות. |
20 | יישוב בדואי בגליל: דמיידה / שיבלי, העדה הבדואית | הבדואים השם "בדואי" הבדואים בגליל הבית בגליל | א, הם מוסלמים, לא רואים עצמם כלאום, הנאמנות היא שבטית. הבדואי התפלל לבדו במקום שבו היה. ב, בא מהמילה הערבית בַּדְיָיה = מדבר. אזור מרעה, להדביר בו את הצאן. הבדואים נדדו במדבר וסחרו בו. ג, עזבו מוקדם את הנוודות, שכן הצפון נושא חיים, יש בו מספיק משקעים ומספיק מזון. הם רעו בתנועת כוכב. ד, לא היה חייב להיות נייד, ולכן נבנה מחומרים קבועים, זולים וקלים לתחזוקה – כגון פח, אח"כ אבן ובטון. |
שיבלי, באוהל אירוח ואוצ'ר ושרותים | ערב אלסבייח חמולת אשיבלי מעורבות האירוח הבדואי | א, השבט הבדואי ערב אלסבייח. יישובים בדואים בצפון מקדימים לשמם "ערב אל", לציין שהם הערבים האמיתיים. ב, התיישבה בשיבלי, קבוצה בדואית משבט הסעאידה התיישבה באום אלע'נם, והיום היישוב משותף. ג, הבדואים הם חברה עם מיומנויות צבאיות, הם הביעו את נאמנותם לישראל ואף מתגייסים לצה"ל. ד, מקורו בנדודים במדבר. האש הבוערת אצל השכנים מזמינה לאירוח. | |
22 | כפר יהושוע, בתחנת רכבת העמק ואוצ'ר ושרותים | רכבת חיג'אזית משאבים רכבת בריטית חידוש הרכבת | א, נסללה ע"י הסולטאן עבדול חמיד השני ב- 1903-1905, מדמשק למַדינה, ו"רכבת העמק" מדרעא לחיפה. ב, בכל תחנה נבנה מגדל מים עבור קטרי הקיטור, ועצים נחטבו לפחם כדי לחמם את דודי הקיטור. ג, ב-1917 הבריטים פלשו מדרום באמצעות רכבת, חיברו את חיפה לתל אביב, ודרך ראש הנקרה לאירופה. ד, אחרי שהפסיקה לעבוד ב-1946, בין חיפה לבית שאן, מסיבות כלכליות והסכמים עם ממלכת ירדן. |
10 | קרני חיטין, בקרן הדרומית | בקרן הדרומית קרב קרני חיטין תבוסה הנצחה | א, שרידי ביצורים מתקופת המקרא, שכנראה נהרסו בידי תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור ב-732 לפנה"ס. ב, הצבא הצלבני יצא מציפורי, היה לבוש שריון וצמא, והכוח של סלאח אדין האיובי הגיע מדרום, מורגל לחום. ג, בקרב, ב-4 ביולי 1187, ניצח סלאח אדין, והביא לנפילת "ממלכת ירושלים" הצלבנית הראשונה. ד, הגבעה ממערב היא כיפת ניצחון מוסלמית בקרב קרני חיטין, היה שם מסגד, הצלבנים בנו עליה כנסייה קטנה. |
22 | סג'רה – אילניה | חוות סג'רה ארגון בר-גיורא ארגון השומר חוות השומר | א, הוקמה ע"י יק"א בשנת 1900, ובשנים 1905-1912 הכשירה את אנשי העלייה השנייה לעבודה חקלאית. ב, הוקם ביפו ע"י אנשי החווה, ובשנת 1902 שמרו על המושבה סג'רה (לימים אילניה) שהוקמה באותה שנה. ג, הוקם בשנת 1909, כאשר חברי ארגון בר-גיורא קיבלו את חוזה השמירה במסחה (כפר תבור). ד, היא חוות סג'רה, נמצאת בתוך בסיס צבאי. מדרום לבסיס היה הכפר הערבי סג'רה, עליו הוקמה מושבה. |
22 | כפר תבור – מסחה, מוזיאון ואוצ'ר ושרותים | המושבה כפר תבור יסוד "השומר" מבנה | א, הוקמה על ידי בני הדור השני של העלייה הראשונה בשנת 1901 בעזרת יק"א (רוטשילד), ונקראה מסחה. ב, השם העברי ניתן ב-1903 בעצת אוסישקין, ומנציח את ההר והשם שהיה מוכר "קרב תבור" שערך נפוליאון. ג, בשנת 1909 התקיימה בכפר תבור ועידה ובה הוחלט על פירוק ארגון "בר-גיורא" וייסוד ארגון "השומר". ד, החצרות היו מאחורי הבתים, הבתים היו צמודים לכביש (בשונה מסג'רה, בה החצרות היו לפני הבתים). |
22 | כפר כמא, מרכז למורשת צ'רקסית, הדרכה מקומית ואוצ'ר ושרותים | א, נבנה בשלהי המאה ה-19, שימש כטחנת קמח וח'אן. את הטחנה הפעיל מנוע. החצר מוקפת חומה. ב, בקומה הראשונה הוחזקו חיות המשק, ובקומה השנייה היו חדרי האירוח. ג, חדרי האירוח מרוצפים במרצפות מעוטרות, והתקרה מצוירת. על הגגות רעפי מרסיי שהובאו מצרפת. ד, במוזיאון מוצגים וסיפורים: התרבות בצפון הקווקז, מנהגי חיזור, חיי המשפחה וגידול תינוקות, שנשמרים היום. | |
24 | תל עמל (ניר דוד), אתר חומה ומגדל ואוצ'ר ושרותים | חומה ומגדל שיתוף פעולה קיבוץ ניר דוד נחל האסי | א, תל עמל היה היישוב הראשון שהוקם מתוך 57 בתקופת המרד הערבי. החומה והמגדל הוכנו, והוקמו ביום. ב, היישובים הוקמו בסיוע הגנה בריטית – גַפִירִים (נוטרים), כמענה ביטחוני וכדי לקבוע גבולות. ג, הוקם באותו מקום שהוקם תל עמל, ונקרא על שם דוד וולפסון, הנשיא השני של ההסתדרות הציונית העולמית. ד, חוצה את הקיבוץ. הוא נובע בסחנה ממערב, וזורם מזרחה. מימיו מליחים וחמימים. |
24 | בית אלפא, בבית הכנסת ואוצ'ר ושרותים | מתקו' ביזנטית כיוון רצפת פסיפס גלגל מזלות | א, לפי כתובת ברצפת הפסיפס, שהונחה בימי יוסטיניאנוס, במאה ה-6. ב, דרום-מערב לצפון-מזרח. מבנה בסיליקלי, בדרום-מערב אפסיס שבו היה ארון הקודש. ג, עולם המקדש שסמליו נמצאים בדרום-מערב: היכלית, מנורות, מחתה, שופר. ציורים קונספטואלים, נאיבים. ד, במרכז, הליוס עם קרנים בקוודריגה, ובפינות 4 נשים לפי עונות השנה. מצפון-מזרח: רצועה עם עקדת יצחק. |
24ב | תל מגידו, בכניסה ואוצ'ר ושרותים | אונסק"ו העיר הכנענית עיר ישראלית | א, אתר מורשת עולמית: תל מקראי עם שרידים משמעותיים מתקופת המקרא, כולל מפעל מים תת-קרקעי. ב, בברונזה (אבות) נכבשה ע"י המצרים במסע תחותמס ה-III למגידו דרך ואדי ערה (עירון), שהרס אותה ונסוג. ג, תקופת הברזל שבנה שלמה במאה 10 לפנה"ס לפי המרחיבים / בית עמרי במאה 9 לפנה"ס לפי המצמצמים. ד, במאה ה-8 לפנה"ס הפכהּ לבירת פחווה סורית, ובמאה ה-7 לפנה"ס ירש אותה מלך מצרים. |
24ב | תל מגידו, ליד האזור המקודש | מקדשים במה עגולה
באחרית הימים | א, מתחם פולחן של היישוב הכנעני הקדום מן האלף ה-4 לפנה"ס ועד תחילת התקופה הישראלית. ב, מתקופת הברונזה, בקוטר 8 מטרים, לראשה עולות 7 מדרגות. למרגלותיה נמצאו עצמות בעלי חיים. ג, אין סימן למבנה פולחן מהתקופה הישראלית (תקופת הברזל). ד, תיערך מלחמה גדולה בבקעת מגידו – לפי יחזקאל וזכריה: מלחמת גוג ומגוג, נצרות: האפוקליפסה בארמגדון. |
24ב | תל מגידו, ליד מפעל המים | בתקופת הברזל מעין הקיני נקבה פיר | א, בכל עיר ישראלית היה מפעל מים, שסיפק מי שתייה מבלי לצאת מחוץ לחומות, לנוחיות וכהכנה למצור. ב, מעיין טבעי מחוץ לתל מדרום-מערב, נבע בתוך מערה, והכניסה אליו נחתמה בקיר אבן שהוסתר בעפר. ג, מהמעיין חפרו נקבה בשיפוע לתוך התל, כך שהמים זרמו פנימה בנקבה. ד, מהתל ירדו למטה במדרגות אבן, ומשם המשיכו לרדת בגרם מדרגות אלכסוני עד לנקבה, ממנה שאבו. |
25 | בית שאן, בראש התל או למרגלותיו ואוצ'ר ושרותים | מיקום תקופות קדומות בית שני ורומית ביזנטית וערבית | א, נמצאת בנקודת מפתח, בפתח הצפוני ברצועת ההר המרכזית, דרכה עבר אחד הסעיפים של דרך הים. ב, ברונזה – פרובינקייה של מצרים ושלטון פלישתי; ברזל – שלמה ומלכי ישראל; הלניסטי – סקיתופוליס. ג, חשמונאים – עיר יהודית, רומית – עיר רומית מעורבת, הבירה של הדקפוליס, הבירה של פלשתינה סקונדה. ד, בתקופה הביזנטית הפכה בית שאן עיר נוצרית שהתרחבה וגדלה, ולאחר הכיבוש הערבי הלכה ודעכה. |
25 | בית שאן, בבית המרחץ המערבי | בית מרחץ רומי הקלדריום היפוקאוסט איכותי ויוקרתי | א, בית המרחץ המערבי נבנה בסוף המאה ה-4 על יסודות קדומים, ועבר שינויים בתקופה הביזנטית. ב, החדר החם חומם במערכת היפוקאוסט, חימום תת רצפתי. ג, האדים עברו בין הפילאי – עמודוני חרס שהחזיקו את הרצפה, ועלו דרך הטובולי – צינורות חרס שבקירות. ד, נמצאים כל המתחמים המקובלים בבית מרחץ: פלסטרה (חצר פתוחה בחזית), חדרי עיסוי, חדרי סאונה. |
25 | בית שאן, בתאטרון עזר: תרשים תאטרון רומי | תיארוך קוויאות סקנה פרונס דיוניסוס | א, תאטרון רומי, ששרידיו הנראים כיום נבנו בסוף המאה ה-2 לספירה, ושימש גם בתקופה הביזנטית. ב, 3 קוויאות – הראשונה נותרה בשלמותה, מהשנייה נותר הבסיס. בתאטרון היו 7,000 מקומות ישיבה. ג, ממערב, התרומם לגובה 20 מטרים, עוטר בעמודי גרניט ושיש מיובאים, קושט בכותרות, אפריזים ופסלים. ד, המחזות בתאטרון היו מבוססים על פולחן דיוניסוס, אל היין והפטרון של בית שאן. |
25 | בית שאן, בלטרינה | מבנה ענף עלים שתי תעלות מים גבית דמי כניסה | א, מבנה שירותים ציבורי, במרכזו חצר פריסטילית, ומסביב אדני שיש מוארכים ניצבים שיצרו 57 מושבי אסלה. ב, ירוקים ודלי עם מים עמד בכניסה ללטרינה, ושימש לניקוי אינטימי. ג, בתעלה שמתחת ל"מושבים" – לסילוק ההפרשות, ובתעלה שלפני הרגלים – לטבילת הענף. ד, בתקופת הקיסר אספסיאנוס התחילו לגבות מס בכניסה ללטרינה, ששרתה את באי בית המרחץ והתאטרון. |
25 | בית שאן, ליד בית הסראיה | במקור חאן סראיה משרדי ממשל שימוש משני | א, מבנה דו-קומתי, בנוי אבני בזלת שחורות, ששימש כחאן עות'מאני. ב, נציגיו של עבדול חמיד השני שיפצו את המבנה בסוף המאה ה-19 והפכו אותו לסראיה= בית ממשל עות'מאני. ג, במבנה זה שכנו משרדי הממשל גם בתקופת המנדט הבריטי. ד, במבנה שולבו פריטים ארכאולוגים, כותרות קורינתיות ועמודי שיש, שהובאו מאתר עתיקות בית שאן הסמוך. |
25 | כוכב הירדן, ממזרח ואוצ'ר ושרותים | מבצר צלבני כוח קטן מבצר קונצנטרי כניעה | א, נבנה ע"י ההוספיטלרים במאה ה-12, ושימש כמפקדה הראשית של ההוספיטלרים בגליל התחתון המזרחי. ב, ישב במבצר, ותפקידו היה בעיקר להרתיע, להתריע ולשלוט באזור ועל הדרכים. ג, מערכת של שני מבצרים: מבצר חיצוני – כולל חפיר, ברביקן ומגדלים, החובק בתוכו מבצר פנימי עם דונז'ון. ד, המבצר לא נכבש על ידי סלאח אדין אחרי קרב קרני חיטין, אלא אביריו נכנעו אחרי מצור ממושך. |
25 | כוכב הירדן, במרכז | הדונז'ון גרם מדרגות מיקום הפוטרנה | א, מוקף קמרונות ששימשו כמחסנים, למגורים, חדרי אוכל ומטבח, ממנו שרדו 3 תנורים. ב, הוביל לקומה שניה שהיה האזור החשוב ביותר במבצר, שימש כאולם טקסים, לשכת מפקד המבצר, וכנסיה. ג, המבצר שולט על המעברים לעבר הירדן המזרחי, שם התמקמו המוסלמים שאיימו על הצלבנים. ד, פתח גיחה מוסתר מהמבצר החוצה דרך החפיר, חלק ממערך ההגנה של המבצר, אותה נראה ביציאה. |
26 | חיפה, תצפית מטיילת לואי עזר: מפת העיר בתקופות | אלכסנדר ינאי ימי הביניים תקו' עות'מאנית בעת החדשה | א, כבש את חיפה בתקופה החשמונאית, במאה ה-1 לפנה"ס, וליישוב הנכרי שהיה בה הצטרפו גם יהודים. ב, הצלבנים במאה ה-11 טבחו בתושבי חיפה, והישוב היהודי חוסל. הממלוכים הרסו את חיפה עם כל ערי החוף. ג, במאה ה-18 ט'אהר אלעומר בנה את חיפה בעיר התחתית, הקיף אותה בחומה ובנה מצודה. ד, במאה ה-19 יצאו מהחומות, הגיעו יהודים לחיפה, הטמפלרים בנו שכונה, ובמאה ה-20 הבריטים בנו נמל. |
26 | חיפה, בגן הבהאים להשאיר תרומה | אונסק"ו הבָּאבּ הגנים מרכז עולמי | א, אתר מורשת עולמית: נבחר בגלל קדושתו לדת הבהאית, קבר הבאב, משמעות רוחנית ומסורת עלייה לרגל. ב, בגן נמצא המאוזולאום של מבשר הדת הבהאית עם כיפת זהב, וכן קברו של הבן של הבָּהָא-אללה (המהדי). ג, 19 גנים מדורגים (טרסות) המתחילים בראש הר הכרמל ומסתיימים למרגלותיו. מייצגים אסתטיקה וגיוון. ד, כאן נמצאים המוסדות המנהליים המנהיגים את הקהילה הבהאית כולה. |
26 | חיפה, ליד מערת אליהו הנביא | ראש הכרמל פולחן לפי המסורת קדושה | א, הר הכרמל בצורת משולש, ובצפון יורד במורד תלול עד לשפת הים. המערה נמצאת במפנה הצפוני של ההר. ב, בתקופה הכנענית – לבעל, ההלניסטית והרומית לזאוס, ובתקופה הביזנטית המסורת הוחלפה באליאס. ג, לכאן בא אליהו להתפלל, ולאחר מכן במוחרקה התחולל המאבק בין אליהו לבין נביאי הבעל. ד, ליהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים (במאה ה-17 הכרמליתים קידשו את המערה בסטלה מאריס). |
26 | חיפה, במושבה הגרמנית | הטמפלרים מושבות יציאה מהחומות גרוש הטמפלרים | א, הגרמנים האמינו שהמקדש הוא המקדש שבלב, ובמאה ה-19 החליטו להקים את "עם האל" בארץ הקודש. ב, הטמפלרים הקימו בארץ ישראל מושבות מודרניות, פיתחו חקלאות ותעשייה, ועזרו להתיישבות היהודית. ג, המושבה הגרמנית הייתה השכונה הראשונה שיצאה מהחומות במאה ה-19. ד, במאה ה-20 הקימו משרד נאצי ותנועת נוער היטלראית, וגורשו ע"י הבריטים בשנות ה-40 של המאה ה-20. |
27 | המוחרקה, בחצר המנזר עזר: תנ"ך תרומה | קרן הכרמל בדת הדרוזית מנזר כרמליתי הנצחה | א, הפינה המזרחית של הכרמל המשולש. מזוהה עם המקום בו התעמת אליהו עם נביאי הבעל. ב, נקרא "סלע נס השריפה", המקום בו נשרף הקרבן של אליהו הנביא, אלח'אדר, באש שירדה משמיים. ג, נבנה במאה ה-19, על פי מסורת המסדר, במקום זה ממש התחולל המאבק בין אליהו הנביא לנביאי הבעל. ד, מנציח את ההתמודדות בין אליהו הנביא לנביאי הבעל, וגם את מרים בפרפיגורציה של עננה שעלתה מהים. |
27 | אלוני אבא, ליד הכנסייה | טמפלרים רחוב הכפר גרוש הטמפלרים מושב עובדים | א, בני הדור השני של הטמפלרים התיישבו כאן בשנת 1907 וקראו לכפר ולדהיים. ב, ציר מרכזי עם צומת ובו בית עם להתכנסות. בשלב מסוים חל פיצול, והאוונגלים הפכו את בית העם לכנסייה. ג, במלחמת 1948 אחרוני הטמפלרים גורשו מארץ ישראל, האדמות נכבשו, והגרמנים פוצו בהסכם השילומים. ד, שיתופי הוקם בשנת 1951 בשם אלוני אבא, אז הוקמו בתי סוכנות, שווים לכולם. |
27 | חי בר כרמל ואוצ'ר ושרותים | מינים רבים ציד עד הכחדה הרעלה השבה | א, בזכות הצמחייה המגוונת היה הכרמל בית גידול טבעי למינים רבים של חיות בר. ב, עם כניסת "הנשק החם" במאה ה-19, התפתחו שיטות הציד בשיטתיות עד כדי הכחדת מינים. ג, בוצעה באמצע המאה ה-20 כדי להדביר את מחלת הכלבת, אולם הפתיונות גרמו להכחדת בעלי חיים רבים. ד, בחי בר עוסקים בהשבת בעלי חיים לטבע, ובעיקר מכלאות איקלום של יחמורים (ששוחררו בנחל כזיב ועוד). |
27 | דלית אלכרמל, בית אוליפנט ואוצ'ר ושרותים | עיר דרוזית אוליפנט בית אוליפנט בית יד לבנים | א, הגדולה ביותר בארץ, הוקמה במאה ה-17 במרומי הר הכרמל. המוסלמים ישבו אז למרגלות הכרמל. ב, נוצרי ציוני שתמך בהעלאת היהודים לארץ בחסות האימפריה העות'מאנית, כדי לזרז את שיבתו של ישוע. ג, נבנה על ידי לורנס אוליפנט במאה ה-19 כבית קיץ (בחורף גר עם אשתו במושבה הגרמנית בחיפה). ד, בשנת 1979 נרכש הבית על ידי מנהל מקרקעי ישראל והוקדש להנצחת החללים הדרוזים במערכות ישראל. |
28 | נחל מערות ואוצ'ר ושרותים | אונסק"ו שני טיפוסי אדם ציידים-לקטים רצף התיישבות | א, אתר מורשת עולמית: אתר אבולוציה אנושית, אתר פרהיסטורי, התפתחות תרבותית, ובו מערות האדם הקדמון. ב, חיו באתר באותה עונה: אדם נאנדרטלי (הגיע מאירופה ונכחד) והומו-ספיאנס (מאפריקה, אנו משתייכים אליו). ג, יתרונות המקום: מערות קרסטיות במסלע גיר, כמות גשמים רבה, וקירבה לחוף הים שבו היה שפע של מזון. ד, החל מלפני 700 אלף שנים, במשך כמעט חצי מיליון שנים. לפני 350 אלף שנה למדו בני האדם לשלוט באש. |
הדרכות דרך בגליל התחתון, עמק יזרעאל, בית שאן, חיפה והכרמל
יש לחבר את הנושאים המוצעים למה שרואים בשטח בקטע הנסיעה, ולשנות את הניסוח בהתאם (הצומח מצידי הכביש הוא יער פארק, אנחנו נוסעים בכביש ואדי מילח, אנחנו עוברים דרך עפולה וכיו"ב).
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
20 | נסיעה בכביש ואדי מילח | השם ואדי מילח חוטם הכרמל נחלים הר חורשן | א, על-שם המסלול שבו עברו שיירות הסוחרים שהובילו מלח מחופי עתלית ודור עד לדמשק. ב, מדרום לכביש. הכרמל צורתו משולש, בצפון בחיפה – ראש הכרמל, ובמזרח במוחרקה – קרן הכרמל. ג, במערב נחל דליה, בהמשך מזרחה נחל תות עד לקו פרשת המים, וממנו יורד נחל יקנעם שנשפך לקישון. ד, שמורת טבע במצב טוב (כי היא שטח אש פעיל), מכוסה בחורש ים תיכוני סבוך, בעיקר אלונים ואלות. |
13,20 | נסיעה מצומת אלונים למחלף המוביל | צומת ישי ממערב ממזרח מחלף המוביל | א, רמת ישי סמוכה לצומת, בה הוקם מפעל לודז'יה ע"י עולים מלודז' שבפולין, שעלו בעלייה הרביעית. ב, גבעות אלונים-שפרעם, יחידה קירטונית המאופיינת בנוף עגלגל דל בקרקע, שרק כיום למדו לעבד אותו. ג, וממערב יער פארק מפותח, שמורה טבעית של אלון התבור, האלונים בני מאות שנים. ד, לידו נמצא מאגר אשכול, אתר ניטור וניקוי של מי המוביל הארצי המגיעים מהכנרת, וזורמים מכאן לדרום הארץ. |
22 | נסיעה בעמק יזרעאל, התיישבות | ביצות נחל חרוד רכישת האדמות רכבת העמק | א, בסוף המאה ה-19 היה עמק יזרעאל שומם, זנוח ומוזנח, כך מהתקופה הצלבנית, בגלל ביצות ומחלות. ב, הביצות בעמק נוצרו כאשר לא ניקזו את מי נחל חרוד שזרימתם רבה ובאדמה כבדה. ג, התנועה הציונית נכנסה לאדמות הבעייתיות, כי רק אותן היו מוכנים למכור. ד, ההתיישבות היהודית בעמק בעלייה השלישית באה בעקבות הרכבת, קילומטר ימינה ושמאלה מהמסילה. |
נסיעה בעמק יזרעאל, היסטוריה עזר: תנ"ך | קו שבר גאולוגי תקופת המקרא דרך הים רכבת העמק | א, עמק יזרעאל מקשר בין הים התיכון לבקע ים המלח, חיבור שהזין את אגם הלשון שהשתרע בין הכנרת לחצבה. ב, נחשב לאורך ההיסטוריה כזירת קרבות, הקרב בין ברק ושבטי ישראל, לבין סיסרא שר צבאו של יבין מלך חצור. ג, עברה בעמק המישורי בין ארצות הפרת והנילוס, ושימשה צומת דרכים לדרך בין בקעת עכו לעמק הירדן. ד, עברה בעמק יזרעאל, נחנכה ע"י העות'מאנים ב-1905, והייתה סעיף של מסילת הרכבת החיג'אזית. | |
24 | נסיעה דרך עפולה | עפולה הוקמה ב-1924 ריכרד קאופמן פיצול העמק | א, עיר מחולקת: מדרום – העיר עפולה, ומצפון – גבעת המורה, שכונת עולים שהוקמה בשנת 1955. ב, להיות העורף העירוני של הקיבוצים, הקבוצות והמושבים. שמה הערבי היה פוּלֶה – המקום שבו גידלו פּוֹלִים. ג, תכנן את העיר בצורה קונצנטרית, העיר העברית המתוכננת הראשונה, בירת עמק יזרעאל כיום. ד, מזרחה: לעמק חרוד – בין רכס הגלבוע לגבעת המורה, ולבקעת כסולות – מגבעת המורה וצפונה לכיוון נצרת. |
23 | נסיעה אל או מהר תבור דרך דבורייה, נצרות | דבורייה | א, מזוהה עם סיפור שמופיע מיד אחרי ההשתנות. כאשר ישוע עלה על ההר, תלמידיו המתינו למרגלות ההר. ב, התלמידים ניסו לרפא נער "מוכה ירח", אולי אפילפסיה, אך לא הצליחו, לטענת ישוע בגלל מיעוט אמונתם. ג, כאשר ישוע ירד מההר, הוא ריפא את הנער. ד, בתקופה הביזנטית נבנתה בדבורייה "כנסיית שמונת השליחים" (3 עלו עם ישוע, ויהודה איש קריות בגד). |
24 | נסיעה ליד/דרך הגלבוע עזר: תנ"ך | שאול המלך אנטיקלינה/קמר צל גשם מקומי הצומח הטבעי | א, הגלבוע מזוהה עם בית המלוכה הראשון, בו נפלו שאול ובניו בקרב עם הפלישתים במאה ה-11 לפנה"ס. ב, הגלבוע הוא התרוממות, המשך של יהודה ושומרון, שנגדעה ע"י קו השבר הגאולוגי שעובר בעמק יזרעאל. ג, כמות קטנה של משקעים במפנים המזרחיים של שדרת ההר. קינת דוד: "הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם". ד, שייך לחברת אלת המסטיק והחרוב המצוי – אופייני לאזורים אירנו-טורנים, שבהם גדלים שיחים ובני-שיח. |
נסיעה ממגידו לצומת אלונים | בקעת כסולות רמות מנשה יקנעם הכרמל | א, מצפון-מזרח לנו בקעת כסולות, ובה רואים בולט את הר תבור העגלגל. ב, מדרום-מערב רמות מנשה. נחל יקנעם (ואדי מילח) מפריד בין רמות מנשה להר הכרמל. ג, מושבה שהוקמה בשנת 1935. במעלה ההר הוקמה בשנת 1950 יקנעם עילית, שהפכה לעיר בשנת 2006. ד, ממערב מתרומם הכרמל שצורתו משולש, במזרחו – קרן הכרמל, ובראשה רואים את המוחרקה. | |
22 | נסיעה בין כפר תבור למחלף גולני | בי"ס כדורי | א, נוסד בשנת 1933 כבית ספר חקלאי ממשלתי בריטי, מכספי עיזבונו של פילנתרופ יהודי. ב, עד קום המדינה למדו בכדורי בנים בלבד, שהתקבלו לאחר מיון, ולמדו במסגרת פנימייה חקלאית. ג, רבים ממפקדי "ההגנה" והפלמ"ח התחנכו בבית הספר החקלאי, וביניהם יגאל אלון ויצחק רבין. ד, כיום בית הספר החקלאי הוא חלק מכפר נוער הכולל גם פנימייה ומשק חקלאי. |
3 | נסיעה ממחלף גולני צפונה | הכביש ישוב יהודי ארון הספרים משמרות כהונה | א, עובר בגבול בין הגליל התחתון המזרחי לגליל התחתון המרכזי, על תוואי מקורב לתוואי דרך הים הישנה. ב, לאחר מרד בר כוכבא עבר מרכז היישוב היהודי לגליל, ובעיקר לגליל המזרחי בו נמצאו שרידי בתי כנסת. ג, היהודי גלילי: המשנה בציפורי, התלמוד הירושלמי בטבריה, גם הניקוד, פיוטים, פרשיות השבוע וכתר ארם צובא. ד, גלו מיהודה לגליל המזרחי לאחר מרד בר כוכבא. שינוי בהתיישבות בגליל התחיל בתקופה הצלבנית. |
10 | נסיעה לנבי שועייב או הארבל | הגליל התחתון רמות בזלת בקעת ארבל קרני חיטין | א, נמוך בכ-600 מטרים מהגליל העליון שמצפון לו, ונחלק ל-3 יחידות נוף אורכיות, השונות זו מזו במבנה הגאולוגי. ב, אנחנו נוסעים בגליל התחתון המזרחי, שבו 5 רמות בזלת שגובהן יורד בהדרגה מדרום לצפון. ג, בה אנו נוסעים, בין רמת ארבל מצפון, לרמת פוריה מדרום. הר קרני חיטין מדרום הוא חלק מרמת פוריה. ד, הר געש כבוי, בו ניצח סלאח אדין בקרב בשנת 1187, והביא לנפילת "ממלכת ירושלים" הצלבנית הראשונה. |
23 | נסיעה מנצרת לכפר כנא | נצרת ביקורי אפיפיורים הגליל התחתון כפר כנא | א, עיר מעורבת, 73% מתושבי העיר הם מוסלמים, והשאר נוצרים ויהודים (היהודים גרים בנצרת עילית). ב, ארבעת האפיפיורים שביקרו בישראל (עד שנת 2015) ביקרו בנצרת. אפיפיור הוא ראש הכנסייה הקתולית. ג, המרכזי מורכב מהורסטים וגרבנים. רכס הרי נצרת הוא ההורסט הדרומי, בגובה של כ-350 מטר מעל לפני הים. ד, פרבר של נצרת, מונה 19 אלף תושבים, רובם מוסלמים, כ-2,000 נוצרים. מזוהה בנצרות עם קנה הגלילית. |
20 | נסיעה לדמיידה | הגליל התחתון בחלק המרכזי יישובי הגליל בכפרים בדואים | א, נמוך בכ-600 מטרים מהגליל העליון, ונחלק ל-3 יחידות נוף אורכיות, השונות זו מזו במבנה הגאולוגי. ב, של הגליל התחתון ישנה שורה של רכסים ובקעות, הורסטים וגרבנים, שצירם מזרח-מערב. ג, בני דתות שונות ועדות שונות: יהודים דתיים ורפורמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים, מוסלמים (פלאחים), ובדואים. ד, בהם גרים בני כמה שבטים, בני השבטים גרים בשכונות שונות, עם נציגות בראשות המוניציפלית הקהילתית. |
26 | נסיעה לוואדי ניסנס | ראש הכרמל החג של החגים נושא מרכזי ואדי ניסנס | א, הר הכרמל בצורת משולש, ובצפון יורד במורד תלול עד לשפת הים. העיר העתיקה הייתה במורדות הצפוניים. ב, חוגגים לקראת חנוכה וחג המולד, המוקד בוואדי ניסנס, ובו נערכות פעילויות משותפות של יהודים וערבים. ג, נבחר בכל שנה, וסביבו יוצרים אמנים רבים מהארץ ומחו"ל, והפעילויות נערכות בסופי השבוע של חודש דצמבר. ד, שכונה שנבנתה בוואדי, בתקופה הבריטית היגרו לכאן ערבים שבנו את הנָמֵל, בתי הזיקוק, וסללו כבישים. |
26 | נסיעה דרך חיפה, הצלבנים | בשנת 1100 בשנת 1155 כרמליתים במאה ה-13 | א, כבשו הצלבנים את חיפה לאחר מצור ימי ויבשתי, טבחו בתושביה, ורק מעטים שרדו וברחו. ב, נוסד מסדר קתולי שראה באליהו דמות מופת, וקרא לעצמו "המסדר הכרמליתי", על שם ההר שבו פעל אליהו. ג, נזירי המסדר התבודדו במערות בהשראתו של הנביא אליהו, עד שבנו במאה ה-19 את מנזר סטלה מאריס. ד, לואי ה-9 ביצר את העיר, אולם היא נכבשה על ידי ביברס בשנת 1265, שהרס את חומות העיר ומרבית בתיה. |
אתרים נוצריים בגולן ובגליל
בטור "מספר הסיור" מופיע גם הזרם אליו משתייכים הצליינים שיהיו מעוניינים לבקר באתר: קתולים, אורתו' = אורתודוקסים, פרוטסט' = פרוטסטנטים.
בכל האתרים עזר ההדרכה הוא הברית החדשה. בכנסיות מקובל להשאיר תרומה בכסף מזומן.
