Rav Ovadia Yosef z”l | 
שאלה: אדם שלא זכה לחזור בתשובה שלמה, האם יש תועלת במצוות שהוא מקיים? תשובה: ידוע, כי בדרך כלל סדר התשובה הוא בבחינת "סור מרע ועשה טוב", שקודם יעשה אדם תשובה על מה שחטא לפני ה', ואחר כך יוסיף מעשים טובים ומצות שיעמדו גם הן לזכותו. וכתב רבינו הרמב"ם (פ"ז מה' תשובה), בזו הלשון: כמה מעולה מעלת התשובה, אמש היה זה מובדל מה' אלהי ישראל, שנאמר "עונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלהיכם", היה צועק ואינו נענה בתפילתו, שנאמר, "גם כי תרבו תפילה אינני שומע", היה עושה מצות וטורפין אותן בפניו, שנאמר, "מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי", "אין לי חפץ בכם אמר ה' צבאות", והיום (אחר שעשה תשובה), הוא מודבק בשכינה, שנאמר "ואתם הדבקים בה' אלהיכם", צועק ונענה מיד, שנאמר "והיה טרם יקראו ואני אענה", עושה מצות ומקבלים אותם בשמחה ובנחת, שנאמר "כי כבר רצה האלהים את מעשיך". עד כאן. ומכלל דברי הרמב"ם מבואר לכאורה, שאין חפץ לה' יתברך במעשי המצוות של זה השרוי בחטאו, שהרי אינו אהוב לפני ה', ואת מצותיו טורפין לו בפניו, ואם כן כל עמלו במצות שיעשה כל זמן שאינו בעל תשובה גמור, אין בו תועלת כלל. אלא שבאמת אין הדבר כן, שהרי מבואר בילקוט (הושע רמז תקכט), שכל מי שיש בידו דבר עבירה ולא היה בידו לעשות תשובה, יחליפם במעשים טובים ויעשה תשובה ויתקבל. וביאר מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, שכוונת הילקוט היא, שאדם שהוא מנסה לחזור בתשובה ועדיין לא עלה הדבר בידו, מכיון שבסופו של דבר בכוונתו לחזור בתשובה, לא יהיה יושב בטל מן המצוות, אלא ישקיע כל כחו במצות ומעשים טובים, ואחר כך כשיצליח לחזור בתשובה, יתקבלו למפרע כל המצות ומעשים טובים שעשה לרצון לפני ה'. ויש להוסיף על כך, כי עצם מעשה המצות כאשר אותו אדם עדיין לא הצליח לחזור בתשובה, הוא מועיל לו שיצליח אחר כך לחזור בתשובה, כי מי שחוטא באיזה דבר, ומשתדל לחזור בתשובה, ובאותה התקופה הוא משקיע בלימוד התורה ובמצוות, הלא בלי ספק שאותו לימוד משפיע עליו קדושה, ויועיל לו הדבר לכבוש את יצרו מכאן ולהבא. ואז כשיחזור בתשובה, תתקבל תשובתו, וגם יטול שכר על מה שקיים את המצוות. ומרן רבנו זצ"ל ביאר בזה (בשם המפרשים) את המעשה המפורסם המובא בגמרא במסכת עבודה זרה (יז.), אודות אלעזר בן דורדיא, שהיה חוטא גדול, וחזר בתשובה, וכשראה כמה גדל חטאו, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה על עבירותיו עד שיצאה נשמתו. יצאה בת קול ואמרה, רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא. כי התקבלה תשובתו. |
Daf Bite – טעם דף | One of the differences between dinei mamonot (monetary cases) and dinei nefashot(capital cases) that is taught in the Mishna (32a) is whether we will reopen a case when someone suggests that new evidence is available. In dinei mamonot we will always be willing to reopen a case; in dinei nefashot we will only do so if the original decision found that the defendant was guilty. If he had been found innocent we will not reconsider the case, even if new evidence is forthcoming. The Gemara on today’s daf suggests that the source for both of these laws is based on a passage in Sefer Shemot (23:7) that says ve-naki ve-tzadik al taharog – “do not kill an innocent or a righteous person.” Thus, the reason we will reopen a capital case if the defendant had been found guilty is because of the command of the Torah – do not kill an innocent person. This obligates the court to do all that is in its power to ascertain whether someone is innocent. The reason we will not reopen a case where the defendant has been found not guilty is because the Torah also commands not to kill a righteous person, which is understood to mean that someone declared righteous cannot be killed. (Daf Yomi from Steinsaltz.org; Sanhedrin 33 a-b) |
|
Ḥodesh Tov! |  ...
|
Elul | As the last month of the Jewish year, Elul is traditionally a time of introspection and stocktaking -- a time to review one's deeds and spiritual progress over the past year and prepare for the upcoming "Days of Awe" of Rosh HaShanah and Yom Kippur. As the month of Divine Mercy and Forgiveness (see "Today in Jewish History" for Elul 1) it is a most opportune time for teshuvah ("return" to G-d), prayer, charity, and increased Ahavat Yisrael (love for a fellow Jew) in the quest for self-improvement and coming closer to G-d. (chabad.org) The Zodiac Sign of the Month is the "Maiden," because of the verse, (Yirmiyahu 31:20), "…Return, O Maiden of Israel, return to these cities of yours!" Because this month is set aside for return to G-d and Repentance. (ou.org) |
Jewish History - of Seconds | On the last day of Av of the year 2448 from creation (1313 BCE), Moses carved, by G-d's command, two stone tablets -- each a cube measuring 6x6x6 tefachim (a tefach, "handbreadth", is approximately 3.2 inches) -- to replace the two divinely-made tablets, on which G-d had inscribed the Ten Commandments, which Moses had smashed 42 days earlier upon witnessing Israel's worship of the Golden Calf. (chabad.org) |
A Story – of 500 years | As a child, Haim Casas would walk the streets of the Jewish Quarter in Cordoba, Spain, with his grandfather, talking about the city’s past. “He planted a seed in me,” Casas says. After the expulsion, Jewish presence in Spain went underground to escape persecution from the Inquisition; Crypto-Jews would practice secretly, their traditions mixing with the Mediterranean ebb-and-flow throughout the centuries. Today the 30,000 Jews living in Spain are recent emigres, mostly from Moroccan background. The descendants of Crypto-Jews that remained, according to Casas, inhabit a no man’s land: unrecognized as Jews by the established communities and shunned by the Catholic church because of their hybrid background. It is precisely this cultural mix that, for Casas, forms part of the richness of Sepharad. He started delving into the history of his hometown and uncovered his own family’s past. After consulting with other Sephardic Jews around the world, he realized his last name was common among Sephardic Jews. But he’s not only Jewish, he told me: He has Gypsy, Moorish and Catholic roots as well. This June, “Rabbi Haim Casas from Cordoba” as he signs his name was ordained as a rabbi, the first Cordobese to achieve this status in 500 years. (tabletmag.com) May many more will follow. |
|
