למה לי בלוג?

מאמר זה, שמהווה חלק ממחקר אורך מקיף, מתאר מחקר פעולה, בו נבדק תהליך ההתפתחות המקצועית האישי שלי כמדריכה בתוכנית מערכתית לשילוב מחשבים ניידים אישיים (1:1 ) בבתי ספר באחד היישובים בארץ. התהליך מתועד בבלוג ייעודי ברשת "הרהורי מדריכה בתוכנית לשילוב מחשבים ניידים"  (דורון, 2007) אותו אני מנהלת מעל שלוש שנים. המאמר יסקור את הנושאים העיקריים העולים מהכתיבה ואת השפעותיה על פעולתי כמדריכה בתוכנית.  

בלוג הוא יומן אישי ברשת שבו מתרחשת כתיבה מתמשכת.  Dieu & Stevens (2007) מתייחסים לתפקידים השונים שבלוגים ממלאים בתחום החינוך:

1. ע"י לומדים אינדיבידואליים המפרסמים את עבודתם ומחשבתם (ניתן להערכה)
2. ע"י כיתה לומדת שדנה ומפרסמת את משימותיה (לעיתים קיימת הערכה)
3. על ידי מורים המפרסמים משימות, הצעות וקישורים לתלמידים
4. על ידי מורים ככלי להתפתחות מקצועית ולמחקר עתידי המפרסמים את דיעותיהם וקישורים רלוונטיים לקהילה מקצועית רחבה יותר.

לבלוג שלושה יתרונות מרכזיים: הראשון הוא הנגישות הרבה שהבלוג מאפשר למספר בלתי מוגבל של קוראים. השני הוא האינטראקטיביות המתאפשרת באמצעות כתיבת תגובות בבלוג, וכך נהפך הבלוג מכלי אישי לכלי שיתופי. היתרון השלישי קשור למיידיות הפרסום, מיידיות שמאפשרת פרסום של המחקר תוך כדי התהוותו.

הכתיבה בבלוג מאופיינת כרפלקטיבית. דיואי (Dewey, 1933)  מגדיר חשיבה רפלקטיבית כבחינה פעילה ועקבית של אמונה, או ידע, לאור טענות התומכות בהן והסקת מסקנות. מטה קוגניציה היא בעיקרה חשיבה רפלקטיבית. גם תכנון שיעור לדוגמא, קשור לחשיבה רפלקטיבית. שון (Schon, 1988) מתייחס לגורם הזמן בחשיבה רפלקטיבית. הוא מבחין בין רפלקציה תוך כדי פעולה (in action) לרפלקציה על הפעולה (on action)  . רפלקציה תוך כדי פעולה נעשית בזמן השיעור, כשהמורה בוחן את פעולותיו ביחס למטרות הרצויות ומחליט, לדוגמא, לשנות את מצב ההוראה, על מנת להגיע לתוצאות הרצויות. פעולות רפלקטיביות תוך כדי פעולה אינן מנוסחות, ואינן מפורשות, והן מגלות את הידע הסמוי והבלתי מפורש של המורה. הכתיבה בבלוג  היא ברובה רפלקציה מסוג "על הפעולה" (On action) עפ"י שון.

 התפתחות מקצועית

המוטו שלי להתפתחותי המקצועית הוא "לעולם לא להפסיק לשאול תוך התחדשות עצמית ושיפור עצמי". הרעיון לכתיבת בלוג נולד אצלי כשכבר הייתי מודעת לתהליכי התפתחותי המקצועית. תהליכי התפתחות מקצועית קשורים בלמידה מתמשכת והתעדכנות, בבחינה מעמיקה של דעות ואמונות, בצילום מצב לצרכי למידה, בכתיבה רפלקטיבית ובשימוש בטכנולוגיות. מצאתי שבאמצעות הבלוג אוכל לממש את תהליכי התפתחותי המקצועית, תוך התייחסות להיבטים של תיעוד התהליכים שאני חווה בתוכנית כמו גם תיעוד מצטבר של מהלכי התוכנית הייחודית. נכנסתי במודע לתהליך תיעוד ארוך טווח מתוך תחושת שליחות ושיתוף ומתוך התנסות הלכה למעשה של שימוש בטכנולוגיות חדשניות. עוד הבנתי, שבאמצעות הבלוג אוכל לתת במה לפרסום עבודתי ברבים.

נתונים מספריים

המאמרון הראשון בבלוג פורסם בנובמבר 2007. כיום הבלוג מכיל 96 מאמרונים לפי ההתפלגות הבאה:

לוח מס' 1 : התפלגות מספר המאמרונים בבלוג לפי שנים

בבלוג מפורסמים רק מאמרונים הקשורים לתהליכי הטמעה והשילוב של מחשבים ניידים אישיים (1:1) בבתי הספר בהם אני מדריכה, ולא להטמעה הקשורה לתקשוב באופן כללי.

בכל חודש נכתבים ומפורסמים על ידי,  3-5 מאמרונים.