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
5 פרוטסט' | הבניאס, בשטח החפירות שליד הכניסה | כנסיית בניאס ישוע המשיח הבכורה לפטרוס זיהוי נס | א, בשטח החפירה רואים את שרידי האפסיס של הכנסייה הביזנטית מהמאות 4-6 לספירה. ב, בפניאס אמר שמעון פטרוס לישוע כי ישוע הוא המשיח (להקריא מהברית החדשה). ג, ישוע העניק לפטרוס את מפתחות השמים והארץ, והבכורה נשארה בידי פטרוס (שהתכחש אך חזר בתשובה). ד, כאן התרחש "נס האישה שותתת הדם", שכאות על ריפויה הציבה בפתח ביתה את פסל ישוע. |
11 קתולים אורתו' | כנסיית הר האושר, קתולי פרנסיסקני תרומה | הנצחה 8 פסוקי אשרי בראש ההר אפיפיורים | א, הכנסייה מנציחה את הדרשה על ההר שנשא ישוע, אנלוגית למתן תורה חדש, מציגה דרישות מוסריות גבוהות. ב, כנסיית הנצחה אוקטגונלית, על כל צלע ויטראז' עם ברכה. האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי, נזיר פרנסיסקני. ג, המבנה גבוה מסביבתו, כדי להעניק השראה בעת הביקור. הכנסייה הביזנטית הייתה במדרון הדרומי. ד, שני אפיפיורים ביקרו בכנסייה, והשאירו בה בגדים פולחניים שבהם משתמשים בטקסים. |
11 קתולים אורתו' פרוטסט' | כנסיית נס הלחם והדגים, קתולי בנדיקטיני | הנצחה מבנה זיהוי פסיפס הלחם | א, נס האכלת 5,000 איש ע"י הכפלת הלחם והדגים. הביזנטים ריכזו את סיפורי הניסים לאזור כפר נחום. ב, נבנתה לראשונה בתקופה הביזנטית, מבנה האבן הנוכחי הוא שיחזור מדויק של הבסיליקה הביזנטית. ג, תלמידי ישוע היו דייגים, האזור עשיר בדגה בגלל הטמפרטורה הגבוהה של מי המעיינות, וליד כפר נחום בה חי. ד, והדגים (4 כיכרות לחם) על הרצפה למרגלות הסלע הקדוש, מעליו המזבח, עליו במיסה מונחת הכיכר ה-5. |
11 קתולים אורתו' פרוטסט' | כנסיית בכורת פטרוס, קתולי פרנסיסקני תרומה | הנצחה מֶנְסָה כְּרִיסְטִי בכורה לפטרוס מבנה וחוף ים | א, כאן התגלה ישוע ל-7 מתלמידיו אחרי שקם לתחייה, נס הדייג – מילא את רשתם בדגים והכין להם ארוחה. ב, בתוך הכנסייה נמצא סלע קדוש, ולפי המסורת עליו היו מונחים הדגים והלחם שישוע הכין לארוחת הדייגים. ג, בתחייה פטרוס חזר בתשובה, 3 פעמים ענה "אוהב", וישוע נתן לפטרוס את התפקיד הבכיר ביותר – הרועה. ד, נבנה לראשונה בתקופה הביזנטית, גישה נוחה לטבול בכנרת עד לברכיים, ליד כפר נחום, ועם הרבה דגים. |
קתולים אורתו' פרוטסט' | הליכה בטיילת הבשורה | הטיילת תלמידים מצפון טבח'ה | א, לאורך החוף הצפון-מערבי של הכנרת, בבקעת כנרות, ומחברת בין כפר נחום לטבח'ה. ב, אנחנו קרובים לכפר נחום, יש כאן הרבה דגים, ולכן סביר שכאן ישוע פגש את תלמידיו. ג, בהר נחום נבנתה כנסיית האושר, המנציחה את הדרשה על ההר (אשרי). במדרון שרידי הכנסייה הביזנטית. ד, השם הערבי הוא שיבוש השם היווני הפטפגון שפרושו "שבעת המעיינות", הבקעה עשירה במעיינות חמים. |
11 קתולים אורתו' פרוטסט' | כפר נחום, מחוץ לבית הכנסת מזומן ושרותים | סְפּוֹלְיָה (מִחְזוּר) מימי ישוע בנייה ארון הברית | א, בנוי מאבני גיר לבנות בסביבה בזלתית. האבנים מהמאה ה-2, בית הכנסת נבנה כאן אחרי המאה ה-4. ב, מתחת לאולם התווך רצפה גדולה, ומשערים שבית הכנסת מבית שני נמצא מתחת. לא מצאו בית כנסת אחר. ג, יבשה, בלי טיט, מאבני גזית. שתי קומות, בקומה השנייה – גלריה. ד, מופיע בתבליט על כרכוב בחצר, מבנה מלבני על גלגלים, למבנה יש דלת, ומעל לדלת עיטור של צדף. |
11 פרוטסט' | כפר נחום, בתוך בית הכנסת עזר: תרשים | מבנה גלילי טורי עמודים שתי בימות רצפה וספסלים | א, אופייני: מבנה אורך מלבני, בסיליקלי, בנוי צפון-דרום, 3 פתחי כניסה מדרום – מכיוון ירושלים. ב, בין האולם לסיטראות, מונוליתיים, בצורת ח, סיטרה גם בחלק האחורי, לרוחב. בפינות עמודים בחתך לב. ג, משני צדי הכניסה: האחת לארון קודש והשנייה לדרשן. ד, הרצפה מלוחות אבן היא מקורית, והספסלים לאורך שתי הסיטראות שבצדדים שוחזרו בחלקם. |
11 קתולים אורתו' פרוטסט' | כפר נחום, בין בית הכנסת לכנסייה המתומנת | עירו של ישוע חורבות היסטוריה מבני מגורים | א, ישוע הגיע לגור כאן עם פטרוס, עשה כאן שפע של נסים (נס ריפוי המשותק), נשא דרשות בבית הכנסת. ב, גם בכפר נחום רוב האנשים סרבו להאמין לישוע, הוא כעס וקילל את כפר נחום יחד עם כורזים ובית צידא. ג, ישוב יהודי מהמאה ה-5 לפנה"ס, שהתקיים ברצף עד שנעזב במאה ה-10 לספירה. ד, מתקופת הבית השני מתחת לכנסיית ההנצחה, ורק לאחר מכן היישוב התרחב למזרח ולמערב, ונוספו בתים. |
11 קתולים אורתו' פרוטסט' | כפר נחום, ליד הכנסייה המתומנת עזר: תרשים | ביתו של פטרוס דומוס אקלסיה כנסיית הנצחה כנסייה מודרנית | א, באינסולה מתחת לכנסייה המודרנית. ישוע גר בביתו של פטרוס. משערים שהקירוי היה בקורות עץ. ב, באמצע המאה ה-1 לספירה החדר טויח, הפך לבית קהילה, מפגש ופולחן נוצרי קדום, אולי יהודים-נוצרים. ג, מתומנת נבנתה במאה ה-5, כשהנצרות הייתה הדת היחידה המותרת. מרכז המתומן מעל לחדר הקדוש. ד, נבנתה מעל לחפירות, ממרכז הרצפה רואים את הבסיסים המתומנים של קירות הכנסייה הביזנטית. |
11 אורתו' | כנסיית 12 השליחים, יווני- אורתודוקסי תרומה | 12 השליחים איקונוסטזיס פולחן איקונות ציור יום הדין | א, נבנתה בשנות ה-20 של המאה ה-20, שוקמה אחרי 1967, על שם השליחים, ולא מנציחה אירוע. ב, מחיצה שמסתירה את האזור הפולחני, במרכז פתח עם דלתות, רק הכוהנים עוברים לאזור המקודש. ג, בנוסף לאיקונות שבאיקונוסטזיס, על קירות הכנסייה מודבקים ציורים. צבע הזהב הוא ריקועי זהב טהור. ד, הציור בקיר היציאה: אחרי הניצחון בקרב שיתרחש בארמגון, ייערך המשפט בפני ישוע ו-12 השליחים. |
4 קתולים אורתו' פרוטסט' | תל בית צידה, במרכז שרידי העיר עזר: הברית | תקופת המקרא תקופת בית שני בנצרות ישוע חולל נסים | א, עיר מבוצרת שכללה חלקלקה, וחומת בזלת כפולה, הפנימית הייתה חומת סוגרים עם שער ארבע תאים. ב, נבנתה מחדש ע"י פיליפוס בנו של הורדוס בשנת 30, שהקים בה עיר פוליס יהודית ושינה שמה ליוליאס. ג, כאן נולדו לפחות שלושה מחשובי תלמידיו-שליחיו של ישוע: פטרוס, אנדרי ופיליפוס. ד, שלושה: נס הלחם והדגים ל-5,000 איש, החזיר לעיוור את מאור עיניו, מכאן ראו את ישוע הולך על המים. |
11 פרוטסט' | גינוסר, מוזיאון יגאל אלון ואוצ'ר ושרותים עזר: במוזיאון | תיארוך "סירת ישוע" גילוי הסירה שימור | א, כלי החרס שנמצאו בסירה בסגנון התקופה ההרודיאנית, והסירה תוארכה כבת 2,000 שנה – תקופת ישוע. ב, הסירה נמצאה באזור שבו ישוע פעל, מתאים לעיסוק של תלמידי ישוע הדייגים, וכן הניסים שערך קשורים לדיג. ג, הסירה התגלתה בחורף שחון שבו המפלס ירד, והשתמרה בזכות היותה שקועה ומוגנת בטיט שלחוף האגם. ד, עם השנים, קורות העץ של הסירה הפכו רכות, רוויות מים וחלשות, ולכן הסירה עברה תהליך שימור מיוחד. |
23 | הר תבור, בפסגה ואוצ'ר למוניות | הורסט הר גבוה בתקו' הצלבנית האיובים | א, ההר היה חלק מרכס הרי נצרת, תהליכי שבירה ניתקו אותו, ובלייה ארוכת שנים נתנה לו את צורתו העגולה. ב, גובהו 588 מטרים מעל פני הים, אך הוא עושה רושם הרבה מעבר לגובהו הממשי בשל בידודו בבקעה. ג, עם הקמת נסיכות הגליל טנקרד הקים כאן כנסיה ומנזר שאת שרידיו רואים מצפון לשביל הגישה לכנסיה. ד, הקימו מבצר בראש ההר, שרידיו ליד השער, לימים הרסו את המבצר מחשש להשתלטות צלבנית חוזרת. |
23 קתולים פרוטסט' | הר תבור, בחצר כנסיית ההשתנות הקתולית | שתי כנסיות הנצחה ההשתנות אנטוניו ברלוצי | א, בפסגה: אנחנו נמצאים בשטח הקתולי-פרנסיסקני, ומצפון נמצאת כנסייה יוונית-אורתודוקסית, מר אליאס. ב, הכנסיות מנציחות את ה: טרנספיגורציה – מונח לטיני להשתנות, מטמורפוזיס – מונח יווני להשתנות. ג, במראהו של ישוע, נחשף צידו האלוהי, מוצג כממשיכם של משה ואליהו. ד, ריקוע של פניו מופיע על החומה, היה אדריכל איטלקי, נזיר פרנסיסקני, תכנן ושיפץ את הכנסייה (ועוד בארץ). |
23 קתולים פרוטסט' | הר תבור, בחצר כנסיית ההשתנות הקתולית | הכנסייה בחזית קפלות הקריפטה | א, נבנתה בתחילת המאה ה-20, על גבי כנסייה צלבנית, שנבנתה על גבי כנסייה ביזנטית. ב, בחלק העליון, 3 גמלונים משולשים, ביטוי לשלושת הסוכות שפטרוס רצה לבנות לישוע (במרכז), משה ואליהו. ג, חדרי פולחן נוצרי קטנים עם מזבח, בתחתית המגדלים הבולטים, מצפון קפלת משה ומדרום קפלת אליהו. ד, מציינת את מקום ההשתנות. פתוחה, בהמשך לאולם התווך, ומעליה האפסיס. |
23 קתולים פרוטסט' | כפר כנא, בחזית כנסיית החתונה הקתולית | הנצחה בחזית מרים מתווכת עמודים | א, הנס הראשון של ישוע: הפך מים ליין. מונצח ב-2 כנסיות: קתולית פרנסיסקנית ובהמשך הרחוב אורתודוקסית. ב, שני מגדלי פעמונים המייצגים את החתן והכלה, וביניהם ישוע. הנס של ישוע הוא הבסיס לסקרמנט הנישואין. ג, מרים היא זו שהבחינה שהיין נגמר ורמזה על כך לישוע, שציית לה, והיא קיבלה את תפקיד המתווכת. ד, בחזית משולבים 4 עמודים שנמצאו בחפירות, וזוהו כשייכים לבית כנסת ששרידיו בקריפטה מהמאות 3-4. |
23 קתולים פרוטסט' | כפר כנא, כנסיית החתונה הקתו' בקריפטה | בקריפטה השערה במרכז פסיפס | א, שרידים מתקופת בית שני, ימי חייו של ישוע, ושרידי בית כנסת מהתקופה הביזנטית. ב, בית הכנסת משמר את מקומו של בית הכנסת מתקופת הבית השני, ואולי החתונה התקיימה בבית הכנסת. ג, כלי אבן גדול. לפי המסורת, בחתונה מזגו מים לתוך כלי אבן, אך כשמזגו ממנו החוצה ארע נס – ויצא יין. ד, ברצפת האטריום, החצר הקטורה של בית הכנסת, נמצאה טבלת פסיפס ובה כתובת הקדשה בארמית לתורם. |
23 קתולים אורתו' פרוטסט' | נצרת, כנסיית הבשורה הקתולית, בחזית דרומית | הנצחה ביתה של מרים מדונות מבנה | א, בשורת המלאך על ההריון של מרים. אינקרנציה, התגשמות האל בבשר ישוע. נמצאו עדויות לפולחן נוצרי קדום. ב, לפי המסורת, היה במערה חצובה בסלע בקומה התחתונה, שתוארכה לתקופה שבה מרים חיה. ג, החצר מוקפת בעשרות מדונות, כינוי אהבה קתולי למרים. המדונות נתרמו ממדינות שונות בעולם. ד, כנסייה ביזנטית, מעליה צלבנית, כנסייה קטנה שפורקה, ובמאה ה-20 נבנתה הכנסייה הנוכחית בבטון חשוף. |
23 | נצרת, כנסיית הבשורה, נצרות | נצרת הפרנסיסקנים הברית החדשה סקרמנטים | א, ישוע היהודי נולד בבית לחם וירד למצרים. ילדותו, נעוריו ובגרותו היו כאן. באותה תקופה העיר הייתה יהודית. ב, טוענים שכאן חיה קהילה של יהודים-נוצרים, כת יהודית שהאמינה בישוע המשיח, האב הבן ורוח הקודש. ג, אלוהים כרת עם הנוצרים, לאחר שהעם היהודי חטא ולא קיים את בריתו. זהו שם כתבי הקודש הנוצריים. ד, טקסים קדושים. המשותפים לכל הזרמים הם הטבילה והמיסה/סעודת האדון (נקראת שונה בזרמים שונים). |
23 קתולים אורתו' פרוטסט' | נצרת, כנסיית הבשורה הקתולית, חזית מערבית | מוקדש לישוע מתחת להם דלת ברונזה פרנסיסקנים | א, בקצה הגמלון נמצא פסלו של ישוע, ומתחתיו שתי הדמויות שהשתתפו בבשורה: מרים והמלאך גבריאל. ב, 4 אנשים כותבים – אלה ארבעת האוונגליונים כותבי הבשורות, כל אחד עם הסמל שמייצג אותו באמנות. ג, עליה אירועים חשובים מהביוגרפיה של ישוע. ד, שומרי ארץ הקודש מהמאה ה-14, והסמלים: ידיים של ישוע ופרנסיסקוס, וסמל 5 הצלבים הפרנסיסקני. |
23 קתולים אורתו' פרוטסט' | נצרת, כנסיית יוסף הקדוש להשאיר תרומה | הנצחה בקריפטה נגריה צלבני | א, בית המשפחה, באפסיס המרכזי מעל המזבח נראה ציור קיר המתאר את המשפחה הקדושה. ב, שמתחת לאולם התפילה יש מערה המזוהה במסורת כמקום מגורי המשפחה כשחזרה ממצרים. ג, באחת המערות שכן בית המלאכה של יוסף הנגר. השרידים תוארכו למאות הראשונות לספירה. ד, בקריפטה השתמרו שרידיה של הכנסייה הצלבנית שנבנתה בצורת צלב. |
23 קתולים אורתו' פרוטסט' | נצרת, כנסיית בית הכנסת להשאיר תרומה | הנצחה אין נביא בעירו המסורת מיסה | א, בית הכנסת של נצרת בימי ישוע. בתקופת בית שני היה בעיקר מקום של לימוד תורה, ישוע לימד בבתי כנסת. ב, ישוע קרא פסוקים בעלי אופי משיחי, גורש ע"י הנוכחים בבית הכנסת, שגררו אותו להר הקפיצה. ג, מהתקופה הביזנטית, למרות שבית הכנסת אינו במבנה גלילי טיפוסי, ומתוארך לתקופה הצלבנית/ממלוכית. ד, לצד הכנסייה העתיקה הוקמה ב-1887 כנסייה יוונית-קתולית חדשה, שמעוצבת ומתפקדת ככנסייה פעילה. |
23 פרוטסט' | נסיעה ובהר הקפיצה | זיהוי האירוע מצפון תצפית | א, מכאן ניסו יהודי נצרת להשליך את ישוע לאחר שעורר את חמת זעמם בדרשה בה הכריז על עצמו כמשיח. ב, תושבי הכפר נצרת גררו את ישוע אל ראש ההר אך ברגע האחרון הוא הצליח לקפוץ מן ההר ונעלם. ג, "כנסיית פחד מרים". מרים עמדה שם כשאנשים גררו את בנה מבית הכנסת להר הקפיצה כדי להשליך אותו. ד, דרומה על עמק יזרעאל וההרים סביב: הרי הכרמל, הר תבור והרי גלעד. העיר נצרת בצפון-מערב. |
26 קתולים | חיפה, סטלה מאריס להשאיר תרומה | כרמליתים הצרפתים הנצחה מרכז עולמי | א, מסדר קתולי שקם במאה ה-12, וראה באליהו דמות מופת. שמם נגזר מהכרמל שבו פעל אליהו. ב, נתנו לכרמליתים חסות, קנו את "הכרמל הצרפתי", ובמאה ה-19 הקימו את המנזר וסללו לכאן דרך. ג, הכנסייה הוקמה על מערה טבעית, שהיא היום הקריפטה, והכרמליתים מאמינים שבה ישב אליהו. ד, מהווה למעשה את המרכז העולמי של מסדר הכרמליתים. באולם המרכזי תבליטים של דמויות כרמליתיות. |
אתרים במרכז הארץ
אתרים במישור החוף ותל אביב
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
28 | קיבוץ נחשולים, מוזיאון המזגגה מדריך מקומי ואוצ'ר ושרותים | בית חרושת מחול הים חדר נפוליאון צבע הארגמן | א, לבקבוקי זכוכית הוקם ע"י רוטשילד במאה ה-19, עבור יינות יקבי הברון בזכרון יעקב הסמוכה ובראשון לציון. ב, המקומי התקבלה זכוכית כהה ואטומה, אח"כ הברון ייבא חול, אך הבקבוקים היו יקרים והמפעל נסגר. ג, מוצגים תותחים ואמצעי לחימה שנפוליאון זרק לים כשנסוג אחרי כישלון כיבוש עכו, ונמצאו ע"י צוללנים. ד, הופק מחלזונות ימיים (ארגמון קהה הקוצים), בו הפניקים צבעו בדים, והיהודים – את פתיל התכלת בציצית. |
28 | עתלית, מחנה המעפילים מדריך מקומי ואוצ'ר ושרותים | העפלה 6 ספרים לבנים משנת 1940 כל המעפילים | א, עלייה בלתי חוקית מכל העולם בתקופת המנדט הבריטי, בעיקר באניות רעועות, אך גם דרך היבשה והאוויר. ב, שפרסמו הבריטים עקב המאבקים בין היהודים לערבים, וכללו מגבלות על התיישבות, רכישת קרקעות ועלייה. ג, המעפילים שהבריטים תפסו נשלחו לכאן. לפני כן ההעפלה הייתה מצומצמת. מ-1946 שלחו למחנות בקפריסין. ד, שוחררו מכאן באמצעות סרטיפיקט, הקצאה של אשרות עלייה. אחרונים שוחררו ב-1945 ע"י הפלמ"ח. |
29 | חדרה, חפציבה מדריך מקומי שרותים | חוות הכשרה קומונה חדרתית בית המשאבות דעיכה ופירוק | א, הוקמה בשנת 1906 כדי להכשיר עולים להקמת יישובים, וגם הייתה רווחית – מכרו את תוצרתה. ב, שעברה כאן את הכשרתה, הקימה בשנת 1909 את קבוצת דגניה (א'). ג, בתחילה נשאבו מי נחל חדרה, שהועברו באמות ותעלות להשקיית הפרדסים, ולאחר מכן נשאבו מי תהום. ד, במלחמת העולם הראשונה החלה דעיכה, החווה פורקה בשנת 1929, ורק המטעים המשיכו להניב פרי. |
29 | חדרה, בחאן מדריך מקומי ואוצ'ר ושרותים | חדרה הוקמה מבנה עות'מאני אישורי בנייה חקלאות | א, בגל השני של העלייה הראשונה, שבו הוקמו מושבות עצמאיות, פחות תלויות בפקידות הברון רוטשילד. ב, בו ישבו המתיישבים הראשונים של חדרה בשנת 1871. את האדמות רכש חנקין בכספי אנשים פרטיים. ג, חנקין הבטיח לקונים הפרטיים אישורי בנייה, אולם התורכים נתנו אישורי בנייה רק בשנת 1896. ד, העולים העסיקו ערבים מקומיים, ולמדו מהם חקלאות: מה לשתול, באיזו אדמה, מתי לזרוע. |
31 | נחל תנינים, בשמורה ואוצ'ר ושרותים | שני נחלים מים לקיסריה טחנות קמח יבוש הביצות | א, הצפוני נחל עדה שמנקז את רכס רמת הנדיב, והדרומי נחל תנינים שמנקז את חלקו הדרומי של הכרמל. ב, במאה ה-4 נבנתה מערכת סכרים שהעלתה את מפלס הנחלים, ומהאגם יצאה "האמה הנמוכה" לקיסריה. ג, בתקופות הביזנטית והעות'מאנית השתמשו במים שנאגמו ע"י הסכר כדי להפעיל טחנות קמח. ד, מערכת הסכרים גרמה להיווצרות ביצות כבארה, שיובשו רק במאה ה-20, ע"י חפירת תעלות ניקוז. |
30 | קיסריה, שרידי אמות המים בחוף הקשתות עזר: תרשים | מי בארות האמה הגבוהה האמה הגבוהה האמה הנמוכה | א, היו מקור המים של היישוב הפניקי מגדל סטרטון בתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית הקדומה (הורדוס). ב, מהמאה ה-1 חלקים A+B הגיעו ממעיינות שוני בצפון מזרח (A מימי אספסיאנוס, B הדריאנוס הלגיון ה-10). ג, חלק שלישי C מהמאה ה-2 לספירה, מפארק אלונה (עין עמיקם, עין אביאל ועוד), צינור חרס. C ביטלה את B. ד, מהמאה ה-4, מים מלוחים, סכרים חיברו את הנחלים תנינים ועדה, הגביהו את המוצא, האמה הייתה מקורה. |
הליכה בין גן לאומי קיסריה לחוף הקשתות | רכסי כורכר גידוד בית כנסת המרד הגדול | א, לאורך מישור החוף התהוו רכסי כורכר, על הרכס המערבי נבנה מקדש אוגוסטוס בקיסריה (ממערב) ויפו. ב, תהליכי גידוד הורסים את המצוק, וקברו את ארמון השונית שבנה הורדוס, ואת שרידי הנמל. ג, שרידים של בית כנסת מהתקופה הביזנטית, בו נמצאו כתובת "סינגוגוס", ופסיפס עם מנורות ולולבים. ד, כנראה שמתחתיו היה בית כנסת בתקופת בית שני, שבו פרצה מחלוקת בין היהודים לנכרים שהובילה למרד. | |
30 | קיסריה, בכניסה לתאטרון ואוצ'ר ושרותים | מגדל סטרטון הקמת קיסריה הורדוס הומלך בירה | א, היה ישוב צידוני קטן חרב בחלקו, כאשר ב-30 לפנה"ס הוענק להורדוס (שמלך בשנים 37-4 לפנה"ס). ב, הורדוס הקים עליו את קיסריה בין השנים 22-10 לפנה"ס, עבור אוכלוסייה נכרית, כדי שתהיה נאמנה לו. ג, ע"י הרומאים, לא היה מזרע בית דוד, לא היה חשמונאי, ולכן רצה להדק את הקשרים עם הנכרים בארץ. ד, בסוף המרד הגדול קיסריה הפכה לבירת פרובינקית יודאה (/פלשתינה) עד לכיבוש המוסלמי בשנת 640. |
30 | קיסריה, בכניסה, המשך | פונטיוס פילטוס קורנליוס פאולוס אבות הכנסייה | א, הנציב שצלב את ישוע, התגורר (כנראה) בקיסריה בארמון הנציבים, ארמון השונית שבנה הורדוס. ב, הוטבל לנצרות ע"י פטרוס בקיסריה בשנת 39. זו ההטבלה הראשונה של פגני לנצרות היהודית. ג, היה כלוא בקיסריה שנתיים, כאזרח רומי היה זכאי להישפט ע"י הקיסר, ולכן נשלח לרומא, שם נכרת ראשו. ד, חיו בה, וביניהם במאה ה-4 הבישוף אוזביוס שכתב בעיר את "האונומסטיקון" – רשימת ישובי ארץ ישראל. |
30 | קיסריה, בתאטרון עזר: תרשים מבנה תאטרון | מערבה גודל חלקי התאטרון פונטיוס פילטוס | א, התאטרון פונה מערבה (ולא צפונה, חריג), עם סקנה פרונס מעל לפולפיטום, שהסתיר לצופים את הים. ב, היום יש בתאטרון 3,158 מושבים משוחזרים, בתקופה הרומית הייתה בנוסף קוויאה שלישית. ג, אורקסטרה וסביבה כורסאות אבן למכובדים, וומיטורים לכניסת קהל, ופורטיקוס = רחבת הטיולים ומעליה וולום. ד, מוזכר באבן שהייתה בשימוש משני באחד המושבים, אולי ממקדש שהיה מאחורי הבמה. |
30 | קיסריה, בהיפודרום / הקירקוס המערבי | היפודרום שערי הזנקה אמפיתאטרון תאי החיות | א, השם היווני למסלול מרוץ, הורדוס הקים, רואים את יסודות הספינה, ובקצה בסיסים עם חורים למתה. ג, בנקודה הצפונית נמצאים תאי/שערי ההזנקה של המרכבות מימי הורדוס, שהיו רתומות לסוסים. ד, הקירקוס (שם רומי למסלול) בוטל במאה ה-2 לספירה, והוקם אמפיתאטרון על חלק מהשטח, בקצה הדרומי. ב, המבנים בחלק הדרום-מזרחי הם התאים שמהם יצאו חיות הטרף, שבהם טבחו הגלדיאטורים. |
30 | קיסריה, בנמל עזר: תרשים שיחזור הנמל | הקמת הנמל תפקיד הנמל המזחים מצודה צלבנית | א, הורדוס יצר שובר גלים ע"י מילוי דוברות ענק בפוצולנה, אפר וולקני שמתקשה במים כמו בטון, שהשקיע במים. ב, עגינה, הצטיידות, תיקונים, ומחסה בזמן סערות. השתלב בסחר התבואות ממצרים. ג, התפרקו אחרי 100 שנים. שובר הגלים העכשווי בנוי על יסודות שובר גלים צלבני, שהיה ממזרח להרודיאני. ד, המגדל על המזח היה מצודה צלבנית. כשביברס תקף, הצלבנים נסוגו למצודה, הרימו את הגשר, וניצלו. |
30 | קיסריה, בגבעת המקדשים עזר: תרשימים | מקדש אוגוסטוס כנסייה ביזנטית כנסיה צלבנית מבנה מוסלמי | א, מסד רחב מאד שעליו הורדוס בנה את "המקדש לאוגוסטוס ורומא", בשטח נותרו שרידי חלקים מכורכר. ב, כנסייה אוקטגונלית מהמאה ה-6, אולי לכבוד פיליפוס המבשר מקיסריה. קירות אלכסוניים שרידי מתומן. ג, הקתדרלה של פטרוס שבנה לואי ה-9 במאה ה-13, להנציח שבקיסריה פטרוס הטביל את קורנליוס. ד, הכנסייה נהרסה ע"י בייברס, ונבנה מבנה מוסלמי שקירותיו בכיוון צפון-דרום. |
קיסריה, כיבוש צלבני | בשנת 1099 בשנת 1101 בשנת 1187 בשנת 1191 | א, במסע הצלב ה-1 הצלבנים לא כבשו את קיסריה אלא עקפו אותה ממזרח, ורק נחו לידה שלושה ימים. ב, באלדווין כבש את ערי החוף, וגם את קיסריה, וטבח בתושבי העיר. העיר הצלבנית בוצרה באופן חלקי. ג, סלאח אדין האיובי שרף את העיר וניתץ את הבתים והחומות. ד, במסע הצלב ה-3 ריצ'ארד לב הארי כבש את קיסריה, והפך אותה לבירה של ממלכת הצלבנים השנייה. | |
30 | קיסריה, ממזרח לשער המזרחי | בשנת 1217 במאה ה-13 שער תפנית פריצה | א, קיסריה בוצרה ע"י ז'אן דה-בריאן מלך צרפת, אולם אלמאלכ אלמועט'ם עיסא שליט דמשק האיובי הרס, ונסוג. ב, לואי ה-9 הקדוש ביצר את קיסריה: חפיר ומעליו גשר מעץ, חלקלקה, שער, מגדלים עם חרכי ירי, ומַשִׁיקוּלִי. ג, ביצור נוסף, כניסה עם תפנית כפולה: תפנית בכניסה לתוך בית השער, ותפנית ביציאה מהשער אל המצודה. ד, הממלוכים גלשו מעבר לחפיר עם חבלים, טיפסו מעל לחומה, ופתחו את השער מבפנים. |
30 | קיסריה, בית השער הצלבני | השער ארכיטקטורה קמרונות בשנת 1265 | א, שתי כנפיים של עץ מצופה ברזל או מתכת, כדי שלא יוכלו לשרוף אותו. את השער סגרו עם קורת בריח אדירה. ב, בקו הקונסול עמודי מרפק צלבניים, עם כותרות מעוטרות בדגם צמחי. ג, מהכותרות יוצאות צלעות המצטלבות בקמרונות המחודדים שבתקרה (קמרון גותי מהמאה ה-13). ד, קיסריה נכבשה ע"י בייברס, הצלבנים עזבו עם ספינות לעכו. בייברס הרס את הביצורים עד היסוד. |
31 | שוני, בתאטרון הרומי ואוצ'ר ושרותים | שעשועים תקו' ביזנטית תקו' צלבנית תקו' עות'מאנית | א, אתר מרפא ושעשוע של קיסריה הוקם במאה ה-2 לספירה, בו נערכו חגיגות מיומאס (משחקי פריצות במים). ב, הפסיקו עם חגיגות המים, מבנה התאטרון הוסב למרכז של בעלי מלאכה, והוקם בית בד גדול. ג, הוקם מבצר קטן על שרידי התאטרון. ד, נבנה עליו בית אחוזה דמוי ח'אן, חדריו מנצלים את הקמרונות שתמכו במושבי התאטרון, ולכן הם בצורת קשת. |
31 | רמת הנדיב, באחוזת הקבר בגן הנדיב | חוטם הכרמל גן הנדיב מערת הקבורה על עפר הארץ | א, אנחנו נמצאים בקצה הדרומי של הכרמל המשולש. הכרמל הוא שלוחה של השומרון. ב, שטח פרטי בבעלות משפחת רוטשילד, מתוחזק מכספי קרן רוטשילד. ג, חצובה בסלע, קבורים בה הברון ואשתו עדה, המקום נבנה בהשראת מערות קבורה של ימי בית שני. ד, נציגי היישובים שהוקמו בתמיכת הברון הביאו שקיות ובהן אדמה מיישובם, והטמינו אותן עם ארון הקבורה. |
31 | זכרון יעקב, בגן המייסדים | הקמת המושבה הברון רוטשילד שגשוג הסתדרות | א, בשנת 1882 הגיעו לחיפה עולים מגלאץ ברומניה, ורכשו את אדמות זמרין. אחרי שנה המקום כמעט קרס. ב, משלחת פנתה לברון רוטשילד בפריז, שרכש את המושבה, קרא לה ע"ש אביו, ושלח את פקידיו לנהל. ג, התושבים יצאו מבתי זמרין ובנו מושבה של רחוב אחד, כמו הטמפלרים, ובזכרון הוקם יקב "כרמל מזרחי". ד, המורים הוקמה בשנת 1903 בכינוס "הכנסייה הארץ ישראלית" בהשתתפות נציגי היישוב היהודי בארץ. |
29 | אפולוניה / ארסוף/ארסור, ליד המצודה ואוצ'ר ושרותים | תקופות קדומות תקו' צלבנית הגנה משולשת כלי אוכל רבים | א, יישוב פניקי בתקופה הפרסית- ארסוף, הלניסטי- אפולוניה, ביזנטי- סוזוסה, צלבני- ארסור, מוסלמית- ארסוף. ב, במאה ה-12 הפכה ארסור לבירת האזור, סביב לעיר הצלבנית היה חפיר וחומות, שנבנו על גבי חומה טולונית. ג, במאה ה-13 שיפצו ההוספיטלרים את ביצורי העיר והמצודה בצפון, שגם לה היו חפיר וחומות, ודונז'ון. ד, נמצאו בלטרינה (חדר שירותים) במצודה, אולי אחרי הסעודה האחרונה לפני שנפלה בידי הממלוכים. |
29 | תל אפק, באודאון ואוצ'ר ושרותים | אפק לשרון תקופות קדומות הורדוס רומית מאוחרת | א, השם אפק קשור לאפיק, מקומות שהיו בהם מעיינות. ב, בקרב אבן העזר בני ישראל נלחמו בפלישתים שישבו באפק; בתקופה ההלניסטית – הייתה עיר. ג, הרחיב את העיר וקרא לה אנטיפטריס על שם אביו, עיר במבנה רומי, עם קארדו, שחרבה במרד הגדול. ד, העיר חודשה בחלק הדרומי, והאודאון נבנה בתקופה הביזנטית. העיר חרבה ב-363 ברעידת אדמה וננטשה. |
29 | תל אפק, במבצר אפק | פינאר באשי ארמון במרכז מפעל המים מפעל ירקון-נגב | א, המבצר הוקם בתקופה העות'מאנית באקרופוליס של התל, על גבי שרידים מתקופות קודמות. ב, מתקופת השלטון המצרי בישראל, עיר כנענית בתקופת הברונזה, מהמאה ה-13 לפנה"ס. ג, הבריטים הקימו בשנת 1935 את מפעל המים "ירקון-ירושלים", שאבו מים ממעיינות הירקון, וטיפלו במים. ד, הקו לירושלים נפגע במלחמת 1948, ואת מי מעיינות הירקון העבירו משנת 1955 לנגב, לפיתוח חקלאות. |
32 | יפו, בגן הפסגה | תקופות קדומות שגשוג וחורבן תקו' עותמאנית נפוליאון | א, במאות 15-13 לפנה"ס – עיר עם ממשל מצרי. בתקו' החשמונאית – עיר נמל יהודית שחרבה במרד הגדול. ב, בנייה ושגשוג בתקופה הביזנטית, הרס סאסאני, שיקום בתקופה הצלבנית ה-2, הרס בתקופה הממלוכית. ג, באמצע המאה ה-17 הצרפתים השיגו היתרי בנייה, הפרנסיסקנים בנו בתי הארחה לצליינים ואחריהם עוד. ד, בשנת 1799 כבש את יפו וטבח בה, ריכז את הפצועים והחולים שלו במנזרים, ואסף אותם כשנסוג מצריימה. |
