מספר עמוד | מהות העדכון | ציון מקום | תיאור העדכון |
חלק א | |||
33 | עדכון הערה | תשובה,ח,ד | ד) מהות הכרת היא לנפש שנכרתת מחיי העולם הבא אף לעולם ולא עונש הקשור לאריכות חיי הגוף, וכן מהות מיתה בידי שמים שאינה קשורה כעונש לקוצר שנות האדם |
36 | הוספת הערה מו' | קרית-שמע,ב,מו | מו) הקורא קרית-שמע, וקראו חזן לקרוא בתורה, אינו מפסיק. |
39 | הוספת הערה כח' | תפלה וברכת כהנים,ד,כח | כח) המשהה נקביו הוא בכלל משקץ נפשו ואסור בתפילה, אך אינו אסור להוציא שאר דברי תורה מפיו, משום שגופו המשוקץ אינו כגרף של רעי. |
40 | העברת תוכן הערה כב' להערה כא | תפלה וברכת כהנים,ה,כא-כב | כא) {שו"ת רבנו - רטז} אין צריך חלונות בבית הכנסת ובמקום תפילת הציבור, אבל בביתו במקום תפילת היחיד צריך חלון כדניאל, כדי לכוון לבו לירושלים ללא חציצה. צריך היחיד לקבוע בביתו מקום לתפילתו, ואין צורך שם בחלון, אם משקיף לעצים ומבנים הטורדים מכוונת הלב. דווקא בביתו חייב לקבוע מקום לתפילתו, אבל בבית הכנסת אין צורך להקפיד על מקום קבוע. |
66 | עדכון הערה | ברכות,ה,כח | כח) שתי חבורות שמקצתם שאינם רואים אלו את אלו, שמש מצרפם לזימון דווקא בבית אחד, אבל בבתים נפרדים, אפילו רואים אלו את אלו אין מצטרפים. |
78 | עדכון הערה | שבת,ה,י | י) זמן תוספת שבת מדרבנן הוא מסמוך להיסתרות השמש עד בין השמשות, שהוא צאת ראשוני הכוכבים. זמן תוספת עינוי ומלאכה ביום הכיפורים הוא מדרבנן. |
90 | עדכון הערה | שבת,כא,נט | נט) אין טחינה בפירות אלא רק בזרעונים וירקות וקטניות, ומותר לחתך את הדלועים לפני בהמה, והנבילה לפני הכלבים, אפילו דק דק; חרובים אינם נחשבים פרי ויש בהם טחינה משום שהם מין קטניות או פירות עץ גרועים הראויים למאכל בהמה בלבד. |
92 | החלפת תוכן הערה | שבת,כג,י | כל פעולת תיקון קלה, ופעולה דומה כגון מתיחת מיתרי הכינור אף שהיא מעשה הדיוט, חייב עליה מדאורייתא משום מכה בפטיש, ולכן גזרו חכמים על כל פעולת השמעת קול שיר בכלים אף על-ידי מי שאינו יודע לעשות כלי שיר. |
111 | עדכון הערה | חמץ ומצה,ה,ג | ג) מלח נמוח שהוא כמי פירות שאינו מחמיץ ואינו מכשיר אוכלין, הוא דווקא מלח הררי, אך מלח המופק ממי הים מחמיץ ומכשיר. דגן שנילוש ביין שנפלה לתוכו טיפת מים בזמן הבציר מחמיץ, אבל מצה שנילושה בחומץ יין טהור, או מי רימונים ותפוחים חמוצים ללא כל מים, ותפחה - מותרת באכילה לכתחילה בפסח, וכשרה אף למצת מצווה. |
115 | הוספת הערה ח' | חמץ ומצה,ח,ב | ח) עושים צלי את בשר החגיגה הנאכל בליל הסדר עם הפסח ולכן אומרים 'כולו צלי', ושאר בשר החגיגה הנאכל למחרת יכול לעשותו אף שלוק ומבושל. יב) למרות שגומרים את ההלל בליל הסדר אין מברכים 'לגמור את ההלל', משום שחולקים אותו לשני חלקים, אחד לפני הסעודה וחלקו השני לאחריה. |
119 | הוספת הערה לג' | שופר וסוכה ולולב,ה,לג | לג) סכך פסול וכשר פסים פסים, אינו נחשב מעורב כשנמצאים זה בצד זה פס כשר בין שני פסי פסול, ונחשב מעורב כשהפסול נמצא מתחת או מעל הכשר. סכך פסול המעורב בסכך כשר ופוסל אף כשהוא מיעוט הסכך, פוסל דווקא כשפיסולו עצמי, אך אינו פוסל כשפיסולו צדדי כגון שגבוה למעלה מעשרים אמה. מ) נואי סוכה התלוי בסכך וקשור בחוט, כשר אף אם החוט ארוך מארבעה טפחים; אבל נואי התלוי בדופן ומופלג מן הסכך ארבעה טפחים, ממעט ברוחב הסוכה, ואין יושבים תחתיו. |