היתרון של האינטראקטיביות בבלוג בא לידי ביטוי בתגובות של קוראי הבלוג . כמות התגובות בבלוג עומדת על סך של 169 לכל המאמרונים. מספר התגובות נע בין 1-14 . בלוח הבא מתוארת התפלגות התגובות על פי כמות המאמרונים.

 לוח מס 2 : התפלגות התגובות על פי כמות המאמרונים

מעיון בלוח ניתן להסיק כי ל- 52 מאמרונים מתוך 93 שפורסמו התקבלו תגובות.   לכמחצית מהמאמרונים התקבלו בין 1-3 תגובות. לחלקן הגבתי לצורך הבהרות וחשיבה נוספת. התגובות הרבות מעודדת את המשך האינטראקציה ומהוות עדות לעקבות הקוראים בבלוג.

נושאים מרכזיים שעולים בבלוג

מניתוח הנושאים המרכזיים בכל אחד מהמאמרונים השונים המופיעים בבלוג, עולה כי ניתן למיינם לתשע קטגוריות: רפלקציה על ההוראה, דילמות מקצועיות של מדריכה, התפתחות מקצועית של מורים, שימוש בכלים טכנולוגיים חדשים, היבטים שונים של הערכה, מורכבות התוכנית, דיווחים על ביקורים ואירועים, היבטים טכניים ובעיות אתיות ומוסריות. כמובן, שבחלק מהמאמרונים ניתן למצוא יותר מקטגוריה אחת.

המקום שלי כמדריכה

כבר עם יציאתי לדרך הבנתי שהכתיבה שלי היא מעין שליחות חברתית ושהחלוציות שבתוכנית מחייבת אותי כמדריכה להרתם לתיעוד. ואכן, ההתחייבות שלקחתי על עצמי כמדריכה מופיעה במאמרון הפתיחה:

"אני לוקחת על עצמי להתחיל לתעד בצורה שיטטית את התהליכים שאני כמדריכה עוברת, את הדילמות המקצועיות שאנחנו נתקלים בהן במהלך העבודה, ואת הרפלקציות שלי. אני מזמינה אתכם להצטרף אלי על מנת ללמוד. אתם מוזמנים להאיר ולהגיב, ולא לחסוך בשאלות". (במקום פתיחה, נובמבר 2007)

פוקס (2002) טוענת שהמדריך צריך להיות אדם מתפתח ומפתח, בעל הכשרה ספציפית בהדרכה, ומידה של מוטיבציה להמשיך ללמוד מעצמו ומאחרים. היא ממליצה לכל מדריך לבחון את מידת התאמתו לפני שהוא מתחייב לתפקיד ההדרכה, להתבונן בעצמו ולבחון האם הוא ניחן בידע הדרוש ובמיומנויות הדרושות, האם יש לו את התכונות המתאימות לעבודה עם מורים והאם הוא נהנה לעבוד בצורה אינטימית עם אנשים מבוגרים ביחסי עזרה ותמיכה.

ואכן, אחת הדילמות שהטרידה אותי בתחילת הדרך קשורה למקצועיותי כמדריכה. במאמרון "האם אני מקצוענית" אני בוחנת את מקצועיותי לאור ששת המרכיבים המרכזיים של שולמן (Shulman, 1987) למקצוענות.

"השתייכות לקהילה מקצועית- שולמן טוען כי, השתייכות לקהילה מקצועית מאפשרת שיתוף בידע בניסיון ובלקחים וגם מאפשרת בקרה על אתיקה מקצועית. חברים בקהילה מקצועית לוקחים תחת אחריותם את קיום החוזה האתי של המקצוע ועליהם להתריע ולפעול נגד מפיריו . הקהילה היא גם קבוצת ההתייחסות וההערכה של הפעולות שנעשו על ידי חברים בקהילה.
קיימות דרכים שונות לטיפוח קהילה מקצועית למשל: עיתונים, כנסים, ימי עיון, מפגשים שונים. שולמן מדגיש את חשיבותה של הלמידה ויותר מכך את העברתה והפצתה. מחויבותו של המקצוען הלמדן היא לפעול להפצת הידע שלו כך שהקהילה תוכל להתבסס עליו ולהתקדם הלאה .

אני אכן מרגישה שהבלוג אפשר לי לקפוץ לתוך הקהילייה המקצועית: אני מצוטטת במקומות נוספים, אנו דנים על גבי הרשת על נושאים העולים בבלוג, אני חברה בקהילייה מקצועית והחברות הזו משמעותית לי ביותר. אני משתדלת, גם באמצעות הבלוג הזה להפיץ את הידע שלי כך שיהפוך לרכוש הקהילייה. התשובה לשאלה האם אני מקצוענית היא כן, אבל בכך לא די. מקצוען לא יכול לנוח על זרי הדפנה של המקצוענות של אתמול. עליו לעדכן את הידע שלו כל הזמן! המלאכה לעולם לא נשלמת!"

בהמשך אני מתמודדת עם השאלה מה בתחום אחריותי ומה בסמכותי.