32 | יפו, בגן הפסגה | אבו נבוט במאה ה-19 במאה ה-20 מוניציפלית | א, במאה ה-19 תפס את יפו, התמנה למושל, שיקם ובנה. כך גם בימי המושלים המצריים 1831-1840. ב, פריחה ושגשוג, פרקו את החומות ויצאו מהן: נבנה כיכר השעון, שוקמה הדרך לירושלים ונוספה רכבת. ג, יפו הייתה עיר מעורבת עם מאבקים בין היהודים לערבים, הייתה מוקד בפרעות ובמרד הערבי (1936-1939). ד, במלחמת 1948 יפו התרוקנה מתושביה הערבים והנותרים נכנעו. יפו סופחה לתל אביב בשנת 1949. |
32 | יפו, בשער רעמסס | יפו הקדומה תחותמס השער מבנה השער | א, השרידים הקדומים ביותר שנתגלו ביפו הם שרידי חלקלקה שהקיפה את הגבעה במאה ה-18 לפנה"ס. ב, חידש את הכיבוש המצרי, ובמאות 15-13 לפנה"ס הייתה יפו עיר עם ממשל מצרי (כרנכ, מכתבי אלעמרנה). ג, מתקופת פרעה רעמסס ה-2, לו מייחסים את יציאת מצרים. גם החומה שמסביב מיוחסת לרעמסס ה-2. ד, אומנות מאבן חול קשה ומסותתת, עליהן חרוטים בכתב חרטומים שמותיו ותאריו השונים של רעמסס ה-2. |
32 | יפו, בנמל | נמל יפו מעגן יונה הנביא דלתות ניקנור | א, מהמרכזיים בישראל ברוב תקופותיה ההיסטוריות, נמלה של ירושלים. ב, מעגן טבעי, מחסה ארעי לכלי שייט ליד שרטון סלע טבעי. האניות עגנו במרחק, והגיעו לחוף בכלי שייט קטנים. ג, האל ציווה שילך לנינוה, סירב וברח לתרשיש, האנייה נקלעה לסערה, זרקו אותו לים, נבלע ע"י דג ונפלט לחוף. ד, בבית המקדש, במהלך השיט מאלכסנדריה התרחש נס, דלת שהושלכה לים עלתה בנמל יפו. |
32 | יפו, בנמל | תקופות קדומות העות'מאנים הבריטים רציף עלייה | א, בתקופה החשמונאית יפו הייתה עיר נמל יהודית, ובתקופה הצלבנית שימש הנמל צליינים שבאו לירושלים. ב, ייבשו את הים ובנו את המזח. נמל מים רדודים, אניות עגנו מערבית לסלעים, אנשים וסחורות ירדו בסירות. ג, ערכו שיפוץ מסיבי: העמיקו, פוצצו סלעים, יצקו שובר גלים מבטון על בסיס חלק מהסלעים וטבלאות הגידוד. ד, לכאן הגיעו צליינים והעולים בעלייה השנייה. לאחר שביתת הערבים בנמל במרד הערבי הוקם נמל בתל אביב. |
32 | יפו, מגדל השעון | מגדל השעון סראיה חדשה הקישלה "שער השליטים" | א, נבנה ע"י הסולטאן עבדול חמיד השני, ובנייתו הושלמה בשנת 1904, לכבוד יובל 25 לשלטונו. ב, נבנתה במאה ה-19 כבית הממשל, ולידה הבית הפרטי של המושל ומשפחתו. הבניין פוצץ ע"י לח"י ב-1948. ג, מול הסראיה (ממערב), בית מעצר בריטי, לימים משטרת תל אביב יפו, כיום נבנה מלון פאשה אורכידאה. ד, דרכו נכנסו למסגד המחמודייה (ע"ש מוחמד אבו נבוט מושל יפו) אנשי השלטון שהגיעו מבית הסראיה החדש. |
32 | יפו, המושבה האמריקאית- גרמנית | אמריקנים פינוי גרמנים פינוי | א, בספטמבר 1866 הגיעו ליפו אנשים ממיין בארה"ב, כדי להקים התיישבות חקלאית ולתרום לביאת הגאולה. ב, הם בנו בתי עץ במודל אמריקאי, אולם תנאי הקרקע, המחלות וסיכסוכים גרמו לפירוק הקבוצה. ג, בשנת 1869 הגיעו לכאן טמפלֶרים גרמנים, הקימו כאן שכונה שנייה, במטרה לבנות חברה יצרנית חקלאית. ד, הדור השני של הטמפלרים חזר לחיק האומה הגרמנית, הקימו ועד של התנועה הנאצית, וגורשו ע"י הבריטים. |
32 | תל אביב יפו, נווה צדק | שמעון רוקח אהרון שלוש 2 בתי ספר 2 טורי בתים | א, ראה את מצוקת הדיור של היהודים ביפו, והקים אגודה שמטרתה הייתה לבנות שכונה יהודית ביפו. ב, רכש את השטח עבור האגודה שהקים רוקח. ביתו של אהרון שלוש היה הראשון בנווה צדק, בשנת 1887. ג, בית ספר לבנים בצרפתית של "כל ישראל חברים", ומולו בית ספר לבנות בעברית של "חובבי ציון". ד, בשני רחובות, עם חצר פנימית, בדגם של "חצר ירושלמית". השכונה סופחה לתל אביב בשנת 1924. |
33 | תל אביב בראשיתה, בכל בו שלום עזר: מודל | אחוזת בית אספקת מים תכנון עירוני תל אביב | א, עקיבא וייס הציע להקים עיר גנים יהודית לקבוצת בונים, שרכשה את כרם ג'באלי ליד נווה צדק. ב, מרכזית, נחפרה באר ליד שדרות רוטשילד, ועליה נבנה מגדל מים. ערוץ הנחל בשדרות רוטשילד יושר. ג, כביש צפון-דרום רחב, ורחובות ניצבים צרים יותר. המגרשים הוגרלו ב-"הגרלת הצדפים". ד, השם שונה שנה לאחר הקמתה, בשנת 1910, לתרגום שם ספרו של הרצל אלטנוילנד = ארץ ישנה חדשה. |
33 | תל אביב, בש"ד רוטשילד פינת נחמני | אונסק"ו ריכוז גדול ורצוף בתים בצבע לבן שימור בניינים | א, "העיר הלבנה" הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשל ריכוז מבנים בסגנון אדריכלות בינלאומי (בעיקר באוהאוס). ב, של מבנים משנות ה-30 של המאה ה-20, אז הייתה בתל אביב שפה אדריכלית מקומית של קווים נקיים. ג, צבעו בלבן כדי שהבית יתחמם פחות, התאימו את הבתים לאקלים. הפונקציונליות עמדה במרכז התכנון. ד, הבנייה החדשה נעשית בחומר אחר (לדוגמה זכוכית), ובנייה בהסגה – כדי להדגיש את התוספת המאוחרת. |
33 | תל אביב, בחצר בית ברוטשילד פינת מזא"ה | פונקציונליות חלונות בנייה מבטון מזוין בניין על עמודים | א, טור מאונך של חלונות בחדר המדרגות, דרכם נכנס אור ואוויר; חלון ארוך אופקי לרוחב הקיר, מעין "חלון סרט". ב, בחדר שינה חלון קטן, החדר מוסתר, אחורי; קרניז מעל החלון בולט החוצה מהקיר כדי ליצור צל. ג, שחררה את תכנית הבניין מאילוצים, למשל, מרפסת יכלה להיות מוסגת פנימה או בולטת החוצה. ד, צף על הרחוב, החלל של הרחוב ממשיך מעבר לבית, מרחיב את שטח הרחוב. |
33,34 | תל אביב, העיר החדשה, ליד הבימה או בכיכר רבין | צפון תל אביב תכנית גדס ריאות ירוקות קשת ירוקה | א, העיר התפתחה צפונה, ממזרח היו הכפר הערבי סוּמֵייל, ומדרום לו המושבה הטמפלרית שרונה ושדותיה. ב,מכיכר ביאליק צפונה, צירי תנועה רחבים מדרום לצפון, ורחובות צרים ממערב למזרח, שהזרימו אוויר ים. ג, גינות במרכז הריבועים שנוצרו בהצטלבות רחובות נוספים, צרים יותר. הקרקעות פרטיות. ד, מש"ד רוטשילד, דרך האקרופוליס = מרכז תרבות, ש"ד חן, ובעירייה מערבה בש"ד נורדאו עד לכיכר אתרים. |
34 | תל אביב, בשרונה | הטמפלרים מושבות מושבה חקלאית גרוש הטמפלרים | א, האמינו שהמקדש הוא המקדש שבלב, ובמאה ה-19 החליטו להקים את "עם האל" בארץ הקודש. ב, הטמפלרים הקימו בארץ ישראל מושבות מודרניות, פיתחו חקלאות ותעשייה, ועזרו להתיישבות היהודית. ג, שרונה הייתה המושבה השלישית שהוקמה, על הדרך שחיברה בין יפו לשכם, בה גידלו גפנים ליין, והוקם יקב. ד, במאה ה-20 הקימו משרד נאצי ותנועת נוער היטלראית, וגורשו ע"י הבריטים בשנות ה-40 של המאה ה-20. |
34 | תל אביב, נמל תל אביב | המרד הערבי נמל יהודי נמל נוסעים הסבה | א, פרץ בשנת 1936, הערבים בנָמֵל יפו שבתו כדי לשתק את הכלכלה המנדטורית ואת ייצוא התפוזים היהודי. ב, באותו חודש התקבל היתר לבנות מזח בקצה הרחוק של תל אביב, כשבאזור התקיים יריד המזרח. ג, נפתח בשנת 1938, אליו הגיעו עולים. במלחמת העולם השנייה הנמל נסגר, ולאחר המלחמה חזר לפעול. ד, עם הפעלת נמל אשדוד בסוף 1965 נסגרו נמלי יפו ותל-אביב, וכיום נמל תל אביב הוא מתחם בילוי. |
36 | מצודת אשדוד ים | אשדוד הפלישתים תקופה טולונית מבנה המצודה | א, נוסדה במאות ה-18-17 לפנה"ס. המצודה נבנתה במאה ה-7 ע"י האומאים, על גבי שרידים ביזנטיים. ב, לקחו את ארון הברית, שעבר מאבן העזר אשדודה. במצודה נמצא "אשדודה" – פסל בצורת דמות מברונזה. ג, במאה ה-10, אחמד אבן טולון, ששלט ממצרים, שיקם את ערי החוף והמצודות הימיות לתצפית והתראה. ד, במרכז נמצאת הבאר של המצודה, בחלק המזרחי מגורי חיילים, ובחלק המערבי אורוות הסוסים. |
36 | אשקלון, ליד השער הכנעני ואוצ'ר ושרותים | עיר כנענית פלישתים תקו' הברזל חדלו להתקיים | א, מהמאה ה-19 לפנה"ס, מוקפת חומה עם 4 פתחים לכל כיוון, חפיר וסוללה, ומצפון שער לבנים כנעני ששרד. ב, במאה ה-12 לפנה"ס הגיע כובש חדש, גויי הים, ובתוכם קבוצת הפלישתים, מהים האיגאי. ג, אחת מחמש ערי פלישתים, בחסות המצרים, אחרי שרעמסס ה-III הביס את הפלישתים והושיב אותם כאן. ד, בתחילת המאה ה-7 לפנה"ס הגיע נבוכדנצר מלך בבל, הרס את העיר והיגלה את תושביה, שהתבוללו ונעלמו. |
36 | אשקלון, ליד השער הכנעני, המשך | מתיישבים גדלה וקטנה במאה ה-12 העות'מאנים | א, אח"כ ישבו בה פניקים, הלניסטים וחשמונאים. ב, בתקופה הרומית-ביזנטית העיר גדלה, אח"כ הצטמצמה, ובמאות 10-11 הפאטימים בנו עיר מבוצרת. ג, הצלבנים כבשו את העיר, שיפצו, בנו חומות ומגדלים, אך היא נהרסה בידי הממלוכים, ונותרה חרבה. ד, מהמאה ה-18 ניצלו את חורבות אשקלון, עמודים וכותרות הועברו להקמת מבני ציבור ביפו ובעכו. |
36 | אשקלון, ליד השער הכנעני, המשך | השער הכנעני מבנה השער לבני בוץ מסדרון מקומר | א, שער קשת מלבנים משנת 1850 לפנה"ס. זהו השער המקושת הקדום ביותר בעולם (כמו השער בדן ובעכו). ב, החלק התחתון ששרד עד לגובה מטר, בנוי מסלע כורכר, שהוא דיונת חול שהתאבנה. ג, מעל לכורכר בנו בלבני בוץ ששוחזרו. את אבני הכורכר המסותתות ולבני הבוץ טייחו כדי להגן עליהם. ד, השער עשוי קשתות ובנוי בצורת מסדרון מקומר באורך 15 מטרים, כשהפתח החיצוני הצפוני מסיבי יותר. |
36 | אשקלון, ליד הבסיליקה | בתקו' הרומית הבסיליקה סיטראות אודיאון | א, 37 לפנה"ס עד 423 לספירה, אשקלון הגיעה לשיא פריחתה והייתה מרכז מסחרי אזורי. ב, הרומית מהמאה ה-3 שימשה כמבנה ציבורי. חלק מהעמודים מגרניט, עמודים אחרים והבסיסים עשויים גיר. ג, כנראה שרק הסיטראות בצדדים היו מקורות. במתחם נתגלו כותרות ופסלים, אותם נראה מרוכזים בהמשך. ד, מדרום לבסיליקה היה אולם עגול למחצה שייתכן ושימש כמקום התכנסות. אולי אודיאון = תאטרון קטן. |
הדרכות דרך במישור החוף ותל אביב
יש לחבר את הנושאים המוצעים למה שרואים בשטח בקטע הנסיעה, ולשנות את הניסוח בהתאם (חצינו את נחל, לצידי הכביש רואים יער, אנחנו עוברים ליד, וכיו"ב).
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
29 | נסיעה בשרון | גבולות ונחלים נחל אלכסנדר צבי נחל / צב רך יער חדרה | א, נחל תנינים בצפון, נחל חדרה, אלכסנדר, פולג ועד למי הירקון בדרום. מוצא הנחלים בשומרון. ב, איסקנדר, סוחר אבטיחים, ישב בנמל הסחורות במכמורת וייצא אבטיחים מאזור שכם למצרים. ג, אוכלוסיית הצבים הרכים התרגלה לאכול ליד גשר הצבים, אחרי שבעבר הושלכו שם פגרים של עופות. ד, הביאו אקליפטוסים כדי ליבש את הביצות ועץ לתעשייה. בפועל הביצות יובשו ע"י עבודות ניקוז הנדסיות. |
32 | נסיעה ליפו | עיר נמל צירים רכס הכורכר השם יפו | א, יפו היא אחת מערי הנָמֵל העתיקות בעולם והחשובה ביותר בישראל, רוב תקופות ההיסטוריה. ב, יפו על דרך הים שחיברה בין עזה לדמשק, סחר ימי ונמלה של ירושלים – דרכה הגיעו צליינים לירושלים. ג, יפו נמצאת על גבעה נשאת, על רכס הכורכר, מצוקית מצד מערב. ד, עולי רגל נוצרים בימי הביניים מיחסים את השם ליֶפֶת בן נוח, שבנה – כך טענו – את העיר. |
נסיעה במישור החוף מתל אביב דרומה | מבנה הארץ מישור החוף דרך הים צמח הצבר | א, ארץ ישראל נחלקת ל-4 רצועות אורך: מישור החוף, שפלת יהודה/הדום השומרון, גב ההר, בקעת הירדן. ב, נחתך ע"י נחלים הזורמים ממזרח למערב. בימי קדם היה בוצי וקשה לחציה, לכן דרכי האורך נכנסו מזרחה. ג, בין מצרים – מעצמה אחת, לסוריה ומסופוטמיה – מעצמות עבר הירדן, עברה דרך השפלה והדום השומרון. ד, (סברס) הובא לארץ במאה ה-18 ממרכז אמריקה, כענף כלכלי מכניס ליצירת צבע. כיום משמש לגידור חלקות. |
אתרים בשפלת יהודה
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
38 | תל בית שמש, בראש התל עזר: תנ"ך | תקופת הברזל יישוב ישראלי ארון הברית חזר לבית שמש | א, יישוב מקראי, נמצאו בתל שרידים מתקופת הברזל, תקופת ההתנחלות ותקופת ממלכת יהודה. ב, בתל לא מצאו עצמות חזיר. בית שמש נחרבה בשנת 586 לפנה"ס בידי נבוכדנצר מלך בבל (חורבן בית 1). ג, נשבה ע"י הפלישתים בקרב אבן העזר, עשה צרות לפלישתים בכל מקום שאליו העבירוהו. ד, הפלישתים קשרו את הארון לפרות, והן פנו מזרחה עם הארון, והגיעו לבית שמש, לבני ישראל. |
38 | תל בית שמש, ליד בור המים | מאגר מים צלב פתחים תקופה ביזנטית | א, בור המים מתקופת הברזל I, בערך 1200 לפנה"ס. רואים בדופן מרזבים שאוספים מי נגר עילי. ב, נפח הבור 800 מטרים מעוקבים, והוא חצוב בסלע בצורת צלב. קירות הבור טויחו. ג, הכניסה למאגר דרך פיר מרובע שבו מתפתל גרם מדרגות. את המים שאבו מחור במרכז תקרת המאגר. ד, השכבה העליונה בראש התל (להצביע, שם עמדנו קודם) היא מהתקופה הביזנטית, וכוללת את המבנה. |
38 | הליכה ובחורבת קיאפה, בשער המערבי | תקופת המקרא "מרחיבים" | א, מאפיינים: חומת סוגרים, בתי מגורים, 2 שערי 4 תאים זהים, השני בצד דרום-מזרח, אולי זו שעריים מהתנ"ך. ב, ממצאים שתומכים בקיומה של ממלכה מאוחדת במאה ה-10 לפנה"ס (אסכולת אוניברסיטת ירושלים): ג, 1-חרצני זיתים שרופים תוארכו למאה 10 לפנה"ס; ד, 2-אוסטרקון ובו 5 שורות בשפה העברית באלפבית הפרוטו-כנעני, שהיה בשימוש עד למאה ה-10 לפנה"ס; |
38 | חורבת קיאפה, בשער המערבי, המשך | המשך ממצאים: תקו' הלניסטית | א, 3-קנקן חרס עם השם אשבעל (שם שמופיע במקרא רק בימי דוד המלך) באלפבית פרוטו-כנעני; ב, 4-ידיות קנקנים שבהן הוטבעה לפני הצריפה טביעת אצבע (בדומה לקנקני "למלך"); ג, 5-שעריים מוזכרת בתנ"ך בהקשר של דוד המלך. ד, השכבה מתקופת הברזל מכוסה בשכבת חורבן, ומעליה שכבה מהתקופה ההלניסטית. |
38 | תל עזקה, מתחת לעצים בראש התל עזר: תנ"ך | דוד וגוליית במלחמה זיהוי עזקה הצעת גוליית | א, הקרב בין דוד לגוליית התרחש למרגלות התל ממזרח, ליד הגשרון בכביש מעל נחל האלה. ב, הפלישתים חנו בין שוכה לבין עזקה. שאול נאסף עם צבאו בחלק הצפוני של עמק האלה. ג, מתחתינו נחפרו שרידים של חומות, מגדלים ומצודה מתקופת המקרא, אשר כוסו בתום החפירה. ד, גוליית הציע במקום מלחמה כוללת לערוך קרב אחד על אחד – קרב בין האלים הקובעים למי הניצחון. |
38 | תל עזקה, מתחת לעצים בראש התל, המשך | כבד וקליל נצחון דוד נסיגה ביטוי | א, גוליית היה כבד ומסורבל, דוד היה קליל ללא מדים, לקח רק קלע עשוי מחבל, ויצא בדילוגים בשם אלוהים. ב, דוד קלע אבן אל מצחו החשוף של גוליית, שנפל מעצם המכה, דוד שלף את חרב גוליית וכרת את ראשו. ג, לאחר הקרב, הפלישתים נסו לגת ועקרון. אנשי יהודה רדפו אחריהם, הרגו בהם, ובזזו את הצידה והנשק. ד, כיום משתמשים בביטוי "דוד וגוליית" לבטא נצחון לא סביר של הקטן/החלש על הגדול/החזק. |
70 | תל לכיש, ממול לתל בפינה דרום-מערבית עזר: תנ"ך | שליט לכיש בתנ"ך סנחריב | א, לפי מכתבי אלעמרנה היה אחד מבני הברית של שליט גת ושליט גזר, שהיו נגד שליט ירושלים. ב, יהושוע צר על לכיש, החרים אותה והחריב אותה עד היסוד. לכיש הייתה עיר בנחלת יהודה. ג, בימי ממלכת יהודה מוזכרת לכיש פעמים רבות, היא הייתה עיר חשובה בממלכת יהודה. ד, חזקיהו מרד בסנחריב מלך אשור, שהגיע לארץ במאה ה-8 לפנה"ס וכבש את לכיש. |
70 | תל לכיש, ממול לתל בפינה דרום-מערבית עזר: תנ"ך | שער העיר תבליט סנחריב שיקום ונפילה חרסי לכיש | א, רואים את המדרגות העולות אליו בצדו המערבי של התל. למעלה בפינה רואים את סוללת הכיבוש האשורית. ב, בנינווה מתאר את הכיבוש. האשורים העלו אילי מצור על הסוללה, כבשו במאה 8 לפנה"ס ושבו את תושביה. ג, תל לכיש שוקמה אחרי סנחריב, נבנתה גבוה יותר, אולם נהרסה ע"י נבוכדנצר מלך בבל בשנת 586 לפנה"ס. ד, אוסטרקונים שכתב מפקד המצודה היהודאית של לכיש, בזמן המצור של נבוכדנצר. |
מרכז מבקרים של ענבי טלי מדריך מקומי ואוצ'ר ושרותים | מושב לכיש מושב קיבוץ | א, מתיישבי לכיש עסקו בעבר וגם בהווה בגידול ענבים למאכל ולייצור יין. ב, המשפחה מהווה יחידה כלכלית (בדרך כלל חקלאות) עצמאית הפועלת במסגרת כללי עזרה הדדית. ג, שיוון בצריכה ובבעלות – הכל שייך לכולם, וכולם מקבלים אותו הדבר. ד, חברי הקיבוץ משתפים את חדר האוכל, המכבסה, שירותי נוי – גינון ציבורי, תרבות, חיי קהילה, וועדות שונות. | |
39 | חורבת מדרס, במערכת המסתור לקחת מים | שרידים יהודיים מערכת מסתור מאפיינים מבנה | א, מימי בית שני, מהתקופה החשמונאית. הייתה רציפות של יישוב יהודי עד למרד בר כוכבא, אז נכבש וננטש. ב, המקום שימש למסתור ומקלט ליהודים במרד בר כוכבא נגד הרומאים בשנת 135 לספירה. ג, המקום קטן וצר – יחידה רומית לא יכלה להיכנס למערכת המסתור. ד, המחילות מקשרות בין חדרונים קטנים ואולם גדול, שבו חצובים כוכי קולומבריום. |
39 | מרשה, המערה הפולנית ואוצ'ר ושרותים | אונסק"ו תקו' הלניסטית מבנה המערה כתובת בפולנית | א, אתר מורשת עולמית: מיקרוקוסמוס של ארץ מערות, עם שרידים מתקופות: מקרא, הלניסטית, רומית וצלבנית. ב, על המדרונות שרידי בתים ושכונות, ובתת-הקרקע – מאות מערות חצובות בקירטון, שנוצרו כמחצבות לבנייה. ג, מערה בחתך פעמוני, עם גרם לולייני היורד בכיוון השעון. רואים את סימני החציבה הידנית. ד, בשנת 1943 עברה כאן קבוצת חיילים מצבא פולין החופשית עם הגנרל אנדרס, עמם הגיע מנחם בגין. |
39 | מרשה, בית בד הלניסטי עזר: תרשים בית בד | בתוך מערה תהליך יצור שמן גומחה פולחנית מרכז מסחרי | א, נחצבה מראשיתה להיות בית בד. הכניסה לבית הבד הייתה בגרם מדרגות שנחצב לתוך מסדרון משופע. ב, ריסוק באבנים עדשתיות (הלניסטי), סחיטה בעקלים עם מכבש קורה ומשקולות, איגום ואיסוף השמן הצף. ג, הפתח בין שני מתקני הסחיטה מעוצב, יש עליו עיטור ומעליו כרכובים, וכן מזבח – שעליו ניתן להגיש מנחה. ד, במרשה נמצאו 26 בתי בד וכ-1,800 דונם זיתים. כנראה שמקור עושרה של מרשה היה ייצוא השמן למצרים. |
39 | מרשה, במערה הצידונית עזר: במערה | מערת קבורה ראש המשפחה תיארוך ציורי קיר | א, בתוך כוכים, עם גמלון משולש בראש הכוך. המערה בעלת אופי משפחתי, בה נקברו בני משפחה אחת. ב, היה גם ראש הקהילה הצידונית, קבור בבמה במבנה דמוי מקדש יווני: כותרות, ארכיטרב, פריז וגמלון. ג, המאה ה-3 לפנה"ס. שמות הנפטרים מציינים שלושה דורות: חיבור בין אדומים וצידונים עם קשר למצרים. ד, בעיקר דמויות של בעלי חיים, אמיתיים ומיתיים, שצולמו ע"י החוקרים שמצאו את המערה, והם כיום משוחזרים. |
39 | בית גוברין, במערת הפעמון | מחצבת קירטון מבנה פעמון תיארוך מערת מסתור | א, החציבה מלמעלה דרך הפתחים הקטנים, ששמרו על לחות גבוהה במערה, וכך היה קל יותר לחצוב. ב, היקף הבור גדל תוך כדי חציבה, את החוצבים הורידו עם גלגלת, וכך גם העלו גם את גושי הסלע שחצבו. ג, המערה היא מסוף התקופה הביזנטית, המאה ה-6, עד למאות 8-9 לספירה – התקופה הערבית הקדומה. ד, קרוב לתקרה ישנה מחילה עם מאפיינים דומים למערת מסתור מימי מרד בר כוכבא, עם כוכים לנרות. |
39 | בית גוברין, באמפיתאטרון עזר: תרשים אמפיטאטרון | אונסק"ו עיר רומית אמפיתאטרון במרכז הזירה | א, אתר מורשת עולמית יחד עם מרשה: עיר קדומה עם שרידים מהתקופות הרומית והצלבנית (כנסייה ממזרח). ב, הרומאים כבשו את המקום במרד הגדול, השאירו כאן צבא, והפכו לעיר רומית אליותרופוליס=עיר בני החורין. ג, נבנה כאמפיתאטרון באמצע המאה ה-2 לספירה, ותיפקד עד לרעידת האדמה בשנת 323. ד, ישנן תעלות מהן יצאו חיות הטרף. בצד מערב היה מקדשון קטן בו המתחרים התפללו ואכלו ערב התחרות. |
38 | בית גוברין, בכנסייה הצלבנית | מבנה בסיליקלי מאפיין צלבני בניית המצודה הרס המצודה | א, אולם תווך שנגמר באפסיס שפונה מזרחה, עם סיטראות בצדדים. בסיטרה הצפונית נבנה מסגד. ב, אומנות מסיביות בחתך ריבועי שיכלו לתמוך בגג הצלבני שהיה מסיבי, סירוק אלכסוני, תווי סתתים. ג, נקראה בית ג'יבלין. הצלבנים החליטו לכתר את אשקלון המוסלמית ב-4 מצודות, וכבשו אותה בשנת 1153. ד, כנראה במאות 12-13, ובתקופה הממלוכית והעות'מאנית המבנה הפך למסגד, וכל המתחם למצודה. |
42 | תל גזר, ליד שיחזור של לוח גזר | לוח גזר מיקום אסטרטגי זיהוי | א, כתובת מהמאה ה-10 לפנה"ס חרותה בכתב עברי קדום על לוח קטן מאבן גיר. ב, הכתובת מציינת את הפעולות החקלאיות שנעשו בכל חודש מ-12 חודשי השנה. ג, גזר יושבת בסמיכות לדרך הים, ולדרך העולה לירושלים, שעברה בשפלה דרך מעלה בית חורון ושער הגיא. ד, מסביב לאתר נמצאו מספר סלעים שעליהם חקוק "תחום גזר". השם גם נשתמר בפי המקומיים. |
42 | תל גזר, ליד מפעל המים | מבנה המפעל תיארוך תקופות גזר מוזכרת | א, חפיר הוביל למנהרה עמוקה המגיעה אל מפלס מי התהום, כך שאין צורך לצאת אל המעיינות מחוץ לעיר. ב, מפעל המים נחצב בתקופת הברונזה התיכונה, ודומה למפעלי המים שנמצאו בבאר שבע, מגידו וחצור. ג, הייתה עיר בתקופה הכנענית והישראלית. בגזר נתגלו ביצורים כנעניים, מקדש כנעני, ושער מימי שלמה. ד, באסטלה של מרנפתח מהמאה ה-15 לפנה"ס, במכתבי אלעמרנה מהמאה ה-14 לפנה"ס, ובתנ"ך. |
42 | פארק איילון, הליכה בשביל המעיינות עזר: התנ"ך | יהושוע יהודה המכבי מעיינות הצומח | א, איילון מופיעה בתנ"ך בקרב בין מלכי האמורי לבין יהושוע בן נון, בעקבות הברית של הגבעונים עם יהושוע. ב, תיאור קרב אמאוס של יהודה המכבי בניקנור וגורגיאס היוונים, שנערך עם שחר, דומה לקרב של יהושוע. ג, לאורך שביל המעיינות יש מספר מעיינות ופירי מים, היוצאים מתעלה תת קרקעית שנבנתה במאות 3-4. ד, הצמחייה הטבעית היא: אלונים, אלות, חרובים, מעט אורנים, וכן נטע האדם: שקד. |
40 | מקווה ישראל, בשדרת הדקלים | הוקמה ע"י כי"ח מערת נטר אליהו קראוזה הגן הבוטני | א, ב-1870 כבית ספר חקלאי. כי"ח הקימה בתי ספר באזורים בהם היו יהודים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה. ב, מערה טבעית אשר שימשה מקום מגורים זמני לקרל נטר ולראשוני התלמידים במקווה ישראל. ג, ניהל את מקווה ישראל 42 שנים, הקים את פלוגת העמל שנטעה עצים בכדי למנוע את גיוסם לצבא התורכי. ד, שדרת הדקלים היא חלק מהגן, ששימש כמקום איקלום, ומרכז להפצת צמחים אלה בכל הארץ. |
40 | ראשון לציון, במוזיאון ואוצ'ר ושרותים | נוסדה ב-1882 בית ספר עברי דגל ישראל המנון התקווה | א, על אדמות פרטיות, שעברו לבעלות הברון רוטשילד אשר סייע כספית באמצעות פקידיו, אך גם גרם לעזיבה. ב, הראשון שלימד את כל המקצועות בשפה העברית. ג, ב-1885, בחגיגות 3 שנים להיווסדה של המושבה, ציירו את הדגל, שאומץ ע"י התנועה הציונית ב-1897. ד, נפתלי הרץ אימבר ביקר כאן בשנת 1884, חיבר את השיר, שאומץ לו לחן ושונו כמה ממילותיו. |
40 | רחובות, בית חיים ויצמן ואוצ'ר ושרותים | מדען ציוני הצהרת בלפור נשיא ראשון מכון ויצמן | א, לצד פעילותו המדעית, עסק ויצמן בפעילות ציונית. ב, במלחמת העולם הראשונה ייצר אצטון מחומר חדש, נתן לבריטים, ובתמורה התקבלה "הצהרת בלפור". ג, בשנת 1949 נבחר לכהן כנשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, מביתו שברחובות. ד, הוקם ב-1934 ביוזמת חיים ויצמן, כדי לבנות תעשיה כימית, יצור דשנים שיאפשרו לגדל בתנאים צחיחים. |
40 | רחובות, מכון איילון בגבעת הקיבוצים ואוצ'ר ושרותים | חוות הכשרה מפעל תחמושת מפעל סודי מכבסה ומאפייה | א, בתקופת המנדט הבריטי הכשירו בגבעת הקיבוצים נוער לקראת חיים בקיבוץ. ב, בשנת 1945 הוקם מפעל לייצור תחמושת מתחת למכבסה, בניגוד לחוק הבריטי, שפעל עד לשנת 1949. ג, כמחצית האנשים שחיו למעלה לא ידעו על קיומו של המפעל, ויצאו כל בוקר לעבודה בשדות. ד, המכבסה יצרה רעש והסתירה את הפתח למפעל; המאפייה יצרה ריח, והיה בה פתח נוסף למרתף. |
41 | רמלה, במסגד הגדול להשאיר תרומה | כנסייה צלבנית זיהוי נוצרי הצלבנים בנו במאה ה-13 | א, מבנה אולם התפילה הוא בסיליקלי, עם אוֹמנוֹת גדולות ורחבות שאינן מאפשרות לראות את כל חלקי המסגד. ב, רמלה מזוהה עם רמתיים צופים, עירו של יוסף הרמתי, בעל חלקת הקבר בה נקבר ישוע לאחר צליבתו. ג, את הכנסייה במאה ה-12, עם סממנים צלבניים: תווי סתתים, קו קונסול עם עמודי מרפק, קשתות מחודדות. ד, המקום הפך למסגד, נבנה מינרט, החצר רוצפה, והותקן בה מיחרב ומינבר. |
41 | רמלה, במסגד הלבן, מתחת לעץ השיזף | המסגד נבנה שם המסגד חורבן ובנייה המגדל הלבן | א, כשהעיר הוקמה במאה ה-8, ע"י בית אומיה. אנחנו בחצרו, וכל השרידים שרואים הם מסוף המאה ה-12. ב, ניתן לו על ידי אלמוקדסי, גאוגרף ערבי, כיוון שהיה מכוסה באבן לבנה ונקייה (כנראה קירטון). ג, המסגד חרב כמעט לחלוטין ברעידות אדמה במאה ה-11, ונבנה מחדש באותה מאה בידי הסלג'וקים. ד, המסגד שוקם במאה ה-14 ע"י הממלוכים, ואז גם נבנה המגדל הלבן כביצור צבאי עם תצפית. |
41 | רמלה, בבריכת הקשתות ואוצ'ר ושרותים | תקופה עבאסית מאגר מים שאיבה קשת מחודדת | א, בריכת הקשתות נחפרה במאה ה-8, בתקופתו של הח'ליף הארון אלרשיד מבית עבאס. ב, בריכה תת-קרקעית לאגירת מים, שניזונה ממוביל מים שיצא מגזר אל המאגרים במתחם המגדל הלבן. ג, את המים שאבו בעזרת דליים וחבלים, דרך האשנבים שבתקרה. ד, הגג נתמך על ידי שלושה טורי עמודים, בכל טור חמישה עמודים, ובין כל זוג עמודים ישנה קשת תומכת. |
41 | לוד, גשר ג'ינדס | בייברס גשר ג'ינדס מבנה הגשר סמל בייברס | א, הגשר מיוחס לסולטאן הממלוכי בייברס, כחלק מדרך הדואר הממלוכית שקישרה מנהלית בין קהיר ודמשק. ב, נטוי מעל ערוץ צדדי של נחל איילון בצפון לוד. ג, בסיסי 4 האומנות של הקמרון המרכזי מעובים במבנים דמויי פירמידה, המהווים "שוברי זרימה". ד, חקוק על הגשר: דמות האריה, בייברס פירושו אריה, הדורס עכבר או עכברוש. |
הדרכות דרך בשפלת יהודה
יש לחבר את הנושאים המוצעים למה שרואים בשטח בקטע הנסיעה, ולשנות את הניסוח בהתאם (הכביש ירד ועלה כשחצינו את עמק, אנחנו חוצים את רכס X מתוך, אנחנו עוברים ליד היישוב וכיו"ב).
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
38 | נסיעה ממחלף שער הגיא לבית שמש | גבולות השפלה עמקים לטייל עם תנ"ך שתי מדרגות | א, במערב מישור החוף, במזרח הרי יהודה, בדרום נחל שקמה, בצפון נחל שילה או הירקון. ב, מחלקים את השפלה: הצפוני הוא עמק איילון, המרכזי עמק שורק, והדרומי הוא עמק האלה. ג, על עמק איילון למדים מספר יהושוע, על עמק שורק מספר שופטים, ועל עמק האלה מספרי שמואל. ד, לאורך: גבוהה במזרח – הרים בגובה 350 מטר, ונמוכה במערב – גבעות והרים בגובה 150 מטר בקירוב. |
38 | נסיעה ליד צרעה ואשתאול עזר: תנ"ך | צרעה שבט דן שמשון תמות נפשי | א, ממערב לכביש. שמשון נולד בתל צרעה, ותחילת גילויי הגבורה שלו היו בין צרעה לאשתאול שמצפון לה. ב, לא הצליח להתנחל כאן, ורובו עבר צפונה – לתל דן. באזור זה נשארו בני דן רק בצרעה ואשתאול. ג, שמשון היה שופט, שהוא כינוי למנהיג, חי כנזיר יהודי, לא שתה יין ולא הסתפר. ד, שמשון יצא להילחם בפלישתים. הוא התחתן עם בת פלישתים, ופעל מתוכם. אשתו השנייה דיללה את כוחו. |
38 | נסיעה בכביש 38 - יש לציין ממקום למקום | המסלע המרכזי נחלים במרכז בשפלת יהודה בהרי יהודה | א, קירטון רך שבו חצבו מערות, שלרוב מכוסה בשכבה שהתקשתה הקרויה נארי, ומכונה "הגג של המערות". ב, נחל גוברין ונחל האלה נשפכים במקומות שונים לנחל לכיש, אשר נשפך לים התיכון מדרום לנמל אשדוד. ג, גבעות, שכבות סלע ישרות (קירטון), אדמה בהירה (רנדזינה), טרסות, הרבה זיתים. ד, נטיית שכבות הסלע חריפה (גיר ודולומיט), האדמה כהה יותר (טרה רוסה), הגידולים מתחלפים בגפנים. |
38 | נסיעה מבית גוברין לתל עזקה | עדולם בשפלה עזקה כיבוש נבוכדנצר | א, ממזרח לכביש נמצא פארק עדולם, ובו כמה אתרים ארכאולוגיים. דוד ברח מפני שאול למערת עדולם. ב, שתי יחידות אורך: גבוהה במזרח – הרים בגובה 350 מטר, ונמוכה במערב – גבעות והרים בגובה 150 מטר. ג, שוכנת בגבול שבין השפלה הגבוהה לנמוכה, שהוא תוואי כביש האורך בעמק האלה. ד, בסוף תקופת ממלכת יהודה, 586 לפנה"ס, נבוכדנצר כבש את לכיש, עזקה וירושלים. |
נסיעה מאשקלון לתל לכיש | התנחלות נגבה קרית גת מושב לכיש | א, בני ישראל נמנעו מלהיכנס לארץ-ישראל בדרך הקצרה ביותר מארץ גושן, כי זו עברה דרך ארץ פלישתים. ב, מצפון לכביש, הוקמה ב-12 ביולי 1939 בין ישובי "חומה ומגדל" האחרונים והדרומי ביותר. ג, מדרום, שמה של העיר הוא תוצאה של זיהוי מוטעה של תל עירני עם העיר הפלשתית גת (המזוהה בתל צפית). ד, מתיישבי לכיש עסקו בעבר וגם בהווה בגידול ענבים למאכל ולייצור יין. | |
48 | נסיעה מבית גוברין למרכז ג'ו אלון | ג'ו אלון מרכז ג'ו אלון יער להב ספר המדבר | א, היה מפקד טייסת, שימש בתפקיד הנספח האווירי בשגרירות ישראל בוושינגטון, ונרצח בארה"ב. ב, מרכז לידיעת הארץ והכרת האזור, עוסק בתחומי החברה, התרבות, הסביבה והאמנות, לצד מרכז תיירותי. ג, בדרום גבעות שפלת יהודה, בואכה באר שבע. היער תורם לשיפור איכות הסביבה, ומספק צרכי נופש ובילוי. ד, היער בולט על רקע מיעוט הצומח הטבעי שסביבו, המורכב בעיקרו שיחים מדבריים נמוכים. |
אתרים בהרי יהודה, שומרון ובקעת הירדן
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
43 | הר אדר, ליד האנדרטה | נקודת שליטה מלחמת 1948 מסירת האתר כיבוש וכישלון | א, רום 880 מטר מעל פני הים, הבריטים הקימו על ההר מתקני רדאר, ובמקום ישב כוח ירדני בפיקוד הבריטים. ב, במבצע "יבוסי" יצא כוח פלמ"ח-הראל ממעלה החמישה לחלץ את הנפגעים מקרב נבי סמואל, ונורה כאן. ג, כשהבריטים עזבו הם מסרו את המקום לירדנים, כי העריכו שבתא שטח זה הירדנים חזקים יותר. ד, כוח של הפלמ"ח כבש את המקום, אולם הלגיון הירדני כבש אותו חזרה, והחזיק בו עד לשנת 1967. |
45 | הר אדר, ליד האנדרטה | אתר הנצחה חטיבת הראל העיצוב מגדל תצפית | א, לחטיבת "הראל" לדורותיה בכל הגזרות. ב, (חטיבת מילואים שאינה קשורה לחטיבת פלמ"ח-הראל שפורקה) כבשה את הר אדר במלחמת 1967. ג, שתי "צלחות" רדאר המונחות זו על גבי זו, וניצבות על שתי רגלים, הנראות כשער הפונה אל ירושלים. ד, מדרגות לולייניות בנויות בתוך רגלי הבטון, נוף פנורמי של הרי ירושלים במזרח ושפלת החוף במערב. |
43 | קרית ענבים, בית הקברות הצבאי עזר: על ג'ימי | האנדרטה צורת האנדרטה בסיס אימונים חטיבת "הראל" | א, של חטיבת "פלמ"ח-הראל" תוכננה, בוצעה ופוסלה על ידי מנחם שמי, אביו של ג'ימי שנפל. ב, האנדרטה מזכירה בקווי המתאר החיצוניים שלה את אנדרטת האריה השואג בתל חי. ד, בקיבוצים קרית ענבים ומעלה החמישה היה בסיס אמונים מרכזי של לוחמים, ונקודת יציאה לקרבות. ב, חטיבת "הראל" שמרה על הדרך לירושלים, החללים הובאו, תוך כדי קרבות, למקום שהיה בסיס פעולתם. |
44 | בית ילין מדריך מקומי ואוצ'ר ושרותים | רכישת הקרקע חאן דרכים הקמת מוצא הבית כיום | א, בשנת 1860 יצאו שני יהודים מחומות ירושלים ורכשו כאן חלקת כרם אותה החכירו לערבים. ב, בשנת 1871 יהושע ילין בנה בחלקה חאן דרכים לעוברי אורח, שכלל בית כנסת. ג, בשנת 1890 בנה יהושע את ביתו מאחורי החאן, ומתחתיו נבנתה רפת. חלק מהחאן שימש ככתת לימוד. ד, החאן ששוחזר משמש היום בית כנסת, והאולם שמתחתיו משמש כאולם אירועים. |
44 | אנדרטת מגילת האש | הסיפור המגילה הנצחת השואה נתן רפפורט | א, סיפור העם היהודי מעקדת יצחק, דרך חורבן בית המקדש השני, השואה, ועד החזרה לירושלים. ב, המגילה היא הביטוי העמוק ביותר לעם היהודי, שההיסטוריה שלו מקופלת במגילות. ג, תהלוכות המובילות למחנות השמד ושל המתמרדים יוצאות מגליל אחד, ושבות לירושלים בגליל השני. ד, יליד ורשה, כל בני משפחתו נספו בשואה, יצק גוויל נחושת מתפתל בצורת 8. בנה אנדרטאות נוספות בארץ. |
45ב | יד קנדי, מחוץ למבנה, כולל סיור במבנה | אתר הנצחה ג'ון קנדי יד קנדי גזע עץ כרות | א, לנשיא ארה"ב ג'ון פיצג'רלד קנדי שנבחר בשנת 1961, נרצח בשנת 1963, ועד היום לא ידוע למה נרצח. ב, אוהד ישראל, פעל בתקופה שבישראל היה שפל בין מלחמת קדש (1956) למלחמת ששת הימים (1967). ג, נבנה בשנות ה-70 של המאה ה-20, אחד משתי אנדרטאות הקשורות לארה"ב (גם אסון התאומים בליפתא). ד, בתוך יער, ומסמלת את חייו הגדועים של הנשיא, שהסתיימו בגיל 46. הוקם ביזמת קק"ל, הפסל דב פייגין. |
44 | סטף ואוצ'ר ושרותים | חקלאות עתיקה אדמה טרשית מדרגות בעל ושלחין | א, שחזור ועיבוד גני פרי וירק בשיטות מסורתיות: עצי פרי בחלקות הבעל, ירקות וצמחי תבלין בערוגות שלחין. ב, החקלאים הכשירו לחקלאות ע"י עיזוק – עקירת הטרשים, וסיקול – סילוק האבנים אל השוליים. ג, מהאבנים שסוקלו הוקמו קירות תמך לשכבת אדמה פורייה שהובאה לשטח = טרסה, ונבנו מגדלי שמירה. ד, גבוה מהמעין – חקלאות בעל (מי נגר), מהמעין למטה – תעלות שאפשרו לנהל את הולכת המים לחלקות. |
44 | מערת אבשלום מדריך מקומי ואוצ'ר ושרותים | היווצרות המסת הסלע נטיפים וזקיפים שלל צורות וצבע | א, הסלעים המכילים את המערה הם סלעי משקע ימיים, ובהם סידן רב המצוי בשלדי בעלי החיים הימיים. ב, שכבות הסלע שהורבדו על קרקע ים עברו קימוט והרמה, דרך הסדקים חדרו מי גשמים שהמיסו את הסלע. ג, משקעי הסידן במים צומחים מהתקרה כלפי מטה (נטיפים), וצומחים מקרקעית המערה כלפי מעלה (זקיפים). ד, השקעה בלתי אחידה יוצרת נטיפים וזקיפים בשלל צורות. הצבע ממינרלים ומלחים שונים הנספחים למים. |
46ב | סבסטיה, באגורה/פורום תאום עם הצבא, שמספק הסעה מאובטחת משבי שומרון ואוצ'ר ושרותים | א, הורדוס בנה את סבסטיה בשנת 30 לפנה"ס והקדיש אותה לקיסר אוגוסטוס ("סבסטי" היה שמו היווני). ב, הורדוס בנה את סבסטיה והפך אותה לעיר אלילית, עבור האוכלוסייה הנכרית. אגורה = כיכר העיר בשפה יוונית. ג, רחובות במערך קארדו (צפון-דרום) ודקומנוס (מזרח-מערב). העמודים נתגלו מבצבצים עומדים מהאדמה. ג, הפורום = כיכר העיר בשפה רומית, מקום המסחר והמשפט, בו ישבה מועצת הזקנים שנקראת סנאט ברומית. | |
46ב | סבסטיה, בתאטרון אישור טלפוני עם המסעדה | טופוגרפיה גודל סקנה פרונס האוגוסטאום | א, בעוד שבקיסריה בנו קמרונות על גבי קרקע שטוחה, כאן השתמשו במדרון הטבעי, ועליו בנו את המושבים. ב, בתאטרון היו כ-2,000 מקומות ישיבה. לא יכלו לבנות תאטרון גדול כי השטח אינו ישר ולא בנו קמרונות. ג, הסקנה פרונס היה בצד צפון (כמו כמעט בכל התאטראות, פרט לקיסריה, שם היה בצד מערב). ד, הורדוס גילח את ראש ההר ובנה עליו מקדש מפואר לכבוד הקיסר אוגוסטוס. |
46 | הסרטבה, בראש ההר עזר: משנה, יוספוס פלביוס | מיקום שולט מזוהה עם אמות מים השם סרטבה | א, מעל צומת: דרך המלך בעבר הירדן, דרך הים ודרך גב ההר ממערב, ודרך רוחב – דרך היבוק ונחל תרצה. ב, מבצר אלכסנדריון שהוזכר ע"י יוסף בן מתתיהו. כנראה נבנה ע"י אלכסנדר ינאי בתחילת המאה ה-1 לפנה"ס. ג, החשמונאים יצרו אמות לאיסוף נגר עילי בצורה של האות "נ" בצמוד למדרונות, כולל גיחון, שהובילו לבורות. ד, מופיע במשנה, ברשימת הנקודות שבהן השיאו משואות כדי לקדש את החודש. |
46ב | נבי סמואל, ממערב שרותים | קדושת האתר הר השמחה זיהוי מבצר צלבני | א, לפי המסורת (בשונה מהסיפור המקראי) כאן נמצא קברו של שמואל הנביא, הקדוש לשלוש הדתות. ב, שם צלבני, כי מכאן צפו הצלבנים על ירושלים, מושא מסע הצלב הראשון ויעדו, כשהגיעו לכאן בשנת 1099. ג, הצלבנים זיהו את רמה, עירו של שמואל, ברמלה, שם מצאו את עצמות שמואל הנביא, והעלו אותן לכאן. ד, המחצבה להקמת המבצר והכנסייה הייתה כאן, ותוכננה לשמש כחפיר לאחר הוצאת האבנים. |
48 | מערת המכפלה בחוץ שרותים עזר: תנ"ך | זיהוי חברון רכישת האתר גישה לקברים הבנייה | א, בהרי יהודה, הערבים קוראים למקום אלחליל = עירו של אברהם, ונמצאו בה ממצאים מתקופת המקרא. ב, אברהם קנה את המערה כדי לקבור בה את שרה (להקריא מספר בראשית). ג, מאז הממלוכים אין כניסה למערה. הכניסה מותרת רק למבנה מעליה שבנה הורדוס במאה 1 לפנה"ס. ד, מסיבית, מרשימה ומפוארת, עם אבני גזית מסותתות, עם פסי אבן בולטים לאורך בחלק העליון של המבנה. |
48 | מערת המכפלה, בבית הכנסת תרומה | תקופות מערה כפולה מצבות 4 זוגות | א, המבנה כובד ולא נחרב, רק שינה את ייעודו מכנסייה ביזנטית, למסגד מוסלמי, כנסייה צלבנית, ושוב מסגד. ב, מורכבת משתי מערות במפלס תת-קרקעי, מחוברות במעבר צר, צורת קבורה אופיינית לתקופת האבות. ג, הורדוס בנה מצבות במפלס העליון מעל לקברים שבמערה, בחדר זה המצבות של אברהם ושרה. ד, קברי אברהם ושרה, לפי המסורת היהודית ציוני אדם וחוה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה – אבות ואימהות היהודים. |
48 | סוסיא, בבית הכנסת ואוצ'ר ושרותים | מתקו' ביזנטית אטריום פתוח אולם מרכזי פסיפס 3 חלקים | א, סוסיא הוקמה בימי החשמונאים, הייתה בשיאה אחרי חורבן בית שני, וניטשה בתקופה העבאסית, במאה 9. ב, בכניסה לחצר בית הכנסת אבן גולל שסגרה את הפתח, וביצרה את היושבים בו, ומסביב סטווים. ג, בכיוון מזרח-מערב, הבמה הראשית וארון הקודש נמצאים בצד הצפוני, כיוון ירושלים. ד, סמלים יהודיים: מנורה, שופר, לולב ואתרוג; גלגל המזלות; הצלה: כנראה עקידת יצחק ודניאל בגוב האריות. |
52 | הרודיון, ליד המאוזולאום המשוחזר ואוצ'ר ושרותים | הורדוס הקים תאטרון הר כמצבה מות הורדוס | א, את ההרודיון בשנת 15 לפנה"ס, מבצר עגול ענק מוקף במגדלים, כדי להנציח את ניצחונותיו וכאחוזת קבר. ב, הכיל כ-400 מקומות ישיבה, עם חדר צפייה מלכותי בעורף התאטרון ובו קירות המעוטרים בפרסקו. ג, בשנת 10 לפנה"ס, הורדוס הורה לשפוך עפר על המדרונות, כדי להעניק לגבעה צורה של קונוס. ד, הורדוס מת בשנת 4 לפנה"ס, תהלוכת הקבורה יצאה מיריחו והגיעה להרודיון (להקריא מיוספוס). |
52 | הרודיון, במנהרות המסתור | מאגרי מים במרד הגדול במרד בר כוכבא פתחי גיחה | א, הורדוס חצב בבטן ההר, במדרון הצפוני, כמה בריכות אגירה, בעיקר מי נגר. הבריכות מאורכות עם קמרונות. ב, בשנת 66 לספירה התבצרו המורדים במאגרים עד שהרומאים הכניעו אותם בשנת 71 לספירה. ג, המורדים ביטלו את המאגרים, וחפרו מחילות כדי לעבור בין החללים השונים, וגם חפרו מעבר כלפי למעלה. ד, נסתרים מהם הפתיעו את יחידות הצבא הרומי. בשנת 135 השורדים ברחו לביתר ולמערות מפלט במדבר. |
52 | הרודיון, בחצר המבצר בראש ההר עזר: תרשים | חצר פתוחה בין החומות בית הכנסת בית מרחץ | א, הכניסה דרך גרם מדרגות מרכזי מצפון, שרידי חומה כפולה ובה 4 מגדלים חצי-עגולים, המזרחי עיגול מלא. ב, יצרו מפלסים עם קורות עץ, ואת החללים ניצלו אולי למגורים ואולי לאחסון. בחומה החיצונית משפכי אור. ג, הטרקליניום מימי הורדוס הוסב ע"י המורדים שהתבצרו כאן במרד הגדול, בו התכנסו ללימוד תורה ומצוות. ד, בשיטת היפוקאוסט, שחימם את החדר החם. לחדר הפושר תקרה עגולה ששרדה, ובה פתח לכניסת אור. |
הדרכות דרך בהרי יהודה, שומרון ובקעת הירדן
יש לחבר את הנושאים המוצעים למה שרואים בשטח בקטע הנסיעה, ולשנות את הניסוח בהתאם (מדרום לכביש רואים את המבנה של, אנחנו נוסעים בדרך ששימשה, ממזרח לכביש נמצא מבצר, וכיו"ב).
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
43 | נסיעה בשער הגיא, עזר: השיר באב אלוואד | משטרת לטרון הדרך לירושלים תוואי הכביש דרך מסוכנת | א, הוחזקה בידי הערבים, במלחמת 1948 נערכו 5 ניסיונות לכיבוש משטרת לטרון, אולם היא לא נכבשה. ב, החלק הראשון נקרא באב אלוואד = השער בגיא שבין השלוחות. הדרך המפותלת הייתה ברוחב 6 מטרים. ג, הכביש עובר כאן בתוואי "הכביש הישן". הכביש מבוסס על תוואי של דרך רומית עתיקה וסלולה מיפו לירושלים. ד, במאה ה-19 הדרך מיפו ארכה יום וחצי, עם הפסקה ברמלה. הסכנות בדרך היו משודדים וגובי דמי חסות. |
43 | נסיעה בדרך לירושלים, חלק ממבצעי מלחמת 1948 | נחשון הראל יבוסי דני | א, 3-15.4.1948, נכבשו משלטי הקסטל ושער הגיא, כפרים ערביים ומחנות הצבא הבריטי, אך הדרך נחסמה. ב, 15-21.4.1948, ערב פסח תש"ח הועברו לירושלים כ-900 משאיות בשיירות. ג, 22.4-1.5.1948, נכבשו שכונות קטמון ומנזר סן סימון, המושבה הגרמנית, המושבה היוונית ושייח' ג'ראח. ד, 9-19.7.1948, כיבוש האזור שממזרח לתל אביב, לוד ורמלה, והורחב פרוזדור ירושלים. |
44 | נסיעה בפרוזדור ירושלים | תחום הפרוזדור דו"ח ועדת פיל כיבוש ב-1948 פרוזדור ירוק | א, השטח המחבר בין השפלה לירושלים ונמצא בגבולות הקו הירוק. ב, מיולי 1937, קבע כי יש להשאיר בשליטת הבריטים פרוזדור יבשתי רצוף ובטוח מירושלים ועד לים. ג, הפרוזדור נכבש במלחמת העצמאות, והיה מוקף בשטח ממלכת ירדן עד למלחמת ששת הימים ב-1967. ד, ישראל עסקה בנטיעות, נוצר פרוזדור בוטני ירוק, לעומת השטחים הקרחים מצפונו ומדרומו. |
64 | נסיעה ליד הדסה עין כרם | הדסה חלונות שאגאל מסורת יהודית | א, מרכז רפואי אוניברסיטאי בעין כרם מדרום-מערב. לאחר מלחמת העצמאות נחסמה הגישה ממערב ירושלים אל בית החולים הדסה בהר הצופים, ואז החליט ארגון "הדסה" לבנות את בית החולים בעין כרם. ב, 12 חלונות בבית הכנסת, מוקדשים לכל אחד מ-12 השבטים, ועליהם הברכה לכל שבט. ג, החלונות אינם מתארים דמויות אדם, ומופיעים בהם דמויות בעלי חיים, פרחים וסמלים יהודיים. |
56 | נסיעה מלטרון לקסטל, מבצרים צלבניים | מבצר לטרון מבצר בלמונט מבצר עין חמד מבצר הקסטל | א, חלק ממערך הגנה על הדרך לירושלים, מסורת מאוחרת: מקום הולדתו של הגנב הטוב שנצלב לצד ישוע. ב, = הר יפה ליד צובה, מבצר מרכזי שהוקם כחלק ממערך הגנה על הדרך לירושלים. ג, חווה חקלאית מבוצרת ששמרה על מקורות המים באתר. אולי היו בה אכסניה לצליינים ובית הבראה לחולים. ד, קאסטלום בלוואר = מבצר יפה נוף, שממנו שמרו על הדרך לירושלים. נבנה על גבי מבצר רומי. |
46 | נסיעה בבקעת הירדן | רצועות אורך הבתרונות מטעי תמרים קו העוג'ות | א, ככר הירדן (הע'ור) – השטח החקלאי; הבתרונות; גאון הירדן (הזור) – הירדן והשטחים המוצפים בחורף. ב, בנויים מתצורת הלשון, משקעים של ימת הלשון. ג, התנאים האקלימיים מתאימים לגידול: כמות גדולה של חום וכמות מאד גדולה של מים, מליחים וקולחין. ד, במזרח נחל ייטב, במערב נחל הירקון, מדרומו נתקעו הבריטים שנה במלחמת העולם הראשונה. |
46ב | נסיעה בכביש מעלה חורון (433) או שער הגיא (1) | מעלה חורון שער הגיא מים בשער הגיא ישובים | א, מוזכר במקרא כדרך לירושלים, אולם הוא ננטש, למרות שעולה בצורה מתונה ונוחה מבחינה טופוגרפית. ב, תוואי הכביש פותח מהתקופה הרומית למרות העליות לרכסים והירידות לערוצים, מסיבות גאולוגית והידרולוגית. ג, הנטייה החריפה יוצרת סידוק, יותר מים הזורמים בתוך הסלע, פורצים כמעיינות: אבו גוש, אקווה בלה, מוצא. ד, לאורך כביש שער הגיא יש יותר מקורות מים ולכן יישובים. דרך מחברת בין ישובים, ויישובים קמים לאורך הדרך. |
48 | נסיעה בין מיתר למערת המכפלה | דרום הר חברון תל זיף ממזרח מעיינות ערובּ | א, ספר מדבר: מבחינה גאוגרפית בהר, גובה 700-800 מטר, אולם המשקעים 200-400 מ"מ גשם בשנה. ב, יש חקלאות – עצי זית, חיטה, שעורה, אבל אין חורש. הר חברון הוא החלק הדרומי של הרי יהודה. ג, בספר שמואל מתוארת בריחתו של דוד מפני שאול. דוד הגיע למדבר זיף, והזיפים הלשינו עליו. ד, מקור המים של האמה הרומית בימי בית שני, שתגברה את "האמה התחתונה". גם הבריטים העלו מכאן מים. |
48,70 | נסיעה בין מערת המכפלה ללכיש | דרך האבות חלחול מושב אמציה תל לכיש | א, הכביש בקו פרשת המים נקרא "דרך ההר" וגם "דרך האבות", שחצתה את ארץ ישראל לאורכה על גב ההר. ב, מצפון-מערב לצומת, הנקודה הגבוהה ביותר בהרי יהודה ושומרון, גובהה 1,020 מטרים מעל פני הים. ג, מדרום על שם אמציה מלך יהודה, אשר ברח מירושלים ונרצח בלכיש, שהייתה העיר השנייה בחשיבותה. ד, במפנה המזרחי של תל לכיש נמצא מפעל מים תת-קרקעי שלא נחפר. |
46ב | נסיעה לסבסטיה, בהסעה משבי שומרון | שער העיר רחוב העמודים דקומנוס שומרון | א, הכביש עובר דרך שער העיר שומרון/סבסטיה. משני צידי השער ניצבים מגדלים עגולים מימי הורדוס ואילך. ב, בחפירות התגלו כ-600 עמודים, אשר עיטרו את הרחוב שהגיע עד שער העיר, לאורך כ-860 מטרים. ג, זה היה הדקומנוס מקסימוס של העיר הרומית, משני צידי הרחוב היו חנויות, וביניהן לרחוב הפרידו העמודים. ד, הייתה בירת ממלכת ישראל במאות 9-8 לפנה"ס, עד לגלות אשור, וישבה בפסגת התל. |
נסיעה אל/ליד מצדה | מדבר יהודה הגנה אסטרטגי מים | א, מצדה נמצאת בשוליים המזרחיים של מדבר יהודה. המדבר נמצא בחלק המזרחי של רצועת ההר. ב, מצדה בגובה של כ-450 מטרים מעל לפני ים-המלח. גאיות עמוקים סביב הופכים את הגישה לפסגה קשה. ג, מיקומה שולט על הדרך שעברה בבקע. פסגת ההר היא שטוחה כמעט לגמרי, אידאלית להקמת מבנים. ד, הארמונות ובתי המרחץ שהוקמו על ההר קראו תיגר על איתני הטבע, במקום צחיח ויבש. |
אתרים נוצריים במרכז הארץ
בטור "מספר הסיור" מופיע גם הזרם אליו משתייכים הצליינים שיהיו מעוניינים לבקר באתר: קתולים, אורתו' = אורתודוקסים, פרוטסט' = פרוטסטנטים.
בכל האתרים עזר ההדרכה הוא הברית החדשה. בכנסיות מקובל להשאיר תרומה בכסף מזומן.