120 | הוספת הערה ד' ועדכון הערות | שופר וסוכה ולולב,ז,ב | ד) שלושה עלים בהדס, שנים בשווה והשלישי למעלה מהם, הם אמנם עבות אך לא זה האמור בתורה אלא שוטה, אך שני עלים בהדס אינם עבות כלל ואין זקוקים למעטו. ה) {רבותנו} אף שניתן להשיג בקלות הדס משולש באורך חמישה טפחים, ומן הדין צריך להיות באורך שלושה טפחים שלמים, אם היה בראש הבד באורך שני טפחים ומחצה עבות כשר, והשיר את שאר העלים השוטים, כשר. נה) {מנהג תימן} כל השנה מניחים את התיבה ליד הכותל שמתפללים כנגדו, ורק בקריאת התורה מעבירים אותה לאמצע בית הכנסת, וכך גם בחג הסוכות, אחר ולפני קריאת חובת היום מקיפים הציבור עם לולביהם את התיבה פעם אחת, פרט לשבת שאין מקיפים, וביום השביעי מקיפים הציבור שבע פעמים עם לולביהם בתוספת כמה בדי ערבה, ואומרים רק פיוטי רס"ג בהקפות. |
121 | עדכון הערה | שופר וסוכה ולולב,ח,יב* | יב*) סוג האתרוג הטבעי שיש לו ראש קטן כמו ראש הדד פסול, אף שנראה כגוף בולט לבדו, נטילת ראשו פוסלתו. |
124 | עדכון הערה | קידוש החודש,ה,ד | ד) עד ימי אביי ורבא, בית דין שבארץ ישראל היה הסמכות היחידה לחשב את החודש, אבל לא לקדש על-פי הראייה, משום שכבר לא היו בית דין סמוכים, ולא היה החשבון מסור לכל ומסורת דחיות אחידה, אלא מסורות דחיות שונות בכל בית דין על פי קבלתו |
129 | עדכון הערה | מגילה וחנוכה,א,יא | יא) …..{מנהג תימן} חוזרים על חמישה פסוקים כנגד חמש לשונות גאולה, כחמש כוסות בהגדה, אחר שקורא אותם השליח-ציבור להוציא הרבים. |
130 | עדכון הערה | מגילה וחנוכה,א,כט | כט) כשחל חמישה-עשר בשבת מקדימים המוקפים לארבעה-עשר רק את קריאת המגילה, אבל את שאר מצוות היום משלוח מנות וסעודת פורים ומתנות לאביונים מקיימים בחמישה-עשר בשבת, לא במעות אלא במיני תבשיל ואוכלים. היו תקופות שקידשו על-פי הראיה אף שלא היתה מלכות לישראל ותקופות שקידשו לפי החשבון אך לכל בית דין היו סידרי קביעות שונים. |
166 | עדכון הערה | מאכלות אסורות,ז,טו | טו) {מנהג תימן} שולפים את חוטי החלב הכסלים שלמים וארוכים…. |
181 | עדכון הערה | שבועות,ה,כו | כו) חשבון תקופות ומזלות הינו גימטריה היא מבוא לתורת הגיאומטריה והמתמטיקה לקביעת מרחקי הכוכבים וגודלם |
210 | עדכון הערה | בכורים,י,כ | {רבותינו} דעת רבנו שדין ראשית הגז ומתנות בהמה אחד הוא, ששניהם אינם נוהגים בחוץ לארץ והם חולין לכל דבר. |
287 | העברת הערה ה' לפרק כה' | מכירה,כד,ה | פרק כד': מכירת דבר המחובר לדבר אילנות שיש להם קרקע [א-ז] ה) הבור עשוי למים, והדות לתבואה וקטניות. ....... פרק כה': מכירת בתים מכירת בית וחצר ותשמישיהם [א-ו] ה) הבור עשוי למים, והדות לתבואה וקטניות. |
321 | הוספת הערה יא' | אבל,א,יא | ח) גולל הוא המכסה שמכסים בו את המת, ועל שמו קרוי הכוך שהמת גולל בו. מת שנתנוהו בארון במסמרים, הרי זו קבורה דאורייתא לכל המתים, חוץ מהרוגי בית דין. אונן מותר לספר ולכבס ולרחוץ ולעשות במלאכה, ואינו נאסר אלא משתחול עליו אבלות, ולכן מותר למכור את חלקו לשותפו בעודו אונן. יא) {מרן} מפייסים מלכות כדי שתניח לקבור הרוגי מלכות, כשאפשר לפצותה בממון מועט. |
חלק ב | |||
חלק ג | |||
391 | עדכון | בור | עשוי למים: מכירה,כה,ה |