"ככל שהשנים עוברות והתוכנית לשילוב ניידים 1:1 מתקדמת, אני מוצאת את עצמי תוהה יותר ויותר מה תפקידי, מה אחריותי, מה בסמכותי ומה לא. הבעיה הזאת מתעוררת אצל מדריכים ומנחים לתקשוב כל הזמן, מאחר ותמיד אנחנו אומרים ומדגישים שתפקידנו אינו רק ללמד את הטכנולוגיה פר-סה. יחד עם זאת, איננו מומחים בתחום דעת מסוים (יש ביננו כאלו שכן) והכובע אתו אנחנו נכנסים לבית הספר אינו כובע תחום הדעת אלא הכובע הטכנולוגי".

ההתפתחות המקצועית נמדדת גם באלמנטים של יוזמה והרחבת אחריות. לדוגמא: עם הזמן לקחתי על עצמי להדריך נושאים מסוימים וללמד את המורים להשתמש בכלים טכנולוגים על מנת להשיג את מטרות ההוראה שלהם. את ההתחייבות  הזאת אני מפרסמת בבלוג כחלק מתפיסת התפקיד שעלי להיות אחראית להבטחות שלי להתפתחות המקצועית של המודרכים שלי.

התפתחות בכתיבה והשלכותיה

ההתמדה בכתיבה הובילה להתפתחות בכתיבה. בתחילה עיקר הכתיבה היתה רפלקטיבית ותארה חוויות אישיות שלי כמדריכה. בהמשך התחלתי לקרוא מאמרים מקצועיים העוסקים בתוכניות שילוב ניידים אישיים (1:1) ברחבי העולם, לתרגם אותם, לסכם אותם, ולפרסם אותם בבלוג. מצאתי שהקריאה של המאמרים מעשירה את ידיעותיי ומאפשרת לי לבחון את החוויות האישות שאני חווה בפרספקטיבה רחבה יותר. שלב נוסף בהתפתחותי המקצועית היה לקרוא בלוגים של עמיתים (מורים ומדריכים) מהארץ ומרחבי העולם, ולהגיב להם, לעיתים בבלוגים עצמם ולעיתים בכתיבת מאמר בבלוג שלי תוך יצירת קישוריות למאמרון המוזכר.

בנוסף לתהליך הכתיבה שהתפתח, פתחתי את יכולת התיוג בבלוג. בהתחלה בחרתי במילות תיוג מתוך ההקשר העולה במאמרון. בהמשך גיליתי שיש לי אינספור מילות תיוג והדבר מקשה על יכולת החיפוש בבלוג. בעקבות זאת שיניתי אסטרטגיה וקבעתי לעצמי מספר די גדול של מילות מפתח לתיוג, ואני משתדלת מאד להקפיד ולתייג באופן אחיד הן מבחינת הכתיב והן מבחינת המילים עצמן.

תרומת הכתיבה בבלוג להתפתחותי המקצועית וההשפעה על הקהילה המקצועית שלי הביאו אותי לעודד מורים נוספים לפתוח בלוגים ולתעד את התהליכים שהם עוברים. בעקבותי הלכה מורה המלמדת בכיתות ניידים ומנהלת בי"ס לניידים. שתיהן פתחו בלוגים ובו הן מתעדות שאלות העולות בהן כתוצאה מהשינוי.

בנוסף, עודדתי מורה בחטיבת הביניים להפעיל בדרך שונה את תלמידיה ולגרום להם לכתוב דוח קריאה באמצעות בלוג ברשת. הן המורה והן התלמידים מדווחים על הנעה לצד הנאה מרובה בביצוע משימת הכתיבה.

ניתן לתאר את התפתחותי המקצועית במודל הבא:

 איור 1: מודל ההתפתחות המקצועית שלי כמדריכה

אני ממליצה לכל מדריך לכתוב בלוג. הכתיבה לקהל יעד קיים, התגובות הרבות להן זכיתי בבלוג שלי והעובדה שצוטטתי בפורטל מס"ע מספר פעמים מעוררים בי את המוטיבציה להמשיך ולכתוב. אני מזמינה אתכם לקרוא את הבלוג ולהגיב.

ביבליוגרפיה:

דורון א. (2007) הרהורי מדריכה בתוכנית לשילוב מחשבים ניידים. אוחזר באפריל 2010 מהאתר: http://estydster.blogspot.com

פוקס א. (2002) על מדריכים, מודרכים והדרכה. צ'ריקובר, מוציאים לאור, ת"א

Dewey, J. (1993). How We Think: A Restatement of the Relation of Reflective Thinking to the Educative Process. Chicago, D.C. Health.

Dieu, B., Stevens V. (2007). Pedagogical Affordances of Syndication, Aggregation, and Mash-up of Content on the Web. TESL-EJ vol. 11(1). Retrieved on April, 2010 from: http://scholar.google.co.il/scholar?cites=1951582727142410058&hl=iw&as_sdt=2000

Schon, D.A. (1988). Coaching reflective teaching. In: P.P. Grimmentt and G.L. Erickson, (eds). Reflection in Teachier Education (pp. 19-30 ). New York: Teacher College Press.

Shulman, L.S. (1987). Knowledge and teaching: Foundations of the new reform. Harvard Educational Review, 57(1), 1-22.