דף כב,א גמרא
איתמר:
רב אמר אין מדליקין מנר לנר.
ושמואל אמר מדליקין.
רב אמר אין מתירין ציצית מבגד לבגד.
ושמואל אמר מתירין מבגד לבגד.
רב אמר אין הלכה כרבי שמעון בגרירה.
ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון בגרירה.
אמר אביי כל מילי דמר עביד כרב לבר מהני תלת דעביד כשמואל –
מדליקין מנר לנר, ומתירין מבגד לבגד, והלכה כרבי שמעון בגרירה.
דתניא: רבי שמעון אומר גורר אדם מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ.
יתיב ההוא מרבנן קמיה דרב אדא בר אהבה ויתיב וקאמר
טעמא דרב משום ביזוי מצוה.
אמר להו לא תציתו ליה טעמיה דרב משום דקא מכחיש מצוה.
מאי בינייהו? איכא בינייהו דקא מדליק משרגא לשרגא –
מ"ד משום ביזוי מצוה משרגא לשרגא מדליק.
מ"ד משום אכחושי מצוה משרגא לשרגא נמי אסור.
מתיב רב אויא סלע של (דף כב,ב) מעשר שני אין שוקלין כנגדו דנרי זהב ואפילו לחלל עליו מעשר שני אחר. אי אמרת בשלמא כי פליגי רב ושמואל מנר לנר אבל בקינסא אסר שמואל הא לא תהוי תיובתא אלא אי אמרת בקינסא נמי שרי הא תהוי תיובתא?
אמר רבה גזירה שמא לא יכוין משקלותיו וקא מפיק להו לחולין.
מתיב רב ששת (ויקרא כד) מחוץ לפרוכת העדות יערוך וכי לאורה הוא צריך, והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו? אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות? אמר רב זו נר מערבי שנותן בה שמן כמדת חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים. והא הכא כיון דקביעי נרות לא סגיא דלא משקיל ואדלוקי. קשיא בין למאן דאמר משום בזוי מצוה ובין למ"ד משום אכחושי מצוה?
תרגמא ר"פ בפתילות ארוכות.
סוף סוף למ"ד משום אכחושי מצוה קשיא? קשיא!
מאי הוי עלה?
א"ר הונא בריה דרב יהושע
חזינא אי הדלקה עושה מצוה מדליקין מנר לנר,
ואי הנחה עושה מצוה אין מדליקין מנר לנר.
דאיבעיא להו הדלקה עושה מצוה או הנחה עושה מצוה?
1] ת"ש דאמר רבא היה תפוש נר חנוכה ועומד לא עשה ולא כלום.
שמע מינה הנחה עושה מצוה.
התם הרואה אומר לצורכו הוא דנקיט לה.
2] ת"ש דאמר רבא הדליקה בפנים והוציאה לא עשה כלום.
אא"ב הדלקה עושה מצוה הדלקה במקומו בעינן משום הכי לא עשה כלום.
אלא אי אמרת הנחה עושה מצוה אמאי לא עשה ולא כלום התם נמי הרואה הוא אומר לצורכו הוא דאדלקה.
3] תא שמע דאמר רבי יהושע בן לוי (דף כג,א)
עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו למוצ"ש מכבה ומדליקה.
אי אמרת בשלמא הדלקה עושה מצוה שפיר.
אלא אי אמרת הנחה עושה מצוה האי "מכבה ומדליקה"
"מכבה ומגביהה ומניחה ומדליקה" מיבעי ליה.
ועוד מדקא מברכינן אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה
ש"מ הדלקה עושה מצוה ש"מ.
והשתא דאמרינן הדלקה עושה מצוה הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה ולא כלום.
אשה ודאי מדליקה דא"ר יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס:
תוספות מסכת שבת דף כג עמוד א
שמע מינה הדלקה עושה מצוה - וא"כ מותר להדליק מנר לנר ומכל מקום כיון שנהגו העולם להחמיר אין לשנות המנהג.
רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ד
ומותר להדליק כ נר חנוכה מנר חנוכה אחר
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרעד
סעיף א
מדליקין (א) נר חנוכה מנר חנוכה, ודוקא להדליק מזה לזה (ב) בלא אמצעי, אבל להדליק מזה לזה (ג) <א> על ידי נר של חול, אסור; ויש מתירים (ד) גם בזה, <ב> אא"כ הוא בענין שיש לחוש שיכבה הנר של חול קודם שידליק נר אחר של חנוכה. הגה: ונהגו להחמיר (ה) בנרות חנוכה שלא להדליק אפילו מנר לנר, (ו) א דעיקר מצותו אינו אלא נר אחד והשאר (ז) <ג> אינו למצוה כ"כ ולכן אין להדליק [א] זה מזה (הג"מ ומרדכי); וכל זה אינו רק בעוד שדולקים למצותן, אבל אחר שעבר זמן המצוה מותרים בהנאה, (ח) כ"ש שמותר להדליק מהן (נ"י הל' קטנות).