394 394 | הוספה | בית דין - קידוש החודש | ראה גם קידוש החודש |
עדכון | בית הכנסת | קביעת מקום לתפילה: תפילה,ה,כא | |
405 | הוספה | גיאומטריה | חשבון התקופות כמבוא: שבועות,ה,כו |
מחיקה | גימטריה | מבוא לתורת הגיאומטריה והמתמטיקה: שבועות,ה,כו | |
407 | הוספה | דברי תורה | הוצאה מפיו כשמשהה נקביו: תפילה,ד,כח |
408 | עדכון | דות | עשוי לתבואה: מכירה,כה,ה |
411 | הוספה | הרוג | אבלות הרוגי מלכות: אבל,א,יז קבורת הרוגי בית דין: סנהדרין,טו,ט ; אבל,,א ; א,ח קבורת הרוגי מלכות: אבל,א,יא |
412 | עדכון | חוט, חוטים | חלב כסלים לתפילין: תפילין,ג,כ ; מאכלות אסורות,ז,טו |
417 | הוספה | חרוב, חרובים | קטניות או פירות גרועים: שבת,כא,נט |
חשבון תקופות | מבוא לתורת הגיאומטריה והמתמטיקה: שבועות,ה,כו | ||
420 | עדכון | יום הכיפורים - עינוי | זמן תוספת עינוי ומלאכה: שבת,ה,י ; תענית,ג,ז |
431 | הוספה | מדקוק | ראה גם ברכות מיני אוכלים |
433 | הוספה | מי פירות | ראה גם פסח - מצה |
435 | עדכון | מלח | הררי והמופק ממי הים: חמץ ומצה,ה,ג |
439 | הוספה | מתמטיקה | חשבון התקופות כמבוא: שבועות,ה,כו |
445 | עדכון | נקב, נקבים | באתרוג: שופר וסוכה,ח,יב ביריעות ספר תורה הצריך תפירה: תפילין,ט,יט גודלו בעציץ נקוב: שבת,ח,ז ; מעשר שני,י,ט האוסר והכשר בשחוטה: שחיטה,ג,כ+כא+כה ; ו,י+טו+טז ; ז,ו+יב ; ח,ד+ו הוצאת דברי תורה מפיו כשמשהה אותם: תפילה,ד,כח החלקת דופניו בזפת: שבת,יח,לט הכשר והפסול בעור לכתיבה: תפילין,א,מה המטהר בכלי: כלים,ו,ב ; יט,א טלטול אבן לסתימתו: שבת,כה,כד יציאה מהתחום לצריך להם: שבת,כז,כד לסימון בשטר: גירושין,ג,ח מקום ראש העטרה לידו: אסורי ביאה,א,כא עשייתו בכלי בשבת: שבת,י,מ ; כג,ג קרית שמע כשצריך להם: תפילה,ד,לא שיעור שהות מתפלל שצריך להם: תפילה,ד,כט |
446 | הוספה | סוכות - הדס | עבות שהוא שוטה: שופר וסוכה,ז,ד |
447 | הוספה | סוכות - סכך | כשר ופסול הנחשב מעורב: שופר וסוכה,ה,לג פסול המעורב בכשר: שופר וסוכה,ה,לג |
447 | הוספה | סוכר | ברכת מים עם סוכר: ברכות,ח,ג ברכת מיץ קני סוכר: ברכות,ח,טו ברכת פירות מרוקחים בסוכר: ברכות,ח,ח מתיקות כוללת אותו: שבת,כט,לח ; אסורי מזבח,ה,ב קידוש ביין מסוכר: שבת,כט,לח שתיית יין מסוכר עם גוי: מאכלות אסורות,יא,יב שתיית משקה מסוכר קודם התפילה: תפילה,ו,ט |
447 | הוספה | סוכריה, סוכריות | קיומן בפסח: חמץ ומצה,ד,יא |
449 | עדכון | ספר תורה - קורא בתורה | הפסקה בקריאת שמע: קרית-שמע,ב,מו |
451 | הוספה | עבות | ראה גם סוכות - הדס |
456 | עדכון | פסח - ארבע כוסות | שתיית כוס חמישי: חמץ ומצה,ח,לג+לד ; מגלה וחנוכה,א,יא |
457 | עדכון | פסח - חמץ | חימוץ מלח הררי והמופק ממי הים: חמץ ומצה,ה,ג |
457 | עדכון | פסח - ליל הסדר | אכילת בשר חגיגה צלי בליל הסדר: חמץ ומצה,ח,ח |
462 | הוספה | קידוש החודש | מסורות דחיות שונות: קידוש החודש,ה,ד על-פי הראיה אף ללא מלכות בישראל: מגלה וחנוכה,א,כט |
464 | הוספה | קרבן חגיגה | אכילתו צלי בליל הסדר: חמץ ומצה,ח,ח |
472 | הוספה | שבת - מלאכת טוחן | חרובים כקטניות או פירות גרועים: שבת,כא,נט |
473 | הוספה | שבת - מלאכת מכה בפטיש | מתיחת מיתרי כינור כמעשה הדיוט: שבת,כג,י |