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
32ב קתולים אורתו' פרוטסט' | יפו, כנסיית פטרוס הקדוש להשאיר תרומה | פטרוס היסטוריה חזית מזרחית הקומפלקס | א, אחד מ-12 השליחים אשר קיבל את המפתחות והבכורה מישוע, הפיץ את הנצרות והיה האפיפיור הראשון. ב, כנסייה ביזנטית שהרסו ערבים, נבנתה ע"י צלבנים שהרסו ממלוכים, נבנתה פעמיים ע"י פרנסיסקנים. ג, הוֹמָאז' לאירופה: אבנים אדומות, תחושת מקדש: אוֹמְנוֹת, פילסטרים, אפריז עם מטופות וטריגליפים. ד, כולל כנסייה, מנזר, ושגרירות הוותיקן (בחלק הצפוני, במפלס נמוך). |
32ב קתולים אורתו' פרוטסט' | יפו, בתוך כנסיית פטרוס הקדוש תרומה | מערב מעל למזבח דוכן הדרשן התקרה | א, האפסיס פונה לכיוון מערב, מעל למזבח יונה הבוקעת מחלון אלבסטר צהוב, פתח לגויים, לרומא. ב, תמונה של המלאך מתגלה לפטרוס בחזיון הפיגולים. משני צידי אולם התווך גומחות/קפלות, אין סיטראות. ג, הבסיס מעץ זית מסמל את היהודים, הופך "מהוקצע" – הנצרות – וחוזר להיות עץ זית עם ענפים חדשים. ד, קמרון חביתי, הקשתות מפרידות בין החלונות, ומעל לכל קפלה ישנו חלון עם ויטראז'. |
32 קתולים אורתו' פרוטסט' | יפו, ליד בית שמעון הבורסקאי | מסורת חלום הפיגולים הפצת הנצרות מגדלור ומסגד | א, פטרוס התארח בלוד, ונקרא לבית שמעון הבורסקאי להחיות את טביתא, שפקחה את עיניה והתיישבה. ב, פטרוס נשאר בבית, וכשעלה לגג להתפלל התגלה לו חזיון, ובו צווה לאכול בשר פיגולים אשר אלוהים טיהר. ג, מלאך התגלה לקורנליוס בחלום בקיסריה, קרא לפטרוס שהטבילו, והיה לפגני הראשון שהוטבל לנצרות. ד, נבנו על גבי הבית, נמצאים בבעלות משפחה ארמנית שתפקידה היה לשמור על המגדלור. |
32 ארמנים | יפו, המנזר הארמני ברציף העלייה ה-2 תרומה | במאה ה-17 במאה ה-18 תפוזים במאה ה-20 | א, הוקם מנזר ניקולס הקדוש על ידי הפטריארך הארמני מירושלים, לשמש כמלון דרכים לצליינים. ב, לאחר כיבוש יפו, ריכז נפוליאון את חולי הדבר במנזר, המשיך לעכו, נכשל, חזר לכאן, והרעיל את החולים. ג, במאה ה-18 הביא נזיר ארמני את התפוזים הראשונים ליפו. ד, במלחמת העולם הראשונה, ברצח שיטתי שביצעו הטורקים נרצחו ⅓ מהעם הארמני, כ- ½1 מיליון ארמנים. |
41 אורתו' אנגליקנים | לוד, כנסיית גאורגיוס הקדוש תרומה | גאורגיוס מאפיינים א-סימטריה מסגד אלעומרי | א, קדוש, היה חייל שגדל בלוד, סרב להשתתף בהקרבת קרבן לקיסר, התוודה שהוא נוצרי וראשו נערף. ב, כנסייה יוונית-אורתודוקסית: איקונוסטזיס, כסאות בצדדים, נברשת ענקית, זהב בפסיפסים, בציורים ובאיקונות. ג, מבנה רוחב ולא אורך, 2 אפסידות (במקום 3) צלבניות. בקריפטה נקבר ראשו של גאורגיוס. ד, בייברס השאיר מחוץ לתחום המסגד קשת אחת ואפסיס אחד, כדי שיראו את ניצחונו על הנצרות, וזו הכנסייה. |
קתולים פרוטסט' | אבן ספיר, מנזר יוחנן במדבר | הנצחה היסטוריה מעיין במערה | א, "המדבר", המקום שבו יוחנן המטביל מצא מקלט לאחר המנוסה מטבח התמימים, לפני שהטביל את ישוע. ב, הוקם במאה ה-6, הצלבנים במאה ה-12 הרחיבו אותו. אנטוניו ברלוצי בנה את הכנסייה והמנזר. ג, מעיין הנזיר (עין אלחביס) נובע מתחת למבנה, ובבריכה טובלים הצליינים. משם המים זורמים להשקיה. ד, (הגרוטו) שבה התבודד יוחנן, מזבח וציור קיר של אלישבע ויוחנן המטביל. |
45 פרוטסט' | יד השמונה מדריך מקומי להשאיר תרומה | שם הישוב קהילה משיחית יהודים משיחיים גן תנ"כי | א, הישוב הוקם ע"י עולים מפינלנד לזכר שליחת 8 יהודים פליטים לגרמניה, 7 מהם נספו בשואה. ב, בשנות ה-70 של המאה ה-20 הצטרפו אליהם יהודים משיחיים, והיום כל בני הישוב הם יהודים משיחיים. ג, מאמינים שישוע הוא המשיח המוזכר בתנ"ך, ומאמינים בשתי ביאות למשיח: ישוע בא ויחזור. ד, שחזורים של מתקנים עתיקים המחברים לתנ"ך, להיסטוריה ולגאוגרפיה. השחזורים בוצעו ע"י ישו דריי מהיישוב. |
45 קתולים פרוטסט' | אבו גוש, בכנסיית מרים של התחייה תרומה | הנצחה זיהויים לאמאוס כנסייה צלבנית הוספיטלרים | א, התגלות ישוע לשני אנשים ביום הראשון שקם לתחייה באמאוס, לפי הזיהוי הצלבני. ב, רומי (פלביוס) במוצא, ביזנטי בלטרון (פארק איילון), צלבני באבו גוש, פרנסיסקני (מוסלמית-ערבית) בקובייבה. ג, שרידי פרסקאות מהתקופה הצלבנית, תיעוד של עזיבת הסינגוגה = בית כנסת, וכניסת האקלסיה = כנסייה. ד, בתקופה הצלבנית ישבו כאן הוספיטלרים, שהפטרון שלהם היה יוחנן המטביל. האמנים ביזנטיים. |
45ב קתולים | אבו גוש, בכנסיית גבירתנו של ארון הברית | הקדשה זיהוי המקום שרידים מנזר | א, למרים, אם ישוע, הנמשלת בנצרות לארון הברית שנשא את ישוע, המייצג את הברית החדשה. ב, עם קרית יערים, אליה הגיע ארון הברית כשחזר משבי הפלישתים, ומכאן דוד העלה אותו לירושלים. ג, מתקופת הבית הראשון – גרם מדרגות מאבנים שעולה לאבן גדולה, נראית כמו מזבח, וכנסייה ביזנטית. ג, נזירות סן ג'וזף של ההתגלות, המוטו טיפול בחולים, וכאן נבנה בית חולים. כיום יש מנזר ואכסניה לצלייניות. |
45 קתולים אורתו' פרוטסט' | לטרון, אמאוס ניקופוליס להשאיר תרומה | הנצחה שרידים 2 ניצחונות בני האושר | א, המקום שבו פגש ישוע שני תלמידים ביום הראשון שקם לתחייה באמאוס, לפי הזיהוי הביזנטי. ב, שרידי שתי כנסיות ביזנטיות מפוארות עם פסיפסים ואגן טבילה בצורת צלב, וקיר של כנסייה צלבנית. ג, מלחמת יהושוע במלכי כנען בה עצר את השמש בגבעון ואת הירח בעמק איילון, ומלחמת יהודה המכבי. ד, קהילה שמטרתה תפילה, מקבלים צליינים להתפלל, וכן להכיר את היהדות, רוצים להתקרב לשורשי הנצרות. |
45ב קתולים | מנזר לטרון/ השתקנים/ גבירתנו של המכאובים | הקדשה זיהוי מבצר צלבני מנזר טרפיסטי | א, למקום שבו פגש ישוע שני תלמידים ביום הראשון שקם לתחייה באמאוס, לפי הזיהוי הביזנטי. ב, מקום קבורתו של לטרוניוס, הגנב הטוב, אחד מהשניים שנצלבו עם ישוע. ג, נבנה על הגבעה, במטרה להגן על הדרך העולה מיפו לרושלים, והוא נשלט ע"י המסדר הטמפלרי. ד, המוטו הוא תורה ועבודה, חיים רוחניים ללא תלות בקהילה, עובדים ומתפרנסים, כאן – מיקב וחנות. |
45ב קתולים אורתו' פרוטסט' | בית ג'ימאל, בכנסיית סטפנוס הקדוש | הקדשה בבית ג'מאל כנסייה ביזנטית מנזר סלזיאני | א, לסטפנוס, הפרוטו מרטיר הראשון, האדם הראשון שנהרג על קידוש אמונתו, כאן נמצאו עצמותיו. ב, היה ביתו הפרטי וקברו של רבן גמליאל נשיא הסנהדרין בסוף המאה ה-1 לספירה, המורה של סטפנוס. ג, כאן נמצאו גלוסקמאותיהם של סטפנוס, רבן גמליאל, ונקדימון, שהביא בשמים לקבורת ישוע. ד, המוטו הוא חינוך, לפתוח בית ספר בכל מקום שאין. כאן היה בית ספר חקלאי. |
42 פרוטסט' | מיני ישראל ואוצ'ר ושירותים | מבנה משכן כנסת כנסיית הבשורה שדרות רוטשילד | א, הפארק בנוי בצורת מגן דוד. כל אזור במגן דוד הוא חלק אחר בישראל ובו המבנים המצויים בו. ב, בירושלים, מקום הפעילות של 120 הנבחרים בגוף המחוקק. נצפה בהחלפת המשמר בכנסת. ג, בנצרת, שם גרו הוריה של מרים ביישוב יהודי, ושם התבשרה מרים על הריונה. ד, בתל אביב, עם ריכוז בתים בסגנון הבינלאומי, שזיכו את תל אביב בתואר אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. |
42 קתולים אורתו' פרוטסט' | מיני ישראל, ביולי-אוגוסט פתוח 17:00-22:00 | מנזר השתקנים כנסיית האושר כנסיית הבשורה גת שמנים | פירוט לכל כנסייה/מנזר מופיע בסיכום זה. |
אתרים בירושלים
אתרים מתקופת הבית הראשון
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
הר הזיתים, תצפית רחבעם, בדגש תקופות | העיר העתיקה הר הבית גבעה מערבית ממערב לחומה | א, מוקפת חומות. מדרום לחומה – עיר יבוס, עיר דוד והעיר בתקופת הבית הראשון. ב, בו נבנה בית המקדש ה-1, ה-2, במאה ה-8 – מסגד אלאקסא וכיפת הסלע. מדרום לו – ארמונות אומאים. ג, העיר התרחבה בסוף תקופת הבית הראשון. מדרום לה נמצא הר ציון: קבר דוד, חדר סעודה אחרונה (נוצרי). ד, מאמצע המאה ה-19 החלה יציאה מהחומות, של יהודים ומעצמות שרצו דריסת רגל בירושלים. | |
49 | עיר דוד, במגדל תצפית ואוצ'ר ושרותים | מצפון ממזרח מדרום ממערב | א, הר המוריה, עליו בנה שלמה את בית המקדש הראשון, שבי ציון ואח"כ הורדוס בנו את בית המקדש השני. ב, נחל קידרון – ביצור טבעי, ומעבר לו הר הזיתים ובו בית הקברות עם מערות קבורה מתקופת בית ראשון. ג, מפגש הנחלים קדרון וגיא בן הינום, שם נמצאת בריכת השילוח שהוקפה בחומה בימי חזקיה (בית ראשון). ד, הגיא המרכזי – ביצור טבעי, ומעבר לו הגבעה המערבית והר ציון, אותם מקיף גיא בן הינום. |
49 | עיר דוד, שטח G עזר: שרטוט האתר | חומת קתלין מבנה האבן בית 4 מרחבים בית הבולות | א, קניון, החומה הכנענית ועליה הישראלית – תקופת הבית הראשון. במדרון ממזרח שרידי חומת חזקיהו. ב, המדורג תמך במצודה ענקית שישבה מעל, אולי ארמון דוד, ומעליו נבנתה בתקופת הבית השני חומת נחמיה. ג, חצר מרכזית קטורה (ללא תקרה), וסביבה שלושה חדרים מקורים. בחדר רביעי, מצפון, נמצאה אסלה מאבן. ד, נמצאו בולות שנצרפו כשנבוכדנצר שרף את העיר בשנת 586 לפנה"ס, וביניהן בולה של גמריהו בן-שפן. |
49 | עיר דוד, מערכת המים עזר: שרטוט התעלות | מעיין הגיחון בתקו' הכנענית נקבת השילוח ביצור המערכת | א, הייתה הנביעה היחידה בירושלים. הכנענים ביצרו את מעיין הגיחון במגדל אדיר וחפרו מנהרת גישה אליו. ב, מי המעיין הוזרמו בתעלה תת-קרקעית חצובה בסלע אל בריכה גדולה, הבריכה הכנענית, שם הם נאגרו. ג, לקראת מצור סנחריב (אשור) במאה ה-8 לפנה"ס, חזקיהו הטה את מי הגיחון דרך מנהרה לבריכת השילוח. ד, המלך חזקיהו בנה חומה שהקיפה את בריכת השילוח, וייבש את התעלה הכנענית. |
49 | עיר דוד, בריכת השילוח | בית ראשון בית שני
| א, חזקיהו התקין בריכה בה נאגרו מי נקבת השילוח שחפר. הסכר מתקופת הברזל מרמז על מיקומה של הבריכה מימי חזקיה, כיום צומח עליה בוסתן (לא נחפרה, השטח שייך לכנסייה היוונית-אורתודוקסית). ב, בתקופה החשמונאית נבנתה בריכה צמודה מצפון, הורדוס דיפן את המדרגות באבני גזית, אותן רואים היום. מהבריכה שאבו מים לטקסים בבית המקדש (מי נסך), וכן עולי הרגל היטהרו בהם לפני שעלו לבית המקדש. ג, בנתה אאודוקיה במאה ה-5 (ביזנטי) ממערב לבריכת השילוח, ביציאה מנקבת השילוח, לזכר נס ריפוי העיוור. |
50 | הליכה בין בריכת השילוח ומרכז דוידסון | כתובת בית מיוחס "קברי דוד" שלילה | א, תאודוטוס, הוא ואבותיו כיהנו כראשי בית הכנסת כבר בימי בית שני, שימש כמקום התכנסות ללימוד תורה. ב, משפחה מצאצאי מגורשי ספרד שהגיעה לארץ ישראל לפני מאות שנים והתגוררה בעיר העתיקה. ג, מתחת לבית מיוחס התגלו מערות, והמשפחה עזבה בראשית המאה ה-20 כדי לאפשר חפירה. ד, לא ניתן היה לקבוע את זמנן ותפקידן של המערות, ולכן הסיקו שאינם שרידי קברי המלכים או קברים בכלל. |
50 | מגדל דוד, בחצר ואוצ'ר ושירותים | שרידי חומות בית שני תקו' צלבנית תקו' מוסלמית | א, של חומת חזקיה ("החומה האחרת") ושל חומה חשמונאית ("החומה הראשונה" לפי מניין יוספוס פלביוס). ב, הורדוס בנה 3 מגדלים: פצאל ששרד (להצביע), היפוקוס ומרים. טיטוס לא הרס את המגדלים. ג, בשנת 1099 נבנתה כאן מצודה ענקית, עם חפיר וחלקלקה, לידו ארמון המלך, נהרסו ע"י סלאח אדין האיובי. ד, במאה ה-14 הממלוכים בנו את המצודה מחדש, ובמאה ה-16 העות'מאנים בנו מסגד המכונה "מגדל דוד". |
מגדל דוד, בקישלה | הקישלה חומות ארמון הורדוס צלבני | א, נבנה ב-1834 ע"י איברהים פשה, בעות'מאנית מתחם צבאי, במנדט תחנת משטרה ומעצר פעילי מחתרות. ב, קטע חומת העיר מתקופת חזקיה מאה 8 לפנה"ס, ושרידי החומה מהתקופה החשמונאית מאה 2 לפנה"ס. ג, שני קירות מסיביים של ארמונו של הורדוס ומערכת ניקוז שנמשכה מהארמון אל מחוץ לחומות העיר. ד, בריכות לצביעת בדים. למעלה שרידי סורגים שהפרידו בין תאי המעצר. גג הקישלה הוא חלק מטיילת החומות. | |
50 | הליכה בקארדו ברובע היהודי | חומת בית 1 חומת בית 2 חומת בית 1 החומה הרחבה | א, שני הקווים האדומים מציינים את מיקום חומת הבית הראשון (בין שני הקווים). ב, זוג קווי ריצוף באבנים שחורות, מצפון לקו הריצוף באבנים אדומות, מסמן את החומה החשמונאית מבית שני. ג, החומה הרחבה חלק מחומת חזקיה, נבנתה כי מצפון (הנחל הצולב) לא הייתה הגנה טופוגרפית מספקת. ד, מעידה על כך שבבית ראשון התפשטה ירושלים לעיר המערבית, והממצא מחזק את טענת "המרחיבים". |
50 | סנט אטיין, מערות קבורה מימי בית ראשון | מתחם קברים מבנה מערה חדרים שימוש חוזר | א, חלק ממכלול קבורה שנתגלה צפונית לשער שכם, בו נקברו העשירים. פשוטי העם נקברו בשטח הטרשי. ב, מערת קבורה משפחתית, בה נקברו בני המשפחה לאורך דורות רבים, ונבנתה במתכונת בתי מגורים. ג, בחדר אחד הכינו את הנפטר, בשאר החדרים היו 3 דרגשים, עליהם הניחו את גופת הנפטר למשך כשנה. ד, אחרי כשנה אספו את העצמות למאספה, בור מתחת לדרגשים. כאן בחדר הפנימי קברו גם בארון קבורה. |
54 | מערת צדקיהו, באולם הפנימי ואוצ'ר עזר: תנ"ך | מערה חצובה גילוי בית המקדש חרסים | א, ייתכן שתחילת היווצרותה בהמסה קארסטית, אולם בהמשך היא שימשה כמחצבה. ב, בשנת 1854, כאשר החוקר האמריקאי ג'יימס טרנר ברקלי שוטט עם בנו וכלבם שנעלם, ונמצא במערה. ג, בתנ"ך מוזכרת חציבה, אולי הכורים הראשונים שחצבו אבני בניין מהמחצבה היו בנאיו של המלך שלמה. ד, המקום כנראה היה בשימוש ברציפות מימי הבית הראשון ועד לסוף התקופה הממלוכית (מאה 16). |
50 | קברי כתף הינום | קברים עשירים חדרים שימוש חוזר | א, כתף הינום נמצא מחוץ לגבעה המערבית, ונמצאו בו 7 מערות קבורה מימי בית ראשון. ב, נקברו במערת קבורה משפחתית, נקברו בני המשפחה לאורך דורות רבים, ונבנתה במתכונת בתי מגורים. ג, בחדר אחד הכינו את הנפטר, בשאר החדרים היו 3 דרגשים, עליהם הניחו את גופת הנפטר למשך כשנה. ד, אחרי כשנה אספו את העצמות למאספה, בור מתחת לדרגשים. פשוטי העם נקברו בשטח הטרשי. |
50 | קברי כתף הינום, המשך עזר: תנ"ך, ברכת הכהנים | בור מאספה ברכת הכהנים טקסט מקראי בבור נתגלו | א, ליד המתים נהגו להניח כלי מנחה ותכשיטים, וכאן נתגלה בור מאספה שנשאר שלם על תוכנו. ב, בבור נמצאו שני קמעות קטנים ומגולגלים מכסף, שעליהם חרותה ברכת הכוהנים. ג, הקדום ביותר שנתגלה, מהמאה ה-6 לפנה"ס (מגילות קומראן החל מהמאה ה-3 לפנה"ס). ד, 2 ראשי חיצים סקיטו-אירניים מכופפים בגוף הנפטר, שכנראה מת בקרב הבבלי בשנת 586 לפנה"ס. |
אתרים מתקופת הבית השני
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
51 | נחל קדרון, קבר בני חֵזִיר וקבר זכריה עזר: תרשים | בני חֵזִיר מערת קבורה נפש זכריה ארכיטקטורה | א, משמרת כהונה, אחת מתוך 24 שהתחלקו בתורנות העבודה בבית המקדש, מהתקופה החשמונאית. ב, בחזיתה ארכיטרב, מבנה אדריכלות קלאסית, סגנון יווני שאומץ, מעליו כתובת המציינת את בני חזיר. ג, בלוק אבן גדול שנותק מהסלע, אין בתוכו מכלול קבורה, מצבת ענק מונומנטלית מהמאה ה-1 לפנה"ס. ד, קלאסית: עמודים הצמודים לקיר – פילסטרים, מעליהם כותרות יוניות, כרכוב בולט ומעליו מנסרה משולשת. |
51 | יד אבשלום עזר: תנ"ך | לא ידוע מי קבור ארכיטקטורה פתח מנהגים | א, בלוק אבן אדיר בגובה 25 מטרים, חלול במרכזו, ובתוכו נמצא קבר. השם ניתן ע"י מבקרים, ומופיע בתנ"ך. ב, קלאסית: עמודים הצמודים לקיר – פילסטרים, מעליהם כותרות יוניות, כרכוב בולט ומעליו חרוט עגול בנוי. ג, הפירצה בצד המערבי למעלה נפרצה ע"י נזירים שרצו לגור שם, פתח אוורור. ד, מכיוון שאבשלום היה סורר ומורה, נהגו לזרוק על הקבר אבנים. |
51 | מרכז דוידסון, מתחת לקשת רובינסון ואוצ'ר ושירותים | קשת רובינסון ריצוף הרודיאני לבית התקיעה מערכת ניקוז | א, שריד ממחלף מדורג דרכו עלו ממפלס הרחוב הנמוך, ונכנסו לסטיו המלכותי במפלס בית המקדש השני. ב, כנראה שהריצוף הושלם בימי אגריפס ה-II שמלך בחסות הרומאים בשנת 66, קצת לפני פרוץ המרד. ג, כתובת שנתגלתה על אבן גדולה מאד בפינת הכותל המערבי והכותל הדרומי, אולי מעליה תקעו והכריזו. ד, לאורך הגיא המרכזי, שנקרא טירופויון בתקופת בית שני, אליה נכנסים ליד נקבת השילוח, וכאן פתח היציאה. |
51 | מוזיאון ישראל, דגם בית שני ואוצ'ר ושרותים | בניית הדגם פרופ' אבי יונה משקף מציאות "הולילנד" | א, הדגם הוקם לפני מלחמת ששת הימים, כשירושלים המזרחית הייתה בשלטון ירדן. ב, עיצב את הדגם לפרטיו לפי הספרות והממצא הארכאולוגי. תיקונים מתבצעים בהתאם להתקדמות המחקר. ג, של העיר והחומות כפי שמשערים שהיו בסוף ימי הבית השני, בשנת 66 לספירה. ד, הדגם הוצב במקור במלון הולילנד, והועבר לכאן בשנת 2005 בגלל פרויקט הנדל"ן "הולילנד". |
51 | מוזיאון ישראל, היכל הספר ואוצ'ר ושרותים | המוזיאון ארכיטקטורה מגילות קומראן כתר ארם צובא | א, מאחסן את מגילות קומראן, "כתר ארם צובא", וכתבים עתיקים נוספים. ב, הכיפה של היכל הספר מזכירה את מכסה הקנקנים המאורכים שבהם נמצאו חלק ממגילות קומראן. ג, מתוארכות מהמאה ה-3 לפנה"ס ועד למאה ה-1 לספירה, כוללות את הספרים המקראיים הקדומים ביותר. ג, כתב יד מדויק של התנ"ך, נכתב בטבריה במאה ה-10 לספירה, ועליו סמך והסתמך הרמב"ם. |
52 | ארמון הנציב, האמה החשמונאית ואוצ'ר | אמה תחתונה האמה תפקדה תקו' עות'מאנית מנדט בריטי | א, או האמה החשמונאית, מאזור בית לחם להר הבית, חוצה את רכס ארמון הנציב בנקבת פירים. ב, גם בתקופה ההרודיאנית, ובתקופה הביזנטית המים הובלו לנֵיאָה – כנסיית מרים החדשה בהר ציון. ג, במאה ה-16 הכניסו צינור חרס לאמה כדי להגן על המים. את הצינור קיבעו בכמה מקומות. ד, הזרימו מים בגרביטציה לבריכות שלמה ולירושלים, בצינור. המערכת תפקדה עד למלחמת 1967. |
53 | הבית השרוף, ליד ארונות התצוגה ואוצ'ר ושרותים | בתי כוהנים סממני זיהוי שנאת חינם שריפת העיר | א, אנחנו בקומפלקס של בתי כוהנים מתקופת הבית השני. הכוהנים היו עריצים כלפי העם, והתנגדו למרד. ב, כתובת "דבר קתרוס" – משמרת כהונה, מקווה, כלי אבן שאינם מקבלים טומאה, כלי שחיקה ואחסון לקטורת. ג, החברה היהודית הייתה מסוכסכת ומפולגת, הקבוצות שרפו זו לזו את מחסני המזון. ד, בית המקדש השני בער ב-ט' באב שנת 70, האזור נשרף במשך חודש, העיר העליונה חרבה ב-ח' באלול. |
53 | הרובע ההרודיאני ואוצ'ר ושרותים | בתי אמידים סממני זיהוי ארכיטקטורה עדות לחורבן | א, בעלי שתי קומות: למטה מחסנים ולמעלה מגורים. נמצאו כלים מיובאים, רצפת פסיפס עם דגמים גאומטרים. ב, מתקופת בית שני, מספר מקוואות עם מתקן חפיפה וערבת רגליים – כנראה גרו כאן כוהנים, בורות מים. ג, הרודיאנית: אופוס סקטילה, כותרות דוריות, יוניות וקורינתית-הרודיאנית, עמוד מכוסה סטוקו בצורת קנילורות. ד, כתמים שחורים על הפרסקו מעידים על השרפה ב-ח' באלול, כשהעיר העליונה נשרפה. |
ברחבת הכותל המערבי עזר: תרשים בית שני | בית המקדש שריד קיר תמך סטיו מלכותי הרס/בנה | א, במאה ה-1 לפנה"ס הורדוס בנה מתחם, ומעליו הקים את הטמנוס הגדול ביותר בעולם (בשטח 144 דונם). ב, הורדוס הקים ארבע קירות תמך אדירים, שיטח את הר המוריה, ועליו בנה את בית המקדש ה-2, מפואר. ג, הורדוס בנה את הסטיו המלכותי בעל שתי הקומות, כך שאורחים שאינם יהודים יכלו לראות את אתר הבנייה. ד, אם הורדוס הרס את בית המקדש שהוקם ע"י זרובבל ושופץ ע"י החשמונאים. הוא לא הרס את קודש הקודשים. | |
53 | ברחבת התפילה בכותל המערבי עזר: תרשים | התפילה כאן כיבוש הכותל סטטוס קוו אירועים | א, נקבעה כנראה במאה ה-14, בתקופה הערבית הקדומה התפללו היהודים בסמוך לכתלים הדרומי והמזרחי. ב, במלחמת 1967. זמן קצר לאחר מכן הרסו את שכונת המוגרבים ונבנתה רחבה למתפללים ולמבקרים. ג, לאחר מלחמת 1967: הכותל באחריות היהודים, והר הבית באחריות המוסלמים (הווקף). ד, חגיגות בר מצווה בשני וחמישי, טקס יום הזכרון המרכזי לחללי מערכות ישראל, טקסי השבעה של יחידות צה"ל. |
53 | הליכה במנהרות הכותל הזמנה, ואוצ'ר | אולם הרודיאני ליד הדגם הר הבית האבן הגדולה | א, החדר מימי הורדוס. רואים בו פילסטרים, האבנים עם זיז חלק – סיתות הרודיאני. ב, המנורות שנדלקות מסמנות את הרחוב ההרודיאני, גרם מדרגות הוביל לגג החנויות, ודרכו נכנסו להר הבית. ג, סלע האם משתפל לכוון דרום. החלק הדרומי 12 מטרים נמוך יותר, ובחלק הצפוני נפגוש את מפלס הרחוב. ד, חלק מנדבך רבא, סיתות הרודיאני עם זיז חלק ושוליים, האבן שמעל נסוגה ב- ½2-2 ס"מ, וכך עד למעלה. |
53 | המשך הליכה במנהרות הכותל | ליד העמודים המחצבה | א, העמודים מימי הורדוס, אנחנו עומדים על הריצוף המקורי של הרחוב ההרודיאני. ב, חסרים כ-20 מטרים לקצה הגבוה של קירות התמך של הר הבית. ג, סרטון מציג את תהליך החציבה: ניתוק האבן מסלע האם, העברת האבנים שנחצבו על גבי בולי עץ באמצעות גלגילות. את האבנים הניחו על החומה, ואז סיתתו אותן. הורדוס העסיק 10,000 פועלים. |
53 | בית ספר אלעומריה – "אנטוניה" | מצודת אנטוניה ביצור עומרייה המשפט | א, נבנתה ע"י הורדוס כעמדת פיקוח צמודה לבית המקדש, ונקראה על שם השליט הרומי מרקוס אנטוניוס. ב, ראשיתה של מצודת אנטוניה מימי שיבת ציון, וגם בהמשך שימשה נקודת מפתח לכל ביצורי ירושלים בפינה זו. ג, בית ספר מוסלמי לבנים. מבעד לסורגי החלון בבית הספר ניתן לראות את הר הבית וכיפת הסלע. ד, של ישוע נערך באנטוניה – תחנה 1 בדרך הייסורים. מול ביה"ס נמצאת תחנה 2 שם קיבל ישוע את הצלב. |
אתרים מהתקופה הרומית-ביזנטית, אתרים נוצריים
בטור "מספר הסיור" מופיע גם הזרם אליו משתייכים הצליינים שיהיו מעוניינים לבקר באתר: קתולים, אורתו' = אורתודוקסים, פרוטסט' = פרוטסטנטים.
בכל האתרים עזר ההדרכה הוא הברית החדשה. בכנסיות מקובל להשאיר תרומה בכסף מזומן.
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
55 קתולים פרוטסט' | בהר הבית או תצפית עליו עזר: תרשים ההר | מסורת יהודית רומית-ביזנטית תקו' צלבנית הטמפלרים | א, נקרא הר המוריה, ב"אבן השתייה": הושתת ונברא העולם, נברא האדם הראשון, עקידת יצחק, 2 בתי מקדש. ב, בתקופה הרומית נבנה המקדש ליופיטר האל הקפיטוליני, ובתקופה הביזנטית היה המקום מזבלה עירונית. ג, "כיפת הסלע" נקראה ע"י הצלבנים טמפלום דומיני, ואלאקסא – טמפלום סולומוניס = ארמון שלמה. ד, ישבו בהר הבית, ובשנים הראשונות המלך של ממלכת ירושלים ישב בארמון שלמה. |
62 קתולים אורתו' פרוטסט' | בריכות בית חסדא | הנצחה שתי בריכות כנסייה פולחן פגני | א, נס ריפוי חולה ביום שבת ליד שער הצאן להר הבית, דרכו הכניסו את הצאן לבית המקדש. ב, לריפוי בעלי מום, שכדי להירפא חיכו שהמים יעלו. העליונה נוצרה ע"י סכר, והתחתונה התמלאה מעודפי מים. ג, הביזנטים בנו כנסייה שמוקדשת לנס הריפוי, מעל לסכר שבין שתי הבריכות, שהנציחה גם את הולדת מרים. ד, ישוע שיתף פעולה עם הפולחן הפגני לאסקלפיוס, אל הרפואה הרומי. |
62 קתולים | כנסיית סנטה אנה הכניסה בתשלום | הקדשה הריון עם מרים הצלבנים האקוסטיקה | א, לאנה/חנה הקדושה, אמה של מרים, לפי המסורת המערה בקריפטה היא מקום הולדת מרים. ב, יהויכין התבודד במדבר, ונאמר לו לחזור לשער הרחמים. גם לחנה נאמר ללכת לשער הרחמים, והיא הרתה. ג, בנו את הכנסייה במאה ה-12, בחזית קשתות מחודדות, מדורגות פנימה. סלאח אדין הפך אותה למדרסה. ד, בכנסייה משובחת. אפשר לשיר בכנסייה, להתפלל באופן פרטי, או לתאם מיסה. |
54 קתולים אורתו' פרוטסט' | בית ספר אלעומריה – "אנטוניה" | הנצחה תחנה 1 מצודת אנטוניה תקו' עות'מאנית עומרייה | א, מקום המשפט והתחלת דרך הייסורים, בעקבות המסלול שהלך ישוע עד לאתר הצליבה בגולגותא. ב, נבנתה ע"י הורדוס כעמדת פיקוח צמודה לבית המקדש, ונקראה על שם השליט הרומי מרקוס אנטוניוס. ג, שכנו כאן קסרקטין (מחנה צבאי), כלא ומושב המושל, ונערכו כאן משפטים. אולי גם ישוע נשפט כאן. ד, בית ספר מוסלמי לבנים. המדרגות שבהן ישוע ירד ממקום המשפט אל הרחוב הועברו לרומא במאה ה-4. |
54 קתולים אורתו' פרוטסט' | מנזר אחיות ציון, ליד קשת אקה הומו תרומה | הנצחה אליה קפיטולינה שער מונומנטלי הפורום המזרחי | א, אקה הומו פרושו "הנה האיש", ומיוחס למקום שבו פונטיוס פילאטוס הציג את ישוע לפני ההמון. ב, קשת אקה הומו, שאת חלקה אנו רואים, היא אחת מ-4 שערים שבנה הדריאנוס במאה ה-2 לספירה. ג, השערים לא היו קבועים בחומה, כאן הוצב בדקומנוס הצפוני שיצא משער האריות, והיה אחד מ-2 דקומנוסים. ד, הדריאנוס בנה את השער בפורום שרוצף על התקרה של בריכת סטרותיון מימי הורדוס, שאגרה מי שטפונות. |
62 קתולים | הליכה במסלול ויה דולורוזה לכנסיית הקבר עזר: הברית | תחנה 2 תחנה 3 תחנה 4 תחנה 5 | א, כנסיית ההרשעה וכפיית הצלב, ולידה כנסיית ההלקאה וההשפלה של ישוע. ב, הנפילה הראשונה של ישוע בנתיב הייסורים, קפלה ארמנית קתולית תרומת חיילים פולנים. ג, ישוע פוגש את אמו מרים, והיא מתמוטטת, הקריפטה בכנסיית גבירתנו הדואבת. ד, המקום בו שמעון מקירניה עזר לישוע לשאת את הצלב, אבן חלקה ושקועה עליה נשען ישוע. |
62 קתולים | הליכה במסלול ויה דולורוזה לכנסיית הקבר עזר: הברית | תחנה 6 תחנה 7 תחנה 8 תחנה 9 | א, ורוניקה מוחה את הזעה של ישוע, כנסייה יוונית-קתולית של "האחיות הקטנות של ישוע". ב, קפלה המציינת את מקום הנפילה השנייה של ישוע. ג, ישוע מדבר אל בנות ירושלים, קיר מנזר חָרָלַמְבּוֹס היווני-אורתודוקסי. ד, הנפילה השלישית של ישוע, עמוד בפינה המערבית בכניסה למנזר האתיופי. |
54 | צומת הגיא- ויה דולורוזה מפת איליה קפיטולינה | בתקופה הרומית 2 קארדינס 2 דקומנוס בנייה רומית | א, לאחר מרד בר כוכבא, הקים הדריאנוס את איליה קפיטולינה, עיר רומית היפודמית, עם קארדו ודקומנוס. ב, בכיוון צפון-דרום, בחלק מהקארדו מקסימוס הלכנו ברובע היהודי, והקארדו המזרחי היה כאן, ברחוב הגיא. ג, בכיוון מזרח-מערב, הצפוני ברחוב הויה דולורוזה, והדרומי בגיא הצולב, כיום רחוב דוד, רחוב השוק משער יפו. ד, מקדשים: בהר הבית מקדש ליופיטר ובכנסיית הקבר מקדש לאפרודיטה, נבנו 2 פורומים, ו-4 שערי ניצחון. |
כנסיית הקבר, מחוץ לכנסייה, ישוע לבני דתות אחרות | נקרא המשיח בפסח הסגרה וצליבה ויה דולורוזה | א, ישוע נולד בבית לחם כיהודי, ילדותו, נעוריו ובגרותו היו בנצרת. מגיל 12 עלה לירושלים מדי שנה ברֶגָלים. ב, בגיל 33 עלה לרגל לירושלים, ישן בהר הזיתים, ביקר בירושלים מדי יום, וירד לסעודה האחרונה בהר הזיתים. ג, אחרי הארוחה הוסגר, הועמד למשפט בפני הכהן הגדול, הועבר לידי הרומאים, שדנו אותו לצליבה. ד, ישוע נשפט (היום בי"ס עומריה), ונשא את הצלב על גבו בדרך הייסורים עד לאתר הצליבה, כיום בתוך המבנה. | |
62 קתולים אורתו' | כנסיית הקבר, מחוץ לכנסייה | בנייה והנצחה נבנתה שיפוץ צלבני סטטוס קוו | א, נבנתה מעל המקום בו ישוע נצלב, מת ונקבר, אך מנציחה את תחייתו אחרי 3 ימים (ולא לפי השם המקובל). ב, בתקופה הביזנטית, במאה ה-4, ע"י הלנה, אימו של הקיסר קונסטנטינוס, יחד עם בנה. ג, כל מתחם הכנסייה קורה והפך למבנה ארכיטקטוני אחד. בנוסף נבנו מגדל, קפלות, וחזית אקלקטית. ד, במאה ה-19 פרסם הסולטאן "סטטוס קוו" לפיו מצב המקומות הקדושים בעת מתן ההצהרה יישמר. |
62 קתולים אורתו' | כנסיית הקבר, בגולגותא | תחנה 10 תחנה 11 תחנה 12 תחנה 13 | א, בדרך הייסורים (הויה דולורוזה) בקפלה מדרום, מחוץ לחדר, מנציחה את הסרת הבגדים של ישוע. ב, בחלק הדרומי מונצח המסמור של ישוע אל הצלב. בתקרה פסיפס של עקדת יצחק, הטרמה למות ישוע. ג, בחלק הצפוני מונצח המוות על הצלב, אתר הצליבה על גבי סלע האם, אותו ניתן לראות מבעד לזכוכית. ד, בין שני חלקי החדר, ממזרח. הפסל של מרים, אם ישוע, מנציח את הורדת ישוע מהצלב לאחר מותו. |
62 קתולים אורתו' | כנסיית הקבר, ברוטונדה | תחנה 14 תחנה 15 הקתוליקון קפלה סיריאנית | א, קבר ישוע נמצא במרכז האולם המעוגל, בתוך מבנה מלבני הנקרא אדיקולה, ומנציח את הקבורה. ב, נוספה ע"י הפרנסיסקנים לאחרונה: כל הרוטונדה מנציחה את התחייה של ישוע ביום ה-3 לאחר מותו. ג, נמצא ממזרח לקבר, ומשמש ככנסייה לתפילה. הצלבנים הכניסו תחת קורת גג אחת את כל האתרים. ד, נמצאת ממערב לקבר, קפלת יוסף הרמתי שקבר את ישוע, ובה כוכי קבורה האופייניים לתקופת בית שני. |
62 קתולים אורתו' | כנסיית הקבר, באולם "קשתות הבתולה" | אדריכלות יחוד הכנסייה סטטוס קוו | א, אדריכלות צלבנית מהמאה ה-12: שורת קשתות ביזנטיות (כותרות סל), שורת קשתות צלבניות מחודדות, ואוֹמנות שהחזיקו גג כבד. ב, אזורים בכנסיית הקבר שייכים לזרמים שונים. זהו בית תפילה אמיתי לכל העמים, בו חולקים כבוד ההדדי. ג, שינויים יכולים להתבצע רק בהסכמת כל השותפים. |
62 פרוטסט' | גן הקבר, גבעת הגולגולת ואוצ'ר ושרותים | הנצחה הנמקות מערות קבורה גן | א, הפרוטסטנטים מאמינים שכאן ישוע נצלב, נקבר וקם לתחייה. ב, המצוק דומה לצורת גולגולת, קרוב לשער היציאה לשכם ולדמשק, והרומאים נהגו לצלוב לצד דרכים ראשיות. ג, שבאתר היו בתקופת הבית השני, ובמקור שימשו לקבורה יהודית. ד, לפי הברית החדשה קרוב למקום צליבתו של ישוע היה גן, וכאן נתגלתה גת יין – כנראה שהיה כאן כרם. |
63 קתולים אורתו' פרוטסט' | הר ציון, כנסיית הדורמיציון, בקריפטה תרומה | הנצחה כנסיית הגיה ציון פסיפס מזבחות | א, כאן מרים נכנסה לתרדמת, ומכאן לקחו אותה לקבורה בנחל קדרון (קבר מרים), ומקברה הועלתה לשמים. ב, הביזנטית הוקדשה ל: תרדמת מרים, חדר הסעודה האחרונה, ירידת רוח הקודש על התלמידים, וקבר דוד. ג, בתקרה מעל לפסל מרים: במרכז דמותו של ישוע מקבל את מרים. ד, בקפלות שמסביב לקריפטה מוצבים מזבחות שהוקדשו על ידי ארצות שונות. |
63 קתולים אורתו' פרוטסט' | הר ציון, חדר הסעודה האחרונה / סנקולום | הנצחה סמלים נוצרים במאה ה-16 עץ זית | א, החדר הגדול מציין את הסעודה האחרונה של ישוע, והקטן את ירידת רוח הקודש על התלמידים בפנטקוסט. ב, כותרת צלבנית ובה שקנאי – מסמל את ישוע, תבליט כבש – סמל לישוע שה האלוהים. ג, המוסלמים הפכו את החדר למסגד, בנו מיחרב במרכז הקיר הדרומי לכיוון מכה, והוסיפו מינבר. ד, הנצרות היא כמו זית בר שהורכב על זית מבוית – היהדות. הנוצרים שואבים את מקורותיהם מהיהדות. |
63 קתולים אורתו' פרוטסט' | הר ציון, כנסיית סנט פטרוס אינגליקנטו, בכניסה | הנצחה
הקדשה דלתות הכניסה | א, הבית של הכהן הגדול קיפא, אליו הובא ישוע אחרי שנתפס, כאן נערך משפט לילה בפני הסנהדרין, פטרוס התכחש לישוע שלוש פעמים, ישוע נשאר בלילה בבור למטה, ולמחרת הוסגר לפונטיוס פילאטוס, נשפט ונצלב. ב, לחזרה בתשובה, כאן פטרוס התכחש לישוע 3 פעמים בטרם קרא התרנגול=אינגליקנטו, ותיקן לאחר התחייה. ג, ריקוע של הסעודה האחרונה, עומדים: ישוע שאמר "כולכם תתכחשו לי", ופטרוס שאמר שלא יתכחש. |
63 קתולים אורתו' פרוטסט' | הר הזיתים, מסגד קפלת העלייה, בחצר תרומה | הנצחה רצפת סלע צורת המבנה המוסלמים | א, עליית ישוע לשמים, 40 יום אחרי שקם לתחייה. ישוע עלה להר הזיתים עם תלמידיו. ב, בתוך הקפלה, בה רואים הצליינים את טביעת רגלו של ישוע כשהוא עלה לשמים. ג, הכנסייה הביזנטית הייתה עגולה. במאה ה-12 בנו הצלבנים על גבי השרידים כנסייה מתומנת פתוחה לשמים. ד, סגרו את המבנה הפנימי אחרי המאה ה-13, קירו אותו בכיפה, ובנו מחדש את הקירות. |
63 קתולים אורתו' פרוטסט' | הר הזיתים, כנסיית אבינו שבשמים (פטר נוסטר), בחצר | 2 מסורות כנסיית אלאונה אבינו שבשמיים בחצר הכנסייה | א, לימוד על אחרית הימים – בשבוע האחרון לחיי ישוע, וכן לימוד תפילת האדון – "אבינו שבשמיים". ב, נבנתה ע"י הלנה במאה ה-4, והנציחה את לימוד אחרית הימים. בקריפטה נמצאת המערה בא ישוע לימד. ג, הכנסייה נבנתה מחדש ע"י הצלבנים במאה ה-12, ומנציחה את לימוד התפילה ומכאן שמה. ד, ובמסדרונות קבועים יותר מ-170 טבלאות, עליהן כתובה תפילת "אבינו שבשמים" בשפות שונות. |
63 קתולים אורתו' פרוטסט' | הר הזיתים תצפית רחבעם בדגש נצרות | הר ציון גת שמנים הר ציון כנסיית הקבר | א, מעקב אחר מסלול ישוע ביומיים האחרונים לחייו: הסעודה האחרונה של ישוע התקיימה בהר ציון. ב, אחרי הסעודה ישוע הלך לגת שמנים, אחריו יהודה איש קריות הגיע עם היהודים והסגיר את ישוע. ג, ישוע הובא לבית הכהן הגדול קַיָּפָא לצורך חקירה, בכנסיית סנט פטרוס אינגליקנטו, ונשאר שם בלילה. ד, למחרת בבוקר: המשפט באנטוניה, הוויה דולורוזה, הצליבה בגולגותא, והקבורה במערה של יוסף הרמתי. |
63 קתולים אורתו' פרוטסט' | הר הזיתים, כנסיית דומינוס פלביט תרומה | מוקדשת פונה למערב התהלוכה גלוסקמאות | א, לבכי של ישוע, כשעלה להר הזיתים וניבא שירושלים תחרב. אנטוניו ברלוצי עיצב את הכנסייה כדמעה. ב, הכנסייה המודרנית פונה למערב, להר הבית, כי הנבואה הייתה על חורבן ירושלים (הביזנטית פנתה למזרח). ג, של יום ראשון של התמרים עוברת דרך כנסייה זו, כמו שליוו את ישוע כשנכנס לירושלים ביום ראשון הקדוש. ד, בחצר נמצא נקרופוליס ובו גלוסקמאות, שהיו אמצעי קבורה משנית בתקופת הבית השני, תקופתו של ישוע. |
63 קתולים אורתו' פרוטסט' | הר הזיתים, כנסיית היגון גת שמנים, בחזית תרומה | הנצחה הכנסייה בחזית עצי זית | א, מקום התפילה האחרון, ישוע סר הצידה וביקש מתלמידיו לא להירדם, לא לתת לגוף=לחומר לנצח את הרוח. ב, בגג הכנסייה 12 כיפות המוקדשות לעמים שונים. בתקרה בפנים כוכבים של הלילה האחרון בחוץ. ברלוצי. ג, גמלון ובמרכז ישוע, ושתי קבוצות: בעלי השררה שלא הלכו אחרי ישוע, ואנשים פשוטים שמסתכלים על אלוהים. ד, בני כמה מאות שנים גדלים בחצר הכנסייה, השורשים אולי בני 2,000 שנה. |
63 ארמנים אורתו' | הר הזיתים, בכנסיית קבר מרים תרומה | הנצחה קבר ריק צלבני קברים | א, עלייתה של מרים לשמים מתוארת בחיבור אפוקריפי "הירדמות מרים" מהמאה ה-2. ב, מרים נכנסה לתרדמת בהר ציון, לאחר מכן הובאה לקבורה כאן, ומכאן נאספה לזרועות בנה לשמיים. ג, נבנה ע"י המלכה הצלבנית מליסנדה, שקבורה כאן. הכנסייה הצלבנית נבנתה על שרידים קדומים יותר. ד, באמצע גרם המדרגות, ממזרח קברי מליסנדה, אנה ויהויכין – הוריה של מרים, ממערב קבר יוסף, אבי ישוע. |
63 קתולים אורתו' פרוטסט' | הר הזיתים, מערת הבגידה ליד קבר מרים תרומה | הנצחה חגיגות המערה הכניסה | א, נשיקת הבגידה של יהודה איש קריות והסגרת ישוע, כאן חיכו 8 מהתלמידים לישוע שהמשיך לגן עם 3. ב, הקתולים חוגגים במערה גם את עליית מרים לשמים. האורתודוקסים חוגגים בכנסיית קבר מרים הסמוכה. ג, גג המערה נתמך בארבעה עמודים, ואור חדר מבעד לפתח בתקרה. ד, אל מערת הבגידה היא דרך פרוזדור מימין לקבר מרים. |
45 קתולים אורתו' פרוטסט' | עין כרם, כנסיית הביקור, בחזית להשאיר תרומה | הנצחה זיהוי המקום הסיפור בפסיפס מבואה לכנסייה | א, המקום בו מרים אם ישוע ביקרה את אלישבע, ויוחנן המטביל ניצל מפני "טבח התמימים". האדריכל ברלוצי. ב, עין כרם מזוהה עם "בית הכרם" מהתנ"ך ו"עיר יהודה" בברית החדשה, ובה שרידים מתקופת הברזל ואילך. ג, מרים רכובה על חמור, כי הגיעה מנצרת לעין כרם, ובכניסה לכנסיית הביקור מחכה אלישבע. בנוף צבר וברוש. ד, ובה אַרְקָדָה = קשתות על אוֹמנוֹת, שדרכה נכנסים לקריפטה בקומת הקרקע, המנציחה את הצלת יוחנן. |
45 קתולים אורתו' פרוטסט' | עין כרם, כנסיית יוחנן בהרים להשאיר תרומה | הנצחה זיהוי המקום שרידי המבנה השריד הקדום | א, המקום בו יוחנן נולד, ביתם של אלישבע וזכריה הכהן, הקריפטה מזוהה עם מקום הלידה. ב, כנראה שזה היה בית החורף, ואילו כנסיית הביקור הייתה בית הקיץ. כאן נמצאו שרידים מבית שני ואילך. ג, בתקופה המוסלמית המאוחרת הפכה הכנסייה לאורווה, ולכן נשמרה ולא נהרסה. ד, בור מים הרודיאני בחצר, אולי מקווה לפי מדרגות שהובילו אליו, כנראה שגרה כאן משפחת כהונה. |
45 קתולים | עין כרם, מנזר האחיות מציון רטיסבון, בכנסייה | אחיות ציון שינוי הייעוד בית הארחה כנסיית מנזר | א, מסדר קתולי שהוקם במאה ה-19 ע"י שני אחים יהודים מומרים, במטרה להיות מסיון ליהודים. ב, בעקבות השואה – ללמד את הנוצרים על שורשיהם היהודים. ג, לצליינים ויהודים, בו מתקיימים סמינרים, מפגשים, הרצאות, לימודי יהדות, גם ע"י רבנים רפורמים. ד, אינה מנציחה אירוע, קו מינימליסטי, נקי, מודרני, סימטריה, ייצוג של 14 תחנות הוויה דולורוזה. |
אתרים מהתקופה הצלבנית
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
56 | מוזיאון רוקפלר, בחדר משקופי כנסיית הקבר ואוצ'ר ושרותים | נקודת הפריצה משקופי אבן הסצנות העברה למוזיאון | א, של הצלבנים בשנת 1099 הייתה מדרום למוזיאון. הצלבנים הצליחו לפרוץ מעל לחומה בעזרת מגדל מצור. ב, מגולפים מכנסיית הקבר הצלבנית, מחנוכתה בשנת 1149. ג, במשקוף המערבי מהברית החדשה, ובמזרחי גורל החוטאים בגהינום. מסמלים בחירה בין גשמי לרוחני. ד, המשקופים הוסרו על ידי הבריטים אחרי רעידת האדמה בשנת 1927 מחשש התמוטטות, והוצגו כאן. |
56 | בקארדו הביזנטי, חלוקה לשווקים | שלושה שווקים השווקים מדרום השווקים מצפון שווקים נוספים | א, בתקופה הצלבנית, במאה ה-12, חולק הקארדו לשלושה שווקים מקבילים, אותם חצה ככר חלפני הכספים. ב, ממזרח למערב: רחוב היהודים, רחוב הקארדו ורחוב חב"ד. ג, ממזרח למערב: הצורפים, הבשמים, הקצבים, האחרון נקרא "רחוב המטבח הרע" בגלל הריחות שעלו ממנו. ד, ליד שער האשפות – שוק הבורסקאים, בקישלה – עיבוד עורות וצביעת בדים, ליד שער יפו – שוק התבואות. |
56 | המוריסטאן עזר: מפה | במאה ה-9 בתקופה צלבנית כנסיית יוחנן כנסיית הגואל | א, הקים כאן קארל הגדול (מלך הפרנקים) מרכז לטיני לעולי הרגל הנוצריים שכלל בית חולים, ספרייה וכנסייה. ב, הייתה כאן מפקדה של ההוספיטלרים, המסדר הצלבני שעסק בטיפול בחולים ונזקקים, ובית החולים שוקם. ג, המטביל, יוחנן הקדוש, שהיה הפטרון של ההוספיטלרים, בנויה כיום על גבי שרידים צלבניים. ד, הוקמה על שרידי כנסייה צלבנית בשם "כנסיית סנטה מריה לטינה". שוק אבטימוס היה קיים בתקופה הצלבנית. |
56 | כנסיית הגואל הלותרנית, בקלויסטר תרומה | חצר פתוחה שרידי כנסייה כניסה מערבית כניסה צפונית | א, מוקפת בקמרונות צלבניים, מאחורי הקמרונות מסדרון, ומעבר למסדרונות פתחים שהובילו אל חדרי נזירים. ב, צלבנית סנטה מריה לטינה, על שרידיה בנו הגרמנים במאה ה-19 את כנסיית הגואל הלותרנית (פרוטסט'). ג, משני צידי הכניסה שני זוגות עמודים, עומדים על אריות. יש הנחה שהאריות צלבניים מקוריים. ד, קשת, ומעליה עיטורים מהכנסייה הצלבנית, המתארים את חודשי השנה על פי פעולות חקלאיות. |
אתרים מהתקופות הערביות (ערבית קדומה עד עות'מאנית)
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
55 אומאי | הר הבית, ליד מסגד אלאקסא הנחיות | מסורת ערבית מסגד אלאקסא חזית המסגד קדושתו | א, לכאן הגיע מוחמד בנסיעתו הלילית ממכה כשהוא רכוב על אלבוראק. בערבית נקרא אלחרם אלקדס אשריף. ב, נבנה לראשונה ע"י החליף עֹמר בן אלח'טאב (מהראשידון). אלאקסא = המסגד הקיצון המצוין בקוראן. ג, מימי הביניים, יש בה אלמנטים צלבניים מטמפלום סולומוניס: אומנות, סירוק אלכסוני, עמודי מרפק, שילוש. ד, השלישי בקדושתו באסלאם, אחרי מכה ומדינה. כל שטח הר הבית נקרא בפי המוסלמים מסגד אלאקסא. |
55 אומאי ממלוכי | הר הבית, ליד הכוס | כיפת הסלע תקו' ממלוכית הכוס רעידות אדמה | א, בנה החליף האומאי עבד אלמלכ אבן מרואן, מעל הסלע ממנו מחמד עלה לשמים וקיבל את מצוות 5 התפילות. ב, בנייה מואצת בשטח הר הבית ובסביבתו, בעיקר על ידי האמיר הממלוכי תנכיז, מושל סוריה (וא"י). ג, מתקן רחצה שנבנה בתקופה הממלוכית על ידי תנכיז. נקודת הקצה של "אמת המים התחתונה". ד, החריבו את מסגד אלאקסא, הבנוי על הקמרונות שבנה הורדוס. כיפת הסלע נבנתה על סלע אם ולא נפגעה. |
55 אומאי עות'מאני | הר הבית, ליד כיפת השלשלת | מקשת ממזרח כיפת השלשלת לפי הרב גורן מחכמת דאוד | א, מבנה של כמה קשתות, אליו יגיעו מהר הזיתים על גבי גשר דק כחוט השערה וחד כתער, ובו ישקלו המעשים. ב, מבנה אומאי ששרד מהמאה ה-7, גם הפסיפסים אומאים, ציפוי הקרמיקה עות'מאני מהמאה ה-16. ג, קודש הקודשים נמצא במקומה של כיפת השלשלת, שנבנתה במרכז הגאומטרי של הר הבית. ד, בערבית שפירושו "כיפת בית דינו של דוד", מסורת לפיה במקום זה דוד ושלמה שפטו את העם עם שלשלת. |
55 אומאי עות'מאני | הר הבית, ליד כיפת הסלע עזר: תמונות | כיפת הסלע סלע האם אבן השתיה נצרות | א, בנויה משתי כיפות: חיצונית – מוזהבת שתרם חוסיין מלך ירדן, ופנימית – מגילופי עץ. ב, במרכז המבנה, ממנו, לפי המסורת המוסלמית, עלה מוחמד לשמיים, וקיבל את מצוות 5 התפילות ביום. ג, לפי המסורת היהודית: המקום בו נברא האדם הראשון, עקדת יצחק, קודש הקודשים בשני בתי המקדש. ד, רומית – המקדש ליופיטר האל הקפיטוליני; צלבנית – טמפלום דומיני = מקדש האדון, הנציח את ביקור ישוע. |
55 אומאי | מרכז דוידסון, הארמונות האומאים ואוצ'ר ושרותים | בית אומיה 5 ארמונות קיר-חומה שרידי קשתות | א, הבירה דמשק, אז נודעה חשיבות רבה לירושלים ונבנו בה מבני דת ושלטון חשובים (אלאקסא וכיפת הסלע). ב, חלק מקריית השלטון האומאית במאות ה-7-8. רואים את שרידי הארמון האמצעי. ג, הקיר הדרומי של הארמון השני משמש בסיס לחומת העיר שבנה סולימאן המפואר העות'מאני במאה ה-16. ד, של גשר מהתקופה הסלג'וקית שהשתייך לארמון האומאי, באמצעותו עבר השליט אל מסגד אלאקסא. |
55 ממלוכי | שוק מוכרי הכותנה, בבית הקפה אבו מוסא | וואקף בנייה ממלוכית שוק סוחרים רובע ממלוכי | א, ממלוכי דאג לצאצאיו באמצעות הקדשת רכושו להקדש (וואקף) תוך מינוי בנו למנהל נכסי ההקדש בשכר. ב, ממלוכי לא נולד מוסלמי, ולכן שיפצו מבני דת בהר הבית ובסביבתו לרווחת אנשי הדת ותלמידי המדרסות. ג, בנוי על פודיום שנסלל מעל הריסות, עם קמרונות מסוגננים, פתחי אוורור ותאורה, ומדרגות להר הבית. ד, נבנה בין הקארדו להר הבית, ובין רחוב השלשלת לוויה דולורוזה, אזור שהיום הוא הרובע המוסלמי. |
55 ממלוכי | ארמון טונשוק, רחוב מעלות המדרשה | טונשוק אדריכלות תורבה סורגים בתורבה | א, הייתה אישה ממוצא תורכי, שהייתה נשואה במאה ה-14 למושל ירושלים הממלוכי, ובנתה לעצמה ארמון. ב, דלת מצופה ברזל בגומחה, אבלק מאבנים צבעוניות, מוקרנס = נטיפי אבן מדורגים, ספסלים מצדי הפתח. ג, מבנה קבורה לנכבדים ממלוכים, מול הארמון. החלונות במפלס הרחוב מאפשרים לקהל לראות את הקברים. ד, סורגי ברזל עבים ועגולים הערוכים בתבנית שתי וערב, כאשר המוטות מחוברים באמצעות גולות תפוחות. |
57 עות'מאני | החומה העות'מאנית / חומות ירושלים | סולימאן המפואר נדבכים קודמים 8 שערים חלום סולימאן | א, בנה את החומה במאה ה-16, כדי לפאר – חומה לא גבוהה, עם פיתוחים, וכדי להגן על התושבים מפני שוד. ב, בחלקה יושבת על שרידי חומה חשמונאית, הרודיאנית, ביזנטית (דיוקליטיאנוס ואבדוקיה), פאטימית ואיובית. ג, ל-4 רוחות השמים: מזרח – שער האריות, דרום – שער ציון, מערב – שער יפו, ומצפון – שער שכם, ופשפשים. ד, סולימאן חלם שאריות שעומדים לטרוף אותו, פרש את החלום שהוא לא שומר על הר הבית, ובנה חומה. |
58 עות'מאני | תחנת הרכבת בעמק רפאים (מתחם התחנה) | רכבת JJ 5 קרונות תנופת פיתוח בנייה מחדש | א, רכבת יפו-ירושלים נסללה והחלה לפעול בשלהי המאה ה-19, עם זיכיון הפעלה של חברה צרפתית. ב, היו לרכבת , כל קרון קיבל שם של אחת התחנות, בהן מילאו קיטור: יפו, רמלה, לוד, בר גיורא, ירושלים. ג, הרכבת הביאה לירושלים גל של צליינים, חומרי גלם חדשים לבנייה, וחיזקה את ההתפתחות האזורית. ד, הבריטים פרקו את המסילה בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, ובנו מסילה ברוחב סטנדרטי. |
אתרים יהודיים במאה ה-19 – הרובע היהודי והיציאה מהחומות
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
57 ברובע היהודי | בית הכנסת "החורבה", בעזרת הנשים תרומה | נהרס פעמיים אי-פרעון במאה ה-18 במאה ה-19 | א, ושינה את שמו: "בית כנסת רבי יהודה החסיד" נהרס ←"חצר חורבת רבי יהודה החסיד" נהרס ←"החורבה". ב, פעמיים נחרב בית הכנסת ע"י נושים ערבים, משהאשכנזים לא החזירו הלוואות לבנייה (מאה 17 ומאה 18). ג, הקהילה האשכנזית גורשה מירושלים עד שתחזיר את החובות, מרבית האשכנזים עברו לצפת. ד, הושג אישור מקושטא לביטול החובות הישנים וחידוש הבניין, שחודש בעזרת מונטיפיורי ומשפחת רוטשילד. |
57 ברובע היהודי | ארבעת בתי הכנסת הספרדיים תרומה | מגורשי ספרד צורת הישיבה סגנון אדריכלי גילופי עץ | א, הגיעו לירושלים במאה ה-15, אז התבססה הקהילה הספרדית בירושלים, שהצטרפה למוסתערבים. ב, בבתי כנסת עתיקים וספרדים היא בד"כ בצורת "ח" סביב בימת החזן, ואשכנזים – בשורות מול ארון הקודש. ג, עות'מאני, 4 קשתות גדולות לארבע רוחות השמים, תוף שנבנה מעל הפנדנטיבות, וכיפה מעל. ד, על דלתות ארונות הקודש מצויים עיבודים שונים לסמלים יהודיים קלאסיים כמו לוחות הברית ומגן דוד. |
58 | משכנות שאננים, ליד טחנת הקמח | בשנת 1860 יציאה מהחומות יחידת מגורים טחנת הקמח | א, מונטיפיורי בנה את 2 טורי הבתים, אולם היהודים פחדו לצאת מעבר לגיא, והחלו לצאת רק כשקיבלו קצבה. ב, משכנות שאננים היא השכונה הראשונה מחוץ לחומות, ובאותו זמן נבנה גם מגרש הרוסים. ג, כללה 2 חדרים ומטבח פרטי מאחור. בנוסף בור מים מכוסה עם משאבה, ושירותים משותפים ונקיים. ד, הוקמה לפני השכונה כדי לסייע בפרנסתם של תושבי ירושלים, וכדי לספק לעניי ירושלים קמח במחיר זול. |
58 | שכונת "מחנה ישראל", במוזיאון ואוצ'ר ושרותים | בשנת 1866 ארצות המגרב ועד מוגרבי מוזיאון | א, הוקמה השכונה השנייה מחוץ לחומות. ב, תושבי השכונה היו עולים מוגרבים ממדינות צפון אפריקה: מרוקו, אלג'יר, לוב, תוניס ומצרים. ג, התקיימו מכספי תרומות, הוקם "ועד העדה המוגרבית", בנפרד מ"ועד העדה הספרדית" שפעל בתוך החומות. ד, הבית שימש כמעין מרכז קליטה / מרכז מעבר, משלב מוטיבים אמנותיים מארצות המוצא ומירושלים. |
58 | שכונת "נחלת שבעה" | בשנת 1869 ביטחון חלוקה שווה חרדים | א, השכונה השלישית שהוקמה, מצפון לבריכת ממילא, ע"י יואל משה סלומון. ב, מקום טוב – בסמיכות ל"מגרש הרוסים" ורחוב יפו – הדרך הראשית, עם פוטנציאל עסקי. ג, את הנחלה חצו ל-7 רצועות אורך, וכל אחד קיבל בהגרלה נחלה שוויונית. הם צרפו עוד אנשים והקימו ועד. ד, כמעט כל תושבי השכונות מחוץ לחומות היו יהודים אורתודוקסים, וכמעט כולם אשכנזים, עם ועד מסודר ותקנון. |
59 | שכונת בית דוד, במרכז החצר עזר: תרשים | בשנת 1873 ביטחון וחסכון שכונת חצר בור מים | א, הבתים נבנו סביב מרחב ציבורי משותף – החצר הפתוחה, שבה מוקמו בדרך כלל המתקנים המשותפים. ב, חלקו את השימוש והאחזקה של מתקנים חיוניים כמו בור מים, מטבח, מחסן, בור ספיגה לשירותים וכדומה. ג, דירות השכונה נבנו צמודות זו לזו במבנן אחד היקפי, עם כניסה אל החצר המשותפת (ולא אל הבתים). ד, נחצב במרכז, בו אספו מי גשם באמצעות מרזבים מגגות הבתים, וממנו נשאבו המים בדלי קשור לחבל. |
אתרים מהעת החדשה
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
58 | המושבה הגרמנית | הטמפלרים מושבות יצרניות יציאה מהחומות גרוש הטמפלרים | א, במאה ה-19 החליטו לקרב את הגאולה באמצעות מגורים ועבודה קשה בארץ הקודש, בירושלים. ב, הטמפלרים הקימו בארץ ישראל מושבות מודרניות, פיתחו חקלאות ותעשייה, ועזרו להתיישבות היהודית. ג, המושבה הגרמנית הוקמה בשנת 1873, מחוץ לחומות, וכללה גם בית עם ובית ספר. ד, במאה ה-20 הקימו משרד נאצי ותנועת נוער היטלראית, וגורשו ע"י הבריטים בשנות ה-40 של המאה ה-20. |
58 | הליכה ממשכנות שאננים למלון המלך דוד | ממזרח גן בלומפילד | א, בית הספר גובאט, בית ספר פרוטסטנטי למרגלות החומה ממערב להר ציון. ב, סמל של "שומרי הקבר הקדוש", אדמות הכנסייה היוונית אורתודוקסית משנות ה-40 של המאה ה-19. ג, קברים עתיקים עם אבן גולל – מכונים "קבר בית הורדוס", לא ידוע למי שייכים, הקבר מפואר באופן יחסי. ד, בשנת 1948 היה האזור בקו הגבול. |
60 | מלון המלך דוד, בחצר ימק"א מנדט בריטי ותקופת המרי | המלון נבנה רמה גבוהה בשנת 1938 בשנת 1946 | א, ע"י משפחה יהודית ממצרים, בציפייה לצמיחה כלכלית בתקופת המנדט, ופעילותה של התנועה הציונית. ב, מוצרי מזון מובחרים הובאו מדי יום ברכבת מקהיר, הצוות היה בין-לאומי. ג, חכרו הבריטים את אגפו הדרומי של המלון והפכו אותו למרכז הצבאי והמנהלי של המנדט הבריטי בארץ. ד, כפעולת מרי נגד הבריטים, החדיר האצ"ל לאגף הדרומי חומר נפץ בתוך כדי חלב, 91 אנשים נהרגו. |
60 | מלון המלך דוד, בחצר ימק"א, המשך | פרוק בשנת 1947 אזור הביטחון כיום האורחים | א, בעקבות כמות ההרוגים, "ההגנה" התנערה מהאצ"ל והלח"י, ו"תנועת המרי" פורקה. ב, הבריטים הפכו את המלון לחלק מאזור ביטחון, וכל השטח סביב גודר בגדרות תיל ונשמר היטב. ג, לאזור הביטחון ניתן היה להיכנס רק עם אשרה מיוחדת. מצב זה נמשך עד לסוף תקופת המנדט. ד, נשיאים ואישים רמי מעלה. במסדרון הלובי במלון, על הרצפה, שמם וחתימת ידם של אישים שהתארחו. |
58 | מגרש הרוסים עזר: מפת המתחם | בשנת 1859 בשנת 1960 כנסיית הבריטים | א, רכשו הרוסים את השטח, בזכות הקפיטולציות שחילקו העות'מאנים, כדי להרחיב את השפעתם. ב, החלו לבנות במתחם סדרת מבנים: כנסיות (מוסקוביות), אכסניות, בתי חולים, ובניין הקונסוליה הרוסית. ג, השילוש הקדוש משלבת בחזיתה אלמנטים קלאסיים (גמלון, כרכוב, אפריז) בשילוב מרכיבים ביזנטיים (כיפות). ד, השתלטו על המתחם והפכו אותו לאזור ממשל ובטחון, עם בניין משטרה, שבו כיום נמצאת משטרת ישראל. |
59 | נוטרדאם דה ג'רוזלם, בחצר עזר: תמונות | מכלול צרפתי מגדלי פעמונים צרפת כיום | א, שנבנה ברבע האחרון של המאה ה־19 כאכסניה לצליינים, וכולל את בית החולים ושני מנזרים. ב, גבוהים יותר מהכיפות הרוסיות, וביניהם פסל המדונה. לבניין צורת ח, עם אגף לנזירות ואגף אורחים. ג, האישור לבנות את המבנים מוכיח את מעמדה ומיקומה של המעצמה בחצר הסולטאן העות'מאני. ד, הבניין משמש כמלון יוקרה בבעלות הוותיקן, ועל הבניין מונף דגל הוותיקן בצהוב-לבן, שהחליף את דגל צרפת. |
59 | בית החולים האיטלקי, בחצר משרד החינוך | בשנת 1903 מבנה איטליה כיום | א, נרכש השטח ע"י ממשלת איטליה, ואת בית החולים תכנן האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי. ב, במרכז כנסייה בעלת חזית מפוארת, עם מגדל פעמונים. הבניין מכוסה בעיטורי אבן וסמלי אצולה איטלקיים. ג, המקום שימש כמוקד פעילות הקהילה האיטלקית בירושלים, ובו התכנסו בימי ראשון ובחגים קתוליים לתפילה. ד, נמצא בו אגף הבחינות של משרד החינוך, והכנסייה משמשת כחדר ישיבות. |
58,59,60 | הליכה מממילא לכיכר ציון | מלון וולדורף מחנה ישראל בית קברות נחלת שבעה | א, אסטוריה הוקם כמלון פאלאס ע"י חאג' אמין אלחוסייני, ראש הוועד הערבי העליון, נבנה על בית הקברות. ב, השכונה השנייה מחוץ לחומות, נבנתה במקביל לשכונת משכנות שאננים, עולים מוגרבים מצפון אפריקה. ג, מוסלמי ממילא מהמאה ה-13. בריכה נמצאת על הקו של "האמה העליונה" שהגיעה לשער יפו, אולי שייכת. ד, השכונה השלישית שהוקמה ע"י יואל משה סלומון, הנחלה חולקה ל-7 רצועות, נחלה שוויונית. |
58 | כיכר ציון עזר: מפת משולש הרחובות | כיכר ציון קדקוד מזרחי קולנוע ציון כיכר הפגנות | א, נהגתה ועוצבה בידי הבריטים, כחלק מתכנון עירוני מודרני שיזמו בירושלים לאחר כיבושה בשנת 1917. ב, הבריטים העתיקו את מרכז העסקים של ירושלים לאורך רחוב יפו, תוך יצירת "משולש" רחובות ראשיים. ג, שפעל בכיכר החל מ-1912, נתן לכיכר את שמה, ונהרס ב-1972. במקומו סניף בנק הפועלים ומלון כיכר ציון. ד, כגון: בגין הודיע על פרוק אצ"ל, הפגנת הפנתרים השחורים, הפגנת הימין נגד תכנית ההתנתקות. |
60 | הליכה מכיכר ציון לבית המוסדות הציוניים | רחוב בן יהודה בית פרומין בית כנסת רחוב | א, הוא הצלע הדרומית של המשולש שכיכר ציון בקודקודו, וכלל את רחוב יפו מצפון ורחוב המלך ג'ורג' ממערב. ב, ב-13 במרץ 1950 התנהלה כאן ישיבת הכנסת הראשונה, ובחצר הותקנה המנורה שבגן הורדים כיום. ג, ישורון ממערב, בפינת הרחובות, בית כנסת אורתודוקסי מודרני, מתפללים בהגיה מודרנית. ד, המלך ג'ורג' על שם המלך ג'ורג' החמישי, נסלל ע"י הבריטים לציון 7 שנים לכיבוש ירושלים, נחנך ב-1924. |
60 | שכונת רחביה, בקצה הצפוני של הציר המרכזי | שכונת גנים ציר מרכזי בית ציבור הבנאים | א, שכונה יהודית שתוכננה ע"י ריכרד קאופמן, עם הרבה גן וצומח בשטח הפרטי והציבורי. ב, ממנו מסתעפים רחובות צרים, לצדם בנויים בתים בתוך גינות רחבות-ידיים, ולכל יחידה יש חצר ירוקה. ג, בראש הציר המרכזי, כאן הגימנסיה (לעתים בית כנסת). ד, היו אנשי גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור, ואת אוהליהם הקימו ליד מנזר רטיסבון הסמוך. |
60 | שכונת רחביה, ליד בית אוסישקין | תור הזהב מנחם אוסישקין החלפת שמות סגנון בינלאומי | א, שמות הרחובות ברחביה הם של חכמי "תור הזהב" בספרד, מהמאות 10-11 לספירה. ב, היה חבר "ציוני ציון", מראשי המתנגדים לאוגנדה, ויו"ר הקק"ל. ג, אוסישקין החליף שני שמות רחובות בשכונה: קק"ל – על שם מקום עבודתו, ואוסישקין – על שמו עוד בחייו. ד, הבית נבנה בסגנון הבינלאומי בשנת 1931, פשטות, פונקציונליות ומודרנה, תוך הקפדה על סימטריה. |
60 | שכונת רחביה, ליד יד בן צבי | הצריף המקורי בשנת 1950 נשיא המדינה הצריף | א, בשנת 1924 עמד צריף במקום שבו עומד היום בניין בן 4 קומות, והיה צריף המגורים של משפחת בן צבי. ב, מכרו יצחק ורחל את השטח ליזם, שבנה עליו בניין בן 4 קומות, והם קיבלו את הקומה הראשונה. ג, בן גוריון הציע ליצחק בן צבי את התפקיד. ה"צריפים השבדים" שהותקנו שימשו אולמות לטקסי קבלת פנים. ד, היה חלון הראווה של מדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. |
52 | תצפית מארמון הנציב | המנדט הבריטי אברהם כאן שטח מפורז תצפית | א, בשנת 1932 בנה הנציב פאלמר את ארמונו וישב כאן. היום נמצא במבנה מטה משקיפי האו"ם. ב, המקום מזוהה עם המקום שאליו הגיע אברהם אבינו לקראת העקידה, ומכאן הלך עם יצחק להר המוריה. ג, כשירושלים הייתה חצויה בשנים 1948-1967 בין ירדן לישראל, הר ציון ומובלעת הר הצופים היו בידי ישראל. ד, הר הבית- כיפת הסלע ומסגד אלאקסא, הר הזיתים, הכותל הדרומי, עיר דוד, כיפה לבנה- בית כנסת החורבה. |
61 | מוזיאון הרכבל ואוצ'ר ושרותים | טופוגרפיה רעיון הרכבל תפעול הרכבל המוזיאון | א, החיילים בהר ציון נשלטו ע"י הצלפים הירדנים שישבו על החומה, ואלה שישבו בגיא בן הינום. ב, אוריאל חפץ, קצין ההנדסה של חטיבת עציוני, בנה רכבל שנועד לאספקה, תחמושת וציוד רפואי. ג, הכבל נמתח מבית החולים לעיניים (כאן) עד לבית ספר גובאט, שכב על הקרקע ונמתח בלילה להעברת ציוד. ד, הרכבל שימש עד 1967, אך שמרו עליו בסוד. ב-1972 חשף אוריאל חפץ את הסוד, ואז נבנה המוזיאון. |
64 | משכן הכנסת מדריך מקומי תאום הדרכה שירותים | כנסת טרקלין המליאה לוח נוכחות | א, המשמעות המילולית היא כינוס, וכן כשמה של "הכנסת הגדולה" אחרי שיבת ציון. בכנסת 120 חברים. ב,כאן מתקיימים טקסי קבלת פנים. הפסיפסים על הרצפה והגובלנים הם יצירותיו של מארק שאגאל. ג, המושבים בצורת מנורה. כשהמליאה פעילה מתקיים שידור ישיר בערוץ הכנסת. ההצבעות גלויות. ד, במקום מרכזי מציג את חברי הכנסת הנוכחים במשכן, במליאה, בדיון בוועדה, בלשכה או בקפיטריה. |
65 | יד ושם, במוזיאון תיאום הדרכה שירותים | הנצחה וזכרון בכניסה משבר לשבר בסוף המסדרון | א, של אנשים, החיים לפני המלחמה ובגטאות, סיפורים אישיים, וכן הרצח במשאיות, בבורות ובתאי הגזים. ב, תמונות כשהצבא הסובייטי נכנס למחנה, וגילה גופות של יהודים, עם בגדים, ובכיסים היו תעודות ותמונות. ג, כל פעם הגיעו לתחתית, חשבו שלא יכול להיות יותר גרוע, ואז נפלו לתחתית יותר גרועה. ד, מגמת עליה, ויציאה דרמטית למרפסת שטופת אור הפתוחה לנוף ירושלים. |
65 | יד ושם, בכיכר גטו ורשה | האנדרטה האמן מרד גטו ורשה טקסים | א, לזכר מרד גטו ורשה, 2 חלקים: השואה – יהודים הולכים למוות, המרד – דמויות פורצות מלהבות. ב, נתן רפופורט, יליד ורשה, כל בני משפחתו נספו בשואה, ויצירותיו עוסקות בהנצחת הנספים והלוחמים בשואה. ג, פרץ בשנת 1943, היה המרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה. ד, העצרת הממלכתית המרכזית של יום הזכרון לשואה ולגבורה מתקיימת כאן, וכן טקס הנחת הזרים. |
65 | הר הרצל, ליד קבר הרצל | חלוקה יד ושם קבר הרצל טקסים | א, קבר הרצל ומשפחתו, חלקת גדולי האומה, בית העלמין הצבאי, ראשי ההסתדרות הציונית העולמית. ב, נחנך אחרי הר הרצל למרגלות הר הרצל כדי ליצור רעיון: משואה לתקומה. ג, ארונו הועלה מוינה ב-1949 ונקבר בפסגת ההר. לפי צוואתו הועלו גם ארונות הוריו ואחותו, וכן ילדיו ונכדו. ד, ברחבה נערכים טקסי הדלקת המשואות, במעבר בין יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ליום העצמאות. |
הדרכות דרך בירושלים
יש לחבר את הנושאים המוצעים למה שרואים בשטח בקטע הנסיעה, ולשנות את הניסוח בהתאם (הכביש מהתפתל ממזרח עולה להר, ממערב נמצאת בריכת, אנחנו עוברים ליד האנדרטה שהוקמה לזכר, וכיו"ב).
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
61 | נסיעה ממוזיאון הרכבל לנוטרדאם | הכביש להר ציון בריכת הסולטאן אמה תחתונה סולימאן המפואר | א, נסלל בשנת 1964 לכבוד ביקורו של האפיפיור פאולוס ה-6, כדי שיוכל לבקר בחדר הסעודה האחרונה. ב, ממערב, מאגר מים מתקופת הבית השני, אולי קדום יותר, שאגר את מי הערוצים העליונים של גיא בן הינום. ג, עברה על גבי גשר שהיה במקום הסכר. האמה החשמונאית הגיעה מבריכות שלמה, והמשיכה להר הבית. ד, בנה את הסכר הנוכחי במאה ה-16, ובימות הקיץ התקיים סביב הבריכה שוק למכירת בהמות. |
59 | נסיעה מנוטרדאם להר הצופים | גבעת תחמושת אנדרטת הע"ח האוניברסיטה בית החולים | א, ממערב מוצב ירדני ששלט על ירושלים המערבית, יעד מבוצר שנכבש ע"י הצנחנים ב-1967. ב, בדרך, במקום בו הותקפה שיירת הדסה להר הצופים בשכונת שייח ג'ראח, באפריל 1948. ב, בהר הצופים הוקמה בשנת 1925, הרבה מאנשי העלייה החמישית הגיעו בגלל האוניברסיטה. ג, בשנת 1938 נפתח בית החולים הדסה הר הצופים, תוכנן על ידי האדריכל היהודי אריך מנדלסון. |
61 | נסיעה בירושלים לארמון הנציב, מלחמת 1948 | אוכלוסייה קרב סן סימון קרב רמת רחל קו התפר/עירוני | א, בירושלים 35,000 יהודים בתחילת המנדט, ערב מלחמת 1948 היו 100,000 יהודים ורק 65,000 ערבים. ב, אחרי שתי התקפות במהלך מבצע יבוסי נכבש ונשאר בידי ישראל, הבטיח קשר עם השכונות מדרום. ג, ירדנים ממזרח, מצרים מדרום, שלוש התקפות והעברת ידיים, בסיומן רמת רחל נשארה בידי ישראל. ד, קו הגבול שעבר בתוך ירושלים וחילק אותה משנת 1948 ועד לשנת 1967, אך משפיע על השכונות עד היום. |
61 | נסיעה בירושלים מהכניסה לרמת רחל | טבע עירוני יתרונות אתרים נוספים הקטמונים | א, שטח ציבורי פתוח היוצר רצף אקולוגי בין מבנים וכבישים, כגון עמק הצבאים, המשלב בין צרכי הציבור והעדר. ב, עלויות האחזקה נמוכות, ממתן מפגעים סביבתיים, משמש לפעילויות חינוך ופנאי לתושבי העיר. ב, נחל כוס – ערוץ קצר היורד משכונת גילה לנחל רפאים, עמק המצלבה, גבעת ממילא וגבעת התנ"ך. ג, קטמון – שכונה עשירה של העשירון העליון, והקטמונים – שיכונים בהם גרים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות. |
61 | נסיעה בירושלים, המנדט הבריטי | תכנון עירוני מרכז שלטון מים צפוי אבן | א, ירושלים התפתחה בזכות תכנון עירוני מסודר – "תכנית גדס", בניית שכונות מסודרת, עם תשתית טובה. ב, בריטי, ירושלים הוכרזה כבירה של פלשתינה-א"י (כפי שהייתה בממלכת ירושלים הצלבנית). ג, בשנת 1934 הקימו הבריטים את המפעל שהוביל מים ממעיינות הירקון בראש העין. ד, חוקי התכנון והבנייה המנדטוריים חייבו ציפוי של הבתים באבן מסותתת, ומתקיים עד היום. |
64 | נסיעה מיד ושם למשכן הכנסת | הר הרצל ממערב גבעת רם | א, יד ושם נחנך אחרי הר הרצל למרגלות הר הרצל, כדי ליצור רעיון: משואה לתקומה. ב, קבר הרצל ומשפחתו, חלקת גדולי האומה, בית העלמין הצבאי, ראשי ההסתדרות הציונית העולמית. ג, מרכז גאוגרפי, תרבותי ופוליטי. כאן נמצאים רשויות השלטון: משרד החוץ, פנים, האוצר, בית המשפט העליון, קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית ומוזיאון ישראל, ומולם הכנסת, בית הנבחרים. |
נסיעה בירושלים לשער האריות | ירושלים בתנ"ך בברית החדשה | א, דוד המלך (ממלכה מאוחדת) כבש את ירושלים מהיבוסים, שהייתה על הגבעה המזרחית. שלמה המלך בנה את בית המקדש ה-1, נבוכדנצר החריב. שבי ציון ואח"כ הורדוס בנו את בית המקדש ה-2, טיטוס הרומאי החריב. ב, ישוע ערך בירושלים את טקס פדיון הבן בהיותו בן 30 ימים, ומגיל 12 עלה לירושלים פעם בשנה. ג, בשבוע האחרון לחייו ישוע עלה לרגל לירושלים לכבוד חג הפסח, והיה בו שבוע שלם. | |
63 | נסיעה להר הזיתים בדגש נצרות | בשבוע האחרון בהר הזיתים הסגרה עלייה לשמים | א, לחייו ישוע הגיע אל הר הזיתים, ולן בבית עניה במשך השבוע, שם עשה נס והחייה את לזארוס. ב, ישוע לימד על אחרית הימים, לימד את תפילת האדון, ניבא את חורבן ירושלים, ובכה עליה. ג, ישוע נתפס למרגלות הר הזיתים, במעלה נחל קדרון. ד, 40 יום אחרי שקם לתחייה עלה ישוע להר הזיתים עם תלמידיו, ומכאן עלה לשמים. |
נסיעה מהר הזיתים לעיר דוד | א, הר הזיתים קדוש לנוצרים, ממנו עלה ישוע לשמים אחרי התחייה. ב, כנסיות המנציחות אירועים מחיי ישוע והתחייה, וביניהן ממזרח כנסיית אבינו שבשמים, ועכשיו כנסיית העליה. ג, ממזרח נמצא בית הקברות היהודי, ראשיתו בתקופת הבית הראשון, היה אתר קבורה מרכזי גם בתקופת הבית השני (קבר בני חזיר), התפתח בתקופה הממלוכית, קבורים בו רבנים, סופרים, מנהיגים, אנשי אקדמיה. | ||
56 | נסיעה בירושלים בדגש צלבני | מסעות הצלב ממלכה ה-2 הצלבנים ארמון המלך | א, המטרה: שחרור ירושלים והקבר הקדוש. המטרה הושגה במסע הצלב הראשון בשנת 1099, עד 1187. ב, המטרה הושגה חלקית מאד, ל-15 שנים, בהסכם תל עג'ול-יפו שחתם פרידריך השני עם האיובים ב-1229. ג, בנו על מסגד אלאקסא את טמפלום סולומוניס, ואת כיפת הסלע הסבו לטמפלום דומיני = מקדש האדון. ד, עבר מטמפלום סולומוניס למשכנו במגדל דוד, יחד עם העברת המרכז השלטוני מהר הבית לאזור שער דוד. |
אתרים בדרום הארץ
אתרים במדבר יהודה
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
66ב | קומראן, ליד מקווה הטהרה ואוצ'ר ושרותים | האתר חשוב מגילות גנוזות הקומראנים מקווה הטהרה | א, ליהודים – המגילות הגנוזות, לנוצרים – יוחנן פעל באזור, מקוואות ומגילות מהתקופה הראשונה של הנצרות. ב, כינוי לכל המגילות שנמצאו באתר קומראן וסביבתו, מקטעים של כ-950 "ספרים" מתקופת הבית השני. ג, שגרו כאן היו יהודים, שחיו עם כללים ייחודיים שמופיעים בכתבים הכיתתיים שנמצאו. הם מכונים גם איסיים. ד, המים למקווה הגיעו באמה, גרם מדרגות עם מחיצה לעליה ולירידה, בצמוד היה "אוצר" (רואים את הנקב). |
66ב | עיינות צוקים, עין פשחה ואוצ'ר ושרותים | נביעות חגורות צומח חגורה מערבית חגורה מזרחית | א, מי התהום גבוהים, בשמורה גדלים צמחים הידרופיליים. בכניסה צומחת פתילת המדבר הגדולה. ב, המליחות עולה ממערב למזרח ולכן יש שינוי בחברות הצומח. ברצועה המרכזית צומחים האשל והקנה. ג, חגורה יובשנית הניזונה ממי נגר עילי המגיעים ממצוק ההעתקים, וכוללת: מלוח, ימלוח וינבוט השדה. ד, חגורה מלוחה בשוליים המזרחיים של השמורה, וכוללת את הסמר הערבי. |
66ב | עין פשחה, סיור בשמורה החבויה | ירידת המפלס נסיגת ים המלח בתרונות בעלי חיים | א, בגלל האדם: שאיבת המים מהכנרת, עצירת מי נחלים הזורמים לבקע, ובריכות האידוי של מפעלי ים המלח. ב, מפרה את האיזון בשמורה, המעיינות התרחקו מהצמחים, נוצרו משקעים חרסיתיים, הצומח והחי נפגעים. ג, באזורים החרסיתיים שאינם מחלחלים, המים יצאו החוצה כפלגים. הפלגים חותרים לעומק וקדימה. ד, בעין פשחה יש ריכוז של מינים אנדמיים, אולם המפלס האקולוגי דועך יחד עם ירידת המפלס. |
67 | מצדה, בבמת ההר ואוצ'ר ושרותים | אונסק"ו החשמונאים במרד הגדול איסיים | א, אתר מורשת עולמית: מבצר יהודי מתקופת הבית השני, ארמון ומערכת מצור מהתקופה הרומית הקדומה. ב, לפי יוספוס פלביוס, הראשון שבנה ביצור במצדה בשנת 42 לפנה"ס בקירוב היה יונתן הכהן הגדול. ג, הסיקריים, יהודים קנאים, השתלטו על המבצר בשנת 66 לספירה, והתבצרו בו. בשנת 74 התאבדו במצדה. ד, אולי הגיעו למצדה גם איסיים אחרי נפילת סככה (קומראן), לא ידוע כמה. |
67 | מצדה, בארמון הצפוני עזר: הדגם במפלס העליון | הורדוס ארמון פרטי אדריכלות במפלס התחתון | א, שיפץ את המבצר, ובנה את הארמון ב-3 מפלסים הפונים לנוף צפונה, מזרחה ומערבה, עם שפע חלונות. ב, אליו הגיעו בני משפחה קרובה של הורדוס, ויש הטוענים שהבניין שימש גם לאירוח אורחים רמי מעלה. ג, סגנונות אדריכלות הלניסטית ורומית, רצפת פסיפס, אולם עגול מוקף עמודים עם קנילורות, כותרות קורינתיות. ד, אולם מוקף סטווים, קירות מכוירים (סטוקו) מבחוץ ופרסקו בפנים, ובית מרחץ הכולל חדרים פושר, קר וחם. |
67 | מצדה, ליד נקודת ההבקעה עזר: תרשים | מערכת המצור חומה ומחנות הסוללה כיבוש מצדה | א, הרומית כללה: מחנות, סוללה, ודָּיֵק/חומה נמוכה שמנעה הגעה של תגבורת, ומנעה בריחה ממצדה החוצה. ב, רואים את חומת המצור (דָּיֵק) שהקיפה את מצדה, רואים שני מחנות, ו"השביל הרץ" בין הדָּיֵק למחנה הרומי. ג, המצדה היא הורסט, והסוללה הוקמה על שלוחת סלע טבעי ממערב, רק חלקה העליון הוא מילוי מלאכותי. ד, איל מצור הועלה על הסוללה, פרץ את חומת הסוגרים, הובערה אש, והמורדים התאבדו. |
67 | מצדה, ליד המודל של מפעל המים | מי שיטפונות בורות במדרון בורות נמוכים בורות בהר | א, הורדוס עצר את השיטפונות ממערב ע"י כך שהקים סכר בנחל מצדה, וכן אסף מים מנחל בן יאיר. ב, המים מנחל מצדה הובלו באמה לבורות גדולים במדרון המערבי של ההר, שהתמלאו בחורף. ג, האמה התחתונה הובילה מים מאגן ההיקוות של נחל בן יאיר, לבורות נמוכים יותר שהתמלאו בחורף. ד, שיירות של חמורים או פרדות העלו מים באופן שוטף, ומילאו את הבורות שעל במת ההר. |
68 | עין גדי, בית הכנסת ואוצ'ר ושרותים | המבנה רצפת פסיפס קתדרה דמשה 3 רשימות | א, מהתקופה הביזנטית, על גבי שרידים קדומים, פונה צפונה, שם נמצא ארון הקודש, ומסדרונות ב-3 כיוונים. ב, מעוטרת בדגם עלים, במרכז מעגל בתוך מעוין בתוך ריבוע, ללא גלגל מזלות, וללא עיטור דמויות. ג, מושב מדורג לצד ארון הקודש, מקום מושבו של ראש בית הכנסת או ראש הקהילה. ד, רשימה גנאולוגית של 13 אבות האנושות, רשימה של המזלות ללא איקונוגרפיה, ורשימת חודשי השנה. |
66ב, 69 | מפעלי ים המלח, בתצפית | נובומייסקי כימיקלים קציר המלח תמלחת | א, העלה רעיון של מיצוי אשלג ע"י אידוי. כאשר מי ים מאבדים מים, הם מתעשרים באופן יחסי ביסודות אחרים. ב, ראשון שוקע מלח בישול. ובאידוי נוסף נוצרת הקרנליט שמכילה אשלג, ברום ומגנזיום. ג, האידוי יוצר משקעים. הסרת המלח שהצטבר על קרקעית הבריכה באגם הדרומי גורמת לירידת מפלס המים. ד, שאריתית מועברת למסדרון במרכז, אליו מוזרמים מי השטפונות של נחל צין, והם זורמים צפונה לאגן הצפוני. |
69 | תצפית על ים המלח מעל מפעלי ים המלח | הר סדום ממזרח בקע ים המלח ים המלח | א, אנחנו עומדים על הר סדום שהוא גוש מלח שמתרומם. הצד המזרחי של ים המלח תלול יותר מהמערבי. ב, בריכות האידוי של מפעלי ים המלח, מפעל המפיק אשלג, ברום ומגנזיום בשיטה של אידוי. הבריכות רדודות. ג, הוא המשכו של השבר הסורי-אפריקאי, שיצר גראבן עמוק. הבקע יצר תופעות גאולוגיות, כגון בור ים המלח. ד, הוא שריד של אגם הלשון, שנוצר בתקופה גשומה יותר. כיום מפלס המים יורד, וים המלח הולך וקטן. |
אתרים נוצריים במדבר יהודה
בטור "מספר הסיור" מופיע גם הזרם אליו משתייכים הצליינים שיהיו מעוניינים לבקר באתר: קתולים, אורתו' = אורתודוקסים, פרוטסט' = פרוטסטנטים.
בכל האתרים עזר ההדרכה הוא הברית החדשה. בכנסיות מקובל להשאיר תרומה בכסף מזומן.
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
66 קתולים אורתו' | כאסר אליהוד שרותים | הנצחה רצף פולחן כאסר = חציה חג ההתגלות | א, טבילת ישוע ע"י יוחנן המטביל. כיום אתר הטבילה מזוהה בעבר הירדן המזרחי, מול קאסר אליהוד. ב, באתר יש שרידים ורצף של פולחן לפחות מאז המאה ה-4, שרידי כנסיות מהמאה ה-6, ופסיפס מפת מידבא. ג, כאן יהושוע חצה את הירדן, יהושוע הטרמה לישוע, וחציית הירדן לארץ המובטחת הטרמה לגאולת העולם. ד, בהטבלת ישוע (אורתודוקסים) התגלתה רוח הקודש, ובביקור האמגושים (קתולים) התגלו פני האל של ישוע. |
66 אורתו' | דיר חג'לה (מנזר גרסימוס) תרומה | מנזר פעיל לאורות תורה ועבודה פינת נוי במדבר | א, מנזר שיתופי בשיטת קוֹינוֹבְּיוּם שהוקם במאה ה-5. ב, המנזר יצר אופציה לנזירים לגלות מה יותר מתאים להם, ואחרי הכשרה הנזירים יצאו להתבודד. ג, בנוסף לתפילה, חלק מהזמן מוקדש לעבודה, אידאל כלכלה עצמית, כאן יש בית מלאכה לייצור נרות. ד, חומות המנזר וקירותיו שופצו, אולמות הכנסייה חודשו, הוקמו בית הארחה לצליינים, חנות מזכרות ובית קפה. |
הדרכות דרך במדבר יהודה
יש לחבר את הנושאים המוצעים למה שרואים בשטח בקטע הנסיעה, ולשנות את הניסוח בהתאם (נכנסנו לאזור המדבר, ממזרח לכביש נמצא, אנחנו עוברים ליד, וכיו"ב).
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
52 | נסיעה לירושלים, מים לירושלים | בית 1 אמה נמוכה אמה עליונה אמת ערוב | א, לא הובילו מים זורמים לירושלים. בירושלים השתמשו במי הגיחון והשילוח, ובהר הבית השתמשו בבורות. ב, החשמונאים בנו אמה ממבואות בית לחם להר הבית, להדיח את דם הקרבנות, למלא בורות, ולמלא מקוואות. ג, מהבריכה העליונה של בריכות שלמה, בקו פרשת המים, לארמון הורדוס, ושימשו את המזרקות בחצר הארמון. ד, הרומאים הוסיפו אמה שתחילתה במעיינות עַרוּבּ שבהר חברון, שהתחברה לאמה התחתונה. |
68 | נסיעה מירושלים לים המלח, מדבר בצל גשם | עזר: תרשים המשקעים בחתך רוחב יובש ושטפון | א, הרוח הנושבת ממערב נושאת אוויר חם ולח. האוויר הלח מתקרר ומתעבה, ונוצרים עננים. ב, בטיפוס במעלה גב ההר העננים הופכים יותר ויותר רוויים, וממטירים גשם על שדרת ההר. ג, העננים עוברים את קו פרשת המים, צונחים בכוח הגרביטציה, החום עולה, המים בעננים מתנדפים. ד, לכן במדבר כמות המשקעים נמוכה, וכאשר יורד גשם – הוא יוצר שטפון, והמים אינם מחלחלים לעומק. |
66ב | נסיעה מעין פשחה לעין גדי | סלע PEF מעקף חורבת מזין בולענים | א, ממערב. סימון גובה פני ים המלח ב-1900-1913 ע"י קרן בריטית שחקרה את ארץ ישראל המערבית. ב, כאשר המים הגיעו עד המצוק, היה צורך לעקוף רגלית מעל לראס פשחה, או להפליג בים. ג, ממזרח. מספנה מתקופתו של אלכסנדר ינאי, שתוארכה באמצעות מטמון מטבעות שנמצא במקום. ד, ממזרח. קריסה של פני שטח בגלל המסת שכבת מלח בתת-הקרקע. נפערים בעקבות נסיגת ים המלח. |
נסיעה לאורך ים המלח, היווצרות בקע ים המלח, עזר: התפתחות הבקע | לוחות טקטוניים תנועת הלוחות | א, העולם מורכב מלוחות טקטוניים, עליהם מתרוממות היבשות, והם נעים על האסתנוספרה – שהוא בצק חלש. ב, לוח אירואסיה מתרחק מלוח אפריקה, ובבקע ים המלח רואים התחלה של תהליך התבקעות יבשות. ג, לפני 15 מיליון שנה נעצר התהליך במפרץ סואץ, והתחילה תנועה אופקית צפונה. לוח ערב-ירדן מתקדם מהר יותר מלוח סיני-ישראל שעדיין מחובר ללוח אפריקה, ושניהם נעים צפונה. ד, לפני כ-5 מיליון שנים, עקב היווצרות סטייה בכיוון התזוזה של הלוחות, החלו להיווצר הבורות של מפרץ אילת, מלחות הערבה, ים המלח, ים כנרת ועמק החולה. | |
69 | נסיעה מעין בוקק למפעלי ים המלח | מפלס האגן בגן הציבורי נווה זוהר הגבהת הכביש | א, הדרומי עולה בגלל הזרמת מים אליו ושקיעת המלח בבריכות האידוי, ולכן מגביהים את הסוללות הגבוהות. ב, משאבות מוסוות ע"י פסלים, מעין חיות צבועות ליד מרכז הקניות. לוחות המודעות ממזרח לכביש הן משאבות. ג, יישוב קהילתי חילוני, בו נמצאת המועצה האזורית תמר, ובית ספר אזורי. הוקם עבור עובדי מפעלי ים המלח. ד, בגלל הבולענים נסגר הכביש ממזרח לנווה זוהר, ובנו כביש גבוה יותר ממערב לנווה זוהר. |
אתרים בנגב ובאילת
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
70 | תל ערד, העיר הכנענית/ הקדומה, בבית ערדי, ואוצ'ר | תקופה בית ערדי עיר מבוצרת חומת העיר | א, השרידים מתקופת הברונזה הקדומה (לפני כן היה כאן גם יישוב בתקופה הכלקוליתית). ב, בית מלבני, הכניסה בצד הרחב, לתוך הבית ירדו במדרגה, סביב הקירות נבנו דרגשי אבן. ג, העיר מוקפת בקעה קטנה, החומה בנויה על קווי הרכס מסביב ומנצלת את הטופוגרפיה. בחומה שני שערים. ד, מלאה, בנויה מאבני גוויל גדולות ומילוי חצץ. ליד הבית יש פשפש בחומה, ששימש רועים וחקלאים. |
70 | תל ערד, במקדש במצודה הישראלית | תקופה במקדש בחדר ממערב בדביר | א, חלק מהמצודות הדרומיות של ממלכת יהודה (תקופת הברזל 2), על הדרך מבאר שבע לים המלח. ב, חצר פתוחה וגדולה, הפתח במזרח, ובחצר מזבח בנוי מאבני גוויל, לידו מצאו עצמות רבות. ג, מבנה דומה לבית המקדש: היכל – האולם הרחב, ודביר – חדר פנימי, המכונה גם "קודשׁ הקודשׁים". ד, נמצאה נישה פנימית שבתוכה מצאו שתי מצבות אבן ושני מזבחות קטורת עשויים מאבני גיר מסותתות. |
70 | תל באר שבע, בין השערים ואוצ'ר ושרותים עזר: תרשים | אונסק"ו תקופת הברזל חוצות העיר השער הפנימי | א, אתר מורשת עולמית: תל מקראי עם שרידים משמעותיים מתקופת המקרא, כולל מערכת מים תת-קרקעית. ב, העיר הוקפה בחומה חיצונית, באזור השער גם בחומה פנימית, בכל חומה היה שער, טיפוסי לתקופת הברזל. ג, האזור בין השערים, מרכז החיים של העיר: מקום התכנסות, שוק, מסחר, משפט, הגנה. ד, דומה לשערי שלמה, רק עם 4 חדרים. השער קבוע בתוך חומת סוגרים שהקיפה את העיר. |
70 | תל באר שבע, ליד מפעל המים | מערכת מים מקורות המים חלקי המערכת המאגר | א, בתוך העיר חצבו בסלע מאגר מים תת-קרקעי, שאיפשר גישה אל המים גם בשעת מצור. ב, גשם שירד על התל ותועל למאגר, ותעלת הזנה מפותלת שהוליכה את מי השטפונות מנחל חברון אל המאגר. ג, פיר בעומק כ-20 מטרים מדופן באבנים, לאורך דפנותיו גרם מדרגות היורד אל המאגר התת-קרקעי. ד, בעל חמישה תאים, בנפח כולל של 700 מ"ק, נחצב בסלע קירטון וטויח בטיח עבה (טיח הידראולי). |
71 | באר שבע, באר אברהם מדריך מקומי ואוצ'ר ושרותים | מרכז מבקרים הבאר השבועה שינוי לשבע | א, מציג את מסעו הפיזי והרוחני של אברהם אבינו לארץ כנען ולאמונה המונותאיסטית בארץ המובטחת. ב, בחצר נמצאת באר משוחזרת, שלפי המסורת השקתה את עדרי הצאן של אברהם. ג, אולי זו הבאר שבסמוך לה נשבעו אבימלך (הפלישתי) ואברהם זה לזה, ומכאן השם "שָׁבַע", מלשון שבועה. ד, לימים סתמו הפלישתים את הבארות שחפר אברהם, ויצחק חפר אותן מחדש ושינה את שמה לשֶׁבַע. |
71 | באר שבע, תחנת הרכבת התורכית | תחנת הרכבת מסילת הרכבת הבריטים פסל אתאטורק | א, התורכית הוקמה בשנת 1915 ע"י התורכים, ומדרום-מזרח לתחנה הוקם מגדל מים לקטרי הקיטור. ב, מדמשק דרך ירושלים ועד למצרים, נסללה במלחמת העולם ה-1, במטרה לסייע לתורכים לכבוש את מצרים. ג, השביתו את הרכבת, והבניין שימש כבניין מנהלה. במלחמת העולם ה-2 פרקו הבריטים את המסילה. ד, נחשב לאבי האומה הטורקית, ברחבה אובליסק – יד לחייל התורכי שנפל במלחמת העולם ה-1 בסביבה. |
71 | באר שבע, גן אלנבי | גנרל אלנבי בניין המשטרה מוזיאון הנגב | א, כבש ושחרר את פלשתינה מידי העות'מאנים בשנים 1917-1918. ב, בשנת 1900 התורכים בנו עיר בחולות, ובשנת 1901 בנו את הבניין ממערב כבית הסראייה (בית הממשל). ג, במלחמת 1948 התבצר הצבא המצרי בבית הסראייה, אך אנשיו נכנעו במבצע "משה". ד, מצפון-מזרח, כולל את בית המושל והמבנה ששימש במאה הקודמת כמסגד, שניהם נבנו ע"י התורכים. |
71 | באר שבע, אנדרטת חטיבת "הנגב" | הנצחה צינור המים מגדל אולם הנצחה | א, סיפור הלחימה במלחמת העצמאות (1948). כל אלמנט ארכיטקטוני הוא פרק בלחימה. הפסל: דני קרוון. ב, ממחיש את קו המים לנגב, אשר הונח בתחילת המלחמה בנגב, מניר עם לנירים, וקצה שני לנבטים. ג, מגדל המים שימש בישובים כמגדל שמירה. מחורר – בבארות יצחק מגדל המים נפגע כשהמצרים תקפו. ד, עגול עם כיפה מחוררת. כל חור מקרין נקודה על הרצפה. |
48 | מרכז ג'ו אלון, מוזיאון לתרבות הבדואים בנגב ואוצ'ר ושירותים | הבדואים השם "בדואי" האוהל כיוון צפון-דרום | א, הם מוסלמים, לא רואים עצמם כלאום, הנאמנות היא שבטית. הבדואי התפלל לבדו במקום שבו היה. ב, בא מהמילה הערבית בַּדְיָיה = מדבר, אזור מרעה, להדביר בו את הצאן. הבדואים נדדו במדבר וסחרו בו. ג, משמש לאירוח, בית השׂער – ארוג משערות העיזים – הוא בית החורף. אוהל הקיץ פתוח. ד, פתח האוהל לכיוון מזרח, פתוח רק בחלקו הצפוני, החלק של הגברים (החלק הדרומי הוא של הנשים). |
נווה מדבר מרחצאות הנגב ואוצ'ר ושרותים | אתר מרחצאות מקור המים מינרלים וחום מערכת סינון | א, בריכות מים תרמו-מינרליים ומרכז ספא, לזירוז פעילות חילוף החומרים, לחידוש תאי העור, ולהפגת לחצים. ב, באקוויפר מים תת-קרקעי ענק המשתרע מקו באר שבע ועד סיני. ג, המים סוחפים אליהם מינרלים שונים, והקרבה לליבת כדור הארץ גורמת להתחממותם. ד, מנטרלת את הריח החריף של חומצת הגפרית, ומערכת אוורור מספקת אוויר צח בטמפרטורה קבועה. | |
72 | רביבים, ממול למערה ואוצ'ר ושרותים | התיישבות בנגב רביבים הוקמה המערה שמולנו צינורות הברזל | א, מפת החלוקה של ועדת פיל הבריטית הבהירה שבמקום בו קיימים ישובים יהודים תהיה מדינה יהודית. ב, בשנת 1943 כמצפה (יחד עם בית אשל וגבולות) כדי לתקוע יתד ראשונה בנגב, שהיה ריק מישובים יהודים. ג, הייתה בור מים שננטש, ושלושת המתיישבים הראשונים של קיבוץ רביבים ניצלו את המערה כמחסה. ד, שימשו להנחת קו המים הראשון לנגב בשנת 1947, שהזרוע מניר עם מערבה הגיעה לרוחמה, ולא לרביבים. |
71 | שבטה, בכניסה | אונסק"ו כפר נבטי בוסתן עצי פרי מרכז חקלאי | א, אתר מורשת עולמית: דרך הבשמים – ערי המדבר בנגב, שרידי מערכות השקיה מתוחכמות של הנבטים. ב, מהמאה ה-1 לספירה, תחנה בדרך הבשמים. בתקופה הביזנטית חדרה הנצרות לשבטה – שרידי כנסיות. ג, משוחזר של פרופ' בן ארי, מתקיים ממי שיטפונות, נבנו טרסות, עצי הפרי מניבים כבר 50 שנה ללא השקיה. ד, בשבטה נמצאו חוות, שומרות, טרסות, בורות מים, תעלות הטיה, אולי הייתה מרכז של פריפריה חקלאית. |
71 | שבטה, בגת הצפונית | גת מחולקת תלוליות אבנים מים לגידולים מתקני פולחן | א, מעידה על הפעילות החקלאית-כלכלית של תושבי העיר. תאי פריקת ענבים, משטח דריכה וניקוז הנוזלים. ב, סוקלו משטחי העיבוד, כדי להגדיל את כמות מי הנגר שסחפו את הקרקע לוואדי, שם היו השדות המעובדים. ג, השדות המעובדים ניזונו ממי השיטפון בערוץ, וכן ממי נגר עילי שנאספו בתעלות שעל המדרונות. ד, נמצאו ליד השדות, וכוללים מצבות אשר נועדו לחלות את פני האלים כדי שיעזרו לחקלאים. |
71 | שבטה, בבוסתן של פרופ' בן ארי | דרך הבשמים תיעול המים בניית סכרים חווה משוחזרת | א, רק חלק קטן מהנבטים עסק במסחר, ואילו רוב האוכלוסייה עסקה בחקלאות בסיסית ליד מקורות מים יציבים. ב, מהמדרונות באמצעות תעלות לחלקות החקלאיות. מי הנגר סחפו אתם קרקע אשר הצטברה בערוצים. ג, לרוחב הערוץ במרחקים משתנים ביניהם, אשר יצרו שטחים חקלאיים של כמה דונמים. ד, טופלה במשך 10 שנים, היבולים שהתקבלו הוכיחו כי ניתן לקיים חקלאות רק על מי הנגר כחקלאות בעל. |
75 | ממשית, ליד שער העיר ואוצ'ר ושרותים | אונסק"ו דרך הבשמים סחורות חאן ממערב | א, אתר מורשת עולמית: דרך הבשמים – ערי המדבר בנגב, שרידים נבטיים, מבנים עירוניים, מבצרים וחאן שיירות. ב, ממשית נמצאת בסעיף של הדרך העובר מדרום לים המלח, דרך מצד תמר, וממשיך לעזה. ג, בממשית עברו אספלט ומלח מים המלח, מוצרים מעבר הירדן, אולי עץ לבניה, ועוברי אורח. ד, שרידי תחנת הדרכים ממשית, של הנבטים הנוודים, החל מהמאה ה-1 לספירה. |
75 | ממשית, בבית נבטו | בית פרטי גדול אלמנטים נבטיים מקור המים הרס | א, מראשית המאה ה-2, כשבנו בתי עשירים, הבית משוחזר ובו אורוות סוסים. ב, כותרות, עיטורים על המשקופים, אומנה ומדרגות סביבה, מטמון מטבעות מהמאות 1 לפנה"ס עד מאה 1. ג, איסוף מי נגר מהסביבה באמות לתוך בורות, איסוף מי שטפונות מנחל ממשית שבו נבנו שלושה סכרים. ד, העיר נהרסה בשנת 614 – הכיבוש הפרסי הסאסאני, וחדלה להתקיים בכיבוש הערבי (בשנת 638). |
75 | סיור רכוב בירוחם | ירוחם באר רח'מה תעשייה | א, הוקמה בשנת 1951 כמעברה לעולים חדשים, אולם סבלה תמיד מהגירה שלילית: כביש הערבה הסיט את התנועה לאילת מירוחם, וכשנפתח הכביש בין באר שבע למצפה רמון, ירוחם נותקה מכל ציר תחבורה ראשי. ב, (ממערב) מזוהה עם הבאר שמצאה הגר כשתעתה עם בנה ישמעאל במדבר באר שבע, כמסופר בתנ"ך. ג, תושבי ירוחם עובדים במפעלים שלצידי הדרך: אקרשטיין מוצרי בטון, טמפו משקאות, ופניציה מפעלי זכוכית. |
75 | פארק ירוחם | אגם ירוחם איכות המים פארק תיירות בירוחם | א, הוקם בשנת 1992 ע"י סכר בנחל רביבים, יובל של נחל הבשור, במקום בו האפיק צר. ב, מפעל טיהור השפכים של ירוחם מטפל במי האגם, אם כי כיום השחייה בו אסורה. ג, נרחב סביב האגם ובו ניטעו אורנים, מדשאות, יש בו פינות מוצלות עם שולחנות לפיקניק, ומסלולי טיול אופניים. ד, צימרים, ארוחות, סדנאות בנושאי יהדות ורוחניות, הפארק, טיול למכתש הגדול, במרץ – פריחת אירוס ירוחם. |
73 | שדה בוקר, צריף בן גוריון ואוצ'ר ושרותים | החזון בשנת 1953 בשנת 1963 | א, של בן גוריון: לראות בנגב נכס ציוני כביר (בערך מחצית שטח המדינה), וליישב בו 5 מיליון יהודים. ב, בן גוריון סייר בנגב, פגש את מתיישבי שדה בוקר, וביקש להצטרף. אז התפטר מהממשלה ועבר לקיבוץ. ג, פרש סופית מהפוליטיקה, הגיע לשדה בוקר, וחי שם עוד 10 שנים. בצוואתו ביקש להיקבר בשדה בוקר. ד, עסק בכתיבה: יומנים, זכרונות והיסטוריה, ובאירוח של נשיאים, ראשי ממשלות ואזרחים מכל העולם. |
73 | עבדת, ליד הווילה הרומית ואוצ'ר ושרותים | אונסק"ו תחנת דרכים השרידים חווה חקלאית | א, אתר מורשת עולמית: דרך הבשמים – ערי המדבר בנגב, שרידים נבטיים, מצודות, נופים חקלאיים, חאן. ב, בדרך הבשמים שעברה מחצי האי ערב לנמל עזה, ומשם לארצות האימפריה הרומית, עם יישוב נבטי קטן. ג, של נבטים שהתנצרו, מבנים רומיים מהתקופה הביזנטית, הכנסיות נבנו מאבני המקדשים הנבטים. ד, מדרום רואים שטחי עיבוד, שרידי טרסות, סכרים ובורות מים, בהם פרופ' בן ארי הקים חוות ניסיונות. |
73 | תל עבדת, במתחם המקדשים והכנסיות | כנסייה דרומית סגנון בנייה המקדש הנבטי מרפסת תצפית | א, כנסייה ביזנטית – פונה למזרח, בבזיליקה אולם תווך, שדרת עמודים מכוונת אל האפסיס ובו המזבח. ב, בכל המתחם הבנייה באבן, את התקרה בנו מלוחות אבן, שהונחו על גבי קמרונות. ג, שער אבן מרשים עם כותרות נבטיות. בתוך המקדש אגני טבילה, קטן לתינוקות, וגדול למומרים, בצורת צלב. ד, מהמקדש הנבטי לכיוון מערב, בתי המגורים נבנו על המדרון המערבי, מעל למערות מהן חצבו חומרי בנייה. |
73 | עבדת, בבית המרחץ | 3 חדרים היפוקאוסט כיפות בתקרה מעל לפתחים | א, הפריג'ידריום – החדר הקר, הטפידריום – החדר הפושר, הקלדריום – החדר החם. ב, שיטת החימום: תנור חיצוני, האוויר החם זרם דרך עמודונים מתחת לרצפה, ועלה בחדר בלבנים חלולות. ג, כדי שהמים המתאבכים לא יטפטפו על ראש המתרחצים אלא יגרו לצדדים. כאן הקימרון חביתי. ד, קשת משחררת מעל למשקוף, הגורמת למשקל המבנה שמעל לקשת לעבור לצדדים. |
73 | בור חוורים | בור נבטי מומחים למים החציבה עמוד תמך | א, הבור היה חלק ממערכת המים שהקיפה את העיר הנבטו-ביזנטית עבדת. בבור נאספו מי שיטפונות. ב, הנבטים ידעו למצוא, לאגור ולהסתיר מים בתנאי המדבר. הבור ניזון מסכר הטיה בערוץ משני של נחל חוורים. ג, נעשתה דרך שכבת הנארי הקשיחה באזור המדרגות, ואז הרחיבו בסלע הקירטון. ד, במרכז תמך בתקרת הנארי. הקיר הבנוי הוא תוספת מאוחרת, ואומנת תמך נוספת למניעת קריסה. |
74 | חאן סהרונים עזר: מפת התחנות בדרך הבשמים | אונסק"ו אכסניית דרכים בלב החאן התחנות הבאות | א, אתר מורשת עולמית: דרך הבשמים – ערי המדבר בנגב, שרידי חאן שיירות בדרך הבשמים. ב, מצודה נבטית עם שירותי דרך. מבנה דו קומתי מרובע בו אחסנו בשמים, החנו גמלים, ושילמו בסחורות. ג, חצר מרכזית שהייתה מוקפת בחדרי מלאכה, מרחצאות ותנור. היה פעיל בין המאות 1-3 לספירה. ד, מצפון במרחק 7 ק"מ – מצד מחמל (על הגדה הצפונית של מכתש רמון), ומדרום מֵצַד נקרות. |
חוות כרמי עבדת | חוות בודדים כרמים דרך היין כלכלת החווה | א, מופעלת ומנוהלת על ידי איש בודד, משפחה אחת או מספר מועט של מתיישבים, המתפרשים על שטח גדול. ב, התנאים האקלימיים השוררים ברמת נגב אידאלים לגידול גפנים. הכרמים ניצלו מערכות השקיה קדומות. ג, שורת חוות שקיבלו את השם "דרך היין", על משקל "דרך הבשמים" מימי הנבטים. ד, מבוססת על חקלאות ותיירות, הכוללת: צימרים, סיור טעימות יין בחווה, אירוח לסדנאות, יצור מוצרים בנפחיה. | |
75 | מכתש קטן, בראש מעלה עלי | מיקום צורה שער אשמדאי השם מעלה עלי | א, המכתש הקטן נמצא בשיאו של רכס חצרה, ומנקודת התצפית רואים את המכתש בשלמותו. ב, צורתו של המכתש כמעט מעוגלת. נחל חצרה הוא הנחל המנקז את המכתש הקטן לעבר נחל צין והערבה. ג, המפער בקירו המזרחי של המכתש, מסלעי גיר לבן, דרכו עובר נחל חצרה, ודרך למשאבת קידוח מי תהום. ד, על שמו של עלי בן צבי, בנם של יצחק ורחל ינאית. עלי נפל ונפצע במעלה, וחבריו גררו אותו במעלה עד לפנויו. |
77-78 | מקדש הנמרים בבקעת עובדה | אתר פולחן מבנה ציורי חצץ הנמרים | א, פרהיסטורי מאמצע האלף ה-6 לפנה"ס ועד המחצית הראשונה של האלף ה-2 לפנה"ס. ב, בנייה מינימליסטית של מתחמים, סימנו מרחב, והציבו אבנים. אבן שהוצבה נקראת מצבה. ג, אמנות פשוטה, ציור הקונטור, ראש, עין, רגליים, גוף וזנב. ראם שקרניו מזדקרות הוא הנטרף. ד, זנבם מזדקר כלפי מעלה. האבנים הכהות שהשתמרו בחלק מהדמויות מייצגות את החברבורות. |
סיור בנאות הכיכר ואוצ'ר מדריך מקומי | חקלאות נחל ערבה סכרים | א, מדברית המבוססת על השקיה במים מליחים, מגדלים מלונים ,פלפלים, עגבניות, קישואים, דלועים ותבלינים. ב, מי התהום בנחל הערבה הם מקור המים לחקלאות המדברית. ג, בשולי הנחל נבנו סכרים כדי ללכוד את מי השיטפונות. מים אלו מוחדרים לקרקע ומעשירים את מי התהום. ד, בעונה החקלאית המים נשאבים ומשמשים להשקיית השדות. | |
76 | ביקור בעיר אובות / תמר המקראית עזר: תנ"ך | עיר אובות תמר המקראית מצד תמר חאן נבטי | א, נזכרת במקרא כאחת מתחנות הנדודים של בני ישראל בערבה. ב, הובטחה למשה, מהווה נקודת ציון הגבול של שבט/ממלכת יהודה, ולכן מלכי יהודה הקימו כאן מצודה במדבר. ג, מצודה רומית מימי דיוקליטיאנוס (מאמצע המאה ה-3 לספירה עד סוף המאה ה-7), עם בית מרחץ רומי. ד, תחנה בדרך הבשמים, כאן היה מעיין, מי התהום גבוהים, התוואי נוח, ונמצא בצומת מרכזי. |
76 | ביקור בעיר אובות, ליד עץ השיזף | עין אלחוסוב עץ השיזף מצודה ישראלית בית ישראלי | א, עץ השיזף הגדול הצומח כאן מעיד על מקומו של המעיין. זהו עץ השיזף העתיק והגדול ביותר בישראל. ב, שאיבת יתר של מי תהום הביאה להתנוונות הדרגתית של העץ. כיום העץ מושקה. ג, מצפון-מערב שער ישראלי בן 4 תאים מהמאות 9-8 לפנה"ס, המצודה מוקפת חומת סוגרים ומגדלי פינה. ד, מצפון בית ארבעת המרחבים המתוארך לימי יאשיהו – מהמאה ה-7 לפנה"ס. |
76 | ביקור במו"פ ערבה תיכונה מדריך מקומי ואוצ'ר ושרותים | חקלאות מליחות השקיה אקלים חם | א, מטרת המו"פ לשפר את כמות היבול בשטח אדמה. ע"י כיסוי תצורת הלשון בקרקע גידול טובה, וע"י הדלייה. ב, בערבה הקרקע מלוחה, כמות המים נמוכה, המים מליחים, ובעזרת מחקר הפכו את החסרונות ליתרונות. ג, גם כאשר יורד גשם, כדי לשטוף את המלחים מבית השורשים של הצמח. ד, כשבאירופה חורף – משווקים אליה תוצרת חקלאית מהערבה. הקיץ חם מאד – משתמשים ברשת חוסמת. |
76 | סיור רכוב בחוות האנטילופות ואוצ'ר ושרותים | ספארי גרעין רבייה עזים שחורות תיבת נוח | א, אנטילופות מסוגים שונים, יונקים אוכלי עשב ומעלי גירה ממשפחת הפריים, כגון דישונים, ראמים, ערודים. ב, מפוקח מבחינה וטרינרית, ומיועד לשיווק לגני חיות בכל רחבי העולם. ג, הובאו למקום כדי לשמש פיתיון לזאבים ולטורפים אחרים. ד, בה ניתן לצפות בשלבי גידול שונים של חיות קטנות הגדלות באקווריומים. |
76 | לוטן, התיישבות עזר: טביעת רגל אקולוגית תיאום ביקור | קיבוץ שיתופי תושבים ישוב אקולוגי | א, שיוון בצריכה ובבעלות – הכל שייך לכולם, וכולם מקבלים אותו הדבר. ב, חברי הקיבוץ משתפים את חדר האוכל, המכבסה, שירותי נוי – גינון ציבורי, תרבות, חיי קהילה, וועדות שונות. ג, רפורמי, מחובר לתנועה ליהדות מתקדמת. התושבים מתפרנסים מבקר לחלב, מתמרים ומתיירות. ד, צורת התיישבות ששמה לה למטרה להיות בת קיימא מבחינה חברתית, כלכלית ואקולוגית. |
76 | לוטן, ישוב אקולוגי | אורח החיים בנייה אקולוגית מערכות סולריות טיפול בפסולת | א, בהתאם לצריכה מקיימת, תוך צמצום טביעת הרגל האקולוגית. החברים מחויבים לחיים ירוקים. ב, בונים בתים מבָּאלוֹת (חבילות קש), עליהם מורחים טיח אדמה. את הגג אוטמים בשמן מהמטבח. ג, תנורים לבישול, מחממי מים, פנלים ליצירת אנרגיה. שמש חודרת מהחלונות הדרומיים, והחום נאגר ברצפה. ד, מערכת מים אפורים, מתקני מחזור וקומפוסט, שירותי קומפוסט, מערכת ביוגז. |
79 | עברונה, הפוגרות, ליד הפיר עזר: תרשים | בארות שרשרת המים מחלחלים מנהרת פירים טכנולוגיה פרסית | א, שרשרת של פירים/תילים מעל לשתי מנהרות תת-קרקעיות, שאספו מים לחקלאות. ב, המנהרה מתחילה בשכבת האקוויפר, וממשיכה מעליה עד לשטח חקלאי, שם רוב המים נאספו בבריכה. ג, חפירת המנהרה נעשתה באמצעות פירים. החופרים חפרו משני הכיוונים, אחד מול השני. ד, מהמאה ה-6 לספירה, שהובאה ע"י האומאים, ואיפשרה ליצור חווה חקלאית ששרתה את עולי הרגל לחג'. |
79 | פארק תמנע, עמודי שלמה ואוצ'ר ושרותים | אבן חול אדומה הר תמנע העמודים שכבות עליונות | א, אבן החול האדומה היא הקדומה ביותר, שקעה על גבי סלע היסוד. ב, הוא הורסט שהתרומם ביחס לסביבתו, והתקבל הנוף שרואים היום. עמודי שלמה היו חלק מהר תמנע. ג, המצוק סדוק, בסדקים נשמרת לחות והבלייה הכימית מואצת, ומשאירה בין הסדקים אומנות/פילסטרים. ד, מעל לאבן החול האדומה, בהר תמנע ולכן בעמודי שלמה, נמצאות שכבות של תצורת תמנע, ועליה אבן חול. |
80 | אילת, המצפה התת ימי ואוצ'ר ושרותים | מצפה תת ימי האלמוגים ייחוד השונית בריכת כרישים | א, שוכן בליבה של שונית אלמוגים, ומבעד לחלונות זכוכית גדולים ניתן להתבונן בחיים מתחת למים. ב, הם בעלי חיים. כשתאי זרע זכריים פוגשים את הנקביים נוצר פוליפ, נדבק למשהו קשה, ובונה עצמו. ג, התנאים הסביבתיים במפרץ: טמפרטורת מים גבוהה וקבועה, מליחות המים, צלילות המים, מבנה המפרץ. ד, חוצים אותה במנהרה שקופה, הכרישים ובעלי החיים הימיים בבריכה שוחים מעל ולצידי המנהרה. |
הדרכות דרך בנגב ובאילת
יש לחבר את הנושאים המוצעים למה שרואים בשטח בקטע הנסיעה, ולשנות את הניסוח בהתאם (קבוצת העצים ממזרח לכביש היא, אנחנו נוסעים בבקעת, ממזרח לכביש ניצב פסל, וכיו"ב).
מספר הסיור | פעילות (שם אתר, עזרים, מנהלות) |
(נושא) | תמצית תכני הדרכה |
71 | נסיעה באזור באר שבע | לימנים העצים באר שבע תקופת הברזל | א, לצידי הדרך מקבצי עצים. בערוץ נבנה סכר עפר נמוך, וכשיש שטפון השטח מתמלא במים. ב, הלימן יוצר לעצים אקלים פיקטיבי של משקעים מעל לממוצע. ניטעו עצים שגדלים מהר ושאינם עצי פרי. ג, עיר עתיקה מהתקופה הכלקוליתית, היו בה עליות וירידות התיישבותיות, אך היא לא ננטשה. כיום בירת הנגב. ד, ליד השוק בבאר שבע ישנם שרידים של יישוב שהתקיים בתקופת בית ראשון, מהמאה ה-8 לפנה"ס. |
71 | נסיעה בבאר שבע | בארות אנואר סאדאת | א, באר שבע נמצאת לאורך נחל באר-שבע, במקום בו מי התהום גבוהים במיוחד (ניקוז דרומי של אקוויפר ההר), ונחשפים כבר בעומק 3-4 מטרים. עד היום אקוויפר זה מספק את מי העיר. ב, בשנת 1979, לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, ביקר הנשיא המצרי בבאר שבע, כי הגדיר את אברהם כאבי שני העמים, צאצאיהם של יצחק וישמעאל. |
70 | נסיעה בין באר שבע לים המלח דרך ערד | חוצים את תל ערד גבול בין אזורים המילה נגב | א, בקעת באר שבע ובקעת ערד, המחוברות לאורך אגן הניקוז של נחל באר שבע, הנשפך לים התיכון ליד עזה. ב, מצפון נמצאת ערד המקראית ובראשה מצודה קטנה מתקופת ממלכת יהודה (תקופת הברזל). ג, הבקעות הן חלק מהנגב, ולצפונן מתרוממים הרי יהודה. בקעת ערד גבוהה יותר מבקעת באר שבע. ד, משמעותה במקרא הצד הדרומי, ובנוסף מקום יבש, מנוגב ממים. באזור הבקעות אין נחלי איתן או מעיינות. |
72 | נסיעה מבאר שבע לצומת משאבי שדה | נאות חובב פסל שומר הנגב חולות נודדים עיר הבהדים | א, מועצה מקומית תעשייתית (ללא תושבים), ובה מפעלים המטפלים בחומרים מסוכנים. ב, בצומת נאות חובב, זעקה ומחאה סביבתית. הפֶּסל, האסור באסלאם, הושחת ע"י בדואי ברשות הפָּסל. ג, כבר אינם נודדים, בעקבות מבצעים של ייצוב החולות ע"י נטיעת אשלים. ד, בצומת הנגב, קריית ההדרכה של צה"ל. |
72 | נסיעה לרביבים | מים בעבר כרמי זיתים | א, המים ברביבים מלוחים. המתיישבים בנו בערוץ מערכת הטיה, סכר, ומאחוריו בריכה כדי להשקות את השדות. ב, כאשר הגיע שטפון סגרו את הערוץ הראשי ופתחו את תעלת ההטיה, שבה המים זרמו לבריכה. ג, כאשר הבריכה התמלאה – סגרו את תעלת ההטיה ופתחו שוב את הערוץ הראשי. ד, בכניסה למצפה רביבים נטועים כרמי זיתים המושקים כיום במי אקוויפר של מים מלוחים. |
71 | נסיעה לגן לאומי שבטה | קרקע מים חוות שבטה השם | א, ממערב – חולות חלוצה, עגור, שונרא, ממזרח – סלעים ורכסים, והדרך עוברת ביניהם. ב, באזור שבטה אין מקורות מים טבעיים, ולכן תושביה אספו מי נגר לשימושים חקלאיים. ג, (בכניסה) בית אירוח אשר שימש בעבר את החופרים. ד, שבטה, סובותה בערבית. |
73 | נסיעה ממדרשת שדה בוקר למצפה רמון | דוד בן גוריון מדרשת רמת עבדת חוות בודדים | א, האדריכל המייסד של המדינה ושל צה"ל, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, גר בקיבוץ שדה בוקר. ב, שדה בוקר הוקמה בשנת 1964 ביזמת בן גוריון, כיום יישוב קהילתי, בתחומה פועלים מוסדות חינוך ומחקר. ג, נמצאת בין הקמרים של הר הנגב המרכזי והרי הנגב הצפוניים. הנחלים ברמה עברו שבייה וזורמים לבקע. ד, הוקמו כדי לפתח אתרי תיירות ייחודיים בנגב, וכן לשמור על אדמות לאום מפני התיישבות בדואית בלתי חוקית. |
73 | נסיעה באזור עבדת | התיישבות במאה ה-1 תקופה ביזנטית | א, בסוף התקופה הרומית ותחילת הביזנטית, הפך הנגב לאחד המקומות המיושבים בארץ. ב, דיוקליטיאנוס ביצר את גבולה המזרחי של ארץ ישראל – בנה את קו הלימס, וע"י כך הגביר את הביטחון. ג, היה תהליך של התפתחות הנצרות, כשהראשונים שהתנצרו היו הערבים והנוודים בהר הנגב ובמדבר יהודה. ד, הדרכים השתפרו, המסחר הפך משמעותי, הנוודים והנזירים המתבודדים עברו להתיישבות קבע בנגב. |
76 | נסיעה מדימונה למעלה העקרבים | שמירת טבע הקמ"ג קמרים ודרכים מעלה עקרבים | א, הצבא מתאמן בשטחים שהוגדרו שמורות טבע, כי בשטחי אש הטבע נשמר, לא בונים ולא סוללים דרכים. ב, (הקריה למחקר גרעיני) סגר חלק מהאזור, ואין בשטחו רעייה של בעלי חיים, ולכן יש בו יותר צומח. ג, בנגב יש קמרים גאולוגיים אסימטריים, מצפון-מזרח, לדרום-מערב, והדרכים מזגזגות בין הקמרים. ד, הדרך מטפסת במתינות לראש קמר חצירה, והנפילה לכיוון דרום-מזרח היא במעלה העקרבים. |
75 | נסיעה במכתש הגדול ממזרח למערב | חולות צבעוניים מאובנים מחצבה עצים מבורזלים | א, צבע אבן החול (והחול שהתבלה) נגרם מחדירת תמיסה המכילה ברזל, כנראה לאחר שהסלע כבר הורבד. ב, מתחת לאבן החול שבקרקעית המכתש יש ריפים מאובנים, ובמקומות אחדים הם חשופים על פני השטח. ג, מתוך המכתש הגדול חופרים ומוציאים חול לתעשיית הבנייה והזכוכית. ד, שרידי אבן חול מבורזלת. אבן החול הקוורצית עברה תהליך התמרה, התגבשה, ונראית כמו גזעים שוכבים. |
74 | נסיעה בין מצפה רמון למכתש, מעלה העצמאות | המכתשים ניקוז מכתש רמון צבעוניות | א, המכתשים נמצאים על קמטים שהם חלק מ"הקשת הסורית". עם היווצרות בקע ים המלח, הקמרים נמתחו והתארכו לצפון-מזרח, ובמקביל, הקמרים נפערו וסחיפה יצרה בהם שקעים עמוקים – אלו המכתשים. ב, מספר נחלים מנקזים את מכתש רמון, הם נשפכים לנחל נקרות, שנשפך לנחל עין יהב, ומשם לנחל ערבה. ג, בתחתית המכתש נחשפו סלעים קדומים. הגבעות השחורות במכתש הן הרי געש, אבנים בזלתיות. |
נסיעה לנאות כיכר | קפלה ביזנטית עין פלוטית מים עין תמר | א, כיכר סדום, ממערב מערות חצובות בסלעי החוואר, שמשו כמערות קבורה בעבר, על הקירות חקוקים צלבים. ב, מעיין העתק ממזרח לכביש, המים מליחים וסביב המעיין נמצאים עצי דקל שגדלו מחרצנים שהשאירו מטיילים. ג, כל יישובי הערבה מתקיימים ממים מותפלים, המים מסופקים מקידוחים מקומיים. ד, ממזרח לכביש, מושב חקלאי, נקרא על שם מעין תמר הנמצא בסמוך לישוב. | |
נסיעה מצומת הערבה דרומה | צומת הערבה תצורת הלשון נחל צין פסל הדרך | א, נמצא בגבול המערבי הטבעי של הערבה, וכאן נפגש עם הכביש היורד מהנגב המערבי, דרך באר שבע. ב, ממזרח לכביש הערבה רואים את גבעות החוואר הלבנבנות, כשם שראינו למרגלות המצדה. ג, אנחנו חוצים את נחל צין על גבי גשר. הנחל עבר שבייה ברמת עבדת וזורם לבקע. ד, פסל סביבתי "אשה משתרעת", ממערב לכביש ומתחת לגשר, המדמה צעיפים. | |
76 | נסיעה לעין חצבה | מושב חצבה שמורת שיזף | א, ממזרח התחיל דרכו בהיאחזות, ונבנה בו בית ספר שדה חצבה – במבנה דמוי כוורות, שתכנן ישראל גודוביץ. ב, ההיאחזות הייתה בתחנת יאיר, מו"פ ערבה תיכונה, אליה אנו נוסעים, וכשהתאזרחה, המושב נדד מזרחה. ג, מרבית התושבים מתפרנסים מחקלאות, גם גידולים אורגניים, לייצוא ולשוק המקומי. ד, מחקר של אמוץ זהבי על הזנבנים, שהתרגלו לנוכחות החוקרים, ולכן ניתן לצפות מקרוב בזנבנים. |
76 | נסיעה בערבה עזר: מפת הנחלים בערבה | שלוחת נוצה מצפון לשלוחה מאגרים מצפון מדרום לשלוחה | א, היא קו פרשת המים של הערבה בגובה 245 מטרים מעל פני הים. השלוחה בנויה מסלעי קירטון וצור. ב, נחלים גדולים, המים מתנקזים לערבה, וממנה זורמים בנחל ערבה לים המלח בשיפוע היורד 645 מטרים. ג, כדי למנוע הצפות בפשט של נחל ערבה הותקנה תעלה במרכז, ואת המים תופסים בסדרה של מאגרים. ד, נחלים קצרים, המים זורמים לאגמי ניקוז פנימיים (מלחות) ולא זורמים לאילת, כגון מלחות יטבתה ועברונה. |
76 | נסיעה בערבה | חקלאות בערבה גידול תמרים | א, בערבה הצפונית – בעיקר מושבים, ובתי גידול (= חממות) לירקות. ב, בערבה הדרומית – בעיקר קיבוצים, ומגדלים תמרים ורפת חלב. ג, חצבה נמצאת מדרום לתצורת הלשון, היא יושבת על החמאדה, קרקע שאפשר לגדל עליה תמרים. ד, מחייב רצף התיישבותי. התמר צומח לגובה, וכשמת – יש לטעת עץ במקומו. לכן מכינים עתודה לשינטוע. |
76 | נסיעה מחוות האנטילופות ללוטן | דרך הבשמים פארן קו פרשת המים חקלאות | א, מדרום לצופר, משני צדי הדרך נבנה שער – לאתר "מוֹאָה", מויאת עוואד, שרידי חאן דרכים נבטי ומיצד רומי. ב, ממערב היישוב הגבוה ביותר בערבה, כ-100 מטרים מעל לפני הים, היישוב הדרומי שמגדל פלפלים בערבה. ג, חוצים את שלוחת נוצה. משלוחת נוצה דרומה המים זורמים לאגמי ניקוז פנימיים. ד, עיקר החקלאות של חבל אילות – תמרים ורפתות. היובש והקרינה משפיעים לטובה על איכות התמרים. |
80 | נסיעה בין עמודי עמרם לבקעת תמנע, כריית נחושת | בתמנע בעמודי עמרם חידוש כרייה חידוש 2 | א, מהתקופה הכלקוליתית (אלף 4 לפנה"ס), המצרים במאות 14-12 לפנה"ס, ועד לתקופה הרומית (מאה 1). ב, מתקופת הברזל (מאה 12 לפנה"ס) ועד לתקופה המוסלמית הקדומה (מאות 7-11 לספירה). ג, בתמנע בשנות ה-50 של המאה ה-20, שהופסקה עקב הפסדים תפעוליים. ד, בשנת 2009 הוקם מפעל בתמנע והחלה כריית נחושת, על מנת לספק למפעל את העפרות לתהליך הייצור. |
79 | נסיעה בכביש הערבה מצפון לאילת | מצפון לאילת בריכות המלח מתקן התפלה 2 מערכות מים | א, עצי שיטה על תלוליות גבוהות. באזור חוצבים חומר לתשתיות, והשיטים המוגנים נשארים בראש תלוליות. ב, שייכות למפעל המלח. לבריכה הצפונית מגיעות בחורף להקות גדולות של פלמינגו. ג, מתפיל מי קידוחים ומי-ים לצורכי אספקת מים לעיר אילת. רוב המים המותפלים הם מי בארות, וכרבע מי ים. ד, בכל יישוב בערבה יש מתקן התפלה, ובכל בית 2 מערכות מים: לשתייה, ומים מליחים למקלחת, כביסה ועוד